כפר חב"ד – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
צ'קטי
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 24: שורה 24:
|שלוחים המתגוררים בכפר (קטגוריה)=
|שלוחים המתגוררים בכפר (קטגוריה)=
}}
}}
'''כְּפַר חַבַּ"ד''' (שמו הראשון והמקורי; ''''שַׁפְרִיר'''{{הערה|גירסא עברית משופרת לשם הערבי הכפר הקדום [[סאפריה]]}}) הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא בתחומי המועצה אזורית שדות דן{{הערה|בעבר עמק לוד}}. בכפר נמצא ה[[האוכלוסיה החב"דית|ריכוז]] הראשון בגודלו ב[[ישראל]] והשני בגודלו בעולם{{הערה|אחרי [[קראון הייטס]]}} של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תשפ"ה]] כ-1,800 משפחות{{מקור}}.
'''כְּפַר חַבַּ"ד''' (שמו הראשון והמקורי; '''שַׁפְרִיר'''{{הערה|גירסא עברית משופרת לשם הערבי הכפר הקדום [[סאפריה]]}}) הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא בתחומי המועצה אזורית שדות דן{{הערה|בעבר עמק לוד}}. בכפר נמצא ה[[האוכלוסיה החב"דית|ריכוז]] הראשון בגודלו ב[[ישראל]] והשני בגודלו בעולם{{הערה|אחרי [[קראון הייטס]]}} של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תשפ"ה]] כ-1,800 משפחות{{מקור}}.


היישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שיצאו מ[[ברית המועצות]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]] ושהו במחנות העקורים ב[[אירופה]] {{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}} הכפר נוסד בשטח הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וגם כיום ישנם תושבים שמחזיקים בכפר כוורות דבש ופרדסי [[אתרוג]]ים מגזע [[קלבריא]].
היישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שיצאו מ[[ברית המועצות]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]] ושהו במחנות העקורים ב[[אירופה]] {{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}} הכפר נוסד בשטח הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וגם כיום ישנם תושבים בודדים שמחזיקים בכפר כוורות דבש ופרדסי [[אתרוג]]ים מגזע [[קלבריא]].


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==
שורה 68: שורה 68:
לאחר מספר שנים החלו עסקני הכפר במאבק משפטי ופוליטי לצורך סיפוח שטח היישוב לכפר חב"ד לצורך הגדלתו, בין השאר בעזרת הנשיא [[זלמן שז"ר]], וכך פונו מרבית תושבי "תוחלת" ממקומם על כרחם ליישובים אחרים{{הערה|[[https://col.org.il/news/127335 תוחלת נגד כפר חב"ד: הסכסוך שהסעיר את הכפר בימי בראשית]] {{חב"ד און ליין}}}}, למעט מספר תושבים בודדים שהתעקשו לחיות במעין אוטונומיה בגבעה קטנה בתוככי כפר חב"ד{{הערה|לפני בניית [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]] פינו בכח את תושבי תוחלת מהגבעה על מנת לבנות את הבנין (מלבד 2 משפחות שהתעקשו להישאר)}}.
לאחר מספר שנים החלו עסקני הכפר במאבק משפטי ופוליטי לצורך סיפוח שטח היישוב לכפר חב"ד לצורך הגדלתו, בין השאר בעזרת הנשיא [[זלמן שז"ר]], וכך פונו מרבית תושבי "תוחלת" ממקומם על כרחם ליישובים אחרים{{הערה|[[https://col.org.il/news/127335 תוחלת נגד כפר חב"ד: הסכסוך שהסעיר את הכפר בימי בראשית]] {{חב"ד און ליין}}}}, למעט מספר תושבים בודדים שהתעקשו לחיות במעין אוטונומיה בגבעה קטנה בתוככי כפר חב"ד{{הערה|לפני בניית [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]] פינו בכח את תושבי תוחלת מהגבעה על מנת לבנות את הבנין (מלבד 2 משפחות שהתעקשו להישאר)}}.


בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]}}.
בראשית ימיו של הכפר, על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, גידול ירקות ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנולוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]}}.


===השנים הראשונות===
===השנים הראשונות===
שורה 310: שורה 310:


{{ערך מורחב|ועד מקומי כפר חב"ד}}
{{ערך מורחב|ועד מקומי כפר חב"ד}}
בשנת [[תשע"ט]] נערכו בחירות נוספות ל[[ועד מקומי כפר חב"ד|וועד המקומי]]. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרב בנושא.
בשנת [[תשע"ט]] נערכו בחירות נוספות ל[[ועד מקומי כפר חב"ד|וועד המקומי]]. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי וועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרב בנושא.


אף שהרב תמך ברשימה בראשות ר' [[נחמן רייכמן]] - יו"ר ועד האגודה, נבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']].
אף שהרב תמך ברשימה בראשות ר' [[נחמן רייכמן]] - יו"ר ועד האגודה, נבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']].