Mdafula (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן "'''המעיל''' הוא אחד משמונת בגדי הכהן הגדול, ובעבודת ה' רומז למצוות הצדקה ופעולתה בעולם. ==..."
 
שולם ס. (שיחה | תרומות)
תיקון קישור
 
(5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 12: שורה 12:


==בתורת הבחסידות==
==בתורת הבחסידות==
[[בגד]] המעיל של ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] רומז לעבודת ה[[צדקה]] ופעולתה. מדברי הנביא{{הערה|ישעיה ס"א י'.}} "... כי הלבישני '''בגדי ישע, מעיל צדקה''' יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה" לומדת תורת החסידות, שישנם שני סוגי בגדים: "בגדי ישע" ו"מעיל צדקה".
[[בגד]] המעיל של ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] רומז לעבודת ה[[צדקה]] ופעולתה. מדברי הנביא{{הערה|ישעיה ס"א י'.}} "... כי הלבישני '''בגדי ישע, מעיל צדקה''' יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה". היינו, ישנם שני סוגי בגדים: "בגדי ישע" ו"מעיל צדקה".


===בגדי ישע===
===בגדי ישע===
שורה 20: שורה 20:


===מעיל צדקה===
===מעיל צדקה===
'''מעיל צדקה''' הוא לבוש ה[[גוף]], הרומז ל[[עבודת השם|עבודת]] הצדקה (כי המצוות הן "מקיף" על ה[[אדם]], והיינו "לבושים", וצדקה היא כללות כל ה[[מצוות]]{{הערה|שלכן נקראת "מצווה" סתם – בלא שם לואי, תניא פרק ל"ז, עמ' מ"ח ב'.}}).
'''מעיל צדקה''' הוא לבוש ה[[גוף]], הרומז ל[[עבודת השם|עבודת]] הצדקה (כי המצוות הן "מקיף" על ה[[אדם (מין המדבר)|אדם]], והיינו "לבושים", וצדקה היא כללות כל ה[[מצוות]]{{הערה|שלכן נקראת "מצווה" סתם – בלא שם לואי, תניא פרק ל"ז, עמ' מ"ח ב'.}}).
אך למרות שבכללות צדקה היא מכלל המצוות (שלכן נקראת "לבוש") יש בה גם עניין '''פנימי'''{{הערה|לקוטי תורה ניצבים ד"ה שוש אשיש מ"ח ג', מ"ט ד'.}} – שהיא מהדברים "'''שאדם אוכל''' פירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא{{הערה|מסכת פאה, א' א'.}}" – והיינו, שצדקה ממשיכה את השפע האלוקי ופועלת עד המקום הכי תחתון{{הערה|ד"ה שוש אשיש בהוי' ניצו"י כ"ה אלול תשמ"ג, וובאריכות קצת יותר בד"ה זה כ"ג אלול תשל"ה - כנראה על פי אוה"ת ניצבים א'ר"ס א'.}} והמשכה פנימית זו רמוזה ברימוני המעיל, שתכונתם להשמיע [[קול]] – וקול הוא המשכה פנימית{{הערה|לדוגמא, בלקוטי תורה צו ז' ג' לעניין קול חתן וקול כלה, ומוסבר בהקשרים שונים במקומות רבים.}}.
אך למרות שבכללות צדקה היא מכלל המצוות (שלכן נקראת "לבוש") יש בה גם עניין '''פנימי'''{{הערה|לקוטי תורה ניצבים ד"ה שוש אשיש מ"ח ג', מ"ט ד'.}} – שהיא מהדברים "'''שאדם אוכל''' פירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא{{הערה|מסכת פאה, א' א'.}}" – והיינו, שצדקה ממשיכה את השפע האלוקי ופועלת עד המקום הכי תחתון{{הערה|ד"ה שוש אשיש בהוי' ניצו"י כ"ה אלול תשמ"ג, וובאריכות קצת יותר בד"ה זה כ"ג אלול תשל"ה - כנראה על פי אוה"ת ניצבים א'ר"ס א'.}} והמשכה פנימית זו רמוזה ברימוני המעיל, שתכונתם להשמיע [[קול]] – וקול הוא המשכה פנימית{{הערה|לדוגמא, בלקוטי תורה צו ז' ג' לעניין קול חתן וקול כלה, ומוסבר בהקשרים שונים במקומות רבים.}}.


===מכפרים על לשון הרע===
===הרימונים שבשולי המעיל===
הגמרא במסכת זבחים{{הערה|פ"ח ב'}} מספרת, שמספר הפעמונים היה ע"ב – כנגד ע"ב מראות נגעים{{הערה|נגעים פ"א מ"ד.}}, ומכיוון שצרעת בא על לשון הרע{{הערה|ערכין ט"ו ב'}}, לומד מזה בעל הטורים{{הערה|שמות כ"ח ל"ג.}} שהמעיל מכפר על לשון הרע.
הגמרא במסכת זבחים{{הערה|פ"ח ב'}} מספרת, שמספר הפעמונים היה ע"ב – כנגד ע"ב מראות נגעים{{הערה|נגעים פ"א מ"ד.}}, ומכיוון שצרעת בא על לשון הרע{{הערה|ערכין ט"ו ב'}}, לומד מזה בעל הטורים{{הערה|שמות כ"ח ל"ג.}} שהמעיל מכפר על לשון הרע.


מסביר זאת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הרבי הצ"צ]]{{הערה|שמות, תצווה, א'תרפ"ו-תרפ"ז.}} על פי ה[[מדרש]] רבה{{הערה|סוף פרשת צו קעו"ב.}} "יבוא הקול ויכפר על הקול", שקול הרימונים רומז לקול ה[[תורה]], המכפרת על [[לשון הרע]].
מסביר זאת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הרבי הצ"צ]]{{הערה|שמות, תצווה, א'תרפ"ו-תרפ"ז.}} על פי ה[[מדרש]] רבה{{הערה|סוף פרשת צו קעו"ב.}} "יבוא הקול ויכפר על הקול", שקול הרימונים רומז לקול ה[[תורה]], המכפרת על [[לשון הרע]].


וליתר ביאור: המעיל עצמו רומז לעבודת הצדקה{{הערה|שהיא כללות המצוות}}, והרימונים שבשוליו רומזים לכך שגם בעלי עסק (שעיקר עבודתם צדקה, ולא תורה), צריך שיהיה לו קביעות עיתים לתורה{{הערה|תו"א תרומה פא ע"ד בסופו.}}.
{{בית המקדש}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:בגדי כהונה]]
[[קטגוריה:בגדי כהונה]]
[[קטגוריה:לבושים]]
[[קטגוריה:לבושים]]