רבי יהודה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{מפנה|רבי יהודה}}
+[[קובץ:רבי יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האהל על מערת קבורת רבי יהודה ומשפחתו.{{הערה|אביו נקבר בסמוך.}}]]
-[[קובץ:רבי יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האהל על מערת קבורת רבי יהודה ומשפחתו.{{הערת שוליים|אביו נקבר בסמוך.}}]]
 [[קובץ:רבי יהודה בר אילעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה על קברו]]
-רבי '''יהודה בר אלעאי'''{{הערת שוליים|אביו היה התנא [[רבי אלעאי]] הזקן.}} (או בר אלעי) היה [[תנא]] בדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של [[המאה ה-2|המאה השנייה]] לספירה). רבי יהודה מוזכר במשנה יותר מכל תנא אחר.{{הערה|למעט, אולי, [[רבי מאיר]], אודותיו נאמר "סתם משנה - רבי מאיר".}} כאשר מוזכר ב[[משנה]] או ב[[ברייתא]] סתם "רבי יהודה" - הכוונה היא לרבי יהודה בר אלעאי.
+'''רבי יהודה בר אלעאי''' (מוזכר בדרך כלל כ'''רבי יהודה'''){{הערה|{{בבלי|מנחות|יח|א}}}} היה [[תנאים|תנא]] בדור הרביעי של תקופת התנאים. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]]. מאות מובאות מדבריו נזכרו ב[[ששה סדרי משנה]], והוא התנא שפסקיו מוזכרים במשנה, במספר הגדול ביותר מבין התנאים האחרים.
 בתלמוד אומר [[רבי יוחנן]] כי "סתם [[ספרא]] - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}}
+ב[[ספר הזוהר]] (חלק ב', דף קכ"ו) הביאו דרשת רבי יהודה על פרי עץ תמר; "ויראו את אלהי ישראל, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר" וגו', רבי יהודה פתח ([[שיר השירים]], פרק ז, פסוק ח): "זאת קומתך דמתה לתמר" וגו', כמה חביבה [[כנסת ישראל]] לפני [[הקב"ה]], שלא פורשת ממנו כתמר הזה, שלא פורש הזכר מהנקבה לעולמים, ולא הולך זה בלא זה, כך כנסת ישראל לא פורשת מהקב"ה.
 == בתורת החסידות ==
-בירושלמי {{הערת שוליים|1=[[מסכת שבת]] פ"ח ה"א, וראה [[נדרים]] מט, ב.}} מבואר על מטרוניתא אחת ששאלה את רבי יהודה מפני מה פניו צהובים ביותר, כמגדלי חזירים ומלוי בריבית, שהם עשירים ביותר ואין להם דאגות. וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו.
+בירושלמי{{הערה|1=[[מסכת שבת]] פ"ח ה"א, וראה [[נדרים]] מט, ב.}} מבואר על מטרוניתא אחת ששאלה את רבי יהודה מפני מה פניו צהובים ביותר, כמגדלי חזירים ומלוי בריבית, שהם עשירים ביותר ואין להם דאגות. וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו.
 [[אדמו"ר הזקן]] מסביר זאת, כי [[אותיות]] התורה נקראים "בתים", והם הכלים "לחזות בנועם ה'" שהם האורות שבתוך הכלים.
-למרות שלמעלה הם כולם אחדות אחד והם אור אחד, למטה הם נפרדים זה מזה, אך היו תנאים כרבי יהודה בר' אלעאי, שהיו פניו צהובים מטוב לבו, מרוב השמחה והאורה שבתורה שבעל פה, מפני שהיו צדיקים מופלגים והיו להם הפנימית והאותיות מאוחדים זה בזה{{הערת שוליים|1=[[ליקוטי תורה]] פרשת מסעי צו ד.}}
+למרות שלמעלה הם כולם אחדות אחד והם אור אחד, למטה הם נפרדים זה מזה, אך היו תנאים כרבי יהודה בר' אלעאי, שהיו פניו צהובים מטוב לבו, מרוב השמחה והאורה שבתורה שבעל פה, מפני שהיו צדיקים מופלגים והיו להם הפנימית והאותיות מאוחדים זה בזה{{הערה|1=[[ליקוטי תורה]] פרשת מסעי צו ד.}}
-הרבי{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=c491541d-2c35-45f3-923c-68c2970d98dc&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=648 עמ' 1332].}} מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בוודאי הבחינו בכך. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את פניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.{{הערת שוליים|אם כי אין מדובר בגוי מגושם המונח כל כולו בענינים גשמיים, כי אם גוי נמצא בדרגה נעלית יותר - מטרוניתא.}}
+הרבי{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=c491541d-2c35-45f3-923c-68c2970d98dc&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=648 עמ' 1332].}} מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בוודאי הבחינו בכך. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את פניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.{{הערה|אם כי אין מדובר בגוי מגושם המונח כל כולו בענינים גשמיים, כי אם גוי נמצא בדרגה נעלית יותר - מטרוניתא.}}
 == פסקיו ==
-לפי שיטת רבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]], ב, ב.}}, בניגוד ל[[רבי יוסי]] שסובר שזמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[פסקי הסידור]], סדר הכנסת שבת.}}.
+* לפי שיטת רבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות{{הערה|1=[[מסכת ברכות]], ב, ב.}}, בניגוד ל[[רבי יוסי]] שסובר שזמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[פסקי הסידור]], סדר הכנסת שבת.}}.
-==משפחתו==
+* נראה שלדעתו גם קטן יכול להוציא ידי חובה בקריאת המגילה ממה שסיפר רבי יהודה שקרא את המגילה [[מגילת אסתר]] "אמר רבי יהודה קטן הייתי, וקריתי את המגילה לפני [[רבי טרפון]] בלוד, וקילסני" (תוספתא, פ"ב ה"ח; ירושלמי, פ"ב ה"ד, עג ע"ב; בבלי, כ ע"א).
-*בנו '''רבי יוסי בן רבי יהודה''' מוזכר פעמים רבות במשניות.
-{{תבנית:תנאים}}
+==מתורתו באגדה==
+רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת שמה [[אסתר]] – על שם שהייתה מסתרת דבריה, שנאמר אין אסתר מגדת את עמה וגו'.
+{{תנאים}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:תנאים|יהודה]]
+{{מיון רגיל:יהודה בר אילעאי}}
+[[קטגוריה:הדור הרביעי לתנאים]]