דמי חנוכה – הבדלי גרסאות
עריכה, הוספת מקור |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
וכשמסבירים כל זה לילד באותיות המתאימות ובדברים היוצאים מן הלב, ועוד ועיקר מראים לו דוגמה חיה, אז מאיר עיני שניהם ה', שגם הנותן מעות חנוכה וגם המקבל אותם מוסיפין והולכין בנר מצווה ותורה אור, מחיל אל חיל ועד שנעשים מופת לרבים".}} | וכשמסבירים כל זה לילד באותיות המתאימות ובדברים היוצאים מן הלב, ועוד ועיקר מראים לו דוגמה חיה, אז מאיר עיני שניהם ה', שגם הנותן מעות חנוכה וגם המקבל אותם מוסיפין והולכין בנר מצווה ותורה אור, מחיל אל חיל ועד שנעשים מופת לרבים".}} | ||
במכתב נוסף, מבאר הרבי את מנהג דמי חנוכה באופן זה: | במכתב נוסף, מבאר הרבי את מנהג דמי חנוכה באופן זה: | ||
{{ציטוט|תוכן=... "והשייכות המיוחדת עם חנוכה - יובן על פי לשון הרמב"ם, שהיוונים "פשטו ידם בממונם (של ישראל)". שהגם שלא מבואר הפרטים של שליחת-יד זו, אבל בוודאי שהיתה בדוגמת "טימאו כל השמנים", שבא ברור שכוונתם של שונאי ישראל היתה לא סתם לגזול השמנים באופן שיהיה מן הנמנע להדליק הנרות בבית-המקדש, אלא טימאו | {{ציטוט|תוכן=... "והשייכות המיוחדת עם חנוכה - יובן על פי לשון הרמב"ם, שהיוונים "פשטו ידם בממונם (של ישראל)". שהגם שלא מבואר הפרטים של שליחת-יד זו, אבל בוודאי שהיתה בדוגמת "טימאו כל השמנים", שבא ברור שכוונתם של שונאי ישראל היתה לא סתם לגזול השמנים באופן שיהיה מן הנמנע להדליק הנרות בבית-המקדש, אלא '''טימאו''' דווקא, כלומר שכוונתם היתה, אדרבה שידליקו נרות, אלא - בשמן טמא, שיהיה האור טמא, בטומאת הגויים. ומכאן גזרה שווה גם בענין הממון - סמל כל הענינים הגשמיים שאפשר לקנות בממון - שפירוש "פשטו ידם בממונם" הוא כנ"ל, שיהיה ליהודים ממון, אבל ממון טמא להוצאה טמאה, כלומר חיי יום-יום גשמיים מעורים בטומאה, רחמנא ליצלן, היפך הוראת תורתנו הקדושה - "קדושים תהיו - קדש עצמך במותר לך". ומכאן הרמז שב"מעות חנוכה" בכלל, ובפרט בממון ההולך לצדקה. שכשיהודי מרים "תרומה" מממונו לצדקה, השקולה כנגד כל המצוות, הרי לא רק שמקדיש תרומה זו, אלא גם "מרים" את תשע הידות שנשארו אצלו והופך גם אותם מגשמיות לרוחניות, ובפרט על ידי זה שקונה בהם דברים כשרים טובים ומועילים".|מקור=ליקוטי שיחות, חלק י, עמ' 291 - הוספות (מכתב מכ"ד טבת תשל"ה).}} | ||
למנהג דמי חנוכה נמצאים רמזים נוספים{{הערה|לקוטי לוי יצחק, ליקוטים ואגרות עמוד שנ"ח.}}: | למנהג דמי חנוכה נמצאים רמזים נוספים{{הערה|לקוטי לוי יצחק, ליקוטים ואגרות עמוד שנ"ח.}}: | ||
*בגמרא במסכת שבת מובא האיסור להשתמש באור של נרות חנוכה, והדוגמה שהגמרא מביאה היא 'להרצות מעות', ומכך משמע שהיו מתעסק עם מטבעות על יד הנרות. | *בגמרא במסכת שבת מובא האיסור להשתמש באור של נרות חנוכה, והדוגמה שהגמרא מביאה היא 'להרצות מעות', ומכך משמע שהיו מתעסק עם מטבעות על יד הנרות. | ||
*חג החנוכה הוא חג החינוך, ודרך החינוך היא שכאשר מתחילים ללמד ילד נותנים לו מעות. | *חג החנוכה הוא חג החינוך, ודרך החינוך היא שכאשר מתחילים ללמד ילד נותנים לו מעות{{הערה|1=ראו הרחבה בזה ב[https://drive.google.com/file/d/1J-o4xqw4lAUPNIlECUHhb8waGiElW9Af/view הערות וביאורים אהלי תורה א' רפג ויגש ה'תשפ"ו עמוד 82].}}. | ||
*על פי פנימיות הענינים חנוכה קשור עם קו השמאל שלכן מדליקים אותו דווקא בצד שמאל של הפתח, וצד השמאל קשור עם כסף כמו שנאמר "בשמאלה עושר וכבוד". | *על פי פנימיות הענינים חנוכה קשור עם קו השמאל שלכן מדליקים אותו דווקא בצד שמאל של הפתח, וצד השמאל קשור עם כסף כמו שנאמר "בשמאלה עושר וכבוד". | ||
*את פרשת מקץ קוראים תמיד בחג החנוכה, ובה מוזכר רבות ענין הכסף: התשלום של האחים על התבואה, הכסף משנה שהביאו איתם בפעם השנייה שירדו למצרים, הכסף שיוסף החזיר להם בשקים, והמתנות שקיבלו מיוסף לאחר שהתגלה להם - ובפרט בנימין שהיה הצעיר ביותר, שקיבל כסף כפול. | *את פרשת מקץ קוראים תמיד בחג החנוכה, ובה מוזכר רבות ענין הכסף: התשלום של האחים על התבואה, הכסף משנה שהביאו איתם בפעם השנייה שירדו למצרים, הכסף שיוסף החזיר להם בשקים, והמתנות שקיבלו מיוסף לאחר שהתגלה להם - ובפרט בנימין שהיה הצעיר ביותר, שקיבל כסף כפול. | ||