תחפושות (פורים) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (15 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''תחפושת''' הוא ממנהגי [[חג הפורים]] המסורתיים, על פיו נוהגים ילדי ישראל לעטות עליהם מסכות ותלבושות שונות. למנהג זה ניתנו טעמים שונים, ובהם: כדי להרבות בשמחה ולתת ביטוי סימלי לכך שגם כאשר יהודי חוטא – כמו שאירע בסיפור המגילה, שבני ישראל חטאו ונהנו מסעודתו של אחשורוש – זה רק 'תחפושת' חיצונית. | '''תחפושת''' הוא ממנהגי [[חג הפורים]] המסורתיים, על פיו נוהגים ילדי ישראל לעטות עליהם מסכות ותלבושות שונות. למנהג זה ניתנו טעמים שונים, ובהם: כדי להרבות בשמחה ולתת ביטוי סימלי לכך שגם כאשר יהודי חוטא – כמו שאירע בסיפור המגילה, שבני ישראל חטאו ונהנו מסעודתו של אחשורוש – זה רק 'תחפושת' חיצונית. | ||
הרבי מעורר לכוון את הילדים ללבוש תחפושות חינוכיות וערכיות, ולהימנע מתחפושות בעלות מסר שלילי. | הרבי מעורר לכוון את הילדים ללבוש תחפושות חינוכיות וערכיות כגון להתחפש למרדכי היהודי לבן ולמלכה אסתר הדסה לבת, ולהימנע מתחפושות בעלות מסר שלילי. | ||
==מקור המנהג== | ==מקור המנהג== | ||
בשולחן ערוך{{הערה|אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצו סעיף ח.}} הובא המנהג{{הערה|והוא מיוסד על תשובת המהר"י מינץ סימן ט"ז: "על דבר לבישת הפרצופים שנוהגין ללבוש בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים בפורים. הנה ראיתי שכבר פסק להתיר אהובי ועמיתי מחות' כרכא דכולא ביה אבקת הרוכלי' ריש כלה וריש גולה האשל הגדול מהר"ר אליקים סג"ל יצ"ו והוציא כאור משפטו כאשר נמוקו עמו. וראיותיו מוכיחין עליו כאלו יצאו מפי הגבורה ע"כ המהרהר אחריו כמהרהר אחר השכינה אף אני אמרתי להביא ראיה להתיר לא כמהרהר אחרי הרב הגדול יצ"ו ולא כמחזיק דבריו כי אינו צריך ועוד כי ראיותיו דידיה אלימי מראיות דידי. אבל באתי לטול שכר שיבא מכשורא דמצוה ליתן טעם ולהביא ראיה מה ראו על ככה גדולי' וחסידי עולם ז"ל שנתגדלתי אצלם אשר ראו בניהם ובנותיהם חתניהם וכלתיהם /וכלותיהם/ לובשין אותן פרצופים ושינוי בגדיהם מבגדי איש לבגדי אשה וכן להיפך. ואם היה ח"ו נדנוד עבירה חלילה וחס להם לשתוק ולא ימחו וכ"ש וק"ו באיסור לאו אלא ודאי היה להם ראיה וסמך שהיתר גמור הוא ואין בלבוש זו הרהור עבירה לאפוקי מלבו של פלגאה וצדוקי ומוחרם גרשם בונה פאצ"ו המדבר והמהרהר אחר מטתן של גדולים וחסידי עולם זצ"ל".}}: "נהגו ללבוש פרצופים בפורים". | בשולחן ערוך{{הערה|אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצו סעיף ח.}} הובא המנהג{{הערה|והוא מיוסד על תשובת המהר"י מינץ סימן ט"ז: "על דבר לבישת הפרצופים שנוהגין ללבוש בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים בפורים. הנה ראיתי שכבר פסק להתיר אהובי ועמיתי מחות' כרכא דכולא ביה אבקת הרוכלי' ריש כלה וריש גולה האשל הגדול מהר"ר אליקים סג"ל יצ"ו והוציא כאור משפטו כאשר נמוקו עמו. וראיותיו מוכיחין עליו כאלו יצאו מפי הגבורה ע"כ המהרהר אחריו כמהרהר אחר השכינה אף אני אמרתי להביא ראיה להתיר לא כמהרהר אחרי הרב הגדול יצ"ו ולא כמחזיק דבריו כי אינו צריך ועוד כי ראיותיו דידיה אלימי מראיות דידי. אבל באתי לטול שכר שיבא מכשורא דמצוה ליתן טעם ולהביא ראיה מה ראו על ככה גדולי' וחסידי עולם ז"ל שנתגדלתי אצלם אשר ראו בניהם ובנותיהם חתניהם וכלתיהם /וכלותיהם/ לובשין אותן פרצופים ושינוי בגדיהם מבגדי איש לבגדי אשה וכן להיפך. ואם היה ח"ו נדנוד עבירה חלילה וחס להם לשתוק ולא ימחו וכ"ש וק"ו באיסור לאו אלא ודאי היה להם ראיה וסמך שהיתר גמור הוא ואין בלבוש זו הרהור עבירה לאפוקי מלבו של פלגאה וצדוקי ומוחרם גרשם בונה פאצ"ו המדבר והמהרהר אחר מטתן של גדולים וחסידי עולם זצ"ל".}}: "נהגו ללבוש פרצופים בפורים". | ||
המנהג מוזכר בהרבה מספרי המנהגים בכל תפוצות ישראל ועל פני מאות רבות של שנים, ברבים מהם מוזכר שאף המבוגרים נהגו להתחפש בתלבושות שונות וב"פרצופים". | |||
וכן [[הרמ"א]] פסק שם להלכה, שאף שיש הטוענים שאסור לגבר להתחפש כאשה ולאשה כגבר, המנהג שנפסק להלכה בפועל הוא שהדבר מותר. | וכן [[הרמ"א]] פסק שם להלכה, שאף שיש הטוענים שאסור לגבר להתחפש כאשה ולאשה כגבר, המנהג שנפסק להלכה בפועל הוא שהדבר מותר. | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
*לסמל שגם כאשר יהודי חוטא – כמו שאירע בסיפור המגילה, שבני ישראל חטאו ונהנו מסעודתו של אחשורוש – זה רק 'תחפושת' חיצונית{{הערה|בני יששכר מאמרי חודש אדר מאמר ט'.}}. | *לסמל שגם כאשר יהודי חוטא – כמו שאירע בסיפור המגילה, שבני ישראל חטאו ונהנו מסעודתו של אחשורוש – זה רק 'תחפושת' חיצונית{{הערה|בני יששכר מאמרי חודש אדר מאמר ט'.}}. | ||
*הסתעפות של מצוות '[[עד דלא ידע]]', שאינו יכול להבחין מי הוא העומד מולו. | *הסתעפות של מצוות '[[עד דלא ידע]]', שאינו יכול להבחין מי הוא העומד מולו. | ||
*ביטוי להסתרת פנים האלוקית | *ביטוי להסתרת פנים האלוקית שהייתה בזמן מאורעות המגילה. | ||
*לאחר עליית קרנו של מרדכי, הגויים פחדו והתחפשו ליהודים כדי שלא יפגעו בהם. | *לאחר עליית קרנו של מרדכי, הגויים פחדו והתחפשו ליהודים כדי שלא יפגעו בהם. | ||
*המקור לשנאת המן הוא משנאת עשיו ליעקב, שלקח ממנו את הברכות כשהוא 'מחופש'. | *המקור לשנאת המן הוא משנאת עשיו ליעקב, שלקח ממנו את הברכות כשהוא 'מחופש'. | ||
| שורה 26: | שורה 28: | ||
בשיחת [[תענית אסתר]] [[תשמ"ג]] עורר הרבי על שימת לב חינוכית בתחפושות ובהצגות פורים, ולאחר מכן הורה אף לחזור ולהדפיס שיחה זו ולפרסם אותה{{הערה|התוועדויות תשמ"ג חלק ב' עמוד 1031. לקוטי שיחות חלק ל"א עמוד 279. התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 413. ועוד.}}: | בשיחת [[תענית אסתר]] [[תשמ"ג]] עורר הרבי על שימת לב חינוכית בתחפושות ובהצגות פורים, ולאחר מכן הורה אף לחזור ולהדפיס שיחה זו ולפרסם אותה{{הערה|התוועדויות תשמ"ג חלק ב' עמוד 1031. לקוטי שיחות חלק ל"א עמוד 279. התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 413. ועוד.}}: | ||
בשיחה מעורר הרבי, שכאשר ילד מתחפש לדמות מסויימת, הוא רוצה לעשות זאת על הצד הטוב ביותר כדי לקבל מחמאות, ולכן כאשר הוא מתחפש לדמות שלילית, הוא מנסה בכל כוחו להידמות לדמות זו, והדבר מותיר בו חותם בנפש, ואף אם עושה זאת לזמן קצר בלבד – הרושם של הדמות השלילית נותר מוטבע בנפש. | בשיחה מעורר הרבי, שכאשר ילד מתחפש לדמות מסויימת, הוא רוצה לעשות זאת על הצד הטוב ביותר כדי לקבל מחמאות, ולכן כאשר הוא מתחפש לדמות שלילית, הוא מנסה בכל כוחו להידמות לדמות זו, והדבר מותיר בו חותם בנפש, ואף אם עושה זאת לזמן קצר בלבד – הרושם של הדמות השלילית נותר מוטבע בנפש{{הערה|אך במענה לשאלת אחד שכתב שעל פי הנ"ל לא יתחפשו כהמן בהצגה, ענה הרבי {{ציטוטון|א"כ אי"ז הצגה}} (ליקוט מענות קודש תשמ"ח).}}. | ||
בנוסף, כותב הרבי: "בימי הפורים נהגו הקטנים והקטנות ללבוש "עטרה", ותבוא עליהם ברכה"{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקרא תשמ"ח. התוועדויות חלק ב' עמוד 484.}}, וכן שההתחלה בענין המסכות והתחפושות מתחיל כבר בתענית אסתר, ערב פורים, שמכינים את הכל שיהיה מוכן כבר בערב לקריאת המגילה{{הערה|התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 438.}}. | בנוסף, כותב הרבי: "בימי הפורים נהגו הקטנים והקטנות ללבוש "עטרה", ותבוא עליהם ברכה"{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקרא תשמ"ח. התוועדויות חלק ב' עמוד 484.}}, וכן שההתחלה בענין המסכות והתחפושות מתחיל כבר בתענית אסתר, ערב פורים, שמכינים את הכל שיהיה מוכן כבר בערב לקריאת המגילה{{הערה|התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 438.}}. | ||
| שורה 33: | שורה 35: | ||
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/650789 ילדים מחופשים עוברים לפני הרבי בחלוקת דולרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} | *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/650789 ילדים מחופשים עוברים לפני הרבי בחלוקת דולרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} | ||
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/9/819913341153.html תחפושת חינוכית]''' {{בית משיח}} ערב חג הפורים תשע"ז | *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/9/819913341153.html תחפושת חינוכית]''' {{בית משיח}} ערב חג הפורים תשע"ז | ||
*הרב ירחמיאל בלינוב, '''[http://chabad.info/blogs/אילו-תחפושות-עלינו-להתיר-ללבוש-•-דעה/ אילו תחפושות עלינו להתיר לילדנו ללבוש? • דעה]''' {{אינפו}} פורים תשע"ז | |||
{{פורים}} | {{פורים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] | ||