גיוס בני הישיבות – הבדלי גרסאות
דקדוק וקישור |
|||
| (21 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה|שנים עבריות}} | |||
[[קובץ:רבני חב"ד על הגיוס.jpg|שמאל|ממוזער|מכתב רבני חב"ד על החלטתם בנוגע לגיוס]] | [[קובץ:רבני חב"ד על הגיוס.jpg|שמאל|ממוזער|מכתב רבני חב"ד על החלטתם בנוגע לגיוס]] | ||
'''גיוס בני הישיבות''' ל[[צה"ל]] או הימנעותם מגיוס מהווה נקודת מחלוקת. | '''גיוס בני הישיבות''' ל[[צה"ל]] או הימנעותם מגיוס מהווה נקודת מחלוקת. | ||
עם הקמת [[מדינת ישראל]] הונהג שירות חובה בצה"ל, אך גיוסם של תלמידי ישיבות נדחה בהסדר המכונה "תורתו אומנותו". | עם הקמת [[מדינת ישראל]] הונהג שירות חובה בצה"ל, אך גיוסם של תלמידי ישיבות נדחה בהסדר המכונה "תורתו אומנותו". | ||
דעתו של [[הרבי]] הינה נחרצת שלא לגייס את הבחורים בעודם שוקדים על לימודם בישיבות, ושההגנה הכי טובה שביכולתם לספק במצב כזה היא על ידי [[לימוד התורה]]. | |||
עם זאת, בנוגע לאלו שכבר סיימו את מסלול הישיבות, תמך הרבי ועודד נחרצות להתגייס להגן על עם ישראל - במסגרת המתאימה לכך. | |||
===בארץ הקודש=== | ===בארץ הקודש=== | ||
סוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי | סוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי החלה כבר בשנת [[תש"ח]] (1948), עם הקמת המפקד לשירות העם, בשלב הראשון של [[מלחמת העצמאות]]. ב[[חודש אדר]] התנהל משא ומתן בין נציגים בכירים של המפקדה הארצית של 'ההגנה' לבין ראשי ישיבות בירושלים מטעם ועד הישיבות. ב[[כ"ט באדר|כ"ט באדר א']] (10 במרץ), נחתם "הסדר והסכם" ובו פורטו הכללים לגיוס ולשחרור תלמידי ישיבות ורבנים, הכולל התחייבות ראשי הישיבות לא לרשום בישיבות תלמידים שלא מגיעים מתוך המסגרת הישיבתית ושלא יפגעו בזכויות בחורים שבחרו להתגייס. הסדר זה התקבל בשיתוף ועד הישיבות בהתנגדות גורמים חרדים קיצונים שיוצגו על ידי "איחוד הישיבות" שהיה שותף להסכמות קודמות, אולם סירב לקבל את ההסדר החדש{{דרוש מקור}}. | ||
במלחמת העצמאות קראה אגודת ישראל לגברים החרדים בגיל גיוס להתגייס במסגרת המפקד הכללי שעליו הוכרז אז ביישוב, ולהצטרף לגדודים הדתיים. עם התעצמות הקרבות התגייסו גם חלק גדול מבחורי הישיבות בירושלים לגדוד טוביה, לשירות חלקי במקביל ללימודיהם. הגדוד היה אמור להעניק לבני הישיבות אימונים בנשק, אולם בסופו של דבר תוכנית זו לא יצאה אל הפועל, בשל התנגדות ראשי הישיבות וכן חשש של ראשי הצבא להעניק נשק לקבוצה חרדית, והגדוד עסק בעיקר בעבודות הביצורים. באוקטובר 1948 השיב ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בוועדת הביטחון של מועצת המדינה ש"יש 400 בחורי ישיבה, שהם כולם בגיל צעיר ושאם הם יתחייבו בגיוס יהיה צריך לסגור את בתי הישיבות, ושהם גם בארצות אחרות שוחררו מגיוס", ועל כן הוסכם לשחררם. ב-9 בינואר 1951 כתב דוד בן-גוריון למנהל משרד הביטחון ולרמטכ"ל: {{ציטוטון|על יסוד סעיף 12 בחוק שירות בטחון, שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר. שחרור זה חל רק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות.}} | במלחמת העצמאות קראה אגודת ישראל לגברים החרדים בגיל גיוס להתגייס במסגרת המפקד הכללי שעליו הוכרז אז ביישוב, ולהצטרף לגדודים הדתיים. עם התעצמות הקרבות התגייסו גם חלק גדול מבחורי הישיבות בירושלים לגדוד טוביה, לשירות חלקי במקביל ללימודיהם. הגדוד היה אמור להעניק לבני הישיבות אימונים בנשק, אולם בסופו של דבר תוכנית זו לא יצאה אל הפועל, בשל התנגדות ראשי הישיבות וכן חשש של ראשי הצבא להעניק נשק לקבוצה חרדית, והגדוד עסק בעיקר בעבודות הביצורים. באוקטובר 1948 השיב ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בוועדת הביטחון של מועצת המדינה ש"יש 400 בחורי ישיבה, שהם כולם בגיל צעיר ושאם הם יתחייבו בגיוס יהיה צריך לסגור את בתי הישיבות, ושהם גם בארצות אחרות שוחררו מגיוס", ועל כן הוסכם לשחררם. ב-9 בינואר 1951 כתב דוד בן-גוריון למנהל משרד הביטחון ולרמטכ"ל: {{ציטוטון|על יסוד סעיף 12 בחוק שירות בטחון, שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר. שחרור זה חל רק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות.}} | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
היהודים ניסו לקבל פטור מגיוס שמנתק את הנער מחיים יהודים בעל כרחו, במשך 4 שנים. לפעמים היה עולה הממשל על ניסיונות אלו, ואז היה עוצר את המעורבים בדבר{{הערה|אודות הרב [[משולם זלמן ניימרק]], עם רבים מיהודי סטרדוב, שנאסרו בשל כך בשנת [[תרמ"א]], והיו אסורים במשך שנתיים תמימות, ראה [[אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש]] אגרת טז, ובשולי הגליון שם. אודות החסיד ר' [[אברהם חיים ראזנבוים]], שנאסר בשל כך בפלעשצעניץ בשנת [תרמ"ח]], והי' אסור במשך שלוש שנים, ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך]}}. | היהודים ניסו לקבל פטור מגיוס שמנתק את הנער מחיים יהודים בעל כרחו, במשך 4 שנים. לפעמים היה עולה הממשל על ניסיונות אלו, ואז היה עוצר את המעורבים בדבר{{הערה|אודות הרב [[משולם זלמן ניימרק]], עם רבים מיהודי סטרדוב, שנאסרו בשל כך בשנת [[תרמ"א]], והיו אסורים במשך שנתיים תמימות, ראה [[אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש]] אגרת טז, ובשולי הגליון שם. אודות החסיד ר' [[אברהם חיים ראזנבוים]], שנאסר בשל כך בפלעשצעניץ בשנת [תרמ"ח]], והי' אסור במשך שלוש שנים, ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך]}}. | ||
===תעודת 'פטור' של הרבי הרש"ב=== | ===תעודת 'פטור' של הרבי הרש"ב=== | ||
[[קובץ:תעודת הפטור מהצבא של הרבי הרש"ב.png|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטור מהצבא של [[הרבי הרש"ב]]]] | [[קובץ:תעודת הפטור מהצבא של הרבי הרש"ב.png|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטור מהצבא של [[הרבי הרש"ב]]]] | ||
הרבי הרש"ב, קיבל{{הערה|[https://col.org.il/news/140400 הרבי הרש"ב קיבל תעודת פטור] {{חב"ד און ליין}}}} תעודת ה"פטור" מהצבא הרוסי, | הרבי הרש"ב, קיבל{{הערה|[https://col.org.il/news/140400 הרבי הרש"ב קיבל תעודת פטור] {{חב"ד און ליין}}}} תעודת ה"פטור" מהצבא הרוסי, בקיץ תרל"ט בגיל 18 שנים. הוא כונה בתעודה "בן הסוחר הויטבסקאי, שלום בערקע שמואילוב [=בן שמואל] שניאורסאהן". כדי לקבל את הפטור בקלות, הוא היה רשום בתור תושב העיר ויטבסק{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]] עמוד יד. לקמן ריש ע' כו.}}. | ||
==חסידים== | ==חסידים== | ||
הרב משולם זלמן ניימרק, נאסר עם רבים מיהודי | הרב [[חיים משולם זלמן ניימרק|משולם זלמן ניימרק]], נאסר עם רבים מיהודי סטרדוב, בשל כך שניסה להוציא תעודת פטור בשנת [[תרמ"א]], והיה בכלא במשך כשנתיים{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אגרת טז, ובשולי הגליון שם.}}. | ||
החסיד ר' [[אברהם חיים רוזנבוים]], נאסר בגלל אותה סיבה, בפלעשצעניץ בשנת [[תרמ"ח]], והי' בכלא במשך שלוש שנים{{הערה|ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך.}}. | |||
==כיום== | |||
דעתו של [[הרבי]] בנושא זה הינה ברורה ונחרצת, ללא פשרות, שאין לגייס את בחורי הישיבות לצבא ומקומם הנכון הוא בישיבה. ועל אף מעלתם הגדולה של חיילי [[צה"ל]] במסירות נפשם בפועל ממש, בחורי הישיבות פועלים פעולה דומה בשמירה וההגנה ואף יותר. | |||
דעתו של הרבי מבוססת על העיקרון כי "'''בחור היושב ולומד תורה, הריהו מגן על הארץ עוד יותר מן הבחור העומד על הגבול ומסכן את נפשו'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"ב עמ' 646.}}". | |||
במכתב מ[[ראש חודש]] אלול תשכ"א כותב הרבי ברורות: | |||
{{ציטוט|תוכן="במענה למכתבו . . השואל האם מחויב בן ישיבה באה"ק ת"ו להתגייס שמה בצבא. - לפלא הספק בעיניו ועד שצריך לישאול ממרחק, והרי ידוע וגם מפורסם פסק דין הברור של רבני ישראל וכמובן - מבוסס הוא בתורתנו תורת חיים, אשר בני ישיבה אין לגייסם ולא יצאו בצבא. ולימודם תורתנו הקדושה בהתמדה ושקידה - מגין ומציל על ארצנו הקדושה ת"ו ועל הדרים עליה".|מקור=אגרות קודש חלק כ' עמוד שיח}} | |||
סיבת האיסור היא להיות תפקידו של לומד התורה זהה לתפקידו של הלוחם: | |||
{{ציטוט|תוכן=כשם שמטרת הצבא היא להגן על יהודים, כן לומדי התורה הם הצבא המגן גם בגשמיות כפשוטו ממש . . עד שזהו פסק דין בפועל, שיהודי שתורתו אומנותו אסור לקחת אותו לצבא להגן על יהודים ואדרבה, בשעה שלוקחים אותו מלימוד התורה, הרי זה גורע בהגנה.|מקור=שיחות קודש תשל"ז חלק א' עמוד 182}} | |||
את המענה לטענה כי על אף כל זאת - על הבחורים לומדי התורה לעזוב את לימודם ולהצטרף לשורות ה[[צבא]], ביאר הרבי כך: | |||
{{ציטוט|תוכן=ישנם הטוענים: מה זאת אומרת שההוא יישב וילמד תורה? שילך לצבא, ובכך יתווסף עוד חייל, ועל ידי זה דווקא יגיעו לניצחון! - טענה זו היא כשם שיטענו כלפי המפקד היושב לעצמו בחדר ועסוק בלתכנן את טכסיסי המלחמה שיעזוב את כל עיסוקיו וילך להילחם בחזית, כיון שעל ידי זה יתווסף עוד חייל. הרי מובן שכזה עניין עלול להרוס את כל הצבא; | |||
ועל דרך זה בענייננו: אלו שיושבים ולומדים תורה כל הזמן, אסור להם להזניח את לימודם ולצאת למלחמה, אלא מוכרחים הם לשבת וללמוד תורה, ודווקא על ידי זה יגיעו לניצחון.|מקור=שיחות קודש תשל"ב חלק א' עמוד 258}} | |||
בהתוועדות [[ו' בתשרי]] תשכ"ח נשא הרבי שיחה מיוחדת, בה דיבר על נושא זה בסגנון לא רגיל: | |||
{{ציטוט|תוכן=בדיוק כמו ש"עריק" הוא מי שבורח מהחזית אם העמידו אותו שם, כך גם "עריק" הוא מי שיושב בישיבה שתפקידו שם הוא לשבת וללמוד תורה יומם ולילה כי בזכות התורה ניצלו, בזכות העסק בתורה - "יואב מנצח בצבא", ואם הוא יסגור את הגמרא ויברח כי הוא רוצה להראות שגם הוא לוחם וגם לו מגיע עיטורים וכו' וכו', אז לא רק שהוא לא עוזר לניצחון, אדרבה, הוא עריק ממקומו ופותח את החזית לפני האויב! . . "נשים מוזרות בלבנה" (כמו שאומרת הגמרא) מסתובבות וצועקות "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה"?! - אתה פחדן!! לך ותסביר להם שהתורה הכרחית, וזה העורף וזה היסוד שעליו מיוסד הניצחון הגשמי . . וכמו שדובר קודם, כמו שאי אפשר להיות הניצחון במלחמה בלי ש"יואב בן צרויה על הצבא", כך לא יכול להיות ניצחון במלחמה בלי "דוד יושב ועוסק בתורה".|מקור=התוועדות ו' תשרי תשכ"ח, תמלול מסרט ההקלטה}} | |||
לאחר [[מלחמת ששת הימים]], כאשר נוצרה אהדה בקרב כלל הציבור לצבא, יצא כרוז מיוחד מטעם ארגון [[בני עקיבא]] שיש לגייס את בני הישיבות. בחודש כסלו [[תשכ"ח]] כאשר נכנס הרב [[צבי נריה]] ליחידות אצל הרבי, הרבי הביע לפניו את אי שביעות רצונו מכרוז זה וביקשו כי ימצא דרך למחות נגד כך{{הערה|הספר "בסוד שיח", עמ' 265 מפי הרב צבי נריה - כפי שהעלה על הכתב הרב דוד דרוקמן לאחר היחידות.}}. | |||
כאשר כתב בחור צעיר לרבי כי כל חבריו גויסו לצבא, נמצאים בגבולות ומוסרים נפשם, אך הוא צעיר מגיל גיוס וחושב שאינו יכול ללמוד בישיבה, השיב הרבי {{הערה| | כאשר כתב בחור צעיר לרבי כי כל חבריו גויסו לצבא, נמצאים בגבולות ומוסרים נפשם, אך הוא צעיר מגיל גיוס וחושב שאינו יכול ללמוד בישיבה, השיב הרבי{{הערה|נכתב על גליון המכתב מי"ט שבט תשל"א.}}: {{ציטוטון|מובן שעליו להכנס לישיבה גדולה וללמוד בהתמדה ושקידה . . וזה גם יוסיף בהגנה על ארצנו הקדושה.}} | ||
===הרבי על המפד"ל=== | ===הרבי על המפד"ל=== | ||
בשנות המ"ם, הייתה מפלגה קטנה עם חמש מנדטים שדחפה לגיוס בני ישיבות. | בשנות המ"ם, הייתה מפלגה קטנה עם חמש מנדטים שדחפה לגיוס בני ישיבות. | ||
הרבי הגיב בחריפות ובכאב שאפילו דוד בן גוריון שחרר בחורי ישיבה מהצבא, ואילו | הרבי הגיב בחריפות ובכאב שאפילו דוד בן גוריון שחרר בחורי ישיבה מהצבא, ואילו ראשי המפד"ל{{הערה|אותו קומץ קטן של 4 - 5 אנשים}} (שהיתה המפלגה הדתית) הם אלה שנגד שחרור הבחורים מהצבא. | ||
===גזירת הגיוס והוספה ב[[לימוד התורה]]=== | ===גזירת הגיוס והוספה ב[[לימוד התורה]]=== | ||
| שורה 47: | שורה 67: | ||
מאוחר יותר נודע על גזירה חדשה הקשורה לבחורי הישיבות, וההוראה שהייתה בהתוועדות פתרה זאת. | מאוחר יותר נודע על גזירה חדשה הקשורה לבחורי הישיבות, וההוראה שהייתה בהתוועדות פתרה זאת. | ||
=== התייצבות לצו ראשון === | |||
בחודש [[מנחם אב]] ה'[[תשפ"ה]] פרסם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מכתב לכלל תלמידי התמימים והוריהם בו קורא (בין היתר) לבחורים שקיבלו צו ראשון (בגיל 16.5) להתייצב על מנת למנוע סנקציות מיידיות מהצבא{{הערה|[https://col.org.il/news/171077 סערת הגיוס והנסיעה לרבי: בית הדין מפזר את הערפל] באתר {{COL}}}}. | |||
===גיוס לאחר סיום הלימוד בישיבות=== | |||
עם זאת, בקשר לאלו שכבר סיימו את לימודם בישיבות או שמסיבות מסוימות לא התאפשר להם לעשות זאת, תמך הרבי ועודד ללכת לצבא - במסגרת המתאימה כמובן ליהודים יראי שמיים. במכתב מסוים אף התבטא הרבי, כי 'אין שום היתר על פי '[[שלחן ערוך]]' לעשות פטור מהצבא' במקרה כזה, כיון שקרוב לומר שכנגד כל אחד שאינו מתגייס, יהודי אחר נהרג בהגנתו על עם ישראל, ו'מאי חזית דדמך סמוק טפי' [=מה ראית שדמך אדום יותר מדם חברך] וישנו כאן עניין של [[שפיכות דמים]] ממש{{הערה|מכתב שצוטט בספר 'מבשר טוב' להרב [[שלום דובער וולפא]]}}. | |||
==משבר הגיוס תשפ"ה== | |||
בשנת [[תשפ"ה]] החלה ממשלת ישראל לשלוח רבבות צווי גיוס לבחורי ישיבות. | |||
הגזירה הציבה מכשול לנסיעה וחזרה מקבוצה וגם צמצמה ביותר עד הסירה את תקציבי הישיבות. | |||
תלמידי ישיבות רבים, ביניהם עשרות מתלמידי ישיבות חב"ד נכלאו בכלא צבאי. | |||
==ראו גם== | |||
*[[צה"ל]] | |||
*[[צבא]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
{{בית|שניאור זלמן לוין|'תמים' מגן על עמו בעמל התורה|1472|18|תשפ"ה}} | |||
*'''חיילים ללא מדים''' - דעת הרבי על גיוסם של בני הישיבות, שבועון בית משיח גיליון 917 עמוד 28. | *'''חיילים ללא מדים''' - דעת הרבי על גיוסם של בני הישיבות, שבועון בית משיח גיליון 917 עמוד 28. | ||
*'''לא יצא בצבא''' - שלילת גיוס בני הישיבות לעבודת הצבא בדברי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. צפת, תשע"ג | *'''לא יצא בצבא''' - שלילת גיוס בני הישיבות לעבודת הצבא בדברי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. צפת, תשע"ג | ||
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2024/03/660554357eebc_1711625269.pdf '''הפטור לבני הישיבות מגיוס לצה"ל'''] - מתוך תשורה להורדה. | * [https://col.org.il/files/uploads/original/2024/03/660554357eebc_1711625269.pdf '''הפטור לבני הישיבות מגיוס לצה"ל'''] - מתוך תשורה להורדה. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [https://chabad.info/tag/ | *'''[https://chabadlive.org/tora נאום סוחף: גיוס בני הישיבות? איראן מודה שהניצחון ניסי! • הרב חיים יצחק אייזיק לנדא]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}} | ||
* [https://chabad.info/tag/חוק-הגיוס/ תגית: חוק הגיוס] {{חב"ד אינפו}} | |||
* [https://chabad.info/news/1097471/ בג"ץ פסק נגד לומדי התורה ומוסדותיה] {{אינפו}} | * [https://chabad.info/news/1097471/ בג"ץ פסק נגד לומדי התורה ומוסדותיה] {{אינפו}} | ||
* [https://chabad.info/news/756030/ כשהרבי ביטל את חוק הגיוס בשנת תשל"א] {{אינפו}} | * [https://chabad.info/news/756030/ כשהרבי ביטל את חוק הגיוס בשנת תשל"א] {{אינפו}} | ||
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=113323 שר הביטחון לרב מענדי אופן: "תחפש לי מה אמר הרבי על חוק הגיוס"] {{חב"ד און ליין}} {{וידאו}} | * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=113323 שר הביטחון לרב מענדי אופן: "תחפש לי מה אמר הרבי על חוק הגיוס"] {{חב"ד און ליין}} {{וידאו}} | ||
* [https://col.org.il/news/162858 בצל סערת הגיוס בשנת תשפ"ד: משלחת ישראלית ביקרה בחצרות קודשנו] {{חב"ד און ליין}} | * [https://col.org.il/news/162858 בצל סערת הגיוס בשנת תשפ"ד: משלחת ישראלית ביקרה בחצרות קודשנו] {{חב"ד און ליין}} | ||
* | * [https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_70.html הרבי: אין לגייס בחורי ישיבות לצבא - לימודם מציל את עם ישראל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | ||
* [https://col.org.il/news/171077 סערת הגיוס והנסיעה לרבי: בית הדין מפזר את הערפל] - הוראות [[בית דין רבני חב"ד]] לבחורים בצל סערת הגיוס [[תשפ"ה]] {{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:צבא]] | [[קטגוריה:צבא]] | ||
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]] | [[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]] | ||