סמרקנד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף|נוכחי=עיר סמרקנד|אחר=ספר|ראו=סמרקנד (ספר)}}
-'''סמרקנד''' הינה העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. פעלו בה שלוחי אדמו"ר הרש"ב: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]], ושליח אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמחה גורודצקי]]. בעיר היתה פעילות חב"דית במשך שנים רבות. ובימי [[מלחמת העולם השנייה]] נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. לאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות. בתקופת נפילת השלטון הקומוניסטי החלו לפעול בה שלוחי הרבי, וכיום מספר היהודים בה קטן, ואין בה פעילות חב"דית קבועה.
+[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]
+'''סמרקנד''' היא העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. פעלו בה שלוחי אדמו"ר הרש"ב: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]], ושליח אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמחה גורודצקי]]. בעיר היתה פעילות חב"דית במשך שנים רבות. ובימי [[מלחמת העולם השנייה]] נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. לאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות. בתקופת נפילת השלטון הקומוניסטי החלו לפעול בה שלוחי הרבי, וכיום מספר היהודים בה קטן, ואין בה פעילות חב"דית קבועה.
 ==שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד==
-הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם פעל גדולות ונצורות{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.
+===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===
+הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, אליה הגיע תדיר מחברון בה כיהן ברבנות.
+בסמרקנד פעל גדולות ונצורות לחיזוק היהדות ברוח ישראל סבא{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.
+===הרב חיים נאה===
+[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]
+הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות{{הערה|ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים}}.
+בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא הרב נאה בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.
+הרב חיים נאה לימד ילדים ומבוגרים, לצד פעילות רחבת היקף לתקן את מצב השחיטה בסמרקנד.
+עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.
+בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]].
+===הרב שמחה גורודצקי===
+[[קובץ:5c2adbae23bfc 1546312622 news main gallery.jpg|px250px|ממוזער|שמאל|הרב שמחה גורודצקי מספר שנים לאחר שחררו מהכלא]]
+הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם פעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות עד למלחמת העולם השנייה.
+מיד עם בואו לסמרקנד בשנת תרפ"ו  יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום{{הערה|יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי}}.
-הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות. מלבד זאת חיבר את ספר [[שנות חיים]] ובו דיני ומנהגי הנחת תפילין. הספר כתוב ב[[עברית]] ובוכרית{{הערה|ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים}}.
+הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים, בפעם האחרונה שנכלא, הוא נשפט ונגזר עליו עונש מוות, שהומר ב-25 שנות גלות, בשנת תשי"ג, מת סטאלין ור' שמחה שוחרר מהגלות.{{הערה|יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי}}.
-הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם עשה רבות עד למלחמת העולם השנייה, כאשר במהלך שליחותו הוא גם נאסר ונשלח לגלות{{הערה|יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי}}.
+לאחר השחרור מהגלות, הגיע ר' שמחה גורודצקי לטשקנט וכעבור מספר שנים עלה לארץ הקודש והמשיך לפעול בקרב היהודים הבוכרים.
-==בימי ה[[שואה]]==
+==בימי [[השואה]]==
 {{להשלים}}
 בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה}}.
@@ שורה 17: / שורה 41: @@
 {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)]]}}
-חסידי חב"ד הראשונים שהעניקו חינוך לצעירים המקומיים, היו שלוחי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ואחיינו הרב [[חיים נאה]]{{הערה|תולדות חב"ד בארץ הקודש, ונודע בשיעורים}}.
-בשנת [[תרפ"ו]] נשלח הרב [[שמחה גורודצקי]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, ומיד עם בואו לשם יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום{{הערה|יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי}}.
 בתקופת השואה, ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], עבורם הוקמו סניפי ישיבת תומכי תמימים.
@@ שורה 25: / שורה 47: @@
 ==היציאה מרוסיה==
 לאחר המלחמה, הפליטים הפולניים עזבו את [[ברית המועצות]] ורבים מחסידי חב"ד נסעו ל[[לבוב]] התחזו לאזרחים פולניים ויצאו את ברית המועצות במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], ולאחר שהיה קצרה במדינות מעבר כמו [[פולין]] וצ'כיה הגיעו למחנות עקורים ב[[פוקינג]] שבגרמניה ובמחנות ומקומות נוספים ב[[גרמניה]] [[אוסטריה]] ו[[צרפת]], ובשנים הבאות היו שעלו ל[[ארץ הקודש]] ואחרים היגרו ל[[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.
 ==הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות==
-לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]] החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד|חסידים]] בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב){{הבהרה}}. אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי. גם בתקופה זו, בסמרקנד הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.
+לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]] החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד]]ים בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב){{הבהרה}}. אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי. גם בתקופה זו, בסמרקנד הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.
 עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.
@@ שורה 83: / שורה 105: @@
 ==ראו גם==
-[[יהדות ספרד]]
+* [[יהדות ספרד]]
 ==לקריאה נוספת==
 ===שלוחי רבותינו נשיאינו בסמרקנד===
-* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[חיים נאה]], פרקים מיוחדים על שלוחי אדמו"ר הרש"ב הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[חיים נאה]] בסמרקנד.
+* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[חיים נאה]], פרקים מיוחדים על שלוחי אדמו"ר הרש"ב הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב חיים נאה בסמרקנד.
 * הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', פרק הרב [[שמחה גורודצקי]] שליח אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד [[תשמ"ד]].
 *הרב [[זושא וולף]], אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה
@@ שורה 93: / שורה 115: @@
 ===תקופת השואה===
 * הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].
-*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[[ר' ניסן]]''' - תולדות המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]] ממנהלי תומכי תמימים סמרקנד, פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד.כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').
+*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[[ר' ניסן]]''' - תולדות המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]] ממנהלי תומכי תמימים סמרקנד, פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').
 *הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''' תולדות הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]
 *הרב [[אליהו וולף]], [[ר' מענדל]], תולדות הרב [[מענדל פוטרפס]] ובו גם זכרונות מסמרקנד
@@ שורה 100: / שורה 122: @@
 ===השואה ואחרי השואה===
 *הרב [[הלל זלצמן]], '''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים]]''', [[תשע"ג]].
-*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''ארבעה חסידים''' - תולדות הרב [[אליהו לוין]] רב קהילת חב"ד בסמרקנד, [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ד]].
+*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''ארבעה חסידים''' - תולדות הרב [[אליהו לוין]] רב קהילת חב"ד בסמרקנד, שניאור זלמן ברגר, [[תשס"ד]].
 * גדול מאחיו, תולדות הרב [[חזקיה קייקוב]]