יואל טייטלבוים – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 11: שורה 11:
הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור [[ויליאמסבורג]] וארצות הברית. בשנת [[תשל"ד]] הוקמה [[קרית יואל|קריית יואל]] באזור הררי ב[[מונרו]], השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר [[ניו יורק]]. כיום מתגוררים שם כעשר אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה [[בתי מדרש]].
הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור [[ויליאמסבורג]] וארצות הברית. בשנת [[תשל"ד]] הוקמה [[קרית יואל|קריית יואל]] באזור הררי ב[[מונרו]], השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר [[ניו יורק]]. כיום מתגוררים שם כעשר אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה [[בתי מדרש]].


אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת [[תשס"א]].
אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי רפואה וליולדות. היא נפטרה בשנת [[תשס"א]].


רבי יואל זכה להערכה גם בקרב רבנים שאינם בני העדה החרדית.
רבי יואל זכה להערכה גם בקרב רבנים שאינם בני העדה החרדית.
שורה 61: שורה 61:


במענה לכמה מטענותיו כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט עבור הרב [[מענדל ווכטר]] בו ביאר לשיטתו את שיטת חב"ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה לטענתו את כל ראיותיו של האדמו"ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון. בשנת [[תשע"ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר '[[מענה חכם]]', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים. {{הערה|לעוד פרטים, עיין בערך [[סאטמער]]}}
במענה לכמה מטענותיו כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט עבור הרב [[מענדל ווכטר]] בו ביאר לשיטתו את שיטת חב"ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה לטענתו את כל ראיותיו של האדמו"ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון. בשנת [[תשע"ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר '[[מענה חכם]]', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים. {{הערה|לעוד פרטים, עיין בערך [[סאטמער]]}}
====שיטתו בענייני שידוכים וזיווגים====
===מנהגיו===
סבר ש[[בחור ישיבה]] צעיר וכן [[בחורה]] ו[[נערה]] הלומדת ב[[סמינר]] צריכים להתחתן בני 18 שנה ולא לאחר את נישואיהם לגיל מבוגר כי יש בכך הפסד מרובה לאושר הזוג בחייהם כפי השיטה המקובלת בקרב בני [[עדות המזרח]] וקהילות ה[[חסידות|חסידים]] ולא כמקובל אצל הישיבות ה[[ליטא]]יות לאחר את הנישואין לצורך לימוד ועשיית [[שטייגן|שטייגען]]{{הערה|הרב אברהם דוד גליק שליט"א בספר '''הבית בהבנותו''' עמוד ז' (הודפס ברוקלין תשס"ז)}}. יעץ לשואליו ומבקשי עצתו לחפש נערה ו[[עלמה]] לקשר נישואין בתנאי שיש בה 3 דברים. א. '''שתהיה עקרת בית טובה שאוהבת את הבית שלה''' וכוונתו יותר מ'''בתי חברותיה והוריה אחיה ואחיותיה''' (ובלשונו ב[[יידיש]]; '''אבעל הבית'טע אין שטוב'''). ב. '''שלא תהיה כעסנית''' אלא רגועה בטבעה. ג. '''שלא תהיה חכמה מדאי עבורו, ולמעלה מהרמה שלו''' (ובלשונו ב[[יידיש]]; '''צו קלוג פאר איהם'''). ואם ישנם את 3 תנאים הללו זה נקרא '''שידוך מוצלח'''.{{הערה|הרב [[אברהם מייזלס]] בספר אוצר השידוכים}}{{הערה|הובא בספר נעימות החיים ([[ברוקלין]] תשס"ד) עמוד פז}}.
ביום שני של [[חג הפסח]] נהג לערוך [[סעודת אסתר]], כמנהג ה[[חסידים]] המוסיפים [[פשטידה]] מיוחדת לסעודה זו, לזכר סעודת [[אסתר]] המלכה שנעשתה ביום זה.
טען שעל האב (ומסתמא כשהם יתומים מאב אז על האם) לסייע לשדך בניו ובנותיו אפילו בהגיעם לגיל מבוגר, וחובת השתדלות האב היא להתקשר עבור ילדיו ל[[שדכנית]] או ל[[שדכן]] פעם בשבוע חוק ולא יעבור.{{הערה|קונטרס '''שמחת בית סטמאר''' שנת [[תשס"ג]]}}{{הערה|ספר '''נעימות החיים''' (הודפס [[ברוקלין]] תשס"ד) עמ' 55}}{{הערה|ספר '''זכרונם לברכה''' מאת הרב [[אהרן פרלוב]] (לחודש [[מנחם אב]] עמוד תרסז) בשם רבי '''מרדכי דוד מייזלס''' נ"י מנהל גשמי ד[[ישיבת סטמאר]] ב[[ארצות הברית]]}}.


'''משפחתו:'''
ב[[פורים]] הקפיד מאד שלא יעשו ליצנות מאנשי תורה.
 
==משפחתו==


*'''סב סבו''' - האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים (ישמח משה)]]
*'''סב סבו''' - האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים (ישמח משה)]]