פורים דמוקפין – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:


==מקור==
==מקור==
ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ט, ה ואילך.}} מסופר אודות ביטול [[גזירת המן]] וניצחונם של היהודים, אשר היכו באויביהם ביום [[י"ג באדר]], ולמחרת נחו ועשו את [[י"ד באדר]] ליום משתה ושמחה. בעיר שושן נתן המלך [[אחשוורוש]] יום נוסף למלחמה, והיהודים היכו באויביהם גם בי"ד באדר ונחו ועשו את [[ט"ו באדר]] ליום משתה ושמחה. בקשר לכך נאמר:
ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ט, ה ואילך.}} מסופר אודות ביטול [[גזירת המן]] וניצחונם של היהודים, אשר היכו באויביהם ביום [[י"ג באדר]], ולמחרת נחו ועשו את [[י"ד באדר]] ליום משתה ושמחה. בעיר שושן נתן המלך [[אחשוורוש]] לבקשת המלכה הדסה אסתר יום נוסף למלחמה, והיהודים היכו באויביהם גם בי"ד באדר ונחו ועשו את [[ט"ו באדר]] ליום משתה ושמחה. בקשר לכך נאמר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אסתר ט, יט|תוכן=עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ:}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אסתר ט, יט|תוכן=עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ:}}
בהמשך מסופר כיצד תיקן [[מרדכי היהודי]] את חג הפורים לדורות:
בהמשך מסופר כיצד תיקן [[מרדכי היהודי]] את חג הפורים לדורות:
שורה 23: שורה 23:
סדר המצוות בפורים המשולש הוא:
סדר המצוות בפורים המשולש הוא:
*'''ביום שישי, [[י"ד באדר]]''' - קוראים את [[מגילת אסתר]] ונותנים [[מתנות לאביונים]].
*'''ביום שישי, [[י"ד באדר]]''' - קוראים את [[מגילת אסתר]] ונותנים [[מתנות לאביונים]].
*'''בשבת, [[ט"ו באדר]]''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[ועל הנסים]]".
*'''בשבת, [[ט"ו באדר]]''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[ועל הניסים (פורים)|ועל הניסים]]".
*'''ביום ראשון, [[ט"ז באדר]]''' - מקיימים את [[משתה ושמחה|סעודת פורים]] ושולחים [[משלוח מנות]].
*'''ביום ראשון, [[ט"ז באדר]]''' - מקיימים את [[משתה ושמחה|סעודת פורים]] ושולחים [[משלוח מנות]].
עם זאת, [[הרבי]] עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים{{הערה|שם=מא|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=497 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=767&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}.
עם זאת, [[הרבי]] עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים{{הערה|שם=מא|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=497 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=767&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}.
שורה 33: שורה 33:
== "שושן פורים" ==
== "שושן פורים" ==
בערי הפרזות מכונה ט"ו באדר "שושן פורים". יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ואסור בתענית ובהספד.
בערי הפרזות מכונה ט"ו באדר "שושן פורים". יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ואסור בתענית ובהספד.
הרבי הביא מה[[שאילתות]]{{הערה|שאילתא סז.}} ובה"ג{{הערה|סוף הלכות מגילה.}} שגם שושן פורים הוא [[שבועות|כיום שניתנה בו תורה]] ולכן מצוה להרבות בו בסעודה, ואף שבהלכה מובא רק שצריך להרבות '''קצת''' בסעודה{{הערה|רמ"א או"ח סימן תרצ"ז.}} מכל מקום [[אלו ואלו דברי אלוקים חיים]]{{הערה|שם=לז|[[שיחות קודש]] תשל"ז עמוד 508 ואילך.}}.
הרבי הביא מה[[שאילתות]]{{הערה|שאילתא סז.}} ובה"ג{{הערה|סוף הלכות מגילה.}} שגם שושן פורים הוא [[שבועות|כיום שניתנה בו תורה]] ולכן מצוה להרבות בו בסעודה, ואף שבהלכה מובא רק שצריך להרבות '''קצת''' בסעודה{{הערה|רמ"א או"ח סימן תרצ"ז.}} מכל מקום [[אלו ואלו דברי אלוקים חיים]]{{הערה|שם=לז|[[שיחות קודש]] תשל"ז עמוד 508 ואילך.}}.
===בתורת החסידות===
===בתורת החסידות===
==== שושנה ====
==== שושנה ====
שורה 50: שורה 52:
==== כיום שניתנה בו תורה ====
==== כיום שניתנה בו תורה ====
מכיון ששני ימי הפורים הוא כיום שניתנה בו תורה{{הערה|שאילתות שאילתא סז.}}, הרי, שושן פורים הוא כיום שני דשבועות. כשם שיש מעלה ביום שני של שבועות שבו מודגש הענין של דירה מתחתונים,{{הערה|ראה לקו"ש ח"ד עמוד 1028 ואילך.}} כך בשושן פורים יש מעלה שבו מודגש הענין של דירה בתחתונים{{הערה|שם=לז}}.  
מכיון ששני ימי הפורים הוא כיום שניתנה בו תורה{{הערה|שאילתות שאילתא סז.}}, הרי, שושן פורים הוא כיום שני דשבועות. כשם שיש מעלה ביום שני של שבועות שבו מודגש הענין של דירה מתחתונים,{{הערה|ראה לקו"ש ח"ד עמוד 1028 ואילך.}} כך בשושן פורים יש מעלה שבו מודגש הענין של דירה בתחתונים{{הערה|שם=לז}}.  


{{פורים}}
{{פורים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:פורים]]