שלמה יוסף זוין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 |תאריך לידה=[[חנוכה]] [[תרמ"ז]]
 |תאריך פטירה=[[כ"א אדר א']] [[תשל"ח]]
 |מקום פעילות=[[ירושלים]]
-|תפקידים נוספים=[[רב]] קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], מורה ל[[תלמוד]] וחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]
+|תפקידים נוספים=[[רב (תואר)|רב]] קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], מורה ל[[תלמוד]] וחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]
 |השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
 }}
-הרב '''שלמה יוסף זוין''' ([[חנוכה]] [[תרמ"ז]] – [[כ"א אדר|כ"א אדר א']] [[תשל"ח]]) היה מגדולי הגאונים בדור האחרון, [[חסיד]] [[חב"ד]], [[אב בית דין|אב]] [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ועורכה של ה[[אנציקלופדיה התלמודית]].
+הרב '''שלמה יוסף זוין''' ([[חנוכה]]{{דרושה הבהרה|מתי בחנוכה?}} [[תרמ"ז]] – [[כ"א אדר|כ"א אדר א']] [[תשל"ח]]) היה מחשובי רבני חב"ד ברוסיה וארץ הקודש, מגדולי הגאונים בדור האחרון, [[חסיד]] [[חב"ד]], [[אב בית דין|אב]] [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ועורכה של ה[[אנציקלופדיה התלמודית]].
 ==תולדות חיים==
 הרב זוין נולד ב[[עיירה]] קזמירוב שבפלך [[פינסק]], ב[[חודש כסלו]], [[תרמ"ז]] לאביו הרב [[אהרון מרדכי זוין]] ולאמו מרת חיה.
 בצעירותו, למד אצל אביו שהיה רב קהילת [[חב"ד]] בקזמירוב, והמשיך ללמוד בישיבת מיר. לאחר מכן פנה לישיבתו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבאברויסק, ממנו גם קיבל [[סמיכה לרבנות|הסמכה לרבנות]]. כמו כן קיבל הסמכה מרבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגצ'וב, ומהרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]], מחבר ערוך השלחן.
-בזיווג ראשון נשא לאשה את חיה לאה בת הרב יוסף יעקב לוין, ובזיווג שני נשא לאשה את יטל, בת ר' יצחק{{הערה|אשתו השניה הייתה איטא לבית פרישמן, אלמנתו של עמרם שפיצר}}.
+בזיווג ראשון נשא לאשה את חיה לאה בת הרב יוסף יעקב לוין{{הערה|1=ר' יעקב יוסף לעוין היה שוחט ובודק חסידי בעיירה [[פאריטש]], ראו עוד אודותיו ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65722&st=&pgnum=181 היכל הבעל שם טוב גליון ל'].}}, ובזיווג שני נשא לאשה את יטל, בת ר' יצחק{{הערה|אשתו השניה הייתה איטא לבית פרישמן, אלמנתו של עמרם שפיצר.}}.
 לאחר פטירת אביו, בהיותו בן שבע עשרה שנה בלבד, נתמנה לרב הקהילה בקזמירוב.
-בשנת [[תרפ"ה]], כשעלה [[הרד"ץ חן]] ל[[ארץ הקודש]], ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות העיר צ'רניגוב. הוא סרב, בנימוק שהוא עוסק בבניית [[מקוה]] בעירו, והוא יודע שאם הוא יעזוב את ה[[עיירה]] המקווה לא ייבנה.
+בשנת [[תרפ"ה]], כשעלה [[הרד"ץ חן]] רבה של צ'רניגוב ל[[ארץ הקודש]], ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות העיר צ'רניגוב. הוא סרב, בנימוק שהוא עוסק בבניית [[מקוה]] בעירו, והוא יודע שאם הוא יעזוב את ה[[עיירה]] המקווה לא ייבנה.
 ==פעילות ציבורית ברוסיה==
-בהיותו ב[[רוסיה]] סייע בדרכים מגוונות ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] בפעילות למען [[יהדות רוסיה]]. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או, רש"י. נחשב לאחד מראשי הפעילים, כפי שסיפר על כך [[הרבי]] מלך המשיח, בעת ביקורו של [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|האדמו"ר מסדיגורא]]{{הערה|1=בשנת תשמ"ד.}}: {{ציטוטון|הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות}}.
+בהיותו ב[[רוסיה]] סייע בדרכים מגוונות ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] בפעילות למען [[יהדות רוסיה]]. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או רש"י. נחשב לאחד מבכירי הרבנים הפועלים למען יהדות רוסיה, כפי שסיפר על כך [[הרבי]] מלך המשיח, בעת ביקורו של [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|האדמו"ר מסדיגורא]]{{הערה|1=בשנת תשמ"ד.}}: {{ציטוטון|הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות}}.
 בשנים [[תרס"ד]]-[[תרפ"ד]] (1904-24) כיהן כרב בקזמירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב.
-בשנים [[תרפ"ד]] - [[תרצ"ד]] (1924-34) הי' מזכיר 'מרכז הרבני רוחני'.
+בשנים [[תרפ"ד]] - [[תרצ"ד]] (1924-34) הי' מזכיר 'מרכז הרבני רוחני' של יהדות רוסיה.
-בשנת [[תרע"ח]] (1918) התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני ב[[קייב]].
+בשנת [[תרע"ח]] (1918), בתקופת המהפכות, כאשר לזמן קצר היה שלטון דמוקרטי התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני ב[[קייב]].
 בשנת [[תרע"ט]] (1919) התמנה כחבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה. ובשנת [[תר"פ]] (1920) כחבר ומזכיר הכנסייה הלאומית היהודית באוקראינה.
@@ שורה 56: / שורה 55: @@
 ==הכרותו עם הרבי==
-בתקופה בה עלתה ההצעה לשידוך בין [[חתונת הרבי והרבנית#השידוך|הרבי והרבנית]], ביקש ממנו [[הרבי הריי"צ]] לשוחח עם החתן המיועד בדברי תורה. השיחה בין [[הרבי]] לרב זוין ארכה לילה שלם, בעת הנסיעה ברכבת. הרב זוין התפעל מאוד מגאונותו ומסר את התרשמותו לרבי הריי"צ<ref>כשסיפר זאת, הוסיף: אתם חושבים בהרבי הריי"צ היה זקוק לי כדי לדעת מיהו הרבי? הוא רצה '''שאני'''אדע מיהו הרבי!</ref>.
+בתקופה בה עלתה ההצעה לשידוך בין [[חתונת הרבי והרבנית#השידוך|הרבי והרבנית]], ביקש ממנו [[הרבי הריי"צ]] לשוחח עם החתן המיועד בדברי תורה. השיחה בין [[הרבי]] לרב זוין ארכה לילה שלם, בעת הנסיעה ברכבת. הרב זוין התפעל מאוד מגאונותו ומסר את התרשמותו לרבי הריי"צ{{הערה|כשסיפר זאת, הוסיף: אתם חושבים בהרבי הריי"צ היה זקוק לי כדי לדעת מיהו הרבי? הוא רצה '''שאני'''אדע מיהו הרבי!}}.
 כעשרים וחמש שנה לאחר מכן, לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"י]], היה מהראשונים שחתמו על [[כתב התקשרות|כתב ההתקשרות]] ל{{ה|רבי}}.
@@ שורה 68: / שורה 67: @@
 בשנת [[תרצ"ד]] פדהו הרב [[יחזקאל אברמסקי]] (שכבר כיהן כרב העיר [[לונדון]]), מידי הסובייטים תמורת סכום כסף גדול. ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] כתב על הגעתו "ארי עלה מבבל".
 עם עלותו ל[[ארץ הקודש]], ב[[ז' תמוז]] [[תרצ"ד]], התיישב ב[[תל אביב]], וזמן קצר לאחר מכן מונה לכהן כרב קהילת [[חב"ד]], והיה למעשה הרב הראשון לקהילת חב"ד בעיר.
 שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות.
@@ שורה 74: / שורה 73: @@
 כתב בקביעות מאמרים ב"[[הבוקר]]" ובשבועון החרדי "היסוד", בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון "[[הצפה]]" כתב בקביעות מדור ביקורת על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור.
 ===תקופת ירושלים===
+ב[[חודש מנחם אב]] [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת [[הרבי הריי"צ]] לקבל משרת מורה לתלמוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ל[[מלמד תינוקות|מורים]] ו[[רב (תואר)|רבנים]] של ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] ב[[ירושלים]], והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון.
-ב[[חודש מנחם אב]] [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת [[הרבי הריי"צ]] לקבל משרת מורה לתלמוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ל[[מורה|מורים]] ו[[רבנים]] של ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] ב[[ירושלים]], והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון.
+לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בי' שבט תש"י, הרב זווין יחד עם ידידיו הרב [[חיים נאה]] והרב [[אברהם חן]] פעלו רבות בענין [[קבלת הנשיאות של הרבי]].
 ביושבו בירושלים, התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פרסם מאמרים וחידושי-תורה רבים בעיתונות החרדית, התורנית והכללית, ועמד ביחסים הדוקים עם [[הרבי]]{{הערה|1=ואף הקדיש לו מקום של כבוד בהקדמה לכרך הט"ז של ה'[[אנציקלופדיה תלמודית]]'.}}. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כוחו של הרבי בכל הקשור לקשר עם הפרזידנט של מדינת ישראל, מר [[שז"ר]]. בשנת [[תש"כ]] (1960) קיבל את פרס ישראל לספרות.
@@ שורה 86: / שורה 87: @@
 לאחר פטירתו, בחודש תשרי תש"מ, ביקרה רעייתו אצל הרבי ועמדה נפעמת מהאווירה המיוחדת, וכשנכנסה אל הרבי ל[[יחידות]] בסיום החודש אמרה לרבי שחבל שבעלה לא זכה להיות אצל הרבי, והרבי השיב לה תשובה ממנה השתמע שהוא אכן היה נוכח ברוחו{{הערה|בקודש לבד עם הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 40.}}.
 ===ייסוד בית דין רבני חב"ד===
 {{ערך מורחב|בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש}}
 בכ"ב מנחם אב [[תשל"ו]] פנה הרבי בבקשה לייסד את [[ועד רבני חב"ד]] בארה"ק שיהווה מסגרת רבנית כללית לרבני חב"ד ב[[ארץ ישראל]], הרבי הורה שהרב זוין יעמוד בתור [[אב בית דין]], והוא עמד בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת [[תשל"ח]].
@@ שורה 94: / שורה 95: @@
 הרב זוין יסד יחד עם הרב מאיר בר-אילן את מפעל האנציקלופדיה התלמודית בשנת [[ה'תש"ב]]. במסגרת זו הכין את רשימת הערכים וערכי המשנה וקבע את שיטת וסגנון הכתיבה של האנציקלופדיה והוא ערך את שנים עשר הכרכים שיצאו לאור בימי חייו.
-האנציקלופדיה התלמודית הייתה גולת הכותרת ביצירותיו. מעת שהחל לעסוק בכתיבתה ועריכתה, הרב זוין התמסר אליה כמעט באופן מוחלט ונעשה הדבר למפעל חייו, במשך שלושים וחמש שנות חייו האחרונות. י"ב הכרכים הראשונים שיצאו, נכתבו בכתב ידו.
+האנציקלופדיה התלמודית הייתה גולת הכותרת ביצירותיו. מעת שהחל לעסוק בכתיבתה ועריכתה, הרב זוין התמסר אליה כמעט באופן מוחלט ונעשה הדבר למפעל חייו, במשך שלושים וחמש שנות חייו האחרונות.
 פרסומו הגדול וההערכה הרבה לה זכה גרמו לכך שעם פטירתו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]], [[הרב הרצוג]] בשנת [[תשי"ט]], הופעל לחץ גדול מאוד על הרב זוין מכל פלגי הציבור להציג את מועמדותו לתפקיד. על אף זאת, הוא סירב בכל תוקף. אחד הטעמים לסירובו, היה מפני האנציקלופדיה התלמודית. הוא הכיר בחשיבותה וידע שאם יטול את תפקיד הרבנות, לא יוכל להמשיך בעריכתה.
@@ שורה 104: / שורה 105: @@
 ;נכדיו
-*הרב [[נחום זווין]] - [[רב]] [[שכונה|שכונת]] קריית אליהו, [[חיפה]].
+*הרב [[נחום זווין]] - [[רב (תואר)|רב]] [[שכונה|שכונת]] קריית אליהו, [[חיפה]].
 == ספריו ==
@@ שורה 125: / שורה 126: @@
 * [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1421 תולדות חייו ומאמר מאת הרב שמואל אלעזר הלפרין] - {{שטורעם}}.
 *צביקי זקס, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_59.pdf איש שהכל בו]''', בעיתון 'קרוב אליך' גליון 59 - [[כ"ו טבת]] [[תשע"ה]].
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_25.html הרבי בהתכתבות מיוחדת עם הרב זווין בנוגע להשתתפותו בכנס הציונות הדתית]''', {{לחלוחית}}
 {{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
 {{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:זוין, שלמה יוסף}}
 [[קטגוריה:רבנים]]
@@ שורה 139: / שורה 141: @@
 [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ז]]
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ח]]
+[[קטגוריה:אבות בתי דין]]