רבי יהודה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{מפנה|רבי יהודה}}
 [[קובץ:רבי יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האהל על מערת קבורת רבי יהודה ומשפחתו.{{הערה|אביו נקבר בסמוך.}}]]
 [[קובץ:רבי יהודה בר אילעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה על קברו]]
-רבי '''יהודה בר אלעאי'''{{הערה|אביו היה התנא [[רבי אלעאי]] הזקן.}} (או בר אלעי) היה [[תנא]] בדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של [[המאה ה-2|המאה השנייה]] לספירה). רבי יהודה מוזכר במשנה יותר מכל תנא אחר.{{הערה|למעט, אולי, [[רבי מאיר]], אודותיו נאמר "סתם משנה - רבי מאיר".}} כאשר מוזכר ב[[משנה]] או ב[[ברייתא]] סתם "רבי יהודה" - הכוונה היא לרבי יהודה בר אלעאי.
+'''רבי יהודה בר אלעאי''' (מוזכר בדרך כלל כ'''רבי יהודה'''){{הערה|{{בבלי|מנחות|יח|א}}}} היה [[תנאים|תנא]] בדור הרביעי של תקופת התנאים. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]]. מאות מובאות מדבריו נזכרו ב[[ששה סדרי משנה]], והוא התנא שפסקיו מוזכרים במשנה, במספר הגדול ביותר מבין התנאים האחרים.
 בתלמוד אומר [[רבי יוחנן]] כי "סתם [[ספרא]] - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}}
+ב[[ספר הזוהר]] (חלק ב', דף קכ"ו) הביאו דרשת רבי יהודה על פרי עץ תמר; "ויראו את אלהי ישראל, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר" וגו', רבי יהודה פתח ([[שיר השירים]], פרק ז, פסוק ח): "זאת קומתך דמתה לתמר" וגו', כמה חביבה [[כנסת ישראל]] לפני [[הקב"ה]], שלא פורשת ממנו כתמר הזה, שלא פורש הזכר מהנקבה לעולמים, ולא הולך זה בלא זה, כך כנסת ישראל לא פורשת מהקב"ה.
 == בתורת החסידות ==
@@ שורה 16: / שורה 17: @@
 == פסקיו ==
-לפי שיטת רבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות{{הערה|1=[[מסכת ברכות]], ב, ב.}}, בניגוד ל[[רבי יוסי]] שסובר שזמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[פסקי הסידור]], סדר הכנסת שבת.}}.
+* לפי שיטת רבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות{{הערה|1=[[מסכת ברכות]], ב, ב.}}, בניגוד ל[[רבי יוסי]] שסובר שזמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[פסקי הסידור]], סדר הכנסת שבת.}}.
-==משפחתו==
+* נראה שלדעתו גם קטן יכול להוציא ידי חובה בקריאת המגילה ממה שסיפר רבי יהודה שקרא את המגילה [[מגילת אסתר]] "אמר רבי יהודה קטן הייתי, וקריתי את המגילה לפני [[רבי טרפון]] בלוד, וקילסני" (תוספתא, פ"ב ה"ח; ירושלמי, פ"ב ה"ד, עג ע"ב; בבלי, כ ע"א).
-*בנו '''רבי יוסי בן רבי יהודה''' מוזכר פעמים רבות במשניות.
-{{תבנית:תנאים}}
+==מתורתו באגדה==
+רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת שמה [[אסתר]] – על שם שהייתה מסתרת דבריה, שנאמר אין אסתר מגדת את עמה וגו'.
+{{תנאים}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:תנאים|יהודה]]
+{{מיון רגיל:יהודה בר אילעאי}}
+[[קטגוריה:הדור הרביעי לתנאים]]