זמן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לשכתב}}
+[[קובץ:שעון 770 יפה יותר.jpg|ממוזער|250px|שעון - בחזית [[770]].]]
-[[קובץ:שעון 770 יפה יותר.jpg|ממוזער|250px|מכשיר להוראת הזמן - בחזית [[770]].]]
+ה'''זמן''' הוא רצף האירועים מאז בריאת העולם, מהעבר להווה ולעתיד. המדידה שלו מתבצעת באמצעות תופעות מחזוריות בטבע, כמו תנועת השמש והירח, וכן באמצעות שיטות מדידה מדויקות יותר, כגון שעונים המודדים רגע, שעה, יום ושנה, המכוּונים לפי מהלך השמש והירח המקיפים את כדור הארץ.
-ה'''זמן''' נמדד לפי רגע, שעה, יום ושנה, הנמדדים לפי מהלך השמש והירח המקיפים את כדור הארץ.
+זמן כרונולוגי מבטא את רצף האירועים מיום בריאת העולם, או חלקים ממנו. לעומת זאת, הזמן כמדד מבוסס על מחזוריות תנועת השמש והירח ביחס לכדור הארץ, כפי שנקבע במעשה בראשית: 'ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים... והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים' (בראשית א, יד). מאחר שהוא רציף ומדויק, הוא מאפשר קביעת זמנים מדויקים וניתן למדוד ולהשוות מולו חלקי זמן כרונולוגי, כמו משך אירוע או המרווח בין אירועים.
 ==בריאת הזמן==
@@ שורה 10: / שורה 11: @@
 ולדוגמא: אם מישהו ינסה לתאר לעצמו מצב בו העולם מאבד את מימד הזמן שלו – לא נשארת שום הגבלה גשמית, מכיוון שהאדם יכול תמיד לחזור בזמן ו'לתקן' את מה שהוא עשה, והוא נטול כל הגבלה.
-וכן כאשר מאבדים את המימד של המקום מהעולם – מתבטלים ההגבלות הגשמיות: כולם נמצאים בכל מקום, כל אחד יכול להיות בשני מקומות באותה השעה, יכול להגיע לאיפה שירצה ולהיות איפה שרוצה. גם המשמעות של המצוות המעשיות מתבטלת, היות ואין משמעות להנחת התפילין על היד דווקא, כי אין מקום שנקרא קיבורת, ורבות הדוגמאות.
+וכן כאשר מאבדים את המימד של המקום מהעולם – מתבטלים ההגבלות הגשמיות: כולם נמצאים בכל מקום, כל אחד יכול להיות בשני מקומות באותה השעה, יכול להגיע לאן שירצה ולהיות איפה שרוצה. גם המשמעות של המצוות המעשיות מתבטלת, היות ואין משמעות להנחת התפילין על היד דווקא, כי אין מקום שנקרא קיבורת, ורבות הדוגמאות.
 וממילא, זמן ומקום קשורים בהכרח אחד לשני, ובאותו רגע בו נוצרה מציאות של זמן, נוצרה ממילא המציאות של מקום גשמי ומוגבל, היות ואין משמעות של זמן אם אין שום הגבלה של מקום גשמי.
@@ שורה 16: / שורה 17: @@
 בזמן עצמו ישנם שני חלקים:
-א. הזמן המשוער והנמדד, הוא פשוט שהוא נברא שהרי לפני בריאת העולם לא היה כלי למדידת הזמן על ידי ה[[שמש]] וה[[ירח]].
+א. הזמן המשוער והנמדד, הוא פשוט שהוא נברא שהרי לפני בריאת העולם לא היה כלי למדידת הזמן על ידי [[השמש]] וה[[ירח]].
 ב. עצם המשך הזמן, וגם הוא [[נברא]]{{הערה|1=ודלא כדעת [[העיקרים]], עיין [[דרך מצוותיך|ספר המצוות]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצות האמנת האלקות פי"א ובכ"מ ב[[עשרה מאמרות (ספר)]] לרמ"ע מפאנו (שם).}}. דהיינו: ברוחניות, לא קיים כלל מושג של זמן, דהיינו הנאה ותענוג שהוא רק בזמן מסויים, או הנהגה המוגבלת לזמן מסויים, אלא כל מציאות רוחנית היא נצחית והשפעתה ללא הגבלה. לכן גם אם אדם מקיים למשל מצוה שזמן קיומה הוא רגע אחד, אז התענוג וההנאה הרוחנית שנשמתו חווה ובעתיד עתידה גם נפשו לחוות היא נצחית ובלתי מוגבלת.
@@ שורה 29: / שורה 30: @@
 [[הרבי]] מתרץ על קושיה זו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=26d10d81-f5d2-4e6c-9ba2-b19a522b0f51&st=הירח&pgnum=181 שערי אמונה עמ' ק"צ].}}, כיון שהזמן (ככל הנבראים) נברא [[יש מאין|מאין ליש]], וביכולתו של [[הקב"ה]] לברוא את הזמן כיום ראשון, כך ביכולתו לברוא יום שני בלי יום ראשון. כך גם לגבי התאריך, [[כ"ה אלול]] או [[כ"ה אדר]], הקב"ה יכול לבוראם בלי כ"ד ימים קודמים.
-==כהגדרת העולם==
+==הזמן בחסידות==
 בחסידות מוסבר כי הסיבה שהעולם מוגדר כזמן ומקום נובעת מהתהוותו מ[[שם אלוקים]], ואילו הייתה התהוותו מ[[שם הוי']] בלבד לא היה מוגדר מזמן ומקום{{הערה|ספר המאמרים תרס"ה עמוד קפ, [[המשך תרס"ו]] עמוד רכח, [[גדול יהיה תשכ"ב]] סעיף ו'}}. אם כי שרשם של המקום וזמן עצמם הוא ב[[שם אדנ"י]]{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פרק ז', והערת הרבי במאמר גדול יהיה תשכ"ב (הערה 52).}}.
-מקום וזמן הם תחילת ההגבלה בהאור שאחר ה[[צמצום הראשון|צמצום]]. במדריגת העליונות זמן ומקום הם אותו דבר אבל ב[[אצילות]] הזמן ומקום הם שני ענינים.
+מקום וזמן הם תחילת ההגבלה באור שאחר ה[[צמצום הראשון|צמצום]]. במדרגות העליונות זמן ומקום הם אותו דבר אבל ב[[אצילות]] הזמן ומקום הם שני ענינים.
 בירידת העולמות נעשו הזמן ומקום יותר במציאות ויותר ניכרת כפי שיבואר:
-ב[[קו]], שאין התחלקות ניכרת בו, יש '''מקום''' (במובנו המופשט היינו התחלקות). בתחילת הקו, במקום שדבוק ב[[אור אין סוף]], הוא במדריגה עליונה, וכל מה שיורד למטה הוא במדריגה תחתונה והיינו שיש התחלקות (=מקום) מעלה ומטה. אף שחלוקת ה[[ספירות]] אינה ניכרת בהקו, כי הם בפשיטות ו[[היולי]]ות, מ"מ ישנם התחלקות.
+ב[[קו]], שאין התחלקות ניכרת בו, יש '''מקום''' (במובנו המופשט היינו התחלקות). בתחילת הקו, במקום שדבוק ב[[אור אין סוף]], הוא במדרגה עליונה, וכל מה שיורד למטה הוא במדרגה תחתונה והיינו שיש התחלקות (=מקום) מעלה ומטה. אף שחלוקת ה[[ספירות]] אינה ניכרת בהקו, כי הם בפשיטות ו[[היולי]]ות, מ"מ ישנם התחלקות.
 ב[[אצילות]] מתגלים הערך ומדריגה, של המדריגות שהיו בהקו בהעלם, ובמילא ניכרים התחלוקת המדריגות. משום זה המקום (ההתחלקות) שבהם הוא יותר במציאות ויותר ניכרת.
@@ שורה 44: / שורה 45: @@
 באצילות, הספירות [[עילה ועלול|משתלשלים זה מזה]], דהיינו שה[[בינה]] משתלשל '''מ'''ה[[חכמה]] וכן הלאה. וכיון שכן הזמן יותר מורגש מכיון שהקדימה והאיחור (=זמן) שבהם מוכרח הוא במציאותם, שאי אפשר להיות ספירת הבינה קודם ספירת החכמה, ובמילא הזמן בהם הוא דבר בלתי נפרד ממציאותם.
-בבי"ע יש זמן ומקום במובנו הרוחני, עד שב[[עשיה]] יש רק זמן ומקום גשמיים ואין זמן ומקום רוחני כלל{{הערה|[[בשעה שהקדימו תער"ב]] ד"ה צו את אהרן [[תרע"ה]] (עמוד תתקכ ואילך) וד"ה כימי צאתך [[תשט"ז]].}}.
+ב[[בריאה יצירה עשיה]] יש זמן ומקום במובנו הרוחני, עד שב[[עשיה]] יש רק זמן ומקום גשמיים ואין זמן ומקום רוחני כלל{{הערה|[[בשעה שהקדימו תער"ב]] ד"ה צו את אהרן [[תרע"ה]] (עמוד תתקכ ואילך) וד"ה כימי צאתך [[תשט"ז]].}}.
 {{להשלים|פיסקא=כן}}
 ==ציור הזמן==
-[[הרגצ'ובר]]{{הערה|ראה מפע"צ פ"ג.}} מביא חקירה במהות הזמן: האם זמן עשוי מנקודות או שהוא שטחי.
+[[הרוגצ'ובי|הרגצ'ובר]]{{הערה|ראה מפע"צ פ"ג.}} מביא חקירה במהות הזמן: האם זמן עשוי מנקודות או שהוא שטחי.
 =====הבנת הדברים=====
@@ שורה 56: / שורה 57: @@
 ===בחסידות===
+[[הרבי]] מביא{{הערה|ראה י"ט כסלו תשי"ג (המניחים לא זכרו בבירור מה נאמר שם כמצויין בהנחות). התוועדות יום שמח"ת תשח"י (שיח"ק סי"א). י"ג תמות תשי"ט. בתשי"ג מבאר הרבי שיש ב' אופנים בזמן, והם: א) שטח, ב) נקודות. אם זמן הוא שטח אזי החיוב דק"ש הוא א' הנמשך ואין צריך להקדים ק"ש. אם הוא נקודות אזי כל רגע חל עליו חיוב חדש ויש חיוב להקדים.
-[[הרב]]י מביא{{הערה|ראה י"ט כסלו תשי"ג (המניחים לא זכרו בבירור מה נאמר שם כמצויין בהנחות). התוועדות יום שמח"ת תשח"י (שיח"ק סי"א). י"ג תמות תשי"ט. בתשי"ג מבאר הרבי שיש ב' אופנים בזמן, והם: א) שטח, ב) נקודות. אם זמן הוא שטח אזי החיוב דק"ש הוא א' הנמשך ואין צריך להקדים ק"ש. אם הוא נקודות אזי כל רגע חל עליו חיוב חדש ויש חיוב להקדים.
 עד"ז ממש בתשי"ט אלא, שבתשי"ג הל' תשלומין הוא בנוגע לשטח, ובתשי"ט בנוגע לנקודות.
 בתשח"י מבאר: אם זמן הוא עצם המתפשט אזי הוקצה ליומו, אם זמן הוא נקודות מצטרפות אזי הוק' למצוותו, ואין להקשות מהל' בתשי"ג (שהחיוב על כל רגע), כי שם הכוונה הוא שהיות דכל רגע מתחדש חיוב, ע"כ אין להתעכב ולדחות ק"ש
@@ שורה 65: / שורה 65: @@
 ==בעבודת השם==
-[[קובץ:החלפת שעון ב770.jpg|250px|ממוזער|שמאל|משנים את השעון ב770 לשעון קיץ, תשע"ח]]
+[[קובץ:החלפת שעון ב-770.jpg|250px|ממוזער|שמאל|משנים את השעון ב-770 לשעון קיץ, תשע"ח]]
 [[המגיד ממעזריטש]] כותב{{מקור}}, כי ל[[צדיק]] אין קשר לזמן והוא מעל הזמן. שכן, כל הנאה גשמית היא תחת הזמן, והנאתה מוגבלת לאותו זמן בו האדם אוכל שותה וכו', אבל ברוחניות, לא קיים כלל מושג של זמן, דהיינו הנאה ותענוג שהוא רק בזמן מסויים, או הנהגה המוגבלת לזמן מסויים, אלא כל מציאות רוחנית היא נצחית והשפעתה ללא הגבלה. הצדיק אינו מתייחס כלל להנאה גשמית שהיא תחת הזמן והיא אינה תופסת מקום בעיניו, שכן ראייתו היא ראיה רוחנית ונצחית, ולכן הוא בוחר בחיים הנצחיים ולא בארעיים, הנקראים עולם השקר.
@@ שורה 75: / שורה 75: @@
 כשיום הולך יש לדעת מה פעלו ומה יש לפעול בעתיד...
 בכלל, יש להשתדל שהמחר יהיה "יפה" הרבה יותר מהיום.}}.
+==ראו גם==
+*[[שעון]]
 ==קישורים חיצוניים==
 *שלמה זרחי, '''[https://drive.google.com/file/d/1HQo-r_hpa4WUW4fjFv0Czfu_rmc1o2An/view זמן וסדר זמנים]''', הערות וביאורים ישיבה שע"י האוהל, י"א ניסן תשפ"ג עמוד 21
+*ישראל מנחם מענדל וילהלם, '''[https://drive.google.com/file/d/1WFh-qhRBr-vJmDew3tBEqZVjznVEU-tA/view מהות המשכיות הזמן ושטח המקום (ב)]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 22
+*לוי יצחק רסקין, '''[https://anash.org/chabad-custom-not-to-wear-a-watch-on-yom-tov/#_ftnref6 ענידת שעון בשבת ויום טוב]'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/14dHH2TT7pXK6-a_kYW1NDUXfX6N7FvDu/view הערות וביאורים אהלי תורה א'רנו (ב) חג הסוכות ה'תשפ"ה עמוד 87], על פי המקורות: זכרונות של סבא שלו משנת תרפ"ח; זכרונות התמימים משנת תרצ"ב (הערה"ת מונטריאל פג-פה; סיפור על ר' יענקל כ"ץ ע"ה; כן עם ר"מ הארליג ע"ה (בית חיינו ה ע' 448). שדי חמד ריש מערכת יו"ט (כרך ו עמוד א'שלא) נטה קל.}}.
+*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5801685/jewish/Time-Rega.htm זמן, רגע - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)
+{{וידאו}}{{אנש}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:זמן|*]]
 [[קטגוריה:בריאת העולם]]