עשרה בטבת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 ==דינים ומנהגים==
 ===אכילה===
-מי שלא ישן, מותר לו לאכול עד שיעלה עמוד השחר{{הערה|1=[[סידור הרב]] 'סדר ספירת העומר' (שהצום מתחיל ב[[עלות השחר]]). וראה הנסמן ב'התקשרות', גיליון רפב עמ' 18 הע' 4.}} השוכב לישון ובדעתו להשכים לאכול או לשתות, יתנה בפירוש לפני השינה שיוכל לאכול או לשתות. ואם רגיל לשתות בקומו, אין צריך להתנות לשתייה{{הערה|1=שו"ע סימן תקס"ד ונו"כ. בכף-החיים שם ס"ק ז אוסר זאת משום אכילה לפני עלות השחר, אבל ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' עמ' עה איתא, שגם לפי האוסרים זאת בכלל על-פי הזוהר, מותר לכל הדיעות באם עושה זאת לרפואה, לכוון דעתו בתפילה וכיוצא בזה.}}
+מי שלא ישן, מותר לו לאכול עד שיעלה עמוד השחר{{הערה|1=[[סידור הרב]] 'סדר ספירת העומר' (שהצום מתחיל ב[[עלות השחר]]). וראה הנסמן ב'התקשרות', גיליון רפב עמ' 18 הע' 4.}} השוכב לישון ובדעתו להשכים לאכול או לשתות, יתנה בפירוש לפני השינה שיוכל לאכול או לשתות. ואם רגיל לשתות בקומו, אין צריך להתנות לשתייה{{הערה|1=שו"ע סימן תקס"ד ונו"כ. בכף-החיים שם ס"ק ז אוסר זאת משום אכילה לפני עלות השחר, אבל ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' עמ' עה איתא, שגם לפי האוסרים זאת בכלל על-פי הזוהר, מותר לכל הדיעות באם עושה זאת לרפואה, לכוון דעתו בתפילה וכיוצא בזה.}}.
 קטנים שיש בהם דעת להתאבל על ירושלים, מאכילים אותם מאכלים פשוטים, ולא יאכלו מעדנים{{הערה|1=ראה משנ"ב סימן תק"נ ס"ק ה, כף החיים שם ס"ק ט ונטעי-גבריאל בין-המצרים (ח"א) פ"ו עמ' סח, וש"נ.}}.
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 אם חלה ברית-מילה היום, כשהמילה ב[[שחרית]] במניין זה, ואף בחתן בז' ימי המשתה (ואף ביום חופתו) אף שאין אומרים תחנון, אומרים סליחות ו[[וידוי]] כרגיל. וי"א שהחתן ובעל הברית עצמם לא יאמרו סליחות (ראה השלמה לשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן קלא ס"ז, נדפסה בסוף חלק א' עמ' 357). אמנם הייתה בזה הוראה כדלהלן:
-"ימי הסליחות של שנת [[תשי"ד]] היו בתוך שבעת ימי המשתה שלי. במוצש"ק סליחות, לפני אמירת הסליחות אמר לי אדמו"ר: כל הסליחות תאמר בבית הכנסת ביחד עם הציבור, אבל כשנגיע לתחנון [כנראה הכוונה ל"ויאמר דוד... יבושו רגע"] אז תצא מבית הכנסת בכדי לאפשר לציבור לומר תחנון, ואתה לא תאמר, וכשיגמרו התחנון תוכל לחזור לבית הכנסת ולהמשיך אמירת הסליחות עם הקהל. וכן נהגו אחר כך כל השנים..." (הרה"ח רי"ל שי' גרונר). ולכאורה ה"ה לסליחות דת"צ, אלא שכאן אין 'תחנון' בתוך ה'סליחות' וא"צ לצאת, וה"ה לבעל ברית (את התחנון הרגיל אין אומרים אז, ראה בהשלמות ה'דברי נחמיה' לשו"ע רבינו סימן קלא ס"ז - במהדורת השו"ע הישנה חלק א' עמ' 357 ובחדשה חלק ד' עמ' תכה).
+"ימי הסליחות של שנת [[תשי"ד]] היו בתוך שבעת ימי המשתה שלי. במוצש"ק סליחות, לפני אמירת הסליחות אמר לי אדמו"ר: כל הסליחות תאמר בבית הכנסת ביחד עם הציבור, אבל כשנגיע לתחנון [כנראה הכוונה ל"ויאמר דוד... יבושו רגע"] אז תצא מבית הכנסת בכדי לאפשר לציבור לומר תחנון, ואתה לא תאמר, וכשיגמרו התחנון תוכל לחזור לבית הכנסת ולהמשיך אמירת הסליחות עם הקהל. וכן נהגו אחר כך כל השנים..." (הרה"ח רי"ל שי' גרונר). ולכאורה ה"ה לסליחות דת"צ, אלא שכאן אין 'תחנון' בתוך ה'סליחות' וא"צ לצאת, וה"ה לבעל ברית (את התחנון הרגיל אין אומרים אז, ראו בהשלמות ה'דברי נחמיה' לשו"ע רבינו סימן קלא ס"ז - במהדורת השו"ע הישנה חלק א' עמ' 357 ובחדשה חלק ד' עמ' תכה).
 לעניין 'אבינו מלכנו', חידש הרבי שאמירתו תלויה בתחנון ('אוצר מנהגי חב"ד' אלול-[[תשרי]] עמ' ל, משיחת ו' [[תשרי]] תשל"ה. וכן נדפס בסידורי תהילת ה' משנת תשל"ח ואילך בשולי-הגיליון לפני 'למנצח יענך'. וצ"ע שבשיחות-קודש [[תש"מ]] חלק א' עמ' 865 מסופר, שבצום גדליה [[תש"מ]] היה חתן במניין של הרבי ולכן לא אמרו סליחות, וכשעמדו לומר [[קדיש]] אחר שמו"ע הורה הרבי לומר 'אבינו מלכנו', עיי"ש. ואולי הייתה זו הוראת-שעה. ראה גם 'אוצר' שם עמ' קס ס"ט. 'התקשרות' גיליון שלא עמ' 18).}}
@@ שורה 47: / שורה 47: @@
 במנחה אומר גם היחיד 'עננו' בשומע תפילה, ללא חתימה, ומסיים "כי אתה שומע". אם שכח (וכבר אמר שם ה' דסיום הברכה), אומרו בלא חתימה אחרי 'אלוקי נצור', קודם 'יהיו לרצון' האחרון. הש"ץ אומרו כב[[שחרית]] בין 'גואל ישראל' ל'רפאנו'.
-הנוהגים נשיאת-כפיים בכל יום, נושאים כפיהם גם בתפילה זו{{הערה|1=שם (שלא כמנהג חסידי [[פולין]] וכו' בארה"ק כיום שאינם נ"כ כלל בתפילה זו - לוח 'דבר בעיתו'. מסתבר שנמנעו מזה כיוון שרגילים להתפלל [[מנחה]] באיחור. וע' כף-החיים שם ס"ק ד). ולכאורה יש לנוהגים כך להקפיד על כל פנים כהספרדים שלא לישא כפיים אלא תוך חצי שעה שלפני השקיעה (כף-החיים שם ס"ק ז, על פי הב"ח, שזהו פירוש 'סמוך' שבגמ' הנ"ל, על דבר "סמוך למנחה". וראה ילקוט-יוסף חלק ה' - מועדים עמ' 550 וש"נ, ונטעי-גבריאל הלכות בין-המצרים פי"ג ס"ו וש"נ), ולא כהאשכנזים המקילין מפלג המנחה ואילך. כן הובאו בספרים הנ"ל שם דעות אודות אמירת הש"ץ או"א ברכנו לפני הזמן הראוי לנ"כ, ולכאורה בזה אין להקפיד כ"כ, ראה בשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סו"ס קכט מהרמ"א שם.}} רק אם התפילה היא לאחר פלג המנחה (היום באזור המרכז: 3:44). וכשאין נושאים כפיים, אומר הש"ץ [[ברכת כוהנים]].
+הנוהגים נשיאת-כפיים בכל יום, נושאים כפיהם גם בתפילה זו{{הערה|1=שם (שלא כמנהג חסידי [[פולין]] וכו' בארה"ק כיום שאינם נ"כ כלל בתפילה זו - לוח 'דבר בעיתו'. מסתבר שנמנעו מזה כיוון שרגילים להתפלל [[מנחה]] באיחור. וע' כף-החיים שם ס"ק ד). ולכאורה יש לנוהגים כך להקפיד על כל פנים כהספרדים שלא לישא כפיים אלא תוך חצי שעה שלפני השקיעה (כף-החיים שם ס"ק ז, על פי הב"ח, שזהו פירוש 'סמוך' שבגמ' הנ"ל, על דבר "סמוך למנחה". וראה ילקוט-יוסף חלק ה' - מועדים עמ' 550 וש"נ, ונטעי-גבריאל הלכות בין-המצרים פי"ג ס"ו וש"נ), ולא כהאשכנזים המקילין מפלג המנחה ואילך. כן הובאו בספרים הנ"ל שם דעות אודות אמירת הש"ץ או"א ברכנו לפני הזמן הראוי לנ"כ, ולכאורה בזה אין להקפיד כ"כ, ראו בשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סו"ס קכט מהרמ"א שם.}} רק אם התפילה היא לאחר פלג המנחה (היום באזור המרכז: 3:44). וכשאין נושאים כפיים, אומר הש"ץ [[ברכת כוהנים]].
 תחנון, 'אבינו מלכנו', [[קדיש]] תתקבל, עלינו, [[קדיש]] יתום, אל תירא, אך צדיקים.
@@ שורה 59: / שורה 59: @@
 ==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://chabadlive.org/jvcq מדריך מעשי הלכתי לצום עשרה בטבת • הרב שבתי יונה פרידמן]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}
 *[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/10_tevet לקוטי שיחות מועדים - עשרה בטבת] {{מפתח}}
 *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=224 עשרה בטבת הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}