אברהם דוד לאוואוט – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|" |
תולדות חב״ד (שיחה | תרומות) הוספת פרטים תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (15 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חותמת לאוואט.jpg|שמאל|ממוזער|חותמתו של הרב לאוואט]] | [[קובץ:חותמת לאוואט.jpg|שמאל|ממוזער|חותמתו של הרב לאוואט]] | ||
הרב '''אברהם דוד לאוואוט''' ([[תקע" | הרב '''אברהם דוד לאוואוט''' ([[תקע"ז]] - [[י"ז אדר]] [[תר"נ]]) היה תלמידו של הרב אליהו יוסף ריבלין בפאלאצק והוסמך על ידו להוראה. והתיישב יחד עם חסידי חב״ד נוספים מפאלאצק בראמאנאווקא שבפלך חערסאן על מנת לשמש שם ברבנות. ומשנת תרי״ד כיהן בתור רב ב[[ניקולייב]] שבפלך חערסאן שב[[אוקראינה]], ומתודתו פרוסה על כל המושבות שבפלך חערסאן, ומחבר [[#ספריו|ספרים]]. סב סבו של [[הרבי]]. | ||
על דמותו כתב נכדו [[הרבי]]: "הרב אברהם דוד הצטיין בשכלו החד, כשרונות נעלים וידיעה רחבה בים התלמוד. וגם בצדקותו קנה לו מעריצים אשר רחשו לו [[אהבה]] רבה כל ימיו"{{הערה| | על דמותו כתב נכדו [[הרבי]]: "הרב אברהם דוד הצטיין בשכלו החד, כשרונות נעלים וידיעה רחבה בים התלמוד. וגם בצדקותו קנה לו מעריצים אשר רחשו לו [[אהבה]] רבה כל ימיו"{{הערה|תולדות ר' אברהם דוד שנכתבו על ידי נכד נכדו -[[הרבי]] ונדפסו לאחר הקדמתו לספר [[קב נקי]], ממה ששמע מאמו [[הרבנית חנה]]. נדפס גם בקונטרס [[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]]}}. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תקע"ה]], לאביו הרב יהודה לייב (בן ר' יצחק, נפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ"ג]]), ולאמו הרבנית פיגא (בת ה[[חסיד]] ר' אליהו, נפטרה | נולד בשנת [[תקע"ה|תקע"ז]], לאביו הרב יהודה לייב (בן ר' יצחק, נפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ"ג]]), ולאמו הרבנית פיגא (בת ה[[חסיד]] ר' אליהו, נפטרה ביום שישי ערב [[שבת]] [[ה' אייר]] [[תרי"ג]]). עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות. | ||
ֶזוגות: הרבנית אסתר בת ר׳ ליב. | |||
הרב לאוואוט החל את דרכו ברבנות כרב במושבה | בשנת תקצ״ח נולדה לו בתו בילא (שנישאה אח״כ לר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי מראמאנאווקא). | ||
בהיותו | ֶובשנת תר״א (בזמן נשיאות כ״ק אדמו״ר הצ״צ) התיישב עם יהודים מפאלאצק במושבה ראמאנאווקא שבפלך חערסאן, שנתייסדה בשנה ההיא. | ||
תושבי מקומו מינוהו לרבה של ראמאנאווקא. כתב חיבור בשם קב נקי על הלכות גיטין וחליצה; שערי תפלה על נוסח התפלה, ונתיב חיים על הלכות ומנהגים הנוגעים לחיי היום יום. (הגהות על ספר דרך חיים מאת הרב יעקב מליסא). | |||
הרב לאוואוט החל את דרכו ברבנות כרב במושבה ראמאנאווקא. ומרוב צדקותו וטוב לבו קנה לו אוהדים רבים בכל שכבות הציבור. | |||
בשנת תר״ו בהיותו בליובאוויטש ביקש מכ״ק אדמו״ר הצמח צדק לשלוח את אחד החסידים להמושבות שבפלך חערסאן; ובעקבות בקשתו מינה כ״ק אדמו״ר הצ״צ את הרב הלל מפאריטש שיסע לבקר במושבות הנ״ל בחדשי אב-אלול בכל שנה. | |||
בניקאלאייעוו | |||
בשנת תר״י בערך, מונה הרב לאוואוט למו"צ בעיר [[ניקולייב]], ובשנת תר״כ מונה לרב העיר, ולרבם של ארבעים מושבות באיזור. | |||
מייסד הקהילה בניקאלאייעוו היה שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. אחרי פטירת שלמה ישעי׳ בשנת תר״ז בערך, מילא את מקומו בראשות הקהילה בנו ר' סענדער שהיה אף הוא קבלן בניית אניות, והוא החליט כי לקהילה דרוש (נוסף על הרב אפרים זלמן ראזומנע מסמילע שהיה רבה של הקהילה) גם מו"צ שיהיה לעזר לקהילה בפסיקת הלכות. לשם כך הביא בשנת תר"י בערך, את הרב לאוואוט. כאשר רב העיר נפטר בשנת תרי״ט מונה הרב לאוואט לרב העיר כמו גם לארבעים המושבות סביבותיה. המינוי הוסכם על הקהילה והממשלה גם יחד. | |||
לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה. | לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה. | ||
| שורה 22: | שורה 34: | ||
===עם רבותינו נשיאנו=== | ===עם רבותינו נשיאנו=== | ||
במשך שבעים וחמש שנותיו, חי בתקופת נשיאותם של ארבעה אדמו"רים. את [[אדמו"ר האמצעי]] לא ברור אם זכה לראות, שכן בהיותו אך בן | במשך שבעים וחמש שנותיו, חי בתקופת נשיאותם של ארבעה אדמו"רים. את [[אדמו"ר האמצעי]] לא ברור אם זכה לראות, שכן בהיותו אך בן 10 נסתלק האדמו"ר האמצעי. רוב שנותיו היו בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] אליו התקשר בלב ונפש, ולאחר [[הסתלקות]]ו התקשר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]. בשלהי שנותיו החלה תקופת [[אדמו"ר הרש"ב]], עמו עמד בקשר מכתבים מיוחד בנוגע לספריו. | ||
שניים מזקני החסידים חיבבוהו במיוחד והם החסיד הנודע הרב [[הלל מפאריטש]] והחסיד הרב [[אליהו יוסף מדריבין]]. בזכות דבריו מונה רבי הלל מפאריטש לשליח אדמו"ר ה'צמח צדק' להחזקת התורה והפצת החסידות בערי רוסיה. בשנת תר״ו, הציע הרב לאוואט לאדמו"ר ה'צמח צדק' שישלח את אחד מגדולי החסידים לערי [[רוסיה]] בכדי לחזק את מצב התורה והיהדות, ובד בבד להפיץ את תורת החסידות. למרות גילו הצעיר, הסכים עמו האדמו"ר, ולאחר זמן נשלח ר' הלל מפאריטש כשליח מיוחד להפצת היהדות והחסידות. | |||
בשנים תר"ד ותר"ה, הקים אדמו"ר ה'צמח צדק' 'כוללים' לאברכים ברחבי [[רוסיה]] הגדולה, ובשנת תרי״ג הוקם תלמוד תורה וישיבה בראמאנאווקא ובראשו עמד הרב לאוואוט. חתנו, הרב ישראל לייב יאנובסקי (סבו זקנו של הרבי) שנשא את בילא רבקה שנולדה בשנת תקצ״ח להרב לאוואט, מילא את מקום חותנו בראשות הישיבה בשנת תר״כ, כאשר הרב לאוואט התיישב בניקאלאיעוו. | |||
עם הזמן נתפרסמה הישיבה ונהרו אליה תלמידים רבים. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. בני אדמו"ר ה'צמח צדק' כתבו מכתב תמיכה בישיבה בשנת תרי״ג ולמכתב הוסיף דברים הרב לאוואוט. | |||
כאשר עבר לכהן ברבנות בניקולייב, מילא את מקומו חתנו הרב [[ישראל לייב ינובסקי]]. | כאשר עבר לכהן ברבנות בניקולייב, מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה חתנו הרב [[ישראל לייב ינובסקי]]. | ||
=== פטירתו === | === פטירתו === | ||
הרב אברהם דוד נפטר ביום שני [[י"ח אדר]] [[תר"נ]] בעיר ניקולייב ושם מנוחתו כבוד. כל יהודי עירו נטלו חלק בהלוויה שהתקיימה באותו יום, וכל החנויות נסגרו בגינה. רבים מהמלווים פרצו בבכי אחר רבם האהוב שעשה רבות למען כל יהודי ויהודי בעיר ובמושבות אשר סביבותיה. | הרב אברהם דוד נפטר ביום שני [[י"ח אדר]] [[תר"נ]]<ref>בספר שנים ראשונות (עמוד 7) מביא רישום הפטירה של הרב לוואוט, שנמצא בארכיון הממשלתי בעיר ניקולייב. על פי הרישום, תאריך פטירתו הוא י"ז אדר תר"נ, ולא כמו שכתוב כאן - בי"ח אדר. וראה שם בהרחבות עמוד 538 הערה 1.</ref> בעיר ניקולייב ושם מנוחתו כבוד. כל יהודי עירו נטלו חלק בהלוויה שהתקיימה באותו יום, וכל החנויות נסגרו בגינה. רבים מהמלווים פרצו בבכי אחר רבם האהוב שעשה רבות למען כל יהודי ויהודי בעיר ובמושבות אשר סביבותיה. | ||
עשרה ימים לאחר פטירתו הגיעה הידיעה גם לפטרבורג, ובעיתון 'המליץ' פורסמה ידיעה ובה קווים לדמותו, כמו גם דברי הספד על הרב האהוב שאיבדה ניקולייב, ובין היתר נכתב: "אבידה גדולה איבדה עדת ניקוליוב, במות האיש הדגול מרבבה הזה, אשר כיהן בה במשרת הרבנות כארבעים שנה, ידיעתו הרחבה בים התלמוד ושכלו החד, עשו לו שם נכבד אף למרחוק". | עשרה ימים לאחר פטירתו הגיעה הידיעה גם לפטרבורג, ובעיתון 'המליץ' פורסמה ידיעה ובה קווים לדמותו, כמו גם דברי הספד על הרב האהוב שאיבדה ניקולייב, ובין היתר נכתב: "אבידה גדולה איבדה עדת ניקוליוב, במות האיש הדגול מרבבה הזה, אשר כיהן בה במשרת הרבנות כארבעים שנה, ידיעתו הרחבה בים התלמוד ושכלו החד, עשו לו שם נכבד אף למרחוק". | ||
| שורה 37: | שורה 51: | ||
עם פטירתו לא הותיר [[ירושה]] גשמית, וכפי שנכתב ב'המליץ' הנזכר: "המנוח השאיר אחריו אלמנה זקנה אשר מעתה מחסור וכפן תסבול - אם אנשי העיר לא ידאגו חס ושלום למצוא בעדה מקור מחיה וכלכלה, כי גם המנוח חי חיי צער ולחץ ולא השאיר לזכרון ליורשיו אף אגורה". | עם פטירתו לא הותיר [[ירושה]] גשמית, וכפי שנכתב ב'המליץ' הנזכר: "המנוח השאיר אחריו אלמנה זקנה אשר מעתה מחסור וכפן תסבול - אם אנשי העיר לא ידאגו חס ושלום למצוא בעדה מקור מחיה וכלכלה, כי גם המנוח חי חיי צער ולחץ ולא השאיר לזכרון ליורשיו אף אגורה". | ||
טרם פטירתו הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] (בן בתו | טרם פטירתו הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] (בן בתו ביילא רבקה וחתנו הרב ישראל לייב) לממלא מקומו כרב העיר. נכד זה גדל בביתו שנים רבות, והוא גידלו וחינכו כבן{{הערה|מעובדה זו צמחה טעות בכמה ספרים, אשר החליטו כי ה'אימוץ' בא כתוצאה מפטירת החתן הרב ישראל לייב, ורצונו של הסבא לחנך את נכדו היתום, אבל כבר הוכח כי הרב ישראל לייב נפטר כאשר בנו הרב מאיר שלמה, היה נשוי! בפועל, האבא נפטר בשנים תרמ"ג או תרמ"ד}}. ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב. | ||
חתונת בנו ר׳ אליהו שנולד בשנת תרי״ב עם בת ר׳ גדליהו ושיינדעל חאריטאנאוו מניקאלאיעוו, התקיימה בניקאלאיעוו בל׳ כסלו תרל״ח (אחרי פטירת חותנו ר׳ גדליהו חאריטאנאוו). | |||
אחדים מנכדיו נקראו על שמו, ביניהם: [[אברהם דוד שלונסקי]], ר' [[אברהם דוד ינובסקי]], ועוד. | אחדים מנכדיו נקראו על שמו, ביניהם: [[אברהם דוד שלונסקי]], ר' [[אברהם דוד ינובסקי]], ועוד. | ||
| שורה 75: | שורה 91: | ||
'''בית אהרן והוספות.''' אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו. | '''בית אהרן והוספות.''' אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו. | ||
אולם הרבי מסתפק האם האיסוף נעשה ע"י המחבר עצמו: "אולי אפשר לומר כי הציונים בספר בית אהרן והוספות נעשו ע"י תלמידי המחבר, ואח"כ סודרו או הוגהו ע"י המחבר, ויש בו רוב חכמה וגם מלאכה (ולכן נקראת על שמו)"{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח ח"א עמ' 168 | אולם הרבי מסתפק האם האיסוף נעשה ע"י המחבר עצמו: "אולי אפשר לומר כי הציונים בספר בית אהרן והוספות נעשו ע"י תלמידי המחבר, ואח"כ סודרו או הוגהו ע"י המחבר, ויש בו רוב חכמה וגם מלאכה (ולכן נקראת על שמו)"{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח ח"א עמ' 168}}. | ||
הספר אשר הודפס בשנת [[תרמ"א]], מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת"נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים: | הספר אשר הודפס בשנת [[תרמ"א]], מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת"נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים: | ||
| שורה 106: | שורה 122: | ||
===פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך=== | ===פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך=== | ||
הרב לאוואוט הותיר חיבור בכתב יד המסכם את הפסקים העולים מפירוש ה[[פרי מגדים]] ל[[שולחן ערוך]], מסודרים לפי סדר א-ב. את הספר כתב בשלוש גירסאות, כל אחת מהן בצורה שונה לחלוטין. | הרב לאוואוט הותיר חיבור בכתב יד המסכם את הפסקים העולים מפירוש ה[[פרי מגדים]] ל[[שולחן ערוך]], מסודרים לפי סדר א-ב. את הספר כתב בשלוש גירסאות, כל אחת מהן בצורה שונה לחלוטין. בשנת [[תשמ"ה]] הורה [[הרבי]] להדפיס את הספר כמכלול מתוך כתב-יד המחבר, בהוצאת [[קה"ת]]. לספר צורף חיבור נוסף, המכיל הערות בכתב ידו על גליון ספר ה[[שולחן ערוך]] שלו, הנמצא ב[[ספרית אגו"ח]]. ההערות מתייחסות לשולחן ערוך וכל מפרשיו וגם ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
[[קובץ:הר' מנשה לאוואוט.jpg|שמאל|ממוזער|בנו ר' מנשה לאוואוט, שלישי משמאל, עטור זקן לבן, בתמונה קבוצתית של עסקני המפעל 'סנטרל רליף' להצלת יהודי רוסיא]] | [[קובץ:הר' מנשה לאוואוט.jpg|שמאל|ממוזער|בנו ר' מנשה לאוואוט, שלישי משמאל, עטור זקן לבן, בתמונה קבוצתית של עסקני המפעל 'סנטרל רליף' להצלת יהודי רוסיא]] | ||
*בתו (מזיווג ראשון) ביילא רבקה אשת ר' [[ישראל לייב ינובסקי]], סב אמו של [[הרבי]] הרבנית [[חנה]]. | *בתו (מזיווג ראשון) ביילא רבקה אשת ר' [[ישראל לייב ינובסקי]], סב אמו של [[הרבי]] הרבנית [[חנה]]. | ||
*אשתו (בזיווג שני) הייתה | *אשתו (בזיווג שני) הייתה פעסיא האכשטיין | ||
*בנו (מזיווג שני) ר' מנשה. היגר למונטריאול בערך בשנת [[תרס"ה]] וייסד שם את ביהכ"נ נוסח האר"י. | *בנו (מזיווג שני) ר' מנשה. היגר למונטריאול בערך בשנת [[תרס"ה]] וייסד שם את ביהכ"נ נוסח האר"י. | ||
*אחותו | *אחותו עלקה היא זקנתו של ר' [[יצחק הורביץ]] - איצ'ה דער מתמיד | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||