חיפה – הבדלי גרסאות

|תמונה=[[קובץ:שלוחים בחיפה.jpeg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|]]

|כתובית=שלוחי הרבי לחיפה, תשע"ו

העיר '''חיפה''' הינה העיר השלישית בגודלה בארץ ישראל. בעיר מתגוררים כ-300,000, וקהילת [[חב"ד]] מונה כ-150 משפחות, בעיר קיימת פעילות עניפה של בתי חב"ד ומוסדות.

כרב קהילת חב"ד בעיר מכהן הרב [[גדליהו אקסלרוד]]. הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] הרב [[אורי למברג]] והרב [[שלום דובער יהושע ליפש|יהושע ליפש]] משמשים כמורי צדק, הרב [[שאול דוד בורשטיין]] - בית חב"ד לדוברי רוסית המפעיל גם גן ילדים ותלמוד תורה.

[[קובץ:הרב-גדליה-אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד רב קהילת חב"ד בחיפה]]

קהילת חב"ד בחיפה הינה מהוותיקות בקהילת חב"ד בארץ. ב-תרצ"ד (1934) עלה לחיפה הרב הגאון הרב מנחם מענדל קופרשטוך והקים בה קהילה חב"דית, בביתו שהיה גם בית הכנסת התפללו לפי נוסח האריז"ל וכן נערכו התוועדויות ב[[י"ט כסלו]], חגי הגאולה ובמועדים חב"דים. לימד [[תניא]] וחסידות בכל שבת במהלך הסעודה שלישית. הרב קופרשטוך היה מקושר בלב ובנפש ל[[אדמו"ר הריי"צ]] והוא שהטיל עליו להיות ממיסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. בפטירתו בז' אדר א' [[תש"ו]] נתיתמה הקהילה בחיפה ובנו, ר' גרשון זאב נתבקש למלא את מקומו אך סרב והחליט לחפש אחר רב חב"די שינהיג את הקהילה. כך נבחר הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] לכהן בראש הקהילה. בניו של הרב קופרשטוך דאגו לקיים בבית הכנסת על שם הרב קופרשטוך בחיפה התוועדויות י"ט כסלו ברוח חב"ד עם בעלי מנגנים חב"דיים ומשפיעים. לערך ב[[תש"י]] התגוררו בשכונת הדר בחיפה, מספר משפחות של חסידי חב"ד, אחד מהידועות בהם היא משפחת הרב יחיאל מיכל דוברוסקין, ומשפחת הרב [[גרשון חן]].

[[קובץ:בשורת הגאולה בחיפה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט חוצות ענק המבשר את [[בשורת הגאולה]] על הישיבה גדולה]]

ברחבי העיר חיפה מוגשים כיום כשבעים שיעורי תורה על ידי בתי חב"ד. כמו כן קיימת ספריית השאלה לספרים וקלטות. בזכות הספרייה, רבים מתחזקים בשמירת מצוות, ויש גם שהקימו בתים חסידיים למופת בזכותה.

[[קובץ:צבאות מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[תלמוד תורה צבאות מנחם]] חיפה והקריות]]

רבה הראשי של חיפה וחבר מועצת [[הרבנות הראשית]] ל[[ישראל]], הרב [[שאר ישוב הכהן]], סיפר ב[[כינוס תורה]] בישיבת [[חב"ד]]: "עבורי, הכינוס תורה היא סגירת מעגל", הרב שאר ישוב סיפר כי לפני שנים הרבי ביקש ממנו להשתדל להוסיף ב[[שיעורי תורה]], בנאומו סיפר הרב כהן על מסכת הקשרים המופלאה בין משפחתו לבין חב"ד, שהחל מסבו ה"לוגער רב" שהרבי [[מלך המשיח]] שהה בביתו כמה חדשים והוקיר לו תודה על-כך. בהיותו בביקור בפורים [[תשל"א]] בפמלייתו של הנשיא [[שז"ר]] שהגיע לשמוע קריאת המגילה אצל הרבי, התבטא עליו הרבי: "ער איז מיין אלטע גוטע פריינד" (=הוא חברי הטוב והוותיק). הרב שאר ישוב סיפר כי בהזדמנות אחרת ב"[[יחידות]]" נסובה השיחה בעניין [[מצות]] יישוב ארץ-ישראל וההיתר לצאת ממנה בשביל ללמוד במחיצתו של הרבי. בין הדברים ביקש הרב מהרבי שיבוא לארה"ק באומרו שדבר זה יוסיף הרבה ליושבי הארץ. "הרבי השיב שאינו בא משום שאת הדרך לשם יודע הוא, אך את הדרך חזרה איננו יודע, ועדיין לא סיים את ענייניו בחו"ל", סיפר הרב והוסיף כי באותה יחידות הרבי נתן לו תשובה נוספת לכך, אך הרב לא סיפר זאת בנימוק "זהו מידי אישי".

{{ערים בישראל}}