אשר סאסאנקא – הבדלי גרסאות
חנוך רולניק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
תיקון לשון |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
=== ברוסיה === | === ברוסיה === | ||
ר' אשר שמר [[תורה]] ו[[מצוות]] ב[[רוסיה]] ב[[מסירות נפש]]. הוא נכלא והוגלה ל[[סיביר]], אך גם שם המשיך לשמור תורה ומצוות במסירות נפש עד שהאחראים ידעו כי לא כדאי לכפות אותו לעבוד ב[[שבת]] וחגים פן יהיו ללעג ולקלס{{הערה|[https://col.org.il/news/122184 אש בשלג: החנוכייה שבערה במחנה העבודה הסיבירי {{COL}}]}} בחלק מהשנים התגורר עם משפחתו ב[[סמרקנד]]. | ר' אשר שמר [[תורה]] ו[[מצוות]] ב[[רוסיה]] ב[[מסירות נפש]]. הוא נכלא והוגלה ל[[סיביר]], אך גם שם המשיך לשמור תורה ומצוות במסירות נפש עד שהאחראים ידעו כי לא כדאי לכפות אותו לעבוד ב[[שבת]] וחגים פן יהיו ללעג ולקלס{{הערה|[https://col.org.il/news/122184 אש בשלג: החנוכייה שבערה במחנה העבודה הסיבירי {{COL}}]}}. בחלק מהשנים התגורר עם משפחתו ב[[סמרקנד]]. | ||
ב[[ג' חשוון|ג' מר חשוון]] [[תשכ"ד]] הייתה קרובת משפחתו{{הערה|גברת [[רחל זמיר]]}} ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקשה ברכה עבור שחרורם של ר' אשר ובני ביתו, אשר מבקשים היתר יציאה במשך שלוש שנים ונדחים. הרבי השיב: "סבור הנני, כי יקבלו היתר יציאה בקרוב, משום שכעת מקילים בעניין היתרי יציאה. אזכירו שוב על הציון". הרבי אף התבטא מפרשות אודות ר' אשר: "הוא יצא בקרוב". | ב[[ג' חשוון|ג' מר חשוון]] [[תשכ"ד]] הייתה קרובת משפחתו{{הערה|גברת [[רחל זמיר]]}} ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקשה ברכה עבור שחרורם של ר' אשר ובני ביתו, אשר מבקשים היתר יציאה במשך שלוש שנים ונדחים. הרבי השיב: "סבור הנני, כי יקבלו היתר יציאה בקרוב, משום שכעת מקילים בעניין היתרי יציאה. אזכירו שוב על הציון". הרבי אף התבטא מפרשות אודות ר' אשר: "הוא יצא בקרוב". | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
ב[[סוכות]] [[תשכ"ה]]{{הערה|1= שנת המאורע מוערכת <small>(לפי הקשר השנים)</small>.}} נערכה [[התוועדות]] ראשונה לאחר היציאה מ[[רוסיה]] ב[[סוכה]] של הרב [[ישראל נח דוכמן|ישראל דוכמן]]. התוועדות זו ביטאה במיוחד את דרכו של ר' אשר. בהתוועדות השתתפו החברים בלב ובנפש, ר' אשר ור' [[מענדל פוטרפאס]]{{הערה|[https://col.org.il/news/107284 היו ימים{{COL}}]}}. ר' אשר כדרכו בקודש, תבע מהמתוועדים ללמוד כל שבוע את ה[[ליקוטי תורה]] של הפרשה, [[תפילה בעבודה|ולהתפלל במתינות]]. ואף הוסיף ואמר שהוא חש אכזבה, כי ציפה שכל [[תמים]] ב[[ארץ הקודש]] יודע את כל ה[[תניא]] בעל פה. | ב[[סוכות]] [[תשכ"ה]]{{הערה|1= שנת המאורע מוערכת <small>(לפי הקשר השנים)</small>.}} נערכה [[התוועדות]] ראשונה לאחר היציאה מ[[רוסיה]] ב[[סוכה]] של הרב [[ישראל נח דוכמן|ישראל דוכמן]]. התוועדות זו ביטאה במיוחד את דרכו של ר' אשר. בהתוועדות השתתפו החברים בלב ובנפש, ר' אשר ור' [[מענדל פוטרפאס]]{{הערה|[https://col.org.il/news/107284 היו ימים{{COL}}]}}. ר' אשר כדרכו בקודש, תבע מהמתוועדים ללמוד כל שבוע את ה[[ליקוטי תורה]] של הפרשה, [[תפילה בעבודה|ולהתפלל במתינות]]. ואף הוסיף ואמר שהוא חש אכזבה, כי ציפה שכל [[תמים]] ב[[ארץ הקודש]] יודע את כל ה[[תניא]] בעל פה. | ||
ר' מענדל שהיה בעל מזג שונה לחלוטין, גער בו שיפסיק להיות במרה שחורה, והמשיל זאת ב[[סיפור]], שאדם אחד התלונן שהוא כל הזמן מריח [[ריח]] לא נעים, עד שגילו לו שמתחת לאף שלו נדבק לכלוך. ר' אשר הגיב מיד בסיפור משלו והמשיל שכאשר ישנם מטיילים שאיבדו את דרכם ולפתע מצאו שלט המורה את הדרך, לא משנה איך | ר' מענדל שהיה בעל מזג שונה לחלוטין, גער בו שיפסיק להיות במרה שחורה, והמשיל זאת ב[[סיפור]], שאדם אחד התלונן שהוא כל הזמן מריח [[ריח]] לא נעים, עד שגילו לו שמתחת לאף שלו נדבק לכלוך. ר' אשר הגיב מיד בסיפור משלו והמשיל שכאשר ישנם מטיילים שאיבדו את דרכם ולפתע מצאו שלט המורה את הדרך, לא משנה איך ייראה, הם ילכו לפיו, כי הרי הוא אומר את האמת. ההתוועדות נמשכה שעות ואותה לא שכחו [[זקני החסידים]]{{הערה|1= התוועדות חסידית לילדים חלק 1 עמוד 203 והילך.}}. | ||
בשנת [[תשכ"ו]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, במהלכה הוא הציג בפני הרבי קושיא על פירושו של ה"[[תפארת ישראל]]", ואמר שאם הרבי אינו מסתכל ב"תפארת ישראל" הוא יקריא בפני הרבי את דבריו מהספר. הרבי נטל את הספר ועיין בקושיא, ולאחר מכן אמר ש"בעבר היו חסידים שלא עיינו ב'[[תפארת ישראל]]'" ושאל את ר' אשר האם הוא מעיין בספר בציינו ש"אני מסתכל בו כי הוא פירוש טוב ונוח". ר' אשר השיב שאם הרבי מעיין בספר, אז גם הוא יעיין בו{{הערה|מתוך רשימה פרטית של א' מהתמימים מחורף תשכ"ו, פורסם ב[[התקשרות (גיליון)]], גיליון א'תמ"ד, עמ' 10.}}. | בשנת [[תשכ"ו]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, במהלכה הוא הציג בפני הרבי קושיא על פירושו של ה"[[תפארת ישראל]]", ואמר שאם הרבי אינו מסתכל ב"תפארת ישראל" הוא יקריא בפני הרבי את דבריו מהספר. הרבי נטל את הספר ועיין בקושיא, ולאחר מכן אמר ש"בעבר היו חסידים שלא עיינו ב'[[תפארת ישראל]]'" ושאל את ר' אשר האם הוא מעיין בספר בציינו ש"אני מסתכל בו כי הוא פירוש טוב ונוח". ר' אשר השיב שאם הרבי מעיין בספר, אז גם הוא יעיין בו{{הערה|מתוך רשימה פרטית של א' מהתמימים מחורף תשכ"ו, פורסם ב[[התקשרות (גיליון)]], גיליון א'תמ"ד, עמ' 10.}}. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
רעייתו (בזיווג שני), פרידא מעניא - נפטרה י"ד ניסן תשנ"ח. | רעייתו (בזיווג שני), פרידא מעניא - נפטרה י"ד ניסן תשנ"ח. | ||
'''אחיו''' | |||
'''אחיו:''' | |||
* אחיו, הרב [[משה ששונקין]] | * אחיו, הרב [[משה ששונקין]] | ||
* אחיו, הרב [[חיים ששונקין]] | * אחיו, הרב [[חיים ששונקין]] | ||