דפוס סלאוויטא – הבדלי גרסאות
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (14 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
{{שכתוב}} | {{שכתוב}} | ||
דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה | דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה. | ||
בית הדפוס נוסד בשנת תקנ"א בידי רב העיירה, רבי משה שפירא בן רבי [[פינחס מקוריץ]], ונוהל על ידיו ועל ידי בניו ר' שמואל ר' אבא ופינחס. | בית הדפוס נוסד בשנת תקנ"א בידי רב העיירה, רבי משה שפירא בן רבי [[פינחס מקוריץ]], ונוהל על ידיו ועל ידי בניו ר' שמואל ר' אבא ופינחס. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
===המופת של אדמו"ר הזקן=== | ===המופת של אדמו"ר הזקן=== | ||
כשחשב רבי משה לפתוח בית דפוס, נסע ל[[אדמו"ר הזקן]] להתייעץ עמו ולשמוע את חוות דעתו. אדמו"ר הזקן הסכים על ידו וברכו בברכת 'עלה והצלח'. | |||
רבי משה פירט לפני אדמו"ר הזקן את חששותיו על העיכובים שיעמדו לפניו בכינון בית הדפוס מחמת ההוצאות המרובות והרישיון להפעלת בית דפוס שצריכים להשיג משר המדינה. אדמו"ר הזקן עודדו ובקשר לרישיון ייעץ לו שיפנה אל העיר "מאהלאב" שם ימצא מלמד תינוקות בשם 'ישראל' ועימו ייסע יחדיו לעיר 'ווילנא' ושמה ישיג את הרישיון בקלות ובלי שום טרחה. | רבי משה פירט לפני אדמו"ר הזקן את חששותיו על העיכובים שיעמדו לפניו בכינון בית הדפוס מחמת ההוצאות המרובות והרישיון להפעלת בית דפוס שצריכים להשיג משר המדינה. אדמו"ר הזקן עודדו ובקשר לרישיון ייעץ לו שיפנה אל העיר "מאהלאב" שם ימצא מלמד תינוקות בשם 'ישראל' ועימו ייסע יחדיו לעיר 'ווילנא' ושמה ישיג את הרישיון בקלות ובלי שום טרחה. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
בעודם מתהלכים באחד הרחובות עובר למולם שר גדול, וכאשר בא למולם השר פנים אל פנים התבונן היטב השר בפניו של המלמד. השר המשיך בהליכתו בתוך הגן ושניהם המשיכו אף לטייל בו ומידי פעם בפעם נפגשו עיניהם זו בזו. | בעודם מתהלכים באחד הרחובות עובר למולם שר גדול, וכאשר בא למולם השר פנים אל פנים התבונן היטב השר בפניו של המלמד. השר המשיך בהליכתו בתוך הגן ושניהם המשיכו אף לטייל בו ומידי פעם בפעם נפגשו עיניהם זו בזו. | ||
לפתע פנה השר אל המלמד: הינך מכיר אותי? ענה המלמד בפליאה: לא. השיב לו השר: האם אתה מתושבי ' | לפתע פנה השר אל המלמד: הינך מכיר אותי? ענה המלמד בפליאה: לא. השיב לו השר: האם אתה מתושבי '[[שקלוב]]'? ענה לו המלמד: לא. מקום מגוריי היא מאהלאב. אולם השר התעקש בדעתו כי מקום מגוריו אינו אלא שקלוב. ענה המלמד: אכן לפני עשרים שנה הייתי מתושבי שקלוב. | ||
נענה השר: כבר עברו מאז עשרים שנה, אולם בתוככי זכרוני הנך חקוק לטובה, ורצוני לעשות לך טובות גדולות. בוודאי זוכר אתה יהודי מתושבי | נענה השר: כבר עברו מאז עשרים שנה, אולם בתוככי זכרוני הנך חקוק לטובה, ורצוני לעשות לך טובות גדולות. בוודאי זוכר אתה יהודי מתושבי שקלוב שכך וכך שמו ושם אביו ושם משפחתו ענה לו המלמד: אנכי הוא אותו יהודי. | ||
אמר לו השר ואם נזכרת ממני, בוודאי גם תזכור את הטובה הגדולה שעשית לי. וכה סיפר: אני הייתי מתושבי עירכם ופעם נכשלתי בעוון אחד והכו אותי הקהל בשוטים עד שדמי שתת לארץ. אחר כך העמידו אותי בעמוד הקלון שליד בית המדרש הגדול ונעלו אותי במנעול, וכל בני העיר שהלכו להתפלל רקקו בפני וקיללו אותי. עד שמרוב הבזיונות הייתי קרוב למות מחיים. ואתה ברחמיך וטוב לבך שברת את המנעול והוצאת אותי לחפשי ממות לחיים. | אמר לו השר ואם נזכרת ממני, בוודאי גם תזכור את הטובה הגדולה שעשית לי. וכה סיפר: אני הייתי מתושבי עירכם ופעם נכשלתי בעוון אחד והכו אותי הקהל בשוטים עד שדמי שתת לארץ. אחר כך העמידו אותי בעמוד הקלון שליד בית המדרש הגדול ונעלו אותי במנעול, וכל בני העיר שהלכו להתפלל רקקו בפני וקיללו אותי. עד שמרוב הבזיונות הייתי קרוב למות מחיים. ואתה ברחמיך וטוב לבך שברת את המנעול והוצאת אותי לחפשי ממות לחיים. | ||
מגודל הביזיון ברחתי עד שבאתי לעיר | מגודל הביזיון ברחתי עד שבאתי לעיר פטרבורג והמרתי שם את דתי. לאט לאט נהיתי חשוב יותר ויותר עד שעכשיו אני שר גדול, ואני רוצה לגמול אתך טובה תחת טובה. לכן אתן לך עכשיו אלף אדומים לצרכיך האישיים. ובכל שנה תוכל לקבל שוב אלף אדומים. | ||
שאל לו השר: מה עסקך כאן? סיפר לו ישראל כי בא לכאן בעבור הרישיון של בית הדפוס של הרב מסלאוויטא ענה לו השר: הרי זה דבר קטן ופעוט! | שאל לו השר: מה עסקך כאן? סיפר לו ישראל כי בא לכאן בעבור הרישיון של בית הדפוס של הרב מסלאוויטא ענה לו השר: הרי זה דבר קטן ופעוט! ומיד הנפיק בשבילו רישיון. | ||
סיפור זה היה מהדברים שהכריעו את ר' [[מאיר רפאל'ס]] להיות חסיד של אדמו"ר הזקן. | סיפור זה היה מהדברים שהכריעו את ר' [[מאיר רפאל'ס]] להיות חסיד של אדמו"ר הזקן. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
הדפסת התלמוד הבבלי הייתה כרוכה בעלויות גבוהות, וכדי לאפשרה קיבלו בני משפחת שפירא בשנת תקס"ז אישור מרבנים בולטים, ובראשם כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] כי הזכויות להדפסתו יישמרו להם למשך 25 שנה. | הדפסת התלמוד הבבלי הייתה כרוכה בעלויות גבוהות, וכדי לאפשרה קיבלו בני משפחת שפירא בשנת תקס"ז אישור מרבנים בולטים, ובראשם כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] כי הזכויות להדפסתו יישמרו להם למשך 25 שנה. | ||
[[קובץ:שער סלויטא2 - ברכות.jpg|ממוזער|שער מסכת ברכות בהוצאה לאור של דפוס סלאוויטא]] | [[קובץ:שער סלויטא2 - ברכות.jpg|ממוזער|שער מסכת ברכות בהוצאה לאור של דפוס סלאוויטא]] | ||
ש"ס סלאוויטא הוא יקר המציאות בימינו, שכן בניגוד לש"ס ווילנא שנדפס במהדורות רבות, נדפס ש"ס סלאוויטא בשלוש מהדורות שלמות בלבד. חוקר התלמוד | ש"ס סלאוויטא הוא יקר המציאות בימינו, שכן בניגוד לש"ס ווילנא שנדפס במהדורות רבות, נדפס ש"ס סלאוויטא בשלוש מהדורות שלמות בלבד. חוקר התלמוד ר' רפאל נתן נטע רבינוביץ כתב עליו: "...הדפוס הוא נעים ואין ערך ליופיו". | ||
====המחלוקת החריפה על המהדורה הרביעית==== | ====המחלוקת החריפה על המהדורה הרביעית==== | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
וכן יש תשובה ארוכה ב[[שו"ת צמח צדק]] יו"ד סי' קצה, בענין זה שכנראה נכתבה באותה תקופה. | וכן יש תשובה ארוכה ב[[שו"ת צמח צדק]] יו"ד סי' קצה, בענין זה שכנראה נכתבה באותה תקופה. | ||
בשנות המ"מים רצה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] להדפיסו שוב, אך הרבי מנע ממנו, והורה לו להדפיס את ש"ס ווילנא. | בשנות המ"מים רצה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] להדפיסו שוב, אך [[הרבי]] מנע ממנו, והורה לו להדפיס את ש"ס ווילנא. | ||
==הדפסת השו"ע== | ==הדפסת השו"ע== | ||
[[קובץ:אשלי רברבי - סלאוויטא.jpg|ממוזער|אשלי | [[קובץ:אשלי רברבי - סלאוויטא.jpg|ממוזער|[[אשלי רברבי]] - [[שולחן ערוך]] - רבי [[יוסף קארו]] הוצאת סלאוויטא]] | ||
==העלילה והמאסר== | ==העלילה והמאסר== | ||
| שורה 93: | שורה 93: | ||
הכומר מצא עזר בשני יהודים מומרים גרינברג ולפיסקי שהחזיקו גם הם בעלילה זו הם טענו כי המדפיסים הדפיסו את ספריהם בלי רישיון הצנזור, וכיון שלייזר ביקש להלשין עליהם באזני השלטון מיהרו לסלקו. | הכומר מצא עזר בשני יהודים מומרים גרינברג ולפיסקי שהחזיקו גם הם בעלילה זו הם טענו כי המדפיסים הדפיסו את ספריהם בלי רישיון הצנזור, וכיון שלייזר ביקש להלשין עליהם באזני השלטון מיהרו לסלקו. | ||
עם המידע הנ"ל נפתחה חקירה חדשה בעניין על ידי קצין חקירות שהחרים 12 ספרים מבית הדפוס והעביר את המידע | עם המידע הנ"ל נפתחה חקירה חדשה בעניין על ידי קצין חקירות שהחרים 12 ספרים מבית הדפוס והעביר את המידע לפטרבורג. הפעם היו שלטונות הצאר נחושים להאשים את היהודים בין שביצעו את הרצח ובין שלא. הצאר גילה עניין רב בסיפור ומינה את הרוזן אילריון וואסילצ'יקוב להמשיך את החקירה באופן מעמיק ויסודי. | ||
עלילה חסרת שחר זו הוכחשה בזמן החקירה הוכח שללייזר לא היה כל קשר עם דף זה והמעלילים עצמם הודו שלא קיבלו את הדף מלייזר. | עלילה חסרת שחר זו הוכחשה בזמן החקירה הוכח שללייזר לא היה כל קשר עם דף זה והמעלילים עצמם הודו שלא קיבלו את הדף מלייזר. | ||
| שורה 117: | שורה 117: | ||
===עונש המלקות והמסירות נפש=== | ===עונש המלקות והמסירות נפש=== | ||
שני האחים החלו עוברים בין השורות ובהיותם נדונים ל"אלף וחמש מאות שבט נוגשים", עברו שלוש פעמים בין שרוות החיילם. באמצע "המצעד" נפלה כיפתו של רבי | שני האחים החלו עוברים בין השורות ובהיותם נדונים ל"אלף וחמש מאות שבט נוגשים", עברו שלוש פעמים בין שרוות החיילם. באמצע "המצעד" נפלה כיפתו של רבי שמואל אבא. הוא לא זז ממקומו והמשיך לספוג מכות, עד שמישהו הרים לו את כיפתו ואז המשיך במצעדו.. פלא הוא איך שני האחים שהיו כבר קשישים בגילם, החזיקו מעמד וגילו אבירות וגבורה שאין להם דוגמה. רק כוחם המסורי הכביר, הוא שעבד להם לשאת איסורי המוות ולא לכבור תחתיהם. אחרי המעשה הועברו לבית החולים וכשהחלימו מעט מפציעיהם היצאו לדרך הנודנים לסביר האיומה. | ||
באותה שעה ניגנו האחים שפירא את ה[[ניגון מסלביטה|ניגון מסלאוויטא]] שמביע התרוממות הנפש, תוקף גאון יעקב וביטחון בהשם. | באותה שעה ניגנו האחים שפירא את ה[[ניגון מסלביטה|ניגון מסלאוויטא]] שמביע התרוממות הנפש, תוקף גאון יעקב וביטחון בהשם. | ||
| שורה 123: | שורה 123: | ||
ניגון זה הוא ניגון מ"א ב[[ספר הניגונים]]. | ניגון זה הוא ניגון מ"א ב[[ספר הניגונים]]. | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ניגון | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ניגון מסלוויטא]]}} | ||
===המאסר במוסקבה והשחרור=== | ===המאסר במוסקבה והשחרור=== | ||
| שורה 137: | שורה 137: | ||
==ספר התורה המיוחד== | ==ספר התורה המיוחד== | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספר התורה של הרבי]]}} | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספר התורה של הרבי]]}} | ||
כשהיו האחים שפירא חבושים בבית הכלא במוסקבה נשאו כאמור חן וחסד בעיני השלטונות המקומיים, שהשתדלו להקל עליהם את סאת המכאובים | כשהיו האחים שפירא חבושים בבית הכלא במוסקבה נשאו כאמור חן וחסד בעיני השלטונות המקומיים, שהשתדלו להקל עליהם את סאת המכאובים והיסורים. יחס מיוחד גילה כלפיהם הנסיך טשרבטוב שהרשה להחסידים שיביאו לאסירי המלכות כוס לקידוש והבדלה וכן ספרי תורה. | ||
כיון שתא הכלא היה מטונף וקשה היה לשמור על נקיונו, לא העיזו האחים למרות תשוקתם להגות בספר תורה, להכניסו לתאם. הם מצאו עצה והכניסו לתא רק ירעות של הספר, כדי שלא יהא הספר שלם ולא יקראו עליו שם: ספר תורה. ספר תורה זה היה כליל תפארת וכולו מלאכת מחשבת של סופר סת"ם קדוש ופרוש, ששיקע עצמו במלאכה זו ונתן לה את ימיו ולילותיו את הדיו שהבריק בברק מיוחד שלחו הבנים של הצדיק רבי שמואל מניקלשבורג. | כיון שתא הכלא היה מטונף וקשה היה לשמור על נקיונו, לא העיזו האחים למרות תשוקתם להגות בספר תורה, להכניסו לתאם. הם מצאו עצה והכניסו לתא רק ירעות של הספר, כדי שלא יהא הספר שלם ולא יקראו עליו שם: ספר תורה. ספר תורה זה היה כליל תפארת וכולו מלאכת מחשבת של סופר סת"ם קדוש ופרוש, ששיקע עצמו במלאכה זו ונתן לה את ימיו ולילותיו את הדיו שהבריק בברק מיוחד שלחו הבנים של הצדיק רבי שמואל מניקלשבורג. | ||
| שורה 170: | שורה 170: | ||
==ספרים מפורסמים שנדפסו== | ==ספרים מפורסמים שנדפסו== | ||
*חומש עם פירוש האור החיים | *חומש עם פירוש האור החיים | ||
*ש"ס | *ש"ס סלאוויטא | ||
*תניא | *[[תניא]] | ||
*סידור אדמו"ר הזקן דפוס ראשון | *סידור אדמו"ר הזקן דפוס ראשון | ||
*תקוני הזהר | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||