ליובאוויטש – הבדלי גרסאות
קידוד קישורים, מיזוג הערות שוליים, קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים |
אליה אלימלך (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 100: | שורה 100: | ||
אדמו"ר הצמח צדק התיישב בליובאוויטש, יחד עם דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, בשלהי שנת תקע"ג - תחלת שנת תקע"ד (1813). ואחרי הסתלקות אדמו"ר האמצעי, בשנת תקפ"ח (1827) קיבל את נשיאות חב"ד, ונהג את נשיאותו בליובאוויטש, קרוב לארבעים שנה. במשך התקופה הזאת יסד ישיבה בליובאוויטש. | אדמו"ר הצמח צדק התיישב בליובאוויטש, יחד עם דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, בשלהי שנת תקע"ג - תחלת שנת תקע"ד (1813). ואחרי הסתלקות אדמו"ר האמצעי, בשנת תקפ"ח (1827) קיבל את נשיאות חב"ד, ונהג את נשיאותו בליובאוויטש, קרוב לארבעים שנה. במשך התקופה הזאת יסד ישיבה בליובאוויטש. | ||
רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הצמח צדק: | רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הצמח צדק: בין השנים תקצ"ג-תר"ב כיהן הרב יששכר בער הלוי הורביץ, ואחריו - הרב אברהם ב"ר אביגדור הכהן. | ||
אדמו"ר הצמח צדק היה הראשון מבין אדמו"רי חב"ד שהיה בליובאוויטש עד יומו האחרון - בי"ג ניסן תרכ"ו (1866), ושם מנוחתו כבוד. בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהגוים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של קירות גבוהים מסביב לקברו, בלי גג. ואחר כך הוסיפו ובנו עוד חדר לצד הדרומי של האהל, להיות בית המדרש סמוך לקברו. | אדמו"ר הצמח צדק היה הראשון מבין אדמו"רי חב"ד שהיה בליובאוויטש עד יומו האחרון - בי"ג ניסן תרכ"ו (1866), ושם מנוחתו כבוד. בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהגוים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של קירות גבוהים מסביב לקברו, בלי גג. ואחר כך הוסיפו ובנו עוד חדר לצד הדרומי של האהל, להיות בית המדרש סמוך לקברו. | ||
| שורה 221: | שורה 221: | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | ||
[[קטגוריה:שואה]] | [[קטגוריה:שואה]] | ||
[[קטגוריה:ערים באסיה]] | |||