יוסף יצחק סילברמן – הבדלי גרסאות

[[קובץ:ייצ סילברמן.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק סילברמן מוסר שיעור ב770 (תשפ"ג)]]

הרב '''יוסף יצחק סילברמן''' (יליד [[תשל"ב]]), הינו מורה צדק ומגיד שיעור, שליח [[הרבי]] ורב קהילת הבית חב"ד בעיר [[אלעד]],מחבר ועורך ספרים תורניים ו[[בעל מנגן]] שחיבר ניגונים רבים.

הרב יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל [[שבת קודש]] [[פרשת בא]], [[ו' שבט]], [[תשל"ב]] במדינת מרילנד שב[[ארצות הברית]] להוריו הרב משה ורחל סילברמן שהיו באותו הזמן [[שלוחי]] [[הרבי]] לאוניברסיטה במרילנד (הם החזיקו בתפקיד זה בין השנים [[תשל"א]] - [[תשמ"ג]]).

לאחר שנה הוא החליט לחזור חזרה, ולאחר מכן בשנים [[תשמ"ב]] - תשמ"ג, הוריו ארגנו אוטובוס מידי בוקר מקולדז' פארק, ומאדלפי מרלינד לבולטימור, לתלמוד תורה חרדי "חפץ חיים" (TALMUDICAL ACADEMY). בתחרות שהתקיימה בתלמוד תורה על לימוד מסכתות משנה בעל פה, הוא זכה במקום השלישי.

בסוף שנת תשמ"ג, לאחר שהוריו קיבלו ברכה מהרבי לעבור לגור בטורונטו ולהמשיך בשליחותם באוניברסיטה בטורונטו, הוא החל ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים" אצל הרב שלמה הוכלר (מתלמידי תומכי תמימים באוטוואצק) ובשנה שלאחר מכן אצל הרב יעקב גלוכאווסקי.

בשנים [[תשמ"ו]] - [[תשמ"ט]] הוא למד בישיבה קטנה "נר ישראל" בטורונטו. בחלק מהזמן השתתף בשיעורי חסידות שהתקיימו "במחתרת" (לפעמים בחדר האוכל או בפנימיה), בניגוד להוראת הנהלת הישיבה שאסרה ללמוד חסידות בישיבה. מגידי השיעור בחסידות היו הרב לורנץ והרב חי כהן. בשנת תשמ"ח, [[משגיח]] הישיבה תפס את לומדי השיעור חסידות "על חם" בשיעור שהתקיים בספריית הישיבה, הוא הפסיק את השיעור באמצע ואסר על המשתתפים להמשיך ללמוד שיעורי חסידות ברבים בישיבה באמרו שזה נגד עמדת הישיבה, אך בחברותות לא אסר. בשנה שלאחר מכן ה[[משגיח]] כבר לא היה בישיבה.

בפורים תשמ"ט, לאחר הסעודה, כתב מכתב ארוך לרבי ופירט את צדדי הספק לגבי מקום הלימודים בשנה הבאה. (מכיוון שהיה במצב של "עד דלא ידע", המכתב נכתב בכתב יד גדול על נייר ארוך). חלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אלי' שווי והרב שמואל קמינצקי, וכן בטעלז. לאחר מספר חדשים שלא התקבל בהם כל מענה, הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו, והחליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] יחד עם התמים [[לימא וילהלם]]. לאחר [[פורים]] תש"נ, כתב ביחד עם החברותא שלו דו"ח מפורט לרבי ממבצע [[פורים]] שעשו בבית אבות בטורונטו, ושלח את הדו"ח לרבי באמצעות ה[[משפיע]] שלהם, הרב מנחם מענדל אהרונוב. הרבי ענה: {{ציטוטון|באם יש ספיקות, נא להתייעץ בעסקני חב"ד שיחיו}}. הרב אהרונוב הבין שהכוונה ב"עסקני חב"ד" זה לעצמו, אולם הוא לא הבין איזה "ספיקות" יש. כששאל את הבחורים אם יש למישהו ספיקות, הם ענו בשלילה. לאחר מכן הם תפסו שהרבי ענה לרב סילברמן על המכתב שכתב בשנה הקודמת.

לאחר פסח תנש"א, נסעו השניים ללמוד בישיבה גדולה בלונדון. ב[[כ"ו חשוון]] [[תשנ"ב]], עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולרים]], וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת תורת אמת שב[[ירושלים]]. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים. בתשנ"ג למד ב[[ישיבת חח"ל צפת]]. לקראת פסח, הסתפק האם להמשיך ללמוד שם, או לעבור ללמוד ב"[[770]]"; הוא ביקש לאביו שיבקש מהרב [[לייבל גרונר]] לשאול את הרבי מה לעשות. לאחר שהרבי לא ענה, הוא הציע שהרב גרונר ישאל את הרבי האם הרבי רוצה שהוא יחליט לבד איפה ללמוד. במענה לזה הרבי ענה בראשו לחיוב. בראש [[חודש אלול]] [[תשנ"ג]] ביקש ברכה מהרבי להצטרף לתלמידי קבוצה [[תשנ"ד]] שנסעו אז. והרבי אישר.  

לקראת י' שבט , ביקש מנהל הישיבה הרב דוד רסקין שיחזור אותיות ג' וד' מהמאמר 'באתי לגני' באידיש בעל פה לפני הרבי ליד הזאל הקטן. ואכן בשבת קודש י' שבט אחרי תפילות שחרית , מוסף ומנחה , חזר את אותיות ג' וד' כאשר הדלת לחדרו הקודש של הרבי נשאר פתוח.

הוא המשיך ללמוד ב-770 עד סוף תשנ"ז.

בסוף [[תשרי]] תשנ"ח, [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה לבית משפחת הרב [[משה אהרון ברוידא]], רב שכונת דרום גבעתיים. לאחר חתונתו למד ב[[כולל צמח צדק ירושלים]].

* חתנו הרב מנחם מענדל הרצל מחנך בת"ת בתל אביב.

* חתנו הרב חיים יעקב קירש שליח ומנהל בית הספר היהודי - קזומל, מקסיקו.

* בנו הרה"ת אוריה סילברמן משפיע ומשיב בישיבת תורת אמת בירושלים, ומשפיע בישיבת ראשל"צ.

===מו"צ , ורב קהילת בית חב"ד אלעד ===

===מלמד ,מחנך ומפקח חינוכי ===  

 

{{טורים|תוכן=

* הרנינו לאלוקים - [[תשמ"ב]]

[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי]]