משה אקסלרוד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פירוש נוסף|נוכחי=רב ושליח ברוסיה|אחר=שליח בעתלית|ראו=משה אקסלרוד (עתלית)}}
+{{מפנה|משה אקסלרוד}}
 [[קובץ:משה אקסלרוד איכות גבוהה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב משה אקסלרוד]]
-הרב '''משה אקסלרוד''' ([[תרנ"ג]] – [[כ"ח שבט]] [[תש"כ]]) היה מרבני חב"ד ומהפעילים הבולטים ב[[רוסיה הקומוניסטית]], מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא עליו בהתבטאות נדירה: "באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את רוסיה". שימש בשליחותם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ברבנות בעיירות שברוסיה הלבנה ([[בלארוס]]) [[ז'לובין]] [[סוראז]] והגלילות, ולאחר מכן ב[[רמת גן]].
+הרב '''משה אקסלרוד''' ([[תרנ"ג]] – [[כ"ח שבט]] [[תש"כ]]) היה מרבני [[חסידות חב"ד|חב"ד]] ומהפעילים הבולטים ב[[רוסיה הקומוניסטית]], מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא עליו בהתבטאות נדירה: "באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את רוסיה". שימש בשליחותם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ברבנות בעיירות שברוסיה הלבנה ([[בלארוס]]) [[ז'לובין]] [[סוראז]] והגלילות, ולאחר מכן ב[[רמת גן]].
 ==תולדות חיים==
-הרב משה נולד בשנת [[תרנ"ג]] לאביו ר' אברהם חיים, ב[[עיירה]] [[דאקשיץ]] שברוסיה הלבנה ([[בלארוס]]). אביו נסע ל[[אמריקה]] ושם נפטר כשר' משה היה בגיל 9. ר' משה עבר להתגורר יחד עם אמו נחמה פייגא, אצל סביו (אבי אמו) הרב שאול שהיה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] מ'[[היושבים]]' בליובאוויטש.
+נולד בשנת [[תרנ"ג]] לאביו ר' אברהם חיים, ב[[עיירה]] [[דאקשיץ]] שברוסיה הלבנה ([[בלארוס]]). אביו נסע ל[[אמריקה]] כשר' משה היה בגיל 9 ושם נפטר כעבור שלוש שנים. ר' משה עבר להתגורר יחד עם אמו מרת נחמה פייגא, אצל סביו (אבי אמו) הרב שאול קאמניקאוויטש שהיה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] מ'[[היושבים]]' בליובאוויטש.
 עד גיל אחד-עשרה לערך שהה עם משפחתו, אז נשלח על ידי סביו ללמוד ב[[ליובאוויטש]], ומשם נשלח ללמוד ב'מכינה' ב[[תומכי תמימים הורודישץ|האראדיטש]] שעמדה תחת השגחתו של הרב [[שלמה זלמן הבלין]], שם גם נערכה חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו. ר' משה היה מתמיד וירא שמים בטבעו וכבר אז על אף גילו הצעיר הצטיין בהתמדה בלתי רגילה. בדו"ח ששלח הרב הבלין ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ממצב התלמידים והנהגתם, מופיעה ההגדרה "מיוחד בהתמדה" ליד שמו של התלמיד משה אקסלרוד. לאחר מספר שנים נשלח לישיבה בליובאוויטש, שם קנה דעת ויראת ה' ושם גם עוצבה דמותו הרוחנית-חסידית.
-עם הזמן נוצר קשר מיוחד בין משה הצעיר ובין [[אדמו"ר הרש"ב]], קשר שהלך והתהדק. ר' משה מצא באדמו"ר הרש"ב אב רוחני, וידוע שאדמו"ר הרש"ב גמל לו באהבת נפש. ידוע שהיה גם בן בית אצל [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]]. "הקירוב היה עד כדי כך", מעיד הרב [[רפאל נחמן כהן]], שבאותם ימים ניטש בין ה'[[תמים|תמימים]]' ויכוח, בדבר הסיבה לקירובו המיוחד של ר' משה לבית הרבי. היו שאמרו כי סיבת הדבר הייתה מינויו להיות מדריך ומחנך של אחד מנכדי אדמו"ר המהר"ש, והיו שאמרו שהדבר נעוץ בהיותו הממונה והאחראי על '[[קופת בחורים]]', שר' משה היה גייס הכספים שלה, הלביש בדמי הקופה בחורים חסרי אמצעים ודאג למחייתם של אלו שלא היה להם מה לאכול. ר' משה ידע לתת באהבה, בלי לבייש, והבחורים היו מכנים אותו "די מאמע פון די בחורים" (=האמא של בחורי הישיבה)... ובכל זאת, מסיים ר' רפאל כהן, למרות עיסוקיו בדברים אלו, הוא מצא את הזמן הדרוש ללימוד, הוא היה הוגה בתורה יומם ולילה, והצליח להקדיש מספר שעות בכל יום גם ל[[עבודת התפילה]]. למרות שבליובאוויטש הייתה שמירה קפדנית על זמני הלימוד, ר' משה היה בין הבחורים הבודדים שקיבלו היתר להגיע באיחור ל'סדר' הלימודים מחמת שהתפללו באריכות.
+עם הזמן נוצר קשר מיוחד בין משה הצעיר ובין [[אדמו"ר הרש"ב]], קשר שהלך והתהדק. ר' משה מצא באדמו"ר הרש"ב אב רוחני, וידוע שאדמו"ר הרש"ב גמל לו באהבת נפש. ידוע שהיה גם בן בית אצל [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]]. "הקירוב היה עד כדי כך", מעיד הרב [[רפאל נחמן כהן]], שבאותם ימים ניטש בין ה'[[תמים|תמימים]]' ויכוח, בדבר הסיבה לקירובו המיוחד של ר' משה לבית הרבי. היו שאמרו כי סיבת הדבר הייתה מינויו להיות מדריך ומחנך של אחד מנכדי אדמו"ר המהר"ש, והיו שאמרו שהדבר נעוץ בהיותו הממונה והאחראי על '[[קופת בחורים]]', שר' משה היה גייס הכספים שלה, הלביש בדמי הקופה בחורים חסרי אמצעים ודאג למחייתם של אלו שלא היה להם מה לאכול. ר' משה ידע לתת באהבה, בלי לבייש, והבחורים היו מכנים אותו "די מאמע פון די בחורים" (=האמא של בחורי הישיבה){{ הערה|כינוי שבו זכו רק שנים מתלמידי הישיבה לדורותיה:ר' משה, ועמו ידיד נפשו הרה"ח וכו' ר' [[יעקב זכריה מסקליק]]}}... ובכל זאת, מסיים ר' רפאל כהן, למרות עיסוקיו בדברים אלו, הוא מצא את הזמן הדרוש ללימוד, הוא היה הוגה בתורה יומם ולילה, והצליח להקדיש מספר שעות בכל יום גם ל[[עבודת התפילה]]. למרות שבליובאוויטש הייתה שמירה קפדנית על זמני הלימוד, ר' משה היה בין הבחורים הבודדים שקיבלו היתר להגיע באיחור ל'סדר' הלימודים מחמת שהתפללו באריכות.
 ר' משה היה מקורב ל[[משפיע]] ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], ואף העלה עלי כתב את שיעוריו על ה[[תניא]].
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 ===פעולותיו ביהדות ברוסיה===
 [[קובץ:משה אקסלרוד 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד בסידור קידושין]]
-באותה תקופה פעל ר' משה גם בסתר, לר' משה היה כבר ניסיון בשליחויות מטעם אדמו"ר הרש"ב, שבאחת מהם, הוטל עליו לנסוע בין ישובי אנ"ש ביחד עם ה[[משפיע]] הרב [[זלמן הבלין]] ועוד אחדים מהרבנים תלמידי תומכי תמימים, כדי לייסד ולחזק שיעורים ברבים ב[[גמרא]], ב[[עין יעקב]] וב[[חסידות]]. כל אחד מהשלוחים לקח על עצמו אזור מסוים, שבו היה עליו לעבור מבית כנסת אחד למשנהו, ולעורר את הציבור וכפי שכותב בזכרונותיו:
+באותה תקופה פעל ר' משה גם בסתר, לר' משה היה כבר ניסיון בשליחויות מטעם אדמו"ר הרש"ב, שבאחת מהם, הוטל עליו לנסוע בין ישובי אנ"ש ביחד עם ה[[משפיע]] הרב [[זלמן הבלין]] ועוד אחדים מהרבנים תלמידי תומכי תמימים, כדי לייסד ולחזק שיעורים ברבים ב[[גמרא]], ב[[עין יעקב]] וב[[חסידות]]. כל אחד מהשלוחים לקח על עצמו אזור מסוים, שבו היה עליו לעבור מבית כנסת אחד למשנהו, ולעורר את הציבור. ר' משה מספר בזכרונותיו שהוא לקח על עצמו את פלך [[באברויסק]] ואגפיה ופלך [[מינסק]] ואגפיה.
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...אני זוכר עוד מלפני שנת תר"פ כשהייתי אז כבר בז'לאבין בא אליי שליח מיוחד מרוסטוב - הרה"ח ש.ז. הבלין ששלחו כ"ק אדמו"ר נ"ע וגם כ"ק אדמו"ר הריי"צ הוסיף מילים אחדות שהגיע כבר הזמן לפעול בענין האגודות בכל עיר גדולה ללמוד דא"ח ולחזק את אנ"ש בכל אתר ואתר לקביעות עיתים לתורה וגם לרומם את מצב אנ"ש ברוחניות על ידי התוועדות. וגם צירפתי את ר' יעקב מסקאליסק שהי' אז רב בזארוויץ' הסמוכה לעירי ושלושתינו - להבדיל בין החיים –עשינו סדר שכל אחד מאיתנו קיבל חלק מעבודה זו.
-אני קיבלתי על עצמי שני פלכים פלך מינסק ואגפיה ופלך מוהילוב-מאגילאוו ואגפיה. בהתחלה עשיתי נסיון בבאברויסק (אשר בפלך מוהילוב) ועלתה בידי אז לפעול גדולות בבאברויסק כחבורות ללימוד משניות וש"ס וכמה בתי כנסיות ולבד זה בגינן בתי כנסיות המרכזיים ללימוד דא"ח בחול ובשבת קודש.
-ומיניתי אז גם משפיע את אביו של הר"ר בנימין גורודצקי והיה לפאר ולתפארת והיה קשר בין כל אנ"ש והתמימים וכל אחד את שלו ולעת מן העיתים הייתי בא לבקר שם (בבאברויסק) והיה התוועדות עם כל החבורות (משניות וש"ס) וכן עשיתי במינסק, רוגוצ'וב ועוד, אף שהייתי אז רב בעיר וטרוד בישיבה שייסדתי בז'לאבין וגם תלמוד תורה..."}}
 בנתיים החמירו רדיפות הדת ובאחד מאותם ימים קשים נקרא ר' משה בדחיפות אל אדמו"ר הריי"צ תוך הוראה חמורה שלא להודיע לאף אחד להיכן הוא נוסע. כשהגיע, מצא שם עוד שמונה חסידים שנקראו אל הרבי הריי"צ. אז נערכה האסיפה בה התקיים [[מניין כריתת הברית]] בו השביע אדמו"ר הריי"צ את המשתתפים למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת התורה והיהדות ברוסיה.
-למרות הרדיפות ר' משה אסף 12 בחורים, בקיץ שנת [[תרפ"ז]] כשהגיע לשמש כרב בעיר [[סוראז]], ופתח בעיר ישיבה קטנה מחתרתית. המגיד שיעור היה הרב התמים [[ישעיה אבלסקי]]. הסיכון היה יום יומי, ובסופו של דבר הגיע גם תורו של ר' משה. נמצא מלשין שסיפר כי ראה שר' משה מלמד תלמידים במחתרת.
+למרות הרדיפות ר' משה אסף 12 בחורים, בקיץ שנת [[תרפ"ז]] כשהגיע לשמש כרב בעיר [[סוראז]], ופתח בעיר ישיבה קטנה מחתרתית. המגיד שיעור היה הרב התמים [[ישעיה אלעווסקי]]. הסיכון היה יום יומי, ובסופו של דבר הגיע גם תורו של ר' משה. נמצא מלשין שסיפר כי ראה שר' משה מלמד תלמידים במחתרת.
 בחורף [[תרצ"ב]] ר' משה נאסר, אך לפועל הוא ישב במאסר רק שבועיים ושוחרר ממש בדרך נס: המלשין שמסר על פעילותו נתקף בנקיפות מצפון, בא למשרדי ה[[ג.פ.או.]] והודיע שרק עלילה העליל על הרב. החוקרים האמינו לדבריו, שחררו את ר' משה וביקשו לשפוט את המלשין. ר' משה התערב, הודיע שהוא סולח לו וביקש שלא יאשימוהו. לאחר שהשתחרר ירד ר' משה למחתרת אך המשיך בפעולותיו הרבות בהקמת [[חיידר|חדרים]] מחתרתיים וייסוד ישיבות.
@@ שורה 43: / שורה 38: @@
 במשך השנתיים [[תרצ"ד]]-[[תרצ"ו]] עשה ר' משה מאמצים רבים להשיג רשיון יציאה מ[[רוסיה]] כשבמהלכם עלו השלטונות על עקבותיו וביקשו ממנו באחת ההזדמנויות תעודה מזהה. למזלו הם לא ידעו את שמו האמיתי וחשבו ששמו הוא 'משה לאהויסקער' וכיון שבתעודה היה כתוב ששמו הוא משה אקסלרוד, הם עזבוהו לנפשו. בסופו של דבר הצליח ר' משה (בהשתדלותו של הרב [[ישראל דזייקאבסאן]]) בחסדי ה' לקבל רשיון יציאה עבורו ועבור בני משפחתו, ובקיץ [[תרצ"ו]] הם נסעו ברכבת עד [[אודסה]] ומשם המשיכו בספינה ל[[ארץ ישראל]].
-{{מנין כריתת הברית}}
 ===בארץ הקודש===
@@ שורה 50: / שורה 43: @@
 בהגיעו לארץ התיישב בעיר [[רמת גן]] וכיהן במשרת רב. הקים את [[בית הכנסת סוכת שלום]], ברחוב האש"ל 1 בעיר וכיהן שם כרב בית הכנסת. בנוסף, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ ניהל את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. וכן היה חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
-בשנת [[תרצ"ו]] נפטרה אשתו מרת רבקה ובשנת [[ת"ש]] נישא בשנית למרת חיה שרה, למשפחת זליקוביץ'.
+בשנת [[תרצ"ו]] נפטרה אשתו מרת רבקה ובשנת [[ת"ש]] נישא בשנית לחיה שרה, למשפחת זליקוביץ'.
 == פטירתו ==
@@ שורה 58: / שורה 51: @@
 == משפחתו ==
-*אשתו (בזיווג ראשון): רבקה, בת הרב [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]].
+*אשתו (בזיווג ראשון): רבקה - נפטרה ו סיון תרצ"ט בגיל 49 -, בת הרב [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]].
-*אשתו (בזיווג שני): חיה שרה, למשפחת זליקוביץ'.
+*אשתו (בזיווג שני): חיה שרה - נפטרה י אלול תשס"ג בגיל 94, למשפחת זליקוביץ'{{הערה|נפטרה במוצאי שבת קודש אור לי' אלול תשס"ג בגיל 94.}}.
 === בניו ===
 *הרב [[יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד]].
 *הרב [[גדליה אקסלרוד]] - רב קהילת חב"ד בחיפה ואב"ד [[חיפה]].
+*הרב [[ חיים אקסלרוד]]
 === בנותיו ===
-*מלכה שרמן (אמו של הדיין הרב [[אברהם שרמן]]).
+*מלכה שרמן - נפטרה ז מרחשון תש"פ (אמו של הדיין הרב [[אברהם שרמן]]).
-*צירה קירשטין.
+*צירה קירשטיין - נפטרה ט"ו תמוז תשפ"א (אמו של הרב ישראל קירשטיין שליט"א ראש ישיבת קרית שמונה)
-*שרה נחשון (אמו של הרב [[דוד נחשון]]).
+*שרה נחשון אשת הרב [[מרדכי נחשון]] (אמו של הרב [[דוד נחשון]]).
-*חנה שחור.
+*חנה שחור - נפטרה [[ז' תשרי]] [[תש"פ]].
-*נחמה נפתלין אשת הרב חיים נפתלין ואמו של הרב [[משה נפתלין]].
+*נחמה נפתלין אשת הרב [[חיים נפתלין]] ואמו של הרב [[משה נפתלין]].
 *דבורה סופר.
 *יוכבד קורלנדסקי.
@@ שורה 79: / שורה 73: @@
 ==קישורים חיצוניים==
-*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/1581800284776_חוברת.pdf.pdf תולדות חייו ופועלו הרב משה אקסלרוד]''', לרגל מלאות שישים שנה לפטירתו, נערך על ידי נינו הת' '''דב בעריש קוק''' נכד המשפיע ר' [[אליהו קוק]].
+*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/1581800284776_חוברת.pdf.pdf תולדות חייו ופועלו הרב משה אקסלרוד]''', לרגל מלאות שישים שנה לפטירתו, נערך על ידי נינו הת' '''דב בעריש קוק''' נכד המשפיע ר' [[אליהו קוק]]
+*צרור מכתבים הרבי לרב אקסלרוד בתשורה לבקובסקי זלצמן ט"ז אלול תשפ"ה (ע' 16 - 33)
+{{עץ משפחת אקסלרוד}}
+{{מנין כריתת הברית}}
+{{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל: אקסלרוד, משה}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
@@ שורה 88: / שורה 86: @@
 [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
-[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
 [[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]
 [[קטגוריה:משפחת שפירא]]
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"כ]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]
+[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
+[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
+[[קטגוריה:שלוחים ברמת גן]]
+[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]
+[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]]