בן-ציון מאיר חי עוזיאל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{דמות
+|שם=הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל
+|שם בשפת המקור=
+|תמונה=Rabbi Ben-Zion Meir Hai Uziel.jpg
+|כינוי=
+|תאריך לידה=[[י"ג בסיוון]] [[תר"מ]]
+|מקום לידה=
+|תאריך פטירה =[[כ"ד באלול]] [[ה'תשי"ג]]
+|מקום פטירה=
+|מקום קבורה=
+|מקום פעילות=
+|השתייכות=
+|תחומי עיסוק=
+|תפקידים נוספים=
+|רבותיו=
+|תלמידיו=הרב [[דוד שלוש]], הרב [[חיים דוד הלוי]]
+|בני דורו=
+|חיבוריו=משפטי עוזיאל, מכמני עוזיאל, הגיוני עוזיאל, ועוד.
+}}
 הרב '''בן-ציון מאיר חי עוּזיאל''' ([[י"ג בסיוון]] [[תר"מ]], (23 במאי 1880) - [[כ"ד באלול]] [[תשי"ג]], (4 בספטמבר 1953)) היה [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי]] הספרדי הראשון של [[מדינת ישראל]]. אחד ה[[רב]]נים הבולטים ביותר.
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[ירושלים]] לרב [[יוסף רפאל עוזיאל]], שהיה נשיא [[בית דין רבני|בית הדין]] הרבני של הקהילה הספרדית בעיר.
+בגיל ארבע עשרה התייתם מאביו. כבכור הבנים הוטלה עליו אחריות הפרנסה, ונאלץ לחלק את זמנו בין מלאכה ללימוד.
+כבר בגיל 20 התמנה הרב עוזיאל לרב ב[[ישיבת תפארת ירושלים|ישיבת "תפארת ירושלים"]], ומאוחר יותר ייסד ישיבה נוספת לתלמידים ספרדים - "מחזיקי תורה". בהיותו בקיא בענייני [[שחיטה (מצווה)|שחיטה]], נענה לבקשה בית הדין להיות [[שוחט ובודק]] ב[[משחטה|בית המטבחיים]] העירוני.
+בשנת [[תרע"א]] מונה לחכם באשי של יפו, ולאחר מכן מונה לרבה של קהילת סלוניקי, ב-[[תרפ"א]] חזר לארץ ישראל והתמנה לרב הספרדי הראשי של [[תל אביב]]-[[יפו]]. הוא שימש בתפקידו שש עשרה שנה.
-==הקשר לחב"ד==
+ב[[כסלו]] [[תרצ"ז]] נבחר הרב עוזיאל לממלא מקומו של הראשון לציון הרב [[יעקב מאיר]], ובשנת [[תרצ"ט]] עם פטירתו של הרב מאיר נתמנה הרב עוזיאל לראשון לציון.
+לאחר הקמת [[מדינת ישראל]], הפך לרב הספרדי הראשי הראשון שלה, ובנוסף נשא בתואר הראשון לציון, הוא עמד בראש הרבנות יחד עם הרב הרצוג.
+בערב שבת של פרשת [[נצבים]]-[[וילך]] [[תשי"ג]] [[כ"ד אלול]] נפטר הרב עוזיאל.
+==עם הרבי==
 בין [[הרבי]] לרב בן ציון חי עוזיאל היה התכתבות רבה בנושאים למיניהם.
@@ שורה 19: / שורה 53: @@
 ראשון לציון, רב הראשי
-שלמא דכת"ר יסגי.}}.
+שלמא דכת"ר יסגי.}}
-[[הרבי]] דן עם הרב עוזיאל רבות אודות ספרו {{הערה|שהרב עוזיאל גם נתן לו}} '''הגיוני עוזיאל'''{{הערה|הספר יצא בשנת [[תשי"ג]]}}, בהמשך נתן גם הרבי הסכמה לספרו של הרב עוזיאל '''הגיוני עוזיאל'''(!) בו הוא אומר:
+[[הרבי]] דן עם הרב עוזיאל רבות אודות ספרו{{הערה|שהרב עוזיאל גם נתן לו}} '''הגיוני עוזיאל'''{{הערה|הספר יצא בשנת [[תשי"ג]]}}, בהמשך נתן גם הרבי הסכמה לספרו של הרב עוזיאל '''הגיוני עוזיאל.'''
+בספרו מעיר הרב עוזיאל בין היתר גם על עניינים שנכתבו בספרים שנויים במחלוקת, כמו ספר מורה נבוכי הזמן, וספר התקופה. ועל כך כותב לו הרבי במכתב ההסכמה:
 {{ציטוט|תוכן=וכיון שכהדר"ג מעתיק בספרו ספרים הנ"ל, אף דפליג עליהם, הרי בפני כו"כ מהקוראים ישמש זה להסכמה, ובדרך פשיטות - שגם בבתיהם צריך להיות נמצאים ספרים אלו, בה בשעה אשר לתושבי רוסיא ופולין בפרט ידוע ההרס הרב שעשו ספרים אלו וכיוצא בהם, ה' יצילנו.}}.
 הרבי גם שלח לרב עוזיאל כמה וכמה פעמים במתנה מספרי [[רבותינו נשיאנו]].
-{{הערות שוליים}]
+{{סדרה|הקודם=הרב [[יעקב מאיר]]|הבא=הרב [[יצחק ניסים]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[י' תמוז]] [[תרצ"ט]] - [[כ"ד אלול]] [[תשי"ג]]}}
+{{אחרונים}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ג]]