ליקוטי אמרים - פרק כ"ט – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2" |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}} | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}} | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק כ"ט | '''פרק כ"ט''' הוא הפרק הראשון בסדרת פרקים בספר התניא שבהם מבוארת גנות העצבות הגורמת לטמטום הלב, והעצה להנצל מעצבות. | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
טמטום הלב אמנם לא מונע אדם מלהיות בינוני{{הערה|דהיינו, אדם שלעולם לא נכשל בעבירה ולא מבטל מצווה, וכמבואר עניינו באריכות ב[[תניא - פרק י"ב|פרק י"ב]] וב[[תניא - פרק י"ג|פרק י"ג]].}}, אך היא מחלה קשה: למרות שבשכלו הוא מבין היטב את גדולת השם - ליבו גס וההתבוננות לא "חודרת" בו{{הערה|מכיוון שהאדם נברא באופן שה"מח שליט על הלב" - כמו שבגשמיות מחשבה על תאווה מולידה מיד תאווה בפועל כך צריך להיות גם ברוחניות.}} - לא משפיעה על ליבו להתעורר באהבה ולעיתים גם אינו מצליח לקדש עצמו במותר לו. | טמטום הלב אמנם לא מונע אדם מלהיות בינוני{{הערה|דהיינו, אדם שלעולם לא נכשל בעבירה ולא מבטל מצווה, וכמבואר עניינו באריכות ב[[תניא - פרק י"ב|פרק י"ב]] וב[[תניא - פרק י"ג|פרק י"ג]].}}, אך היא מחלה קשה: למרות שבשכלו הוא מבין היטב את גדולת השם - ליבו גס וההתבוננות לא "חודרת" בו{{הערה|מכיוון שהאדם נברא באופן שה"מח שליט על הלב" - כמו שבגשמיות מחשבה על תאווה מולידה מיד תאווה בפועל כך צריך להיות גם ברוחניות.}} - לא משפיעה על ליבו להתעורר באהבה ולעיתים גם אינו מצליח לקדש עצמו במותר לו. | ||
בפרק זה ובפרק הבא מביא [[אדמו"ר הזקן]] שלשה אופני התבוננות כיצד להתרפא ממחלה רוחנית זו. | בפרק זה ובפרק הבא מביא [[אדמו"ר הזקן]] שלשה אופני התבוננות כיצד להתרפא ממחלה רוחנית זו, והראשונה שבהם מבוארת בפרק זה - להקדיש זמנים מיוחדים לשבור את לבו בתשובה על חטאיו, ובכך לסלק את העצבות מליבו. | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
:# יתבונן כמה מחשבות, דיבורים ומעשים היו לו '''בבחירתו''', שלא התכוון בהם לעבודת השם{{הערה|וקיבל חיותו מהיכלות הטומאה.}}. | :# יתבונן כמה מחשבות, דיבורים ומעשים היו לו '''בבחירתו''', שלא התכוון בהם לעבודת השם{{הערה|וקיבל חיותו מהיכלות הטומאה.}}. | ||
:# יתבונן שאם היה "נקי כפיים ובר לבב" היו חלומותיו של קדושה, ואילו אצלו ייתכן אפילו גרוע מזה{{הערה|שלא די שלא מגלים לו בחלום רזי תורה, אלא עוד מצערים אותו.}}. | :# יתבונן שאם היה "נקי כפיים ובר לבב" היו חלומותיו של קדושה, ואילו אצלו ייתכן אפילו גרוע מזה{{הערה|שלא די שלא מגלים לו בחלום רזי תורה, אלא עוד מצערים אותו.}}. | ||
והעצה השניה היא לעורר בליבו רוגז על חוצפת{{הערה|הסטרא אחרא נקרא "חצופה" כי האמת שאין בה שום ממשות כלל. מה שנראה לאדם כאילו הנפש הבהמית חזקה מאד - הוא שקר גמור.}} הסטרא אחרא המגביה עצמו ומחשיך לו על אור הנפש האלוקית. | והעצה השניה היא לעורר בליבו רוגז על חוצפת{{הערה|הסטרא אחרא נקרא "חצופה" כי האמת שאין בה שום ממשות כלל. מה שנראה לאדם כאילו הנפש הבהמית חזקה מאד - הוא שקר גמור.}} הסטרא אחרא המגביה עצמו ומחשיך לו על אור הנפש האלוקית. | ||