שלמה יוסף זוין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:הרב זווין.jpg|left|thumb|250px|הרב זווין]]
+{{דמות|
+שם=הרב שלמה יוסף זוין
+|תמונה=הרב זווין.jpg
+|תיאור=[[אב בית דין|אב]] [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ועורך ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]].
+|תאריך לידה=[[חנוכה]] [[תרמ"ז]]
+|תאריך פטירה=[[כ"א אדר א']] [[תשל"ח]]
+|מקום פעילות=[[ירושלים]]
+|תפקידים נוספים=[[רב (תואר)|רב]] קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], מורה ל[[תלמוד]] וחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]
+|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
+}}
-{{בעבודה}}
+הרב '''שלמה יוסף זוין''' ([[חנוכה]]{{דרושה הבהרה|מתי בחנוכה?}} [[תרמ"ז]] – [[כ"א אדר|כ"א אדר א']] [[תשל"ח]]) היה מחשובי רבני חב"ד ברוסיה וארץ הקודש, מגדולי הגאונים בדור האחרון, [[חסיד]] [[חב"ד]], [[אב בית דין|אב]] [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ועורכה של ה[[אנציקלופדיה התלמודית]].
-הרב '''שלמה יוסף זווין''' נולד בעיירה קזמירוב שבפלך [[פינסק]], ב[[חודש כסלו]], [[ה'תר"נ]].  הרב זווין היה גאון עצום ועורכה של ה[[אנציקלופדיה התלמודית]].
+==תולדות חיים==
-נפטר ב[[כ"א באדר]] א' ה'[[תשל"ח]].
+הרב זוין נולד ב[[עיירה]] קזמירוב שבפלך [[פינסק]], ב[[חודש כסלו]], [[תרמ"ז]] לאביו הרב [[אהרון מרדכי זוין]] ולאמו מרת חיה.
-==צעירותו==
+בצעירותו, למד אצל אביו שהיה רב קהילת [[חב"ד]] בקזמירוב, והמשיך ללמוד בישיבת מיר. לאחר מכן פנה לישיבתו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבאברויסק, ממנו גם קיבל [[סמיכה לרבנות|הסמכה לרבנות]]. כמו כן קיבל הסמכה מרבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגצ'וב, ומהרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]], מחבר ערוך השלחן.
-למד אצל אביו הרב [[אהרון מרדכי זוין]] - רב קהילת [[חב"ד]] ב[[קזמירוב]], ובישיבת מיר. לאחר מכן פנה לישיבת ה[[אדמו"ר]] מ[[קאפוסט]] - [[בברויסק]] רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)| שמריה נוח שניאורסון]], ממנו גם קיבל [[סמיכה לרבנות|הסמכה לרבנות]]. כמו כן קיבל הסמכה מרבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגצ'וב,  ומהרב יחיאל מיכל אפשטיין מנובהרדוק, מחבר ערוך השלחן.
+בזיווג ראשון נשא לאשה את חיה לאה בת הרב יוסף יעקב לוין{{הערה|1=ר' יעקב יוסף לעוין היה שוחט ובודק חסידי בעיירה [[פאריטש]], ראו עוד אודותיו ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65722&st=&pgnum=181 היכל הבעל שם טוב גליון ל'].}}, ובזיווג שני נשא לאשה את יטל, בת ר' יצחק{{הערה|אשתו השניה הייתה איטא לבית פרישמן, אלמנתו של עמרם שפיצר.}}.
-בזיווג ראשון נשא לאשה את חיה לאה בת הרב יוסף יעקב לוין, ובזיווג שני נשא לאשה את יטל, בת ר' יצחק.
+לאחר פטירת אביו, בהיותו בן שבע עשרה שנה בלבד, נתמנה לרב הקהילה בקזמירוב.
-לאחר פטירת אביו, כשהיה בן שבע עשרה, נתמנה לרב הקהילה ב[[קזמירוב]].
+בשנת [[תרפ"ה]], כשעלה [[הרד"ץ חן]] רבה של צ'רניגוב ל[[ארץ הקודש]], ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות העיר צ'רניגוב. הוא סרב, בנימוק שהוא עוסק בבניית [[מקוה]] בעירו, והוא יודע שאם הוא יעזוב את ה[[עיירה]] המקווה לא ייבנה.
-בשנת [[תרפ"ה]], כשעלה [[הרד"ץ חן]] ל[[ארץ הקודש]], ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות. הוא סרב, ונימק שהוא עוסק בבניית [[מקוה]], ויודע שאם יעזוב המקווה לא ייבנה.
 ==פעילות ציבורית ברוסיה==
-בהיותו ב[[רוסיה]] סייע בדרכים מגוונות ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] בפעילות למען [[יהדות רוסיה]]. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או, רש"י. נחשב לאחד מראשי הפעילים, כפי שסיפר על כך [[הרבי]] מלך המשיח, בעת ביקורו של ה[[אדמו"ר מסדיגורא]] רבי אברהם יעקב שליט"א: "הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות".
+בהיותו ב[[רוסיה]] סייע בדרכים מגוונות ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] בפעילות למען [[יהדות רוסיה]]. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או רש"י. נחשב לאחד מבכירי הרבנים הפועלים למען יהדות רוסיה, כפי שסיפר על כך [[הרבי]] מלך המשיח, בעת ביקורו של [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|האדמו"ר מסדיגורא]]{{הערה|1=בשנת תשמ"ד.}}: {{ציטוטון|הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות}}.
-בשנות [[תרס"ד]]-[[תרפ"ד]] (1904-24) כיהן כרב בקזמירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב.
+בשנים [[תרס"ד]]-[[תרפ"ד]] (1904-24) כיהן כרב בקזמירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב.
-בשנת [[תרע"ח]] (1918) היה חבר הפרלמנט האוקראיני בקיוב.
+בשנים [[תרפ"ד]] - [[תרצ"ד]] (1924-34) הי' מזכיר 'מרכז הרבני רוחני' של יהדות רוסיה.
-בשנת [[תרע"ט]] (1919) היה חבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה.
+בשנת [[תרע"ח]] (1918), בתקופת המהפכות, כאשר לזמן קצר היה שלטון דמוקרטי התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני ב[[קייב]].
-בשנת [[תר"פ]] (1920) חבר ומזכיר הכנסיה הלאומית היהודית באוקראינה.
+בשנת [[תרע"ט]] (1919) התמנה כחבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה. ובשנת [[תר"פ]] (1920) כחבר ומזכיר הכנסייה הלאומית היהודית באוקראינה.
-מזכיר אספת הרבנים בקורוסטון בימי הקומוניסטים.
+בימי שלטון הקומוניסטים היה מזכיר אספת הרבנים בקורוסטון. ובשנת [[תרפ"א]] (1921) ערך ברוסיה מאסף תורני בשם "יגדיל תורה". לאחר זמן הפסיק הבטאון לצאת, ובשנת [[תרפ"ח]] הוציא את הקובץ מחדש יחד עם הרב [[יחזקאל אברמסקי]], רבה של סלוצק.
-בשנת [[תרפ"א]] (1921) ערך ברוסיה מאסף תורני "יגדיל תורה".
+בקייב ערך את הקובץ המדיני "אחדות".
-בשנת [[תרפ"ח]]הוציא יחד עם הרב אברמסקי, רבה של סלוצק, קובץ חידושי תורה בשם [[יגדיל תורה]].
-בקייב ערך קובץ מדיני "אחדות".
 ===קשריו עם הרבי הריי"צ===
-בחודש [[חשוון]] [[תרפ"ז]], פתח הרבי [[ועידת רבני רוסיה|ועידה של רבני רוסיה הסובייטית]] ומינה את הרב זוין למזכיר הועידה. הרב זוין נאם בועידה על מצב הקהילות היהודיות ברחבי רוסיה, וכובד גם בנעילתה.
+בחודש [[חשוון]] [[תרפ"ז]], פתח [[הרבי הריי"צ]] [[ועידת רבני רוסיה|ועידה של רבני רוסיה הסובייטית]] ומינה את הרב זוין למזכיר הועידה. הרב זוין נאם בועידה על מצב הקהילות היהודיות ברחבי רוסיה, וכובד גם בנעילתה.
 קודם צאתו של הרבי מרוסיה, ב[[כ"ד תשרי]] [[תרפ"ח]], הקים הרבי מטה של ארבעה רבנים שעבדו יחד עמו בהפצת היהדות. בין הרבנים היה גם הרב זוין. הרבי תמך כספית במטה גם לאחר יציאתו מהמדינה.
-כש[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר הרבי]] ב[[תרפ"ז]], שלחו מבית הרבי מברק לרב זוין, וכדי לא לסבכו בצרות, כתבו במברק שהדוד נלקח לבית החולים. הרב זוין שלח מברק ברכה חזרה, וחתם בשם פרטי: ברוך, ובשם משפחה: מתיר אסורים. הרבי נהנה מאד מההמצאה ושיבח אותה כמה פעמים לאחר מכן. כשהשתחרר הרבי, ב[[י"ב תמוז]] שלחו מברק נוסף שהדוד שוחרר.
+כש[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר הרבי]] בשנת [[תרפ"ז]], שלחו מבית הרבי מברק לרב זוין, וכדי לא לסבכו בצרות, כתבו במברק שהדוד נלקח לבית החולים. הרב זוין שלח מברק ברכה חזרה, וחתם בשם פרטי: ברוך, ובשם משפחה: מתיר אסורים. הרבי נהנה מאד מההמצאה ושיבח אותה כמה פעמים לאחר מכן. כשהשתחרר הרבי, ב[[י"ב תמוז]] שלחו מברק נוסף שהדוד שוחרר.
-ב[[תשעה באב]], [[תרפ"ז]] ערך ביקור אצל הרבי הריי"צ. הביקור ערך שש שעות, בהם סיפר לו הרבי את כל פרשת המאסר. הרבי רצה שהרב זוין יעלה את הדברים על הכתב, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל והרבי כתב בעצמו את [[רשימת המאסר]].
+ב[[תשעה באב]], [[תרפ"ז]] ערך ביקור אצל הרבי הריי"צ. הביקור ארך שש שעות, בהם סיפר לו הרבי את כל פרשת המאסר, כשבכוונתו שהרב זוין יעלה את הדברים ששמע על הכתב, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל והרבי כתב בעצמו את [[רשימת המאסר]].
-בשנות [[תרפ"ט-תר"צ]], כשביקר הרבי ב[[ארצות הברית]] במטרה לאסוף כסף עבור יהודי ברית המועצות, שלח הרב זוין מכתב ובו מתאר את מצב הדת בברית המועצות. המכתב הודפס אז בעיתון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע ב[[שיקאגו]].
+בשנים [[תרפ"ט]]-[[תר"צ]], כשביקר הרבי ב[[ארצות הברית]] במטרה לאסוף כסף עבור יהודי ברית המועצות, שלח הרב זוין מכתב ובו מתאר את מצב הדת בברית המועצות. המכתב הודפס אז בעיתון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע ב[[שיקגו]].
+במשך השנים ביקש ממנו [[אדמו"ר הריי"צ]] פעמים רבות שישלח לו מה[[סיפורי חסידים]] שאסף וליקט, ואף העיר לו דיוקים שונים על חלק מהסיפורים.
 ==הכרותו עם הרבי==
-בתקופה בה עלתה ההצעה לשידוך בין [[חתונת הרבי והרבנית#השידוך|הרבי והרבנית]], ביקש ממנו הרבי הריי"צ לשוחח עם החתן המיועד בדברי תורה. שיחתם נערכה לילה שלם, בעת נסיעה ברכבת. הרב זוין התפעל מאוד מגאונותו ומסר את התרשמותו לרבי הריי"צ.
+בתקופה בה עלתה ההצעה לשידוך בין [[חתונת הרבי והרבנית#השידוך|הרבי והרבנית]], ביקש ממנו [[הרבי הריי"צ]] לשוחח עם החתן המיועד בדברי תורה. השיחה בין [[הרבי]] לרב זוין ארכה לילה שלם, בעת הנסיעה ברכבת. הרב זוין התפעל מאוד מגאונותו ומסר את התרשמותו לרבי הריי"צ{{הערה|כשסיפר זאת, הוסיף: אתם חושבים בהרבי הריי"צ היה זקוק לי כדי לדעת מיהו הרבי? הוא רצה '''שאני'''אדע מיהו הרבי!}}.
+כעשרים וחמש שנה לאחר מכן, לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"י]], היה מהראשונים שחתמו על [[כתב התקשרות|כתב ההתקשרות]] ל{{ה|רבי}}.
+על-אף שמעולם לא נסע בעצמו לרבי, התעניין מאד כל הזמן מהנעשה בבית חיינו. כשנסע הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] אל הרבי, סיכמו ביניהם שהוא יספר לו על חוויותיו. מיד עם הגעתו [[ארץ הקודש|ארצה]] נפגשו שניהם, וחלקו את החוויות.
-ב[[תש"י]], כעשרים וחמש שנה לאחר מכן, היה מהראשונים שחתמו על כתב ההתקשרות לרבי.
+==צאתו מרוסיה ועלייתו לארץ ישראל==
-על-אף שלא נסע בעצמו לרבי, התעניין מאד כל הזמן מהנעשה בחצר. כשנסע הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] אל הרבי, סיכמו ביניהם שהוא יספר לו על חוויותיו. מיד עם הגעתו ארצה נפגשו שניהם, וחלקו את החוויות.
+מאמצים רבים נעשו כדי להוציא את הרב זוין מ[[ברית המועצות]]. כאשר [[הרבי הריי"צ]] עצמו גילה מעורבות רבה בענין, ופנה במכתבים ל[[אברהם יצחק קוק|רב קוק]] בבקשה לסייע לו לצאת מרוסיה.
-בשנת [[תשמ"ד]], כשנסע האדמו"ר מסידגורא לבקר אצל הרבי, הזכיר מנכ"ל המוסדות שהוא היה בן בית אצל הרב זוין. ענה לו הרבי: "אתם הכרתם אותו כאשר היה במעמד ומצב של מרחב בירושלים עיה"ק, אבל אני הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפת היהדות היתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו למילוי העבודה והשליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות".
+בשנת [[תרצ"ד]] פדהו הרב [[יחזקאל אברמסקי]] (שכבר כיהן כרב העיר [[לונדון]]), מידי הסובייטים תמורת סכום כסף גדול. ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] כתב על הגעתו "ארי עלה מבבל".
+עם עלותו ל[[ארץ הקודש]], ב[[ז' תמוז]] [[תרצ"ד]], התיישב ב[[תל אביב]], וזמן קצר לאחר מכן מונה לכהן כרב קהילת [[חב"ד]], והיה למעשה הרב הראשון לקהילת חב"ד בעיר.
-==צאתו מרוסיה ועלייתו לארץ ישראל==
+שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות.
-מאמצים רבים נעשו כדי להוציא את הרב זוין מ[[ברית המועצות]]. הרבי עצמו כתב מכתבים ל[[אברהם יצחק קוק|רב קוק]] בבקשה לסייע לו לצאת מרוסיה.
+כתב בקביעות מאמרים ב"[[הבוקר]]" ובשבועון החרדי "היסוד", בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון "[[הצפה]]" כתב בקביעות מדור ביקורת על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור.
-בשנת [[תרצ"ה]] פדהו הרב אברמסקי, (שכבר כיהן כרב העיר [[לונדון]]), מידי הסובייטים תמורת סכום כסף גדול. ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] כתב על הגעתו "ארי עלה מבבל".
+===תקופת ירושלים===
-עם עלותו ל[[ארץ הקודש]] התיישב ב[[תל אביב]]. זמן קצר לאחר מכן מונה לכהן כרב קהילת [[חב"ד]], והיה למעשה הרב הראשון לקהילת חב"ד בעיר.
+ב[[חודש מנחם אב]] [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת [[הרבי הריי"צ]] לקבל משרת מורה לתלמוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ל[[מלמד תינוקות|מורים]] ו[[רב (תואר)|רבנים]] של ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] ב[[ירושלים]], והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון.
-שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות.
+לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בי' שבט תש"י, הרב זווין יחד עם ידידיו הרב [[חיים נאה]] והרב [[אברהם חן]] פעלו רבות בענין [[קבלת הנשיאות של הרבי]].
-היה כותב מאמרים ב'[[הבוקר]]' ובשבועון החרדי '[[היסוד]]', בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון '[[הצפה]] היה כותב על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור.
+ביושבו בירושלים, התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פרסם מאמרים וחידושי-תורה רבים בעיתונות החרדית, התורנית והכללית, ועמד ביחסים הדוקים עם [[הרבי]]{{הערה|1=ואף הקדיש לו מקום של כבוד בהקדמה לכרך הט"ז של ה'[[אנציקלופדיה תלמודית]]'.}}. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כוחו של הרבי בכל הקשור לקשר עם הפרזידנט של מדינת ישראל, מר [[שז"ר]]. בשנת [[תש"כ]] (1960) קיבל את פרס ישראל לספרות.
-===תקופת ירושלים===
+הרב זוין היה שותף ביסוד ואף מסר במשך תקופה את [[חוגי חן למשנת חב"ד]].
-בחודש מנחם אב [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת הרבי הריי"צ לקבל משרת מורה לתלמוד בבית המדרש למורים ורבנים של המזרחי בירושלים, ותוך זמן קצר העתיק את מקום מגוריו לירושלים, שם התגורר עד יומו האחרון.
+בירושלים, אף החל לערוך את ה"[[אנציקלופדיה תלמודית]]"{{הערה|1=הכרך הראשון שלה יצא בשנת [[תש"ו]] - 1946.}}, והיה העורך הראשי של הסדרה עד לפטירתו ב[[כ"א אדר|כ"א אדר שני]] בשנת [[תשל"ח]].
-עמד ביחסים הדוקים עם [[הרבי]], ואף הקדיש לו מקום של כבוד באנצקלופדיה תלמודית כרך ט"ז. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כח הרבי לעניני הנשיא [[שז"ר]].
+לאחר פטירתו, בחודש תשרי תש"מ, ביקרה רעייתו אצל הרבי ועמדה נפעמת מהאווירה המיוחדת, וכשנכנסה אל הרבי ל[[יחידות]] בסיום החודש אמרה לרבי שחבל שבעלה לא זכה להיות אצל הרבי, והרבי השיב לה תשובה ממנה השתמע שהוא אכן היה נוכח ברוחו{{הערה|בקודש לבד עם הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 40.}}.
-פרסם מאמרים וחידושי-תורה בעתונות החרדית התורנית והכללית.
+===ייסוד בית דין רבני חב"ד===
+{{ערך מורחב|בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש}}
+בכ"ב מנחם אב [[תשל"ו]] פנה הרבי בבקשה לייסד את [[ועד רבני חב"ד]] בארה"ק שיהווה מסגרת רבנית כללית לרבני חב"ד ב[[ארץ ישראל]], הרבי הורה שהרב זוין יעמוד בתור [[אב בית דין]], והוא עמד בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת [[תשל"ח]].
-יוזם ועורך את ה"אנציקלופדיה התלמודית". הכרך הראשון שלה יצא בתש"ו - 1946.
+==האנציקלופדיה התלמודית==
+{{ערך מורחב|אנציקלופדיה תלמודית}}
+הרב זוין יסד יחד עם הרב מאיר בר-אילן את מפעל האנציקלופדיה התלמודית בשנת [[ה'תש"ב]]. במסגרת זו הכין את רשימת הערכים וערכי המשנה וקבע את שיטת וסגנון הכתיבה של האנציקלופדיה והוא ערך את שנים עשר הכרכים שיצאו לאור בימי חייו.
-חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
+האנציקלופדיה התלמודית הייתה גולת הכותרת ביצירותיו. מעת שהחל לעסוק בכתיבתה ועריכתה, הרב זוין התמסר אליה כמעט באופן מוחלט ונעשה הדבר למפעל חייו, במשך שלושים וחמש שנות חייו האחרונות.
-בשגת תש"ד (1960) קבל פרס ישראל.
+פרסומו הגדול וההערכה הרבה לה זכה גרמו לכך שעם פטירתו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]], [[הרב הרצוג]] בשנת [[תשי"ט]], הופעל לחץ גדול מאוד על הרב זוין מכל פלגי הציבור להציג את מועמדותו לתפקיד. על אף זאת, הוא סירב בכל תוקף. אחד הטעמים לסירובו, היה מפני האנציקלופדיה התלמודית. הוא הכיר בחשיבותה וידע שאם יטול את תפקיד הרבנות, לא יוכל להמשיך בעריכתה.
-נפטר בכ"א [[אדר שני]] בשנת [[תשל"ח]].
-==ילדיו==
+==משפחתו==
+;ילדיו
+* מרת שושנה.
+* הרב אהרן זווין.
-* מרת שושנה
+;נכדיו
-* הרב אהרן זווין
+*הרב [[נחום זווין]] - [[רב (תואר)|רב]] [[שכונה|שכונת]] קריית אליהו, [[חיפה]].
 == ספריו ==
-*[[אנציקלופדיה תלמודית]]
+מלבד האנציקלופדיה תלמודית, רוב ספריו הינם אסופות של מאמרים שנתפרסמו על ידו בביטאונים שונים במשך השנים, וכונסו תחת קורת גג אחת.
-*[[סופרים וספרים]] (ג"כ)
+*'''[[אנציקלופדיה תלמודית]]''', נכון לשנת [[תשפ"ג]] הסדרה כוללת 49 כרכים. הרב זוין כתב את 12 הכרכים הראשונים (שיצאו בחייו) והכין את רשימת הערכים לכל הכרכים הבאים.
-*[[אישים ושיטות]]
+*'''סופרים וספרים''' (ג"כ) - סקירות על ספרים תורניים שונים (בהם ה[[הגדה של הרבי]]).
-*[[המועדים בהלכה]]
+*'''אישים ושיטות''' - שיטותיהם בלימוד של ראשי הישבות מהמאה אחרונה ([[הנצי"ב מוואלוז'ין]], ר' [[חיים מבריסק]], [[הרוגצ'ובי]], ר' [[מאיר שמחה הכהן]], ר' [[ברוך בער לייבוביץ']], [[החזון איש]], ר' [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] ועוד).
-*[[לאור ההלכה]]
+*'''המועדים בהלכה''' - נושאים הלכתיים במועדי השנה.
-*[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]] - ליקוט של [[סיפורי חסידים|סיפורים חסידיים]] מנשיאי חב"ד ואדמור"י פולין, מסודרים לפי פרשיות התורה ומועדי ישראל.
+*'''לאור ההלכה''' - נושאים שונים בהלכה (ביניהם: המלחמה בהלכה, השלג בהלכה, הזקנה בהלכה, ה[[הלל]], [[שיר השירים]], המספר 'אלף', ועוד).
-*[[לתורה ולמועדים]]
+*'''סיפורי חסידים''' (ג"כ) - ליקוט של [[סיפורי חסידים|סיפורים חסידיים]] מנשיאי חב"ד ואדמו"רי פולין, מסודרים לפי פרשיות התורה ומועדי ישראל.
-*[[הגאון הרוגצ'ובי בתור פרשן (ספר)]]
+*'''לתורה ולמועדים''' - אמרות ורעיונות ל[[פרשת השבוע]], המבוססים ברובם על [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]].
 ==לקריאה נוספת==
-*[[שמן ששון מחבריך]]
+*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.
-*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]
+* הקדמת צאצאי המחבר לספרו '''אישים ושיטות'''.
+*יוסף אשכנזי, '''[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]''' הוצאת מכון באהלי צדיקים תשע"ב.
 ==קישורים חיצוניים==
-*[http://collections.tourolib.org/gsdl/cgi-bin/library?e=q-00000-00---off-0pioneers--00-2----0-10-0---0---0direct-10---4-------0-1l--10-he-50---20-about-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94+%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3+%d7%96%d7%95%d7%95%d7%99%d7%9f--00-3-1-00-0-0-01-1-0utfZz-8-00&a=d&c=pioneers&srp=0&srn=0&cl=search&d=D4.121 אנציקלופדיה תדהר]
+* [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/07_018.jpg כרטיס הרישום של הרב זוין] ל[[ספר החסידים]]
-* [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1421 תולדות חייו ומאמר מאת הרב שמואל אלעזר הלפרין]
+* [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1421 תולדות חייו ומאמר מאת הרב שמואל אלעזר הלפרין] - {{שטורעם}}.
+*צביקי זקס, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_59.pdf איש שהכל בו]''', בעיתון 'קרוב אליך' גליון 59 - [[כ"ו טבת]] [[תשע"ה]].
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_25.html הרבי בהתכתבות מיוחדת עם הרב זווין בנוגע להשתתפותו בכנס הציונות הדתית]''', {{לחלוחית}}
-[[קטגוריה:רבנים|זוין שלמה]]
+{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|זוין שלמה]]
+{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|זוין שלמה]]
+{{מיון רגיל:זוין, שלמה יוסף}}
+[[קטגוריה:רבנים]]
+[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
+[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
+[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
+[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ז]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ח]]
+[[קטגוריה:אבות בתי דין]]