ליקוטי אמרים - פרק כ"ט – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(14 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק כ"ט''' של [[ספר התניא]] ממשיך לבאר את אופן [[עבודת ה']] ב[[שמחה]]. בפרק זה מבואר עיצה כיצד להתעורר ב[[שמחה]] למרות [[טמטום הלב]] והוא על ידי ה[[ביטוש]], ש"גופא דלא סליק ביה נהורא דנשמתא מבטשין לה", שעל ידי שבירת הלב מגיע לידי שמחה.
'''פרק כ"ט''' הוא הפרק הראשון בסדרת פרקים בספר התניא שבהם מבוארת גנות העצבות הגורמת לטמטום הלב, והעצה להנצל מעצבות.


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
מאחר ואדם עצוב לא יכול לנצח את היצר הקדים [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בשלושת הפרקים הקודמים}} עצות להפטר מעצבות. אך תיתכן בעיה רוחנית נוספת{{הערה|שאינה קשורה לשמחה. ייתכן בהחלט אדם שהתעלה לדרגת בינוני, ועבודתו בשמחה רבה, ואף על פי כן הוא סובל מ"טמטום הלב".}} הנקראת '''טמטום הלב'''.


טמטום הלב אמנם לא מונע אדם מלהיות בינוני{{הערה|דהיינו, אדם שלעולם לא נכשל בעבירה ולא מבטל מצווה, וכמבואר עניינו באריכות ב[[תניא - פרק י"ב|פרק י"ב]] וב[[תניא - פרק י"ג|פרק י"ג]].}}, אך היא מחלה קשה: למרות שבשכלו הוא מבין היטב את גדולת השם - ליבו גס וההתבוננות לא "חודרת" בו{{הערה|מכיוון שהאדם נברא באופן שה"מח שליט על הלב" - כמו שבגשמיות מחשבה על תאווה מולידה מיד תאווה בפועל כך צריך להיות גם ברוחניות.}} - לא משפיעה על ליבו להתעורר באהבה ולעיתים גם אינו מצליח לקדש עצמו במותר לו.


בפרק זה ובפרק הבא מביא [[אדמו"ר הזקן]] שלשה אופני התבוננות כיצד להתרפא ממחלה רוחנית זו, והראשונה שבהם מבוארת בפרק זה - להקדיש זמנים מיוחדים לשבור את לבו בתשובה על חטאיו, ובכך לסלק את העצבות מליבו.
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=כט|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק כ"ט}}}}


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
בתחילת הפרק מסביר [[אדמו"ר הזקן]] את מהות המחלה הנקראת "טמטום הלב, ולאחר מכן נותן לה שתי "תרופות":
:# לבטש את עצמו.
:# להרעים על הסטרא אחרא בקול רעש ורוגז להשפילה.


==צילום דפוס התניא==
ביטוש עצמו{{הערה|אופן ההתבוננות הראשון.}} הוא בשלושה שלבים:
:# יכולתו להתאוות לאיסורים (גם אם לא נכשל בפועל) מעידה, שהוא גרוע ומתועב יותר משקצים ורמשים{{הערה|ואפילו נכשל וחזר בתשובה - טמטום הלב מעיד שתשובתו לא מספיקה.}}.
:: גרוע מזאת, האמור לעיל אינו בבחירתו אבל:
:# יתבונן כמה מחשבות, דיבורים ומעשים היו לו '''בבחירתו''', שלא התכוון בהם לעבודת השם{{הערה|וקיבל חיותו מהיכלות הטומאה.}}.
:# יתבונן שאם היה "נקי כפיים ובר לבב" היו חלומותיו של קדושה, ואילו אצלו ייתכן אפילו גרוע מזה{{הערה|שלא די שלא מגלים לו בחלום רזי תורה, אלא עוד מצערים אותו.}}.
 
והעצה השניה היא לעורר בליבו רוגז על חוצפת{{הערה|הסטרא אחרא נקרא "חצופה" כי האמת שאין בה שום ממשות כלל. מה שנראה לאדם כאילו הנפש הבהמית חזקה מאד - הוא שקר גמור.}} הסטרא אחרא המגביה עצמו ומחשיך לו על אור הנפש האלוקית.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
*[[טמטום הלב]]
*[[ביטוש]]
*[[מחשבות זרות]]
*[[מחשבות זרות]]
 
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ח|פרק כ"ח]]|הבא=[[תניא - פרק ל'|פרק ל']]}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ח|פרק כ"ח]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל'|פרק ל']]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]