גאונים – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (6 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קשר חב"די}} | |||
'''גאונים''' זהו כינוי לחכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[סבוראים]] ולפני תקופת ה[[ראשונים]]. הגאונים היו לרוב ראשי ישיבות [[ישיבת סורא|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]], עיסוקם העיקרי של הגאונים היה בפירוש ה[[תלמוד]]{{הערה|בתקופת הגאונים עוד לא התחילו בפירוש התלמוד}} ופסיקת הלכות. תקופת הגאונים נמשכה כ450 שנה משנת ד'שמ"ט ועד שנת ד'תשצ"ח. מראשוני הגאונים ניתן למנות את [[רב חנניה גאון מפומבדיתא]] [[רב אחאי]], ועוד. | '''גאונים''' זהו כינוי לחכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[סבוראים]] ולפני תקופת ה[[ראשונים]]. הגאונים היו לרוב ראשי ישיבות [[ישיבת סורא|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]], עיסוקם העיקרי של הגאונים היה בפירוש ה[[תלמוד]]{{הערה|בתקופת הגאונים עוד לא התחילו בפירוש התלמוד}} ופסיקת הלכות. תקופת הגאונים נמשכה כ450 שנה משנת ד'שמ"ט ועד שנת ד'תשצ"ח. מראשוני הגאונים ניתן למנות את [[רב חנניה גאון מפומבדיתא]] [[רב אחאי]], ועוד. | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
==מאפייני התקופה== | ==מאפייני התקופה== | ||
תפקידם העיקרי של הגאונים היה לענות תשובות | תפקידם העיקרי של הגאונים היה לענות תשובות ב[[הלכה]], ב[[אגדה]], בשאלות [[אמונה בה'|אמונה]] ועוד, לכל תפוצות [[עם ישראל|ישראל]]. ופחות בפירוש ה[[תלמוד]]. | ||
הרגל תמוה לכאורה שהיה בתקופתם זה שהם כלל לא עסקו בפירוש התלמוד, הסיבה לכך שהגאונים לא עסקו בפירוש ה[[תלמוד]] הייתה מפני שני סיבות: הראשונה הייתה שאז זה היה מס' שנים מעטות מחתימת התלמוד{{הערה|סוף חתימת התלמוד היה בתקופת ה[[סבוראים]]}} והם חששו להוסיף או לגרוע דברים מה[[תלמוד]], והסיבה השנייה הייתה בעקבות כך שבדורם לא היה נהוג לכתוב את התלמוד, אלא היה נהוג ללמוד אותו בעל-פה בשיטה של בקיאות, ורוב היהודים שידעו בתקופתם [[תלמוד]] ידעו אותו בעל-פה ועל כן לא היה צורך בכתיבת פירוש על ה[[תלמוד]]. | הרגל תמוה לכאורה שהיה בתקופתם זה שהם כלל לא עסקו בפירוש התלמוד, הסיבה לכך שהגאונים לא עסקו בפירוש ה[[תלמוד]] הייתה מפני שני סיבות: הראשונה הייתה שאז זה היה מס' שנים מעטות מחתימת התלמוד{{הערה|סוף חתימת התלמוד היה בתקופת ה[[סבוראים]]}} והם חששו להוסיף או לגרוע דברים מה[[תלמוד]], והסיבה השנייה הייתה בעקבות כך שבדורם לא היה נהוג לכתוב את התלמוד, אלא היה נהוג ללמוד אותו בעל-פה בשיטה של בקיאות, ורוב היהודים שידעו בתקופתם [[תלמוד]] ידעו אותו בעל-פה ועל כן לא היה צורך בכתיבת פירוש על ה[[תלמוד]]. | ||
הרגל שהשתרש לתקופת הגאונים עוד מתקופת ה[[אמוראים]] היה ה[[ירחי כלה]], פעמיים בשנה בחודש [[אלול]] וחודש [[אדר]] היו רבבות יהודים מגיעים לישיבות [[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]] לשיעורים כלליים בעניינים שהזמן גרמא שנמסרו לכלל בית ישראל | הרגל שהשתרש לתקופת הגאונים עוד מתקופת ה[[אמוראים]] היה ה[[ירחי כלה]], פעמיים בשנה בחודש [[אלול]] וחודש [[אדר]] היו רבבות יהודים מגיעים לישיבות [[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]] לשיעורים כלליים בעניינים שהזמן גרמא שנמסרו לכלל בית ישראל על ידי גדולי הגאונים. | ||
==כתבי יד חדשים מהגאונים שהודפסו== | |||
ב20 שנים האחרונות חלק גדול מכתבי ידם התגלו והודפסו על ידי ה[[מכון אופק]] העוסק בספרות חז"ל, ועובד על הוצאתם לאור של תורת כהנים במהדורה מדויקת (על פי כתב יד קדום מימות ה[[גאונים]] הנמצא ב[[ספריית הוטיקן]]) עם פירושים רבים מהראשונים והאחרונים, וכן הוציא לאור את הספרים [[אוצר הגאונים]] למסכת בבא מציעא, תשובות רב [[נטרונאי גאון]], תשובות הגאונים החדשות, ועוד. | |||
==בתורת רבותינו נשיאנו== | ==בתורת רבותינו נשיאנו== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מרבה להביא{{הערה|בכל חלקי השולחן ערוך כמעט בכל ההלכות}} בספר ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] את פסקי הגאונים, כשבדרך כלל הגאונים היו מחמירים יותר באיסוריהם. | [[אדמו"ר הזקן]] מרבה להביא{{הערה|בכל חלקי השולחן ערוך כמעט בכל ההלכות}} בספר ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] את פסקי הגאונים, כשבדרך כלל הגאונים היו מחמירים יותר באיסוריהם. | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3054915/jewish/-.htm הגאונים: הכירו את קבוצת החכמים שעיצבה את עתידו של עם ישראל{{בית חבד}}] [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3074810/jewish/-.htm היצירה ה"גאונית" של הגאונים{{בית חבד}}] - מאמרים של הרב [[מנחם ברונפמן]]. | |||
{{דורות}} | {{דורות}} | ||