שלמה יוסף זוין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|תאריך לידה=[[חנוכה]] [[תרמ"ז]] | |תאריך לידה=[[חנוכה]] [[תרמ"ז]] | ||
|תאריך פטירה=[[כ"א אדר א']] [[תשל"ח]] | |תאריך פטירה=[[כ"א אדר א']] [[תשל"ח]] | ||
|מקום פעילות=[[ירושלים]] | |מקום פעילות=[[ירושלים]] | ||
|תפקידים נוספים=[[רב (תואר)|רב]] קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], מורה ל[[תלמוד]] וחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] | |תפקידים נוספים=[[רב (תואר)|רב]] קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], מורה ל[[תלמוד]] וחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] | ||
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | |השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב זוין נולד ב[[עיירה]] קזמירוב שבפלך [[פינסק]], ב[[חודש כסלו]], [[תרמ"ז]] לאביו הרב [[אהרון מרדכי זוין]] ולאמו מרת חיה. | הרב זוין נולד ב[[עיירה]] קזמירוב שבפלך [[פינסק]], ב[[חודש כסלו]], [[תרמ"ז]] לאביו הרב [[אהרון מרדכי זוין]] ולאמו מרת חיה. | ||
| שורה 26: | שורה 25: | ||
==פעילות ציבורית ברוסיה== | ==פעילות ציבורית ברוסיה== | ||
בהיותו ב[[רוסיה]] סייע בדרכים מגוונות ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] בפעילות למען [[יהדות רוסיה]]. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או רש"י. נחשב לאחד מבכירי הרבנים הפועלים למען יהדות רוסיה, כפי שסיפר על כך [[הרבי]] מלך המשיח, בעת ביקורו של [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|האדמו"ר מסדיגורא]]{{הערה|1=בשנת תשמ"ד.}}: {{ציטוטון|הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות}}. | בהיותו ב[[רוסיה]] סייע בדרכים מגוונות ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] בפעילות למען [[יהדות רוסיה]]. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או רש"י. נחשב לאחד מבכירי הרבנים הפועלים למען יהדות רוסיה, כפי שסיפר על כך [[הרבי]] מלך המשיח, בעת ביקורו של [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|האדמו"ר מסדיגורא]]{{הערה|1=בשנת תשמ"ד.}}: {{ציטוטון|הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות}}. | ||
בשנים [[תרס"ד]]-[[תרפ"ד]] (1904-24) כיהן כרב בקזמירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב. | בשנים [[תרס"ד]]-[[תרפ"ד]] (1904-24) כיהן כרב בקזמירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב. | ||
| שורה 68: | שורה 67: | ||
בשנת [[תרצ"ד]] פדהו הרב [[יחזקאל אברמסקי]] (שכבר כיהן כרב העיר [[לונדון]]), מידי הסובייטים תמורת סכום כסף גדול. ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] כתב על הגעתו "ארי עלה מבבל". | בשנת [[תרצ"ד]] פדהו הרב [[יחזקאל אברמסקי]] (שכבר כיהן כרב העיר [[לונדון]]), מידי הסובייטים תמורת סכום כסף גדול. ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] כתב על הגעתו "ארי עלה מבבל". | ||
עם עלותו ל[[ארץ הקודש]], ב[[ז' תמוז]] [[תרצ"ד]], התיישב ב[[תל אביב]], וזמן קצר לאחר מכן מונה לכהן כרב קהילת [[חב"ד]], והיה למעשה הרב הראשון לקהילת חב"ד בעיר. | עם עלותו ל[[ארץ הקודש]], ב[[ז' תמוז]] [[תרצ"ד]], התיישב ב[[תל אביב]], וזמן קצר לאחר מכן מונה לכהן כרב קהילת [[חב"ד]], והיה למעשה הרב הראשון לקהילת חב"ד בעיר. | ||
שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות. | שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות. | ||
| שורה 74: | שורה 73: | ||
כתב בקביעות מאמרים ב"[[הבוקר]]" ובשבועון החרדי "היסוד", בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון "[[הצפה]]" כתב בקביעות מדור ביקורת על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור. | כתב בקביעות מאמרים ב"[[הבוקר]]" ובשבועון החרדי "היסוד", בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון "[[הצפה]]" כתב בקביעות מדור ביקורת על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור. | ||
===תקופת ירושלים=== | ===תקופת ירושלים=== | ||
ב[[חודש מנחם אב]] [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת [[הרבי הריי"צ]] לקבל משרת מורה לתלמוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ל[[מלמד תינוקות|מורים]] ו[[רב (תואר)|רבנים]] של ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] ב[[ירושלים]], והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון. | ב[[חודש מנחם אב]] [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת [[הרבי הריי"צ]] לקבל משרת מורה לתלמוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ל[[מלמד תינוקות|מורים]] ו[[רב (תואר)|רבנים]] של ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] ב[[ירושלים]], והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון. | ||
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בי' שבט תש"י, הרב זווין יחד עם ידידיו הרב [[חיים נאה]] והרב [[אברהם חן]] פעלו רבות בענין [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. | לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בי' שבט תש"י, הרב זווין יחד עם ידידיו הרב [[חיים נאה]] והרב [[אברהם חן]] פעלו רבות בענין [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. | ||
ביושבו בירושלים, התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פרסם מאמרים וחידושי-תורה רבים בעיתונות החרדית, התורנית והכללית, ועמד ביחסים הדוקים עם [[הרבי]]{{הערה|1=ואף הקדיש לו מקום של כבוד בהקדמה לכרך הט"ז של ה'[[אנציקלופדיה תלמודית]]'.}}. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כוחו של הרבי בכל הקשור לקשר עם הפרזידנט של מדינת ישראל, מר [[שז"ר]]. בשנת [[תש"כ]] (1960) קיבל את פרס ישראל לספרות. | ביושבו בירושלים, התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פרסם מאמרים וחידושי-תורה רבים בעיתונות החרדית, התורנית והכללית, ועמד ביחסים הדוקים עם [[הרבי]]{{הערה|1=ואף הקדיש לו מקום של כבוד בהקדמה לכרך הט"ז של ה'[[אנציקלופדיה תלמודית]]'.}}. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כוחו של הרבי בכל הקשור לקשר עם הפרזידנט של מדינת ישראל, מר [[שז"ר]]. בשנת [[תש"כ]] (1960) קיבל את פרס ישראל לספרות. | ||
| שורה 88: | שורה 87: | ||
לאחר פטירתו, בחודש תשרי תש"מ, ביקרה רעייתו אצל הרבי ועמדה נפעמת מהאווירה המיוחדת, וכשנכנסה אל הרבי ל[[יחידות]] בסיום החודש אמרה לרבי שחבל שבעלה לא זכה להיות אצל הרבי, והרבי השיב לה תשובה ממנה השתמע שהוא אכן היה נוכח ברוחו{{הערה|בקודש לבד עם הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 40.}}. | לאחר פטירתו, בחודש תשרי תש"מ, ביקרה רעייתו אצל הרבי ועמדה נפעמת מהאווירה המיוחדת, וכשנכנסה אל הרבי ל[[יחידות]] בסיום החודש אמרה לרבי שחבל שבעלה לא זכה להיות אצל הרבי, והרבי השיב לה תשובה ממנה השתמע שהוא אכן היה נוכח ברוחו{{הערה|בקודש לבד עם הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 40.}}. | ||
===ייסוד בית דין רבני חב"ד=== | ===ייסוד בית דין רבני חב"ד=== | ||
{{ערך מורחב|בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש}} | {{ערך מורחב|בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש}} | ||
בכ"ב מנחם אב [[תשל"ו]] פנה הרבי בבקשה לייסד את [[ועד רבני חב"ד]] בארה"ק שיהווה מסגרת רבנית כללית לרבני חב"ד ב[[ארץ ישראל]], הרבי הורה שהרב זוין יעמוד בתור [[אב בית דין]], והוא עמד בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת [[תשל"ח]]. | בכ"ב מנחם אב [[תשל"ו]] פנה הרבי בבקשה לייסד את [[ועד רבני חב"ד]] בארה"ק שיהווה מסגרת רבנית כללית לרבני חב"ד ב[[ארץ ישראל]], הרבי הורה שהרב זוין יעמוד בתור [[אב בית דין]], והוא עמד בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת [[תשל"ח]]. | ||
| שורה 127: | שורה 126: | ||
* [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1421 תולדות חייו ומאמר מאת הרב שמואל אלעזר הלפרין] - {{שטורעם}}. | * [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1421 תולדות חייו ומאמר מאת הרב שמואל אלעזר הלפרין] - {{שטורעם}}. | ||
*צביקי זקס, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_59.pdf איש שהכל בו]''', בעיתון 'קרוב אליך' גליון 59 - [[כ"ו טבת]] [[תשע"ה]]. | *צביקי זקס, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_59.pdf איש שהכל בו]''', בעיתון 'קרוב אליך' גליון 59 - [[כ"ו טבת]] [[תשע"ה]]. | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_25.html הרבי בהתכתבות מיוחדת עם הרב זווין בנוגע להשתתפותו בכנס הציונות הדתית]''', | *'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_25.html הרבי בהתכתבות מיוחדת עם הרב זווין בנוגע להשתתפותו בכנס הציונות הדתית]''', {{לחלוחית}} | ||
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}} | {{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:זוין, שלמה יוסף}} | {{מיון רגיל:זוין, שלמה יוסף}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||