פרשת הספרים – הבדלי גרסאות

התייחסויות הרבי לנושא: הובא בצורה לא אנציקלופדית וללא מקור
מ החלפת טקסט – "ל770" ב־"ל-770"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים חוזרים ל[[770]], בתאריך [[ב' כסלו]] [[תשמ"ח]]]]
[[קובץ:770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים חוזרים ל-[[770]], בתאריך [[ב' כסלו]] [[תשמ"ח]]]]
'''פרשת הספרים''' או '''משפט הספרים''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה ב[[חסידות חב"ד]] משנת [[תשמ"ה]], כאשר ספרים אשר היו שייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]].  
'''פרשת הספרים''' או '''משפט הספרים''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה ב[[חסידות חב"ד]] משנת [[תשמ"ה]], כאשר ספרים אשר היו שייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]].  


הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] בדורנו.
הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] בדורנו.


עיקר הפרשיה - "[[דידן נצח]]" - הסתיימה בשנת [[תשמ"ז]] ביום [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת [[תש"נ]].
עיקר הפרשיה - "[[דידן נצח]]" - הסתיימה בשנת [[תשמ"ז]] ביום [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת [[תש"נ]].


==רקע: תולדות הספרייה ==
==רקע: תולדות הספרייה ==
{{ערך מורחב|ספריית אגודת חסידי חב"ד}}
{{ערך מורחב|ספריית אגודת חסידי חב"ד}}
מימיה הראשונים של [[חסידות חב"ד]] היה קיים בידי האדמו"ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו"ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה ביחס למצב הכלכלי ב[[רוסיה]] באותם הימים. אצל [[אדמו"ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ611 ספרים. מאוחר יותר האדמו"ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים{{הערה|1=בעיקר מ"[[הנחה|הנחות]]" מ[[מאמרים]] ששמע מ[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] שכתב בעצמו. ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&st=&pgnum=361 לקוטי שיחות חלק ד']).}} לפי המסורת היו לו כאחד עשר ארונות ספרים, שבעה בחדרו ששנים מהם היו סגורים ושמורים, בנוסף לעוד ששה ארונות נוספים שהיו בחדר סמוך{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] בשם סבו [[אדמו"ר המהר"ש]] (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר "[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]" עמוד 78).}} מכאן ואילך התרחבה הספרייה יותר ויותר על ידי האדמו"רים ממלאי מקומו בדורות שאחריו. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] עד לשנת [[תרע"ו]]{{הערה|1=לדברי מרת [[חנה גוראריה]], ספריית אדמו"ר הרש"ב תפסה "שלושה חדרים על כל הקירות" (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר "[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]" עמוד 78)}} אז הוכרח בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקבה, אולם אלו הוחרמו כעבור שנים אחדות על ידי הקומוניסטים בשנות המהפכה.  
מימיה הראשונים של [[חסידות חב"ד]] היה קיים בידי האדמו"ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו"ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ-100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה ביחס למצב הכלכלי ב[[רוסיה]] באותם הימים. אצל [[אדמו"ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ-611 ספרים. מאוחר יותר האדמו"ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים{{הערה|1=בעיקר מ"[[הנחה|הנחות]]" מ[[מאמרים]] ששמע מ[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] שכתב בעצמו. ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&st=&pgnum=361 לקוטי שיחות חלק ד']).}} לפי המסורת היו לו כאחד עשר ארונות ספרים, שבעה בחדרו ששנים מהם היו סגורים ושמורים, בנוסף לעוד ששה ארונות נוספים שהיו בחדר סמוך{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] בשם סבו [[אדמו"ר המהר"ש]] (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר "[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]" עמוד 78).}} מכאן ואילך התרחבה הספרייה יותר ויותר על ידי האדמו"רים ממלאי מקומו בדורות שאחריו. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] עד לשנת [[תרע"ו]]{{הערה|1=לדברי מרת [[חנה גוראריה]], ספריית אדמו"ר הרש"ב תפסה "שלושה חדרים על כל הקירות" (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר "[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]" עמוד 78)}} אז הוכרח בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקבה, אולם אלו הוחרמו כעבור שנים אחדות על ידי הקומוניסטים בשנות המהפכה.  


מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ד]] באיסוף ספרים לספרייה חדשה. יסודו התבסס על אוסף של כ5,000 ספרים שקנה הרבי מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והרחיב את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י"ב-י"ג תמוז]] בחורף [[תרפ"ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת [[רוסיה]], הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב"ד - ריגה. בהגיעו לשם פעל הרבי למען הרחבת הספרייה, במכתב ששלח לחסידים ולידידי חב"ד באותם ימים מדרבן אותם הרבי לסייע ולתרום בפיתוח הספרייה.  
מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ד]] באיסוף ספרים לספרייה חדשה. יסודו התבסס על אוסף של כ-5,000 ספרים שקנה הרבי מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והרחיב את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י"ב-י"ג תמוז]] בחורף [[תרפ"ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת [[רוסיה]], הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב"ד - ריגה. בהגיעו לשם פעל הרבי למען הרחבת הספרייה, במכתב ששלח לחסידים ולידידי חב"ד באותם ימים מדרבן אותם הרבי לסייע ולתרום בפיתוח הספרייה.  
בהמשך{{הבהרה|באיזה שנה?}} עברה יחד עמו לעיר [[אוטווצק]] שפולין.
בהמשך{{הבהרה|באיזה שנה?}} עברה יחד עמו לעיר [[אוטווצק]] שפולין.
בשלהי [[חודש אלול]] [[תרצ"ט]] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב [[הרבי הריי"צ]] את העיר אוטווצק לוורשה ומשם לריגה עד הגיעו (ב[[ט' באדר]] [[ה'ת"ש]]) לארה"ב. הספרים עצמם נארזו למשלוח ב110 ארגזים ונשארו באוטווצק.  
בשלהי [[חודש אלול]] [[תרצ"ט]] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב [[הרבי הריי"צ]] את העיר אוטווצק לוורשה ומשם לריגה עד הגיעו (ב[[ט' באדר]] [[ה'ת"ש]]) לארה"ב. הספרים עצמם נארזו למשלוח ב110 ארגזים ונשארו באוטווצק.  
שורה 19: שורה 19:
כשהגיעו הספרים לארה"ב החלה שיקומה של הספריה, הספרים עצמם שוכנו חלקם בחדרו של ה[[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה השנייה של [[770]], ורובם בקומת הקרקע של הבניין. כספרן הספרייה התמנה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]] ר' [[חיים ליברמן]].
כשהגיעו הספרים לארה"ב החלה שיקומה של הספריה, הספרים עצמם שוכנו חלקם בחדרו של ה[[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה השנייה של [[770]], ורובם בקומת הקרקע של הבניין. כספרן הספרייה התמנה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]] ר' [[חיים ליברמן]].


במקביל, [[הרבי]] שהגיע לארה"ב בחודש סיוון תש"א הקים מעצמו ספריה נוספת שתשרת את צרכי ה[[מרכז לענייני חינוך]] שתחת ניהולו. כעשר שנים לאחר מכן בשנת [[תש"י]] [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)#קבלת הנשיאות|קיבל הרבי את הנשיאות]], ומני אז החלה תנופת ספריה זו, זאת בעזרת שלוחי הרבי וחסידיו ברחבי העולם. בעקבות התרבות הספרים נרכש בשנת [[תשכ"ח]] הבנין הסמוך ל770 לצורך הספרייה. בסוף החורף של שנת [[תשל"ז]] מונה הרב [[שלום דובער לוין]] למנהלה של ספריה זו מטעם המרכז לענייני חינוך.
במקביל, [[הרבי]] שהגיע לארה"ב בחודש סיוון תש"א הקים מעצמו ספריה נוספת שתשרת את צרכי ה[[מרכז לענייני חינוך]] שתחת ניהולו. כעשר שנים לאחר מכן בשנת [[תש"י]] [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)#קבלת הנשיאות|קיבל הרבי את הנשיאות]], ומני אז החלה תנופת ספריה זו, זאת בעזרת שלוחי הרבי וחסידיו ברחבי העולם. בעקבות התרבות הספרים נרכש בשנת [[תשכ"ח]] הבנין הסמוך ל-770 לצורך הספרייה. בסוף החורף של שנת [[תשל"ז]] מונה הרב [[שלום דובער לוין]] למנהלה של ספריה זו מטעם המרכז לענייני חינוך.


אחרי ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי"צ]] ב[[י' בשבט]] [[תש"י]], היו מי שרצו לחלק את הספריה בין היורשים, אולם הרבי התנגד לכך. לטענת הרבי היות והספריה לא הייתה רכושו הפרטי, אין מקום לחלוקתה. בעקבות הויכוח נשאר מצב הספריה כפי שהיה ללא שינוי למרות השנים הרבות שעברו מ[[הסתלקות]]ו של הרבי הריי"צ. הספרייה לא אוחדה עם הספרייה של המרכז לענייני חינוך שהתפתחה לבנתיים, את מפתחות הספרייה גם נשארו בידיהם של אלו שניהלוהו בחייו של הרבי הריי"צ ר' חיים ליברמן ו[[חנה גוראריה]]. גם מצידו של הרבי היה יחס כזה. כך לדוגמה, בשעה שהרב שלום דובער לוין התבקש על ידי ר' חיים ליברמן, להצטרף לעבודתו בניהול ספריית הרבי הריי"צ, התנגד לכך הרבי בתוקף, מחשש שיתפרש כמהלך פוליטי, ויתלו זאת בסכסוך הפנימי שהתחיל לאחרי ההסתלקות, ואכן נשארה הספרייה כמו שהייתה רק תחת פיקוחו של ר' חיים ליברמן.
אחרי ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי"צ]] ב[[י' בשבט]] [[תש"י]], היו מי שרצו לחלק את הספריה בין היורשים, אולם הרבי התנגד לכך. לטענת הרבי היות והספריה לא הייתה רכושו הפרטי, אין מקום לחלוקתה. בעקבות הויכוח נשאר מצב הספריה כפי שהיה ללא שינוי למרות השנים הרבות שעברו מ[[הסתלקות]]ו של הרבי הריי"צ. הספרייה לא אוחדה עם הספרייה של המרכז לענייני חינוך שהתפתחה לבנתיים, את מפתחות הספרייה גם נשארו בידיהם של אלו שניהלוהו בחייו של הרבי הריי"צ ר' חיים ליברמן ו[[חנה גוראריה]]. גם מצידו של הרבי היה יחס כזה. כך לדוגמה, בשעה שהרב שלום דובער לוין התבקש על ידי ר' חיים ליברמן, להצטרף לעבודתו בניהול ספריית הרבי הריי"צ, התנגד לכך הרבי בתוקף, מחשש שיתפרש כמהלך פוליטי, ויתלו זאת בסכסוך הפנימי שהתחיל לאחרי ההסתלקות, ואכן נשארה הספרייה כמו שהייתה רק תחת פיקוחו של ר' חיים ליברמן.
שורה 36: שורה 36:


===חשיפת הפרשיה===
===חשיפת הפרשיה===
לאחר ששמע הרבי כי התברר שהגנב הינו בערי, ביקש מה[[רש"ג]] לדבר על כך עם בערי. בערי טען כי קיבל אישור מאמו לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. והיות ולטענתו הספרים שייכים לו, תוכניתו למכור אותם לאספני ספרים תמורת סכומי כסף. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, טענה שהוכחשה על ידי הרבנית עצמה, אמר הרבי לרש"ג כי באם העניין לא יסתדר עד [[י"ב תמוז]] ידבר על כך ברבים. [[הרבי]] התייחס לנושא לראשונה כבר בסדרת [[יחידות|יחידויות]] שקיים עם חברי [[אגו"ח]] בחודש [[תמוז]] [[תשמ"ה]]. הרבי התבטא בביטויים חריפים ביותר על המקרה, ואפילו העומדים מחוץ ל[[חדר הרבי|חדר]] יכלו לשמוע את קולו הקדוש בזעקות אודות הגניבה.
לאחר ששמע הרבי כי התברר שהגנב הינו בערי, ביקש מה[[רש"ג]] לדבר על כך עם בערי. בערי טען כי קיבל אישור מאמו לקחת ככל שלבו חפץ מהספרייה. והיות ולטענתו הספרים שייכים לו, תוכניתו למכור אותם לאספני ספרים תמורת סכומי כסף. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, טענה שהוכחשה על ידי הרבנית עצמה, אמר הרבי לרש"ג כי באם העניין לא יסתדר עד [[י"ב תמוז]] ידבר על כך ברבים. [[הרבי]] התייחס לנושא לראשונה כבר בסדרת [[יחידות|יחידויות]] שקיים עם חברי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] בחודש [[תמוז]] [[תשמ"ה]]. הרבי התבטא בביטויים חריפים ביותר על המקרה, ואפילו העומדים מחוץ ל[[חדר הרבי|חדר]] יכלו לשמוע את קולו הקדוש בזעקות אודות הגניבה.


לראשונה, התייחס לכך הרבי בפומבי בסדרת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] באותו חודש: ב[[י"ב תמוז]], ב[[ט"ו תמוז]] וב[[שבת]] פרשת פנחס. הרבי הקדיש לענין מספר שיחות ארוכות, הכוללות ביטויים חריפים. הרבי סיפר על הגניבה{{הערה|הרבי תיאר את התרחשות הגניבה וחשיפתה עם פרטים שונים {{הבהרה}}.}}, והסביר באריכות עד כמה היא חמורה, בהתחשב ביחס המיוחד של [[הרבי הריי"צ]] לספריו הקדושים - ולכן כל ספר שנמצא מחוץ למקומו הוא כ"פצצה חיה" שעלולה להתפוצץ ולהזיק ח"ו. בדבריו שלל הרבי מכל וכל את גישת הצד שכנגד, הטוענת ל"ירושה" מהרבי הריי"צ, בעוד שלפי האמת הרבי חי בעולם הזה הגשמי, ומשנה לשנה נעשה יותר חי, בריא ורענן! כמו כן שלל את כוונתם של חסידים לקנות מהגנב את הספרים ולפתור את הבעיה בתשלום.
לראשונה, התייחס לכך הרבי בפומבי בסדרת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] באותו חודש: ב[[י"ב תמוז]], ב[[ט"ו תמוז]] וב[[שבת]] פרשת פנחס. הרבי הקדיש לענין מספר שיחות ארוכות, הכוללות ביטויים חריפים. הרבי סיפר על הגניבה{{הערה|הרבי תיאר את התרחשות הגניבה וחשיפתה עם פרטים שונים {{הבהרה}}.}}, והסביר באריכות עד כמה היא חמורה, בהתחשב ביחס המיוחד של [[הרבי הריי"צ]] לספריו הקדושים - ולכן כל ספר שנמצא מחוץ למקומו הוא כ"פצצה חיה" שעלולה להתפוצץ ולהזיק ח"ו. בדבריו שלל הרבי מכל וכל את גישת הצד שכנגד, הטוענת ל"ירושה" מהרבי הריי"צ, בעוד שלפי האמת הרבי חי בעולם הזה הגשמי, ומשנה לשנה נעשה יותר חי, בריא ורענן! כמו כן שלל את כוונתם של חסידים לקנות מהגנב את הספרים ולפתור את הבעיה בתשלום.


כחלק מדבריו אודות כך שספריו של הרבי וכן ביתו אינם רכוש פרטי, אלא שייכים לכלל חסידי חב"ד באמצעות [[אגודת חסידי חב"ד]] - הורה הרבי לכתוב על חזית בנין [[770]] את הכיתוב: "בית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש".
כחלק מדבריו אודות כך שספריו של הרבי וכן ביתו אינם רכוש פרטי, אלא שייכים לכלל חסידי חב"ד באמצעות [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] - הורה הרבי לכתוב על חזית בנין [[770]] את הכיתוב: "בית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש".


כמו כן, הורה להקים ב[[כפר חב"ד]] בית שייקרא אף הוא בשם זה. מיד לאחר השיחה הוקדש אחד הבתים בכפר ל"בית אגודת חסידי חב"ד", בו החלו להתקיים שיעורי תורה והתוועדויות. בהמשך לכך, הוקם בשנה שלאחר מכן - [[תשמ"ו]] - בנין [[770 בכפר חב"ד]].
כמו כן, הורה להקים ב[[כפר חב"ד]] בית שייקרא אף הוא בשם זה. מיד לאחר השיחה הוקדש אחד הבתים בכפר ל"בית אגודת חסידי חב"ד", בו החלו להתקיים שיעורי תורה והתוועדויות. בהמשך לכך, הוקם בשנה שלאחר מכן - [[תשמ"ו]] - בנין [[770 בכפר חב"ד]].
שורה 50: שורה 50:
===הכנה למשפט, עורכי הדין, עדויות וחקירות===
===הכנה למשפט, עורכי הדין, עדויות וחקירות===
{{להשלים}}
{{להשלים}}
לאחר שהנתבע סירב להפסיק את מכירת הספרים ולהשיבם, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו"ח]], הועברה בקשה לבית המשפט למתן צו עיקול על הספרים הנתבע שהתנגד לעיקול, טען לבית המשפט כי לפי דיני ירושה חצי מהספרים שייכים לו והגיש בקשה למשפט בכך הועבר הדיון לשטח בית המשפט.
לאחר שהנתבע סירב להפסיק את מכירת הספרים ולהשיבם, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]], הועברה בקשה לבית המשפט למתן צו עיקול על הספרים הנתבע שהתנגד לעיקול, טען לבית המשפט כי לפי דיני ירושה חצי מהספרים שייכים לו והגיש בקשה למשפט בכך הועבר הדיון לשטח בית המשפט.
(הדבר נעשה לאחר שבארי סירב להתדיין בבית דין רבני. הגאון הרב [[ישראל יצחק פיקארסקי]] הורה שמותר לפנות לבית המשפט בעניין זה {{הערה| כפר חב"ד גליון 1990, ה' טבת תשפ"ג, עמ' 24}}).  
(הדבר נעשה לאחר שבארי סירב להתדיין בבית דין רבני. הגאון הרב [[ישראל יצחק פיקארסקי]] הורה שמותר לפנות לבית המשפט בעניין זה {{הערה| כפר חב"ד גליון 1990, ה' טבת תשפ"ג, עמ' 24}}).  
לניהול המשפט נבחרו צוות המשפטנים שהורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה. בראש הצוות עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו"ד)|נתן לוין]]. לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת [[חנוכייה ציבורית|מנורה בשטח ציבורי]]), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית.  
לניהול המשפט נבחרו צוות המשפטנים שהורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה. בראש הצוות עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו"ד)|נתן לוין]]. לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת [[חנוכייה ציבורית|מנורה בשטח ציבורי]]), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית.  
שורה 59: שורה 59:


ההכנה למשפט בפועל נמשך במשך כמה חודשים מחודש תמוז תשמ"ה עד למועד המשפט בכסלו תשמ"ו.  
ההכנה למשפט בפועל נמשך במשך כמה חודשים מחודש תמוז תשמ"ה עד למועד המשפט בכסלו תשמ"ו.  
במהלך הכנת הראיות נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב"ד]] על הספריה, על מכתבו של [[הרבי הריי"צ]] לפרופ' אלכסנדר מארקס - מגדולי הספרנים בניו יורק, המכתב שנושא את התאריך חודש [[אדר ראשון]] [[תש"ו]] כתוב בו בין השאר, ש"הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה". לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב"ד.
במהלך הכנת הראיות נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] על הספריה, על מכתבו של [[הרבי הריי"צ]] לפרופ' אלכסנדר מארקס - מגדולי הספרנים בניו יורק, המכתב שנושא את התאריך חודש [[אדר ראשון]] [[תש"ו]] כתוב בו בין השאר, ש"הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה". לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב"ד.


{{להשלים}}
{{להשלים}}
שורה 92: שורה 92:
לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ [[תשמ"ז]], ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. הפסק ניתן ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לדבר זה. טוענים שהרבי התבטא שהלוחות הראשונות ניתנו ב[[קול]] רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות. בישיבות אשר ב[[קראון הייטס]], הקפידו מאד על הסדרים בימות אותו השבוע ועל ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בלילות.
לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ [[תשמ"ז]], ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. הפסק ניתן ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לדבר זה. טוענים שהרבי התבטא שהלוחות הראשונות ניתנו ב[[קול]] רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות. בישיבות אשר ב[[קראון הייטס]], הקפידו מאד על הסדרים בימות אותו השבוע ועל ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בלילות.


ב[[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד". כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי למזכיר הרב יהודה קרינסקי להוציא באקראי שלושה ספרים מאחד הארגזים, ולהדפיס אחד מהם מיד בהוצאת [[קה"ת]], ולמוכרו במחיר של דולר אחד. והספר שיצא הינו הספר "[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]" (ספרו של רבי מאיר ן' גבאי).
ב[[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד". כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי למזכיר הרב יהודה קרינסקי להוציא באקראי שלושה ספרים מאחד הארגזים, ולהדפיס אחד מהם מיד בהוצאת [[קה"ת]], ולמוכרו במחיר של דולר אחד. והספר שיצא הינו הספר "[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]" (ספרו של רבי מאיר גבאי).


==התייחסויות הרבי לנושא==
==התייחסויות הרבי לנושא==
שורה 108: שורה 108:


{{ציטוט|מרכאות=כן|
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=שיחת שבת פרשת ויגש [[תשמ"ז]], [[ספר השיחות]] חלק א' ע' 224‏  
|מקור=שיחת שבת פרשת ויגש [[תשמ"ז]], [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] חלק א' ע' 224‏  
|תוכן=יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד —  
|תוכן=יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד —  
:וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר
:וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר
שורה 115: שורה 115:
==מנהגי ה' טבת==
==מנהגי ה' טבת==


בחודש טבת תשמ"ט עורר הרבי אודות רכישת ספרים על ידי כל אחד כהתעוררות מפרשת הספרים.
בחודש [[טבת]] [[תשמ"ט]] עורר הרבי אודות רכישת ספרים על ידי כל אחד כהתעוררות מפרשת הספרים.


הרבי חילק 2 דולרים, אחד לצדקה והשני השתתפות ברכישת ספרים.
הרבי [[חלוקת דולרים|חילק 2 דולרים]], אחד ל[[צדקה]] והשני השתתפות ברכישת ספרים.


בימים הבאים חסידי חב"ד בכל העולם רכשו ספרים ובחנויות החב"דיות היו תורים היסטריים.
בימים הבאים [[חסידי חב"ד]] בכל העולם רכשו ספרים ובחנויות החב"דיות היו תורים היסטריים.


==='פרענומעראנטן' - מנויים ===
==='פרענומעראנטן' - מנויים ===


בשבת ז' טבת תשנ"ב בימים בהם ציינו את חג הספרים דידן נצח, דיבר הרבי בהתוועדות על מעלת רכישת הספרים והציע לעשות 'פרענומעראנטן' - מנויים מראש על ספרים.
בשבת [[ז' בטבת|ז' טבת]] [[תשנ"ב]] בימים בהם ציינו את חג הספרים דידן נצח, דיבר הרבי בהתוועדות על מעלת רכישת הספרים והציע לעשות 'פרענומעראנטן' - מנויים מראש על ספרים.


בסיום ההתוועדות הרב [[יעקב רייך]] מנהל קה"ת עלה לקחת מהרבי בקבוק משקה והודיע כי לוקח לברכה עבור תוכנית ה'פרענומעראנטן'.
בסיום ההתוועדות הרב [[יעקב רייך]] מנהל קה"ת עלה לקחת מהרבי בקבוק משקה והודיע כי לוקח לברכה עבור תוכנית ה'פרענומעראנטן'.
שורה 163: שורה 163:
במהלך המשפט הוגשה בקשה מצד התובעים שהרבי יבוא להעיד בבית המשפט. בשונה מהמשפט הקודם בו ניתן היה בנקל יותר למנוע את הבקשה, במשפט הנוכחי שהיה קשור יותר לאישיותו של הרבי, התבקשו מאמצים גדולים יותר על מנת למנוע זאת. עורכי הדין מצד הרבי טענו שעדות מהרבי תזיק לבריאותו, אך הצד השני הביא קלטות והסרטות של הרבי עומד במשך שעות ומחלק דולרים לצדקה. לבסוף נדחתה הבקשה על ידי השופט, שפסק בתאריך [[כ"ו תשרי]] [[תש"נ]], כי הבאתו של הרבי לבית המשפט לא תוסיף מאומה למהלך המשפט.
במהלך המשפט הוגשה בקשה מצד התובעים שהרבי יבוא להעיד בבית המשפט. בשונה מהמשפט הקודם בו ניתן היה בנקל יותר למנוע את הבקשה, במשפט הנוכחי שהיה קשור יותר לאישיותו של הרבי, התבקשו מאמצים גדולים יותר על מנת למנוע זאת. עורכי הדין מצד הרבי טענו שעדות מהרבי תזיק לבריאותו, אך הצד השני הביא קלטות והסרטות של הרבי עומד במשך שעות ומחלק דולרים לצדקה. לבסוף נדחתה הבקשה על ידי השופט, שפסק בתאריך [[כ"ו תשרי]] [[תש"נ]], כי הבאתו של הרבי לבית המשפט לא תוסיף מאומה למהלך המשפט.


המשפט הסתיים ב"דידן נצח" נוסף, שנפסק ב[[י"ט טבת]] [[תש"נ]].
המשפט הסתיים ב"דידן נצח" נוסף, שנפסק ב[[י"ט טבת]] [[תש"נ]] שאין כל תביעה ומשפט.


==החזרת אחרוני הספרים==
==החזרת אחרוני הספרים==
בימי הסליחות ה'תש"נ החזיר הגנב את הספרים שהיו מונחים על שולחנו של הרבי הריי"צ, כחלק מפשרה שעשה עם אגו"ח שבה הוא יקבל חלק מירושת אביו (שהוריש את רכושו לאגו"ח) ובתמורה לכך יחזיר את הספרים הנ"ל ויפסיק לכתוב נגד ליובאוויטש בעיתונות. {{להשלים}}
{{להשלים}}
בימי הסליחות ה'תש"נ החזיר הגנב את הספרים שהיו מונחים על שולחנו של אדמו"ר הריי"צ, כחלק מפשרה שעשה עם אגו"ח שבה הוא יקבל חלק מירושת אביו (שהוריש את רכושו לאגו"ח) ובתמורה לכך יחזיר את הספרים הללו ויפסיק לכתוב כנגד [[חסידות חב"ד]] בעיתונות{{מקור|}}.
 
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[ניגון דידן נצח]]
* [[ניגון דידן נצח]]
שורה 187: שורה 189:


'''סיפור החג'''
'''סיפור החג'''
*'''[https://chabadlive.org/medi נחשף כתב יד חריף: הויכוח שהרעיד את ספריית חב"ד – ואכזבת הרבי מהטיעונים]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://col.org.il/news/134796 פסק הדין שפתח את שרשרת הניצחונות במשפט הספרים]''' - י"ג כסלו תשמ"ו {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/134796 פסק הדין שפתח את שרשרת הניצחונות במשפט הספרים]''' - י"ג כסלו תשמ"ו {{COL}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/6d/Didannatzach.pdf דידן נצח]''' {{PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד"ב לוין]]
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/6d/Didannatzach.pdf דידן נצח]''' {{PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד"ב לוין]]
שורה 203: שורה 206:


'''מדיה'''
'''מדיה'''
*'''[https://chabadlive.org/2025/01/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%9f-%d7%91%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%a2%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94-%d7%98%d7%91.html הרב אופן בהתוועדות סוערת: המהות של ה' טבת מתבטאת בעבודת התפילה]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
*'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ הרב פייביש וואגעל מספר: כיצד הוחזרו לספריה הספרים שנמכרו?]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ הרב פייביש וואגעל מספר: כיצד הוחזרו לספריה הספרים שנמכרו?]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)
*הרב מנחם דוברוסקין, [https://sinun770.org/הסיפור-של-משפט-הספרים-ממקור-ראשון-התו/ "הסיפור של משפט הספרים ממקור ראשון!" – התוועדות ה' טבת עם הרב מנחם דוברוסקין – מגדל העמק – ה'תשפ"ג] בתוך ערוץ היוטיוב 'שיעורים בחסידות מאת הרב מנחם דוברוסקין' באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}}
*הרב מנחם דוברוסקין, [https://sinun770.org/הסיפור-של-משפט-הספרים-ממקור-ראשון-התו/ "הסיפור של משפט הספרים ממקור ראשון!" – התוועדות ה' טבת עם הרב מנחם דוברוסקין – מגדל העמק – ה'תשפ"ג] בתוך ערוץ היוטיוב 'שיעורים בחסידות מאת הרב [[דב מנחם דוברוסקין|מנחם דוברוסקין]]' באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}}


'''שונות'''
'''שונות'''
*'''[https://chabadlive.org/category/%d7%94-%d7%98%d7%91%d7%aa תגית: ה' טבת]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}
* '''מדור [http://www.hageula.com/calendar/tevet/156.html ה' טבת]''', אתר הגאולה
* '''מדור [http://www.hageula.com/calendar/tevet/156.html ה' טבת]''', אתר הגאולה
* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1232 ה' טבת תשמ"ז]''' {{וידאו}} - {{אינפו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1232 ה' טבת תשמ"ז]''' {{וידאו}} - {{אינפו}}
שורה 215: שורה 220:
*'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרי הספריה שהושארו בהוראת הרבי בכפר חב"ד]''' {{COL}} טבת תשפ"א
*'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרי הספריה שהושארו בהוראת הרבי בכפר חב"ד]''' {{COL}} טבת תשפ"א
*'''[https://col.org.il/news/143012 בכובע שטריימל: הידעתם שהרבי הריי"צ והרש"ב חגגו את ה טבת?]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/143012 בכובע שטריימל: הידעתם שהרבי הריי"צ והרש"ב חגגו את ה טבת?]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/ה'%20טבת כתבות בנושא ה' טבת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]