בית המטבחיים – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
משולב בערכי בית המקדש על פי תורת חב"ד
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 12: שורה 12:
המשנה מזכירה מחלוקת בקשר לסידור הטבעות:{{ציטוט|וטבעות היו לצפונו של מזבח, שישה סדרים של ארבע ארבע, ויש אומרין, ארבעה של שש שש--שעליהן שוחטין את הקודשים.}}.
המשנה מזכירה מחלוקת בקשר לסידור הטבעות:{{ציטוט|וטבעות היו לצפונו של מזבח, שישה סדרים של ארבע ארבע, ויש אומרין, ארבעה של שש שש--שעליהן שוחטין את הקודשים.}}.


במשנה{{הערה|סוכה ה ח.}} מוזכר שהטבעת של משמרת בילגה הייתה סתומה כעונש על זלזולם בעבודת המקדש.
במשנה{{הערה|סוכה ה ח.}} מוזכר שהטבעת של משמרת בילגה הייתה סתומה כעונש על זלזולם בעבודת המקדש, ושני טעמים בדבר{{הערה|על פי תורת מנחם, תשכ"ח [https://chabadlibrary.org/books/11200009877 עמ' 58]:}}
 
טעם אחד – לפי שהיתה "משמרתו (של בילגה) שוהה לבוא, ונכנס ישבב אחיו עמו ושימש תחתיו", והיינו, שהכהנים של משמרת בילגה לא היו זריזים, ונתעצלו בעבודת המקדש, ולכן קנסו משמרת זו.
 
וטעם שני – "מעשה במרים בת בילגה (ממשמר בילגה היתה, וכן שמה) שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים. כשנכנסו יוונים להיכל (בימי מתתיהו בן יוחנן), היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה, לוקוס לוקוס (זאב בלשון יווני, שהרי המזבח נמשל לזאב), עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל (ע"י הקרבנות שמקריבין עליו), ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק [והיינו, שישנה מציאותו של המזבח בשלימותו, שהרי "היתה מבעטת .. ע"ג המזבח", ואעפ"כ, בשעה שישראל זקוקים להגנה מפני היוונים, "בעת צרתם", אין המזבח מסייע להם, אלא היוונים מושלים על ישראל ועל ביהמ"ק]. וכששמעו חכמים בדבר (לאחר שגברה יד בית חשמונאי), קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה".


== העמודים ==
== העמודים ==
שורה 28: שורה 32:


==בחסידות==
==בחסידות==
{{AI|פסקה=כן}}
{{להשלים}}
בחסידות מוסבר שעבודת הקרבנות בבית המקדש איננה רק פעולה חיצונית וגשמית, אלא ביטוי לתהליך פנימי בעבודת הנפש. הקרבן מסמל את הבהמה שבאדם – כוחות הנפש הבהמית והתאוות הטבעיות – שיש להביאם לידי ביטול, זיכוך והקרבה לאלוקות.
 
בית המטבחיים הוא המקום שבו מתחילה עבודת הקרבן, שם נשחטת הבהמה, מנותחת ומוכנה להקרבה על המזבח. בחסידות זו עבודת ההכנה מסמלת את שלב הכניעה והבירור של כוחות הרצון והנפש הבהמית, כדי לאפשר את העלאתם אל הקודש.
 
הטבעות הרבות שבהן קובעים את ראש הבהמה מסמלות את קיבוע והכפפת הרצון והכוחות השכליים, בדומה לדרישה הפנימית שהאדם יעבוד על עצמו ויעקור את הטבעיות החומרית שבתוכו.
 
שמונה העמודים והשולחנות בבית המטבחיים מסמלים את המדרגה שלמעלה מהטבע, כוח העלייה וההתחברות לאור העליון.
 
מספר הטבעות – 24 – מקביל ל־24 משמרות הכהונה, כאשר כל משמר מסמל גוון שונה של עבודת ה'. כך, העבודה בבית המטבחיים היא עבודה רב-גוונית של הכנעה עצמית ושחרור הרצון לעבודה אמיתית.
 
בפרשת וירא בלקוטי שיחות (חלק א, עמודים 232–233) מדגיש אדמו"ר הזקן את מעלת עבודת העקידה – הכפפת הרצון מתוך יוזמה עצמית, מלמטה למעלה{{הערה|לקוטי שיחות חלק א, פרשת וירא, עמודים 232–233.}}. העבודה הזו היא תכלית ההתמסרות לקדושה, שונה מהמשך של קדושה מלמעלה (כמו אצל אברהם).
 
כך גם עבודת בית המטבחיים היא לא הכאה חיצונית או כפייה, אלא קיבוע והכפפה של הרצון הפנימי, בדומה לטבעת הקובעת את ראש הבהמה במקום הכאתו במקל, כפי שתקנו חז"ל אחרי יוחנן כהן גדול.


גם המהלך של "הפשטת העור" וניתוח הבהמה מסמל בירור מעמיק ופירוק של כל חלקי הנפש החומריים, כדי לאפשר העלאת הכוחות הנקיים אל המזבח – חיבור לאור העליון.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* לוי אוירכמן ומנדי קמינקר, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/541998 בית המטבחיים] {{בית חבד}}
* לוי אוירכמן ומנדי קמינקר, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/541998 בית המטבחיים] {{בית חבד}}