ריקוד חסידי – הבדלי גרסאות
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ריקוד_חסידי.jpg | [[קובץ:ריקוד_חסידי.jpg|ממוזער|ריקוד שמחה חסידי (ציור: [[זלמן קליינמן]])]] | ||
[[קובץ:איור ריקוד.jpg|ממוזער | [[קובץ:איור ריקוד.jpg|ממוזער|איור של ריקוד חסידי (מאת שלום פייגין)]] | ||
'''הריקוד החסידי''' הינו ריקוד שמח אותו רוקדים החסידים בזמני שמחה והתעוררות. מלבד שימושו של הריקוד כביטוי חיצוני לשמחת הלב, יש בו מטרות נוספות, והוא מסמל את שמחת הנפש וההתעלות של האדם מהענינים הארציים, והינתקותו מהאדמה בהתקרבות כלפי הבורא, יש גם את ה[[חאדארם]] שהוא ריקודי שמחה בימים מיוחדים. | '''הריקוד החסידי''' הינו ריקוד שמח אותו רוקדים החסידים בזמני שמחה והתעוררות. מלבד שימושו של הריקוד כביטוי חיצוני לשמחת הלב, יש בו מטרות נוספות, והוא מסמל את שמחת הנפש וההתעלות של האדם מהענינים הארציים, והינתקותו מהאדמה בהתקרבות כלפי הבורא, יש גם את ה[[חאדארם]] שהוא ריקודי שמחה בימים מיוחדים. | ||
==מהותו של הריקוד== | ==מהותו של הריקוד== | ||
[[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg | [[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|ממוזער|ציור המתאר ריקוד חסידי ב[[שמחת תורה]] (ציור: [[זלמן קליינמן]])]] | ||
על אף שמהותו של הריקוד הינו רגשי שמחה המתפרצים החוצה ומתבטאים בריקוד, [[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"ד]] הכניסה תוכן מהותי והתאימה גם את הריקוד ה'ספונטאני' שיהיה מתאים לרוח החסידות. | על אף שמהותו של הריקוד הינו רגשי שמחה המתפרצים החוצה ומתבטאים בריקוד, [[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"ד]] הכניסה תוכן מהותי והתאימה גם את הריקוד ה'ספונטאני' שיהיה מתאים לרוח החסידות. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==זמני הריקוד== | ==זמני הריקוד== | ||
[[קובץ:מחול היחידות.jpg | [[קובץ:מחול היחידות.jpg|ממוזער|'מחול היחידות' במכחולו של הצייר החסידי [[זלמן קליינמן]]]] | ||
הריקוד החסידי יפה כוחו בכל עת ובכל זמן, אך ישנם זמנים מיוחדים המוקדשים לריקודי שמחה חסידיים, המרוממים את הנפש. | הריקוד החסידי יפה כוחו בכל עת ובכל זמן, אך ישנם זמנים מיוחדים המוקדשים לריקודי שמחה חסידיים, המרוממים את הנפש. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
הרבי דורש להוסיף בכל לילה בשמחה על היום שלפניו הן בכמות הזמן והן באיכות הריקודים ובכמות הרוקדים, וכן לקיים ריקודים אלו במקומות נוספים יחד עם פרסום ההודעה שהנה זה משיח בא. | הרבי דורש להוסיף בכל לילה בשמחה על היום שלפניו הן בכמות הזמן והן באיכות הריקודים ובכמות הרוקדים, וכן לקיים ריקודים אלו במקומות נוספים יחד עם פרסום ההודעה שהנה זה משיח בא. | ||
== | ===[[שמחת תורה]]=== | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] הזהיר את החסידים בשם אביו: {{ציטוטון|את הארבעים ושמונה שעות של שמיני עצרת ו[[שמחת תורה]] צריך לייקר, בכל רגע אפשר לשאוב אוצרות עם דליים וחביות בגשמיות וברוחניות, וזה - על ידי הריקודים}}{{הערה|ספר המנהגים, שמיני עצרת}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] הזהיר את החסידים בשם אביו: {{ציטוטון|את הארבעים ושמונה שעות של שמיני עצרת ו[[שמחת תורה]] צריך לייקר, בכל רגע אפשר לשאוב אוצרות עם דליים וחביות בגשמיות וברוחניות, וזה - על ידי הריקודים}}{{הערה|ספר המנהגים, שמיני עצרת}}. | ||
בשיחותיו של הרבי מבואר במקומות רבים שהריקודים ב[[שמחת תורה]] הם דוקא עם [[ספר תורה]] מכוסה, וההדגשה היא על ריקודים ברגליים דווקא, היות והשמחה של | בשיחותיו של הרבי מבואר במקומות רבים שהריקודים ב[[שמחת תורה]] הם דוקא עם [[ספר תורה]] מכוסה, וההדגשה היא על ריקודים ברגליים דווקא, היות והשמחה של שמחת תורה אינה על לימוד התורה, אלא שמחה על עצם נתינת התורה, ובזה כולם שווים. | ||
===מחול | ===מחול ה[[יחידות]]=== | ||
בשלושת הדורות הראשונים של חסידות חב"ד (אצל חסידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר].}} [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_140.pdf ספר התולדות אדמו"ר הזקן].}} ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1="כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל אדמו"ר ב[[יחידות]] הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול" - רשימת אחד מחסידי אדמו"ר הצ"צ ב"התמים" חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראו [http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/5/7.htm שיחת שבת חול המועד סוכות תש"ו].}}) היה נהוג שכל מי שזכה להיכנס לרבי ל[[יחידות]], חבריו החסידים היו רוקדים איתו בשעת יציאתו. לריקוד זה היה ניגון מיוחד, והוא נקרא בשם "מחול היחידות" או "מחול הטהרה". | בשלושת הדורות הראשונים של חסידות חב"ד (אצל חסידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר].}} [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_140.pdf ספר התולדות אדמו"ר הזקן].}} ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1="כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל אדמו"ר ב[[יחידות]] הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול" - רשימת אחד מחסידי אדמו"ר הצ"צ ב"התמים" חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראו [http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/5/7.htm שיחת שבת חול המועד סוכות תש"ו].}}) היה נהוג שכל מי שזכה להיכנס לרבי ל[[יחידות]], חבריו החסידים היו רוקדים איתו בשעת יציאתו. לריקוד זה היה ניגון מיוחד, והוא נקרא בשם "מחול היחידות" או "מחול הטהרה". | ||
בעקבות רצונו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] להחליש את המחלוקת בין ה[[מתנגדים]] לחסידים, ציווה לר' [[הלל מפאריטש]] להחליש את הענין, כדי לסייע בהשקטת המחלוקת ולא לתת להם עילה להמשיך את המחלוקת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/31/340.htm מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון].}}. | בעקבות רצונו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] להחליש את המחלוקת בין ה[[מתנגדים]] לחסידים, ציווה לר' [[הלל מפאריטש]] להחליש את הענין, כדי לסייע בהשקטת המחלוקת ולא לתת להם עילה להמשיך את המחלוקת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/31/340.htm מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון].}}. | ||
===התוועדות חסידית=== | ===[[התוועדות חסידית]]=== | ||
[[קובץ:דוד שלום פייפ.jpg | [[קובץ:דוד שלום פייפ.jpg|ממוזער|הרב [[דוד שלום פייפ]] בריקוד חסידי]] | ||
בימי קדם היה נהוג ריקוד מיוחד שהתקיים בסיומה של כל [[התוועדות]], שהחסידים היו מורידים את החליפות שלהם, ויוצאים בריקוד בחולצות בלבד{{הערה|1=ראו [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/13/147.htm שיחת שושן פורים תשי"ד] ו[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/17/18/156.htm שיחת שבת פרשת עקב תשט"ז].}}. | בימי קדם היה נהוג ריקוד מיוחד שהתקיים בסיומה של כל [[התוועדות]], שהחסידים היו מורידים את החליפות שלהם, ויוצאים בריקוד בחולצות בלבד{{הערה|1=ראו [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/13/147.htm שיחת שושן פורים תשי"ד] ו[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/17/18/156.htm שיחת שבת פרשת עקב תשט"ז].}}. | ||
== | ===[[סעודת משיח]]=== | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] הנהיג{{הערה|שיחת אחרון של פסח [[תרצ"ה]] בסופה (ספר המאמרים [[תשי"א]] ע' 247).}} שב[[סעודת משיח]] בחג [[שביעי של פסח|אחרון של פסח]] ירקדו ריקוד מיוחד שיקרא בשם {{ציטוטון|משיח'ס טאנץ}}, והרבי ביאר שיש בכך שני פירושים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/15/157.htm שיחת אחרון של פסח תשי"ב, תורתם מנחם עמוד קנז].}}, פירוש ראשון שריקוד זה הוא ריקוד שהחסידים רוקדים כהכנה לביאת משיח, ופירוש שני שזהו ריקוד עם משיח עצמו, שגם מלך המשיח משתתף בריקוד זה, והרבי הוסיף שהפירוש השני הוא הפירוש העיקרי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/15/158.htm שיחת אחרון של פסח תשי"ב, תורתם מנחם עמוד קנח].}}! | [[אדמו"ר הריי"צ]] הנהיג{{הערה|שיחת אחרון של פסח [[תרצ"ה]] בסופה (ספר המאמרים [[תשי"א]] ע' 247).}} שב[[סעודת משיח]] בחג [[שביעי של פסח|אחרון של פסח]] ירקדו ריקוד מיוחד שיקרא בשם {{ציטוטון|משיח'ס טאנץ}}, והרבי ביאר שיש בכך שני פירושים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/15/157.htm שיחת אחרון של פסח תשי"ב, תורתם מנחם עמוד קנז].}}, פירוש ראשון שריקוד זה הוא ריקוד שהחסידים רוקדים כהכנה לביאת משיח, ופירוש שני שזהו ריקוד עם משיח עצמו, שגם מלך המשיח משתתף בריקוד זה, והרבי הוסיף שהפירוש השני הוא הפירוש העיקרי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/15/158.htm שיחת אחרון של פסח תשי"ב, תורתם מנחם עמוד קנח].}}! | ||
| שורה 56: | שורה 52: | ||
==סוגי ריקוד== | ==סוגי ריקוד== | ||
[[קובץ:קול'ע חסידי.jpg | הריקוד החב"די, מתאפיין בריקוד מתון ומחושב, שניכר בו רגש הלב של הרוקד. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא פעם כשראה חסידים רוקדים בהתלהבות: "זהו ריקוד של לב, ה'יחידה ליחדך' של שמחת תורה... למרות שזו התלהבות 'קופצת', אך הכל בגדר של ריקוד חב"די. ריקוד חב"די בכל ההתלהבות והלהט שלא יהיה - הוא ריקוד חב"די". | ||
בנוסף, בריקוד החב"די ניכר רגש הקירוב בין החסידים, כאשר הריקוד הוא באופן של כתף אל כתף, ולא כפי הנהוג בחצרות אחרות - ריקוד באופן שרק מחזיקים ידיים, ונותרים רחוקים אחד מהשני. | |||
=== מעגל === | |||
[[קובץ:קול'ע חסידי.jpg|ממוזער|חסידים עושים קול'ע בשעת שמחה]] | |||
רובם של ריקודי החסידים הינם במעגל - כתף אל כתף או יד ביד, דבר שנתחדש בימי [[הבעל שם טוב]]. בחסידות מוסבר{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/416.htm הוספות לכתר שם טוב, עמוד תטז], שיחת שבת פרשת ואתחנן תש"ל.}} שהסיבה הרוחנית לכך היא מפני שהעיגול מסמל את ה[[אור מקיף|אור המקיף]] שסובב את כל העולמות בשווה, וכך גם החסידים על ידי שהם רוקדים יחד בעיגול, ומשווים אחד את השני בלי חילוקי דרגות, הם ממשיכים עליהם את האור האלוקי הנעלה הזה, ומתאחדים איתו. | רובם של ריקודי החסידים הינם במעגל - כתף אל כתף או יד ביד, דבר שנתחדש בימי [[הבעל שם טוב]]. בחסידות מוסבר{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/416.htm הוספות לכתר שם טוב, עמוד תטז], שיחת שבת פרשת ואתחנן תש"ל.}} שהסיבה הרוחנית לכך היא מפני שהעיגול מסמל את ה[[אור מקיף|אור המקיף]] שסובב את כל העולמות בשווה, וכך גם החסידים על ידי שהם רוקדים יחד בעיגול, ומשווים אחד את השני בלי חילוקי דרגות, הם ממשיכים עליהם את האור האלוקי הנעלה הזה, ומתאחדים איתו. | ||
בדומה לכך מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|ספר הליקוטים דא"ח ערך 'ריקוד'.}} את דברי חז"ל "עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים", שכל סוגי הריקוד הם באופן של ריחוק וקירוב, כאשר הרוקדים לא מישירים מבט אחד לשני לאורך כל הריקוד, שזה מורה על סוג השפעה אלוקית שאינה קבועה ואינה באופן ישיר אלא לעיתים היא מוסתרת ובדרך אחוריים, לעומת זאת לעתיד לבוא ההשפעה האלוקית תהיה בדוגמת ריקוד ה'מחול' שבו הרוקדים בעיגול מישירים מבט אחד לשני, וכן הם מסודרים בצורת עיגול בדומה לאור המקיף. | בדומה לכך מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|ספר הליקוטים דא"ח ערך 'ריקוד'.}} את דברי חז"ל "עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים", שכל סוגי הריקוד הם באופן של ריחוק וקירוב, כאשר הרוקדים לא מישירים מבט אחד לשני לאורך כל הריקוד, שזה מורה על סוג השפעה אלוקית שאינה קבועה ואינה באופן ישיר אלא לעיתים היא מוסתרת ובדרך אחוריים, לעומת זאת לעתיד לבוא ההשפעה האלוקית תהיה בדוגמת ריקוד ה'מחול' שבו הרוקדים בעיגול מישירים מבט אחד לשני, וכן הם מסודרים בצורת עיגול בדומה לאור המקיף. | ||
===האפ קוזאק=== | ===האפ קוזאק=== | ||
| שורה 72: | שורה 69: | ||
===ריקוד תחיית המתים=== | ===ריקוד תחיית המתים=== | ||
ריקוד 'תחיית המתים' הוא מעין הצגה פנטומימית עם ניגון חסידי מיוחד הקרוי בשם זה, בה שני 'שחקנים' מציגים סיפור של חסידים השותים ביחד '[[לחיים]]', רבים ביניהם על שאריות ה[[משקה]] שנשאר בבקבוק עד שאחד מהם אחד נופל על הרצפה ללא רוח חיים, כאשר הרקדן השני מנסה להשיב את רוחו אליו. שלב זה תלוי ביצירתיות של השחקנים, | ריקוד 'תחיית המתים' הוא מעין הצגה פנטומימית עם ניגון חסידי מיוחד הקרוי בשם זה, בה שני 'שחקנים' מציגים סיפור של חסידים השותים ביחד '[[לחיים]]', רבים ביניהם על שאריות ה[[משקה]] שנשאר בבקבוק עד שאחד מהם אחד נופל על הרצפה ללא רוח חיים, כאשר הרקדן השני מנסה להשיב את רוחו אליו. שלב זה תלוי ביצירתיות של השחקנים, ומדי פעם נוספים מוטיבים שונים להצגת-ריקוד זה, כשברקע מתנגנת מנגינה איטית. בסופו של דבר בעקבות מאמציו של בן זוגו, החסיד שנשכב על הרצפה 'מתעורר' לחיים, ואז השניים פורצים בריקוד חסידי הסוחף את כל הקהל כשהתזמורת מגבירה את קצב הנגינה. | ||
===קול'ע=== | ===קול'ע=== | ||
| שורה 87: | שורה 84: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=770&ArticleID=2420&SearchParam=%F8%E9%F7%E5%E3%20%E7%F1%E9%E3%E9 לקט פתגמים העוסקים בריקוד החסידי] - אתר צעירי חב"ד | *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=770&ArticleID=2420&SearchParam=%F8%E9%F7%E5%E3%20%E7%F1%E9%E3%E9 לקט פתגמים העוסקים בריקוד החסידי] - אתר צעירי חב"ד | ||
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/26-10-2016-12-38-00- | *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/26-10-2016-12-38-00-קובץ-ו-לקריאה.pdf נעליים קרועות בגן עדן]''' {{PDF}} בתוך קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] תשרי תשע"ז | ||
*טוביה בלוי, '''[https://col.org.il/news/143201 הניגון והריקוד החסידי]''', הרצאה בספריה הלאומית בירושלים, בשנת תש"ל {{אודיו}}{{COL}} | *טוביה בלוי, '''[https://col.org.il/news/143201 הניגון והריקוד החסידי]''', הרצאה בספריה הלאומית בירושלים, בשנת תש"ל {{אודיו}}{{COL}} | ||
*שלום דובער שפירא, '''[https://collive.com/what-is-the-significance-of-dancing-with-joy/ מהי המשמעות של ריקוד בשמחה?]''', אוצרות היסטוריים פרק 261 {{COLlive}}{{וידאו}} (אנגלית) | *שלום דובער שפירא, '''[https://collive.com/what-is-the-significance-of-dancing-with-joy/ מהי המשמעות של ריקוד בשמחה?]''', אוצרות היסטוריים פרק 261 {{COLlive}}{{וידאו}} (אנגלית) | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגי יסוד]] | [[קטגוריה:מושגי יסוד]] | ||