שמירת הברית – הבדלי גרסאות
צ'קטי |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==במקורות== | ==במקורות== | ||
רוב רובם של מוני המצוות לא מנו את פגם שמירת הברית במנין תרי"ג מצוות התורה{{הערה|חוץ מבעל מחבר ספר אור השנים שמונה אותו במנין תרי"ג (מצוות לא תעשה קי"ט), מיוסד על מאמר תנא דבי רבי ישמאל (נדה יג). ראה אגר"ק חי"א ע' תב.}}. ולכמה ראשונים הוא דרבנן{{הערה|ראה דרך מצוותיך.}}. | רוב רובם של מוני המצוות לא מנו את פגם שמירת הברית במנין תרי"ג מצוות התורה{{הערה|חוץ מבעל מחבר ספר אור השנים שמונה אותו במנין תרי"ג (מצוות לא תעשה קי"ט), מיוסד על מאמר תנא דבי רבי ישמאל (נדה יג). ראה אגר"ק חי"א ע' תב.}}. ולכמה ראשונים הוא דרבנן{{הערה|ראה דרך מצוותיך.}}. | ||
ואף על פי שאינו במנין המצוות, עון פגם הברית והרבוי של הטומאה והקליפות שהוא מוליד ומרבה ביותר על ידי העון, בהרבה יותר חמור מעוונות הכי חמורות יותר אף מביאות אסורות. | ואף על פי שאינו במנין המצוות, עון פגם הברית והרבוי של הטומאה והקליפות שהוא מוליד ומרבה ביותר על ידי העון, בהרבה יותר חמור מעוונות הכי חמורות יותר אף מביאות אסורות. | ||
ולכן לא הוזכר עון זרע לבטלה בתורה בכלל ביאות אסורות למרות שהוא חמור מהן, כי ביאות אסורות לעולם אינם עולים מה[[שלש קליפות הטמאות]] עד אחרי זמן שיבוא משיח כשיקויים הייעוד ש"[[ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ]]", או עד שיעשה תשובה מאהבה מעומקא דלבא באהבה רבה וחשיקה ונפש שוקקה לדבקה בו ית' וצמאה נפשו לה' כארץ עיפה וציה, שהיא תשובה גדולה כל כך שזדונות נעשו לו כזכיות ממש. | ולכן לא הוזכר עון זרע לבטלה בתורה בכלל ביאות אסורות למרות שהוא חמור מהן, כי ביאות אסורות לעולם אינם עולים מה[[שלש קליפות הטמאות]] עד אחרי זמן שיבוא משיח כשיקויים הייעוד ש"[[ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ]]", או עד שיעשה תשובה מאהבה מעומקא דלבא באהבה רבה וחשיקה ונפש שוקקה לדבקה בו ית' וצמאה נפשו לה' כארץ עיפה וציה, שהיא תשובה גדולה כל כך שזדונות נעשו לו כזכיות ממש. | ||
אבל החיות שבטפות זרע שיצאו ממנו לבטלה למרות שירדה ונכללה ב[[שלש קליפות הטמאות]] הרי זו עולה משם ב[[תשובה]] נכונה ובכוונה עצומה ב[[קריאת שמע שעל המטה]]. כנודע מה[[אר"י ז"ל]] ומרומז בגמרא כל הקורא קריאת שמע על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות כו' להרוג גופות החיצונים שנעשו לבוש לחיות שבטפות ועולה החיות מהם כידוע לי"ח{{הערה|תניא פרק ז'.}}. | אבל החיות שבטפות זרע שיצאו ממנו לבטלה למרות שירדה ונכללה ב[[שלש קליפות הטמאות]] הרי זו עולה משם ב[[תשובה]] נכונה ובכוונה עצומה ב[[קריאת שמע שעל המטה]]. כנודע מה[[אר"י ז"ל]] ומרומז בגמרא כל הקורא קריאת שמע על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות כו' להרוג גופות החיצונים שנעשו לבוש לחיות שבטפות ועולה החיות מהם כידוע לי"ח{{הערה|תניא פרק ז'.}}. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==סגולות שמירת הברית== | ==סגולות שמירת הברית== | ||
===צדיק=== | ===צדיק=== | ||
מי ששומר את הברית נקרא [[צדיק]]{{הערה|[[זהר]] ח"א נט, ב. | מי ששומר את הברית נקרא [[צדיק]]{{הערה|[[זהר]] ח"א נט, ב. | ||
בענין ה"צדיק" הקשור עם "ברית" יש כמה דרגות: "ברי"ת גימטריא ג"פ צדיק, והוא לנגד ג' השלישים שיש ביסוד וכו'". ועפ"ז, הענין ד"עמך כולם צדיקים" הוא הדרגא הראשונה, שליש התחתון, ששייכת לכל אחד מישראל מצד הענין דברית מילה, שעי"ז הרי הוא בכלל "ועמך כולם צדיקים", ויש לו שייכות לירושת הארץ; ונוסף לזה יש דרגא נעלית יותר ב"צדיק" – שאלי' באים ע"י שמירת הברית, ועד לאופן של עמידה בנסיון, כפי שהי' אצל יוסף הצדיק (באריכות תו"מ חל"א ע' 186 ואילך).}}. | בענין ה"צדיק" הקשור עם "ברית" יש כמה דרגות: "ברי"ת גימטריא ג"פ צדיק, והוא לנגד ג' השלישים שיש ביסוד וכו'". ועפ"ז, הענין ד"עמך כולם צדיקים" הוא הדרגא הראשונה, שליש התחתון, ששייכת לכל אחד מישראל מצד הענין דברית מילה, שעי"ז הרי הוא בכלל "ועמך כולם צדיקים", ויש לו שייכות לירושת הארץ; ונוסף לזה יש דרגא נעלית יותר ב"צדיק" – שאלי' באים ע"י שמירת הברית, ועד לאופן של עמידה בנסיון, כפי שהי' אצל יוסף הצדיק (באריכות תו"מ חל"א ע' 186 ואילך).}}. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
שתי שעות או שעה וחצי קודם השינה לא לאכל ולשתות, והכוונה היא לאכילה ושתי' גדולה. אבל אינו נוגע לאכילה ושתי' קלה ביותר{{הערה|שם=אגרות חד}}. | שתי שעות או שעה וחצי קודם השינה לא לאכל ולשתות, והכוונה היא לאכילה ושתי' גדולה. אבל אינו נוגע לאכילה ושתי' קלה ביותר{{הערה|שם=אגרות חד}}. | ||
===בדיקת תפילין ומזוזות=== | ===בדיקת תפילין ומזוזות=== | ||
לפעמים יש לבדוק את התפילין או המזוזות ובמקרה הצורך לתקנם או להחליפם{{הערה|שם=אגרות חט}}. | לפעמים יש לבדוק את התפילין או המזוזות ובמקרה הצורך לתקנם או להחליפם{{הערה|שם=אגרות חט}}. | ||
===הוספת אומץ בעבודת ה'=== | ===הוספת אומץ בעבודת ה'=== | ||
יש להוסיף אומץ ב: | יש להוסיף אומץ ב: | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
*לימוד תורת החסידות, | *לימוד תורת החסידות, | ||
*בעבודת התפלה, | *בעבודת התפלה, | ||
*קיום המצות בהידור{{הערה|שם=אגרות חט}}. | *קיום המצות בהידור{{הערה|שם=אגרות חט}}. | ||
===ומביט עליו=== | ===ומביט עליו=== | ||
ב'יחידות' לאחד (בסוף שנות הכ') אודות מחשבות זרות וכו' - "כי תאווה הוא לעיניים" - הורה הרבי: "תחזיק אצלך תמונה של הרבי ובשעה שנופלים לך מחשבות תאמר ליצר-הרע - הוא מביט!" | ב'יחידות' לאחד (בסוף שנות הכ') אודות מחשבות זרות וכו' - "כי תאווה הוא לעיניים" - הורה הרבי: "תחזיק אצלך תמונה של הרבי ובשעה שנופלים לך מחשבות תאמר ליצר-הרע - הוא מביט!" | ||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
ולכן מהנכון שיהי' בקי בעל פה איזה פרקים משניות ואיזה פרקים תניא{{הערה|שם=אגרות חיד}}. | ולכן מהנכון שיהי' בקי בעל פה איזה פרקים משניות ואיזה פרקים תניא{{הערה|שם=אגרות חיד}}. | ||
ומזה שידע אותם בעל פה יהיה גם כן מאמר והדרת פני זקן ב[[ | ומזה שידע אותם בעל פה יהיה גם כן מאמר והדרת פני זקן ב[[לקוטי תורה]] סוף פרשת קדושים{{הערה|שם=אגרות רלא|אגרות קודש מכ' ד'תתקצב, חי"ד ע' רלא.}}. | ||
===תהילים על הסדר=== | ===תהילים על הסדר=== | ||
נוסף על השיעור חדשי של תהלים - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - שבודאי שומר לאמרו בכל יום אחר תפלת שחרית, והקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו, הנה יאמר בכל יום עוד איזה קאפיטלעך תהלים גם כן על הסדר, ומספר קאפיטלעך תהלים אלו תלוי במדת שעות הפנאי שלו{{הערה|שם=אגרות חיד}}. | נוסף על השיעור חדשי של תהלים - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - שבודאי שומר לאמרו בכל יום אחר תפלת שחרית, והקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו, הנה יאמר בכל יום עוד איזה קאפיטלעך תהלים גם כן על הסדר, ומספר קאפיטלעך תהלים אלו תלוי במדת שעות הפנאי שלו{{הערה|שם=אגרות חיד}}. | ||
| שורה 112: | שורה 112: | ||
*התבוננות שהשם נמצא בכל מקום ועומד בצידו ממש בשעת מעשה. | *התבוננות שהשם נמצא בכל מקום ועומד בצידו ממש בשעת מעשה. | ||
==ההתייחסות הראויה לנושא== | ==ההתייחסות הראויה לנושא== | ||
בדורות הקודמים בחסידות חב"ד לא היה נהוג לדבר או לכתוב על שמירת הברית כמו גם על החטא הכרוך באי השמירה - ברבים ובפרסום. מפני ששיטת תורת החסידות היא, שיהודים יעסקו בענינים של אור, והעסק בענינים של אור יוציא אותם בדרך ממילא שלא יהיו שייכים להיפך האור. | בדורות הקודמים בחסידות חב"ד לא היה נהוג לדבר או לכתוב על שמירת הברית כמו גם על החטא הכרוך באי השמירה - ברבים ובפרסום. מפני ששיטת תורת החסידות היא, שיהודים יעסקו בענינים של אור, והעסק בענינים של אור יוציא אותם בדרך ממילא שלא יהיו שייכים להיפך האור. | ||
ובפרט שעצם ההרהור והפחד מהחטא עלול לפעול בטבע האדם את הטומאה בפועל, בדומה לפעולה של הרהורי העבירה עצמם. | ובפרט שעצם ההרהור והפחד מהחטא עלול לפעול בטבע האדם את הטומאה בפועל, בדומה לפעולה של הרהורי העבירה עצמם. | ||
| שורה 126: | שורה 126: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://torasmoshiach.com/ | *'''[http://torasmoshiach.com/כט-אלה-תולדות-נח-אור-ליום-ועש״ק-פ׳-נח-ד׳/ מאמר אלה תולדות נח]''', אור ליום וערב שבת קודש פרשת נח, ד' מרחשון ה׳תשל"ז | ||
*הרב יצחק שפירא, '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9a/ | *הרב יצחק שפירא, '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9a/היחס_לקדושת_הברית_במקורות.pdf היחס לקדושת הברית במקורות]''', סיכום שיעור שנמסר בשנת תשפ"ג | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/03/blog-post_36.html הרבי בשיחה מעוררת: הגאולה תבוא - כשיתחזקו ב'שמירת הברית']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | *'''[https://77012.blogspot.com/2024/03/blog-post_36.html הרבי בשיחה מעוררת: הגאולה תבוא - כשיתחזקו ב'שמירת הברית']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||