אחשוורוש – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | {{לשכתב|הקטע "בתורת בחסידות" לא ברור}} | ||
'''אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ''' היה מלך פרס בתקופת גלות ישראל לאחר חורבן בית ראשון. הוא מלך בין השנים ג'שצ"ב ל-ג'ת"ו. מלכותו התפרסה על מאה עשרים ושבע מדינות מהודו ועד כוש, וכדברי חז"ל היא הקיפה את העולם כולו. | |||
אחשורוש הוא דמות מרכזית בסיפור [[מגילת אסתר]], שלזכרו נקבע [[חג הפורים]]. הוא המלך שהסכים לגזירת השמדת [[עם ישראל]] שהציע [[המן האגגי|המן]], אך לבסוף התהפך לבו לטובת היהודים, בזכות מלכתו היהודיה [[אסתר]] ובן דודה נשיא הדור [[מרדכי היהודי]]. | אחשורוש הוא דמות מרכזית בסיפור [[מגילת אסתר]], שלזכרו נקבע [[חג הפורים]]. הוא המלך שהסכים לגזירת השמדת [[עם ישראל]] שהציע [[המן האגגי|המן]], אך לבסוף התהפך לבו לטובת היהודים, בזכות מלכתו היהודיה [[אסתר|אסתר הדסה]] בת אביחיל ובן דודה נשיא הדור [[מרדכי היהודי]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===מוצאו=== | ===מוצאו=== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
===מלכותו=== | ===מלכותו=== | ||
אחשורוש החל למלוך בשנת ג'שצ"ב ליצירה. | מלכותו של אחשורוש מתוארת בתחילת [[מגילת אסתר]], ועל פסוקים אלו ישנם פירושים ותיאורים נרחבים במדרשים ובמפרשים{{הערה|ראה ילקוט מעם לועז מגילת אסתר א, א.}}. | ||
אחשורוש החל למלוך בשנת ג'שצ"ב ליצירה. לפניו מלך [[כורש מלך פרס]], שהיה חתנו של [[דריוש מלך מדי]] - שכבש את המלוכה מאת [[בלשצר מלך בבל]], וממנו החלה מלכות פרס להיות השולטת העיקרית בעולם. אחשורוש היה מהמלכים ש'משלו בכיפה' - כלומר, ששלט על העולם כולו. וזו כוונת הפסוק: "המולך מהודו ועד כוש", שמשמעותו בכל העולם כולו{{הערה|מגילה יב, א. ושם מחלוקת רב ושמואל כיצד לדרוש את הפסוק.}}. | |||
בשנת ג'ש"צ, החלו עולי בבל באישור כורש מלך פרס לבנות את [[בית המקדש השני]] ב[[ירושלים]]; אך בשנה הראשונה למלכותו של אחשורוש, כתבו הגויים תושבי הארץ כתב שטנה למלך, ובו הזהירו אותו מכך שהתחזקות היהודים והתבססותם בירושלים עלולה להביא למרד בו{{הערה|על פי חז"ל, שמשי הסופר שכתב את כתב השטנה (כמו שנאמר בעזרא ד, ח) הוא בנו של [[המן האגגי|המן הרשע]] (רש"י על הפסוק; ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרמה).}}. לאור זאת ולאחר | בשנת ג'ש"צ, החלו עולי בבל באישור כורש מלך פרס לבנות את [[בית המקדש השני]] ב[[ירושלים]]; אך בשנה הראשונה למלכותו של אחשורוש, כתבו הגויים תושבי הארץ כתב שטנה למלך, ובו הזהירו אותו מכך שהתחזקות היהודים והתבססותם בירושלים עלולה להביא למרד בו{{הערה|על פי חז"ל, שמשי הסופר שכתב את כתב השטנה (כמו שנאמר בעזרא ד, ח) הוא בנו של [[המן האגגי|המן הרשע]] (רש"י על הפסוק; ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרמה).}}. לאור זאת ולאחר שהתייעץ עם ושתי ועם [[ממוכן]] הפסיק אחשוורוש את הבנייה, והיא הושבתה עד השנה השנייה למלכות [[דרויש השני]], היא שנת ג'ת"ח{{הערה|עזרא ד. סדר הדורות.}}. זו גם הסיבה שאמר אחשורוש לאסתר כשנשאה חן בעיניו{{הערה|אסתר ה, ג.}}: "וּמַה-בַּקָּשָׁתֵךְ '''עַד-חֲצִי הַמַּלְכוּת''' וְיִנָּתֵן לָךְ" - רק '''עד''' חצי המלכות, ולא כולל בנין [[בית המקדש]] - שאותו הוא אינו מוכן לתת{{הערה|רש"י על הפסוק. מגילה טו, ב.}}. | ||
מלכותו נמשכה ארבע עשרה שנים{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] יא, ב. וראה ברש"י שכן מוכח מהכתובים. וכן כתב בסדר עולם פרק כט. וראה בספר צמח דוד (שצ"ב).}}, עד שנת ג'ת"ו - שהיא השנה בה נקבע [[פורים]] לחג. | מלכותו נמשכה ארבע עשרה שנים{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] יא, ב. וראה ברש"י שכן מוכח מהכתובים. וכן כתב בסדר עולם פרק כט. וראה בספר צמח דוד (שצ"ב).}}, עד שנת ג'ת"ו - שהיא השנה בה נקבע [[פורים]] לחג. | ||
===אישיותו=== | ===אישיותו=== | ||
בגמרא{{הערה|מגילה יב, א.}} ישנה מחלוקת האם אחשורוש "פיקח היה" או "טיפש היה". [[ | בגמרא{{הערה|מגילה יב, א.}} ישנה מחלוקת האם אחשורוש "פיקח היה" או "טיפש היה". [[הרבי הריי"צ]] מתאר את אישיותו כבלתי מאוזנת, בתיאור המשלב את שתי הדעות יחדיו: {{ציטוטון|אחשורוש היה הפכפך בטבעו ונוסף על כך גם גס רוח, חכם בעיניו ונוח לכעוס. שררה בו עירבוביה של טוב ורע, [[חכמה]] וטפשות, הכל ביחד, כמאמר חז"ל "מלך פקח היה, מלך טפש היה"}}{{הערה|ע"פ הגמרא שם "חד אמר מלך פקח היה וחד אמר מלך טיפש היה".}}. | ||
יחסו ליהודים מתואר באופן כללי כשלילי. בגמרא{{הערה|שם=יאא}} דורשים האמוראים את שמו "אחשורוש" כמבטא את רשעותו: | יחסו ליהודים מתואר באופן כללי כשלילי. בגמרא{{הערה|שם=יאא}} דורשים האמוראים את שמו "אחשורוש" כמבטא את רשעותו: | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
"'''הוא אחשורוש'''" - הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו.}} | "'''הוא אחשורוש'''" - הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו.}} | ||
==בתורת | ==בתורת החסידות== | ||
===ההשפעה מבחינת "שכינה"=== | ===ההשפעה מבחינת "שכינה"=== | ||
ההמשכה וההשפעה מ[[הקב"ה]] לבני ישראל - בחינת [[שכינה]] - בהיותה בעילם המדינה, שהיא בחינת ירידה גדולה ועצומה מאד - מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, אין זו ירידה מדורגת בדרך השתלשלות [[עילה ועלול|מעילה לעלול]] וכו' - באופן של ערך ושייכות בין מדריגה למדריגה, מאחר שאין ערוך כלל וכלל בין מעמד השכינה למעלה לבין מעמד השכינה כפי שהיא בגלות, אלא ירידה זו היא ב[[בחינת דילוג]] ומרוצה במהירות רבה שלא בסדר והדרגה, ונרמז בפסוק "דמה לך דודי לצבי". | ההמשכה וההשפעה מ[[הקב"ה]] לבני ישראל - בחינת [[שכינה]] - בהיותה בעילם המדינה, שהיא בחינת ירידה גדולה ועצומה מאד - מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, אין זו ירידה מדורגת בדרך השתלשלות [[עילה ועלול|מעילה לעלול]] וכו' - באופן של ערך ושייכות בין מדריגה למדריגה, מאחר שאין ערוך כלל וכלל בין מעמד השכינה למעלה לבין מעמד השכינה כפי שהיא בגלות, אלא ירידה זו היא ב[[בחינת דילוג]] ומרוצה במהירות רבה שלא בסדר והדרגה, ונרמז בפסוק "דמה לך דודי לצבי". | ||
| שורה 66: | שורה 68: | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||
[[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]] | [[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]] | ||
[[קטגוריה:גויים]] | |||