קרקר (שיחה | תרומות)
שולם ס. (שיחה | תרומות)
קישור נוסף
 
(94 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
[[קובץ:גטו לודז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גטו [[לודז]]]]
[[קובץ:גטו לודז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גטו [[לודז]]]]
[[קובץ:שואה 1.png|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מפורסמת מהשואה בעת חיסול מרד גיטו [[וורשא]]]]
[[קובץ:שואה 1.png|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מפורסמת מהשואה בעת חיסול מרד גיטו [[וורשא]]]]
'''השואה''' היא כינוי לנסיון השמדת העם ה[[יהודי]] שבוצע במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] בו נרצחו כששה מליון יהודים על [[קידוש השם]], השואה החלה בחודש אלול [[תרצ"ט]] והסתיימה בסוף [[תש"ה]] עם תבוסת [[גרמניה]] הנאצית במלחמה.
'''השואה''' היא רצח [[העם היהודי]] שבוצע במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] על ידי הנאצים ועוזריהם, ב[[אירופה]] ובצפון אפריקה, בו נרצחו כשישה מיליון יהודים על [[קידוש השם]]. השואה החלה בחודש [[אלול]] [[תרצ"ט]], עם פלישת [[גרמניה]] הנאצית ל[[פולין]], והסתיימה בחודש [[חודש אייר|אייר]] [[תש"ה]] עם תבוסת [[גרמניה]] הנאצית במלחמה לבעלות הברית ([[ארצות הברית|ארצות הברית,]] [[ברית המועצות]] ו[[בריטניה]]).


==תקופת השואה==
== כרונולוגיה (אירועים בולטים) ==
===[[אדמו"ר הריי"צ]] בשואה===
בשנת [[תרצ"ג]] עבר אדמו"ר הריי"צ מ[[ריגה]] ל[[ורשה]] ב[[פולין]] ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטווצק]] בה הייתה ישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק|תומכי תמימים]].


באלול [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הנאצים לפולין, עזב את אטווצק ונסע לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]].  
* [[ט"ז בחשוון]] [[תרצ"ט]] - '''ליל הבדולח'''; פוגרום אנטישמי רחב היקף ב[[גרמניה]] הנאצית וב[[אוסטריה]], הפורעים הרסו ושרפו מעל 1,400 בתי כנסת, בזזו ושרפו חנויות יהודיות, תקפו, השפילו, פצעו ורצחו [[עם ישראל|יהודים]]. באותו לילה נעצרו כ-30,000 יהודים ונשלחו למחנות ריכוז.
 
* [[י"ז באלול]] [[תרצ"ט]] - '''פרוץ ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]]'''; [[גרמניה]] פולשת ל[[פולין]]. תוך כדי הפלישה הגרמנים מתעללים ביהודי פולין. אלפי יהודים נהרגים בפרעות ובהפצצות בשבועות הראשונים של המלחמה.
 
* [[כ"ז בסיוון]] [[תש"א]] - '''גרמניה פולשת ל[[ברית המועצות]]''' ב'מבצע ברברוסה' ומיד, תוך כדי הכיבוש; חיילי האס אס מתחילים לרצוח את יהודי ברית המועצות באופן שיטתי.
* [[ל' בסיוון]] [[תש"א]] - '''טבח בעיר יאסי שב[[רומניה]]''' - 15,000 יהודים נרצחים.
* [[ד' באלול]] [[תש"א]] - טבח בעיר קמניץ פודולסקי שב[[אוקראינה]] - למעלה מ-23,000 יהודים נרצחים.
* [[ח' בתשרי]] [[תש"ב]] - '''טבח באבי יאר''' - למעלה מ-33,000 מיהודי [[קייב]] נרצחים בגיא באבי יאר.
* [[כ"ב בתשרי]] [[תש"ב]] - '''טבח ב[[דנייפרו|דנייפרופטרובסק]]''' - 20,000 יהודים נרצחים.
* [[י"ד בחשוון]] [[תש"ב]] - '''[[ליובאוויטש בשואה (העיירה)|רצח מאות מיהודי העיירה ליובאוויטש]]'''.
* [[ט' באב]] [[תש"ב]] - [[י' בתשרי]] [[תש"ג]] - '''האקציה הגדולה בגטו [[ורשה]]''' - כ-300,000 יהודים גורשו מגטו ורשה, רובם הגדול נרצחו במחנה טרבלינקה.
* [[י"ד בניסן]] [[תש"ג]] - פרוץ '''מרד גטו ורשה'''.
* [[כ"ב באייר]] - [[י"ח בתמוז]] [[תש"ד]] - גירוש למעלה מ-430,000 יהודים מ[[הונגריה]], רובם נרצחו במחנה אושוויץ בירקנאו.
* [[ד' בשבט]] [[תש"ה]] - תחילת '''פינוי מחנה אושוויץ''' בירקנאו ו'''צעדות המוות'''.
* [[כ"ה באייר]] [[תש"ה]] - '''גרמניה הנאצית נכנעת''' ללא תנאי לבעלות הברית. ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] מסתיימת, מחנות הריכוז האחרונים משוחררים. '''שישה מיליון יהודים נהרגו'''.
 
== השואה במדינות שונות ==
המדינות העיקריות בהן התחוללה השואה הן [[פולין]], [[ברית המועצות]], [[הונגריה]], [[רומניה]], [[ליטא]], [[גרמניה]], [[הולנד]], צ'כיה, [[צרפת]], [[לטביה]], סלובקיה, [[יוון]], יוגוסלביה ו[[אוסטריה]].
{| class="wikitable sortable mw-collapsible"
|+
!מדינה
!אוכלוסיית היהודים לפני המלחמה
!מספר היהודים שנרצחו
|-
|[[פולין]]
|3,300,000
|3,000,000
|-
|[[ברית המועצות]]
|3,020,000
|1,100,000
|-
|[[הונגריה]]
|825,000
|569,000
|-
|[[רומניה]]
|609,000
|287,000
|-
|[[ליטא]]
|168,000
|143,000
|-
|[[גרמניה]]
|566,000
|141,500
|-
|[[הולנד]]
|140,000
|100,000
|-
|צ'כיה
|118,310
|78,150
|-
|[[צרפת]]
|350,000
|77,320
|-
|[[לטביה]]
|91,500
|71,500
|-
|סלובקיה
|88,950
|71,000
|-
|[[יוון]]
|77,380
|67,000
|-
|יוגוסלביה
|78,000
|63,300
|-
|[[אוסטריה]]
|185,000
|50,000
|}
 
== מחנות ההשמדה ==
מחנות ההשמדה הגדולים והעיקריים בהם התבצע רצח היהודים ב[[אירופה]] הם אושוויץ בירקנאו, טרבלינקה, בלז'ץ, חלמנו, סוביבור ומיידנק.
{| class="wikitable"
|+
!מחנה ההשמדה
!מספר היהודים שנרצחו בו
|-
|אושוויץ בירקנאו
|למעלה ממיליון
|-
|טרבלינקה
|כ-870,000
|-
|בלז'ץ
|כ-600,000
|-
|חלמנו
|כ-350,000
|-
|סוביבור
|כ-200,000
|-
|מיידנק
|כ-80,000
|}
 
== חב"ד בתקופת השואה ==
אדמו"רי חב"ד, קהילות וישיבות חב"ד, היו באיזורי הכיבוש הנאצי וחלקם באיזורי מלחמה. הנספים היו רבים, אך היו גם ניצולים. ובשואה ולאחריה, רוב חסידי חב"ד שינו מקום מגורים והמפה הגיאוגרפית של קהילות חב"ד השתנתה לחלוטין:
 
טרום השואה - רוב חסידי חב"ד גרו ב[[ברית המועצות]]. וקהילות חשובות היו ב[[פולין]], [[ליטא|ליטא,]] [[לטביה|לטביה,]] [[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]].
 
לאחר השואה והיציאה מ[[רוסיה]] - ב[[ברית המועצות]] נותרו מעט חסידים, ב[[פולין]] הקהילות נמחקו כמעט כליל. ובשנים הבאות חסידים התיישבו במחנות העקורים ומשם ל[[ארץ הקודש]], [[צרפת]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.
 
החוקר החב"די ר' [[שניאור זלמן ברגר]], שעסק בתיעוד קורות [[חב"ד בשואה (סדרה)]], תימצת את התוצאות הטרגיות בקרב חסידי חב"ד בימי השואה:
"רוב מניין חסידי חב"ד ב[[פולין]], ב[[ליטא]] וב[[לטביה]] – ומדובר באלפי משפחות – נרצחו על ידי הנאצים. כמו כן נהרגו עוד רבים מחסידי חב"ד ב[[ברית המועצות]]. חלקם נרצחו על ידי הנאצים בערים שנכבשו, חלקם לחמו בשדה הקרב ונפלו שם, רבים מאד נפטרו ממחלות מרעב ומקור"{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81529 סיכום סדרה חב"ד בשואה], [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]]}}.
 
==[[אדמו"ר הריי"צ]] בשואה==
בשנת [[תרצ"ג]] עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[ריגה]] ל[[ורשה]] ב[[פולין]] ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטווצק]] בה הייתה ישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק|תומכי תמימים]].
 
באלול [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הנאצים לפולין, עזב את אטווצק ונסע לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של החסיד הרב [[יחיאל צבי גוראריה]].  


באותה תקופה התפרסמו ידיעות כוזבות שהנאצים תפסו את [[הרבי הריי"צ]] והוציאוהו להורג. כשהתבררה הטעות הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}
באותה תקופה התפרסמו ידיעות כוזבות שהנאצים תפסו את [[הרבי הריי"צ]] והוציאוהו להורג. כשהתבררה הטעות הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}


ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארצות הברית]] פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של [[פולין]]. הם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו.  
===ההצלה===
ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארצות הברית]] פעלו כל הזמן בניסיונות יצירתיים ומתוחכמים להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של [[פולין]]. אנשי אגודת חסידי חב"ד יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו.
 
ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים יהודים, דרך [[ברלין]] ל[[ריגא]]. כעבור שלושה ימים, ב[[ה' בטבת]] הם הגיעו לריגא וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] עזבו את ריגה ועברו ל[[שטוקהולם]] (שבדיה).
 
ב[[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]], בה התקבל בקבלת פנים המונית ומרשימה, אותה אירגנו חסידי חב"ד בשטוקהולם בראשות הרב [[יעקב ישראל זובער]].
 
===הצלת יהודים===
לאחר שהגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[ארצות הברית]] החל לפעול מיד להצלת יהודים מכל החוגים והמדינות. בפעילות זו היו מעורבים אנשי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ועסקני חב"ד נוספים ברחבי העולם.
 
*פעל והצליח לחלץ את חתנו [[הרבי]] ובתו הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]],
 
*ניסה לחלץ את חתנו הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין]] ובתו [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]]) הי"ד
 
*עשה רבות לחילוצם של כמה שיותר [[תמימים]] ו[[חסידים]] מ[[אירופה]] הבוערת.  


ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] הוברח אדמוהריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין ל[[ריגא]]. כעבור שלושה ימים, ב[[ה' בטבת]] הם הגיעו לריגא וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שוודיה).
*דאג לחילוצם של כמה מחשובי גדולי מנהיגי היהדות באותה תקופה, ביניהם האדמורבי [[אהרון רוקח]] מ[[בעלז]] ובעל ה'[[אמרי אמת]]' מ[[גור]].
ב[[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]].


לאחר שהגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[ארצות הברית]] החל לפעול מיד להוצאת קרוביו (חתנו [[הרבי]] ובתו הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], חתנו הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין]] ובתו [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]]) וכן לחילוצם של כמה שיותר [[תמימים]] ו[[חסידים]] מאירופה הבוערת. כן דאג לחילוצם של כמה וכמה מגדולי ישראל של אותה תקופה, ביניהם האדמו"ר רבי [[אהרון רוקח]] מ[[בעלז]] ובעל ה'[[אמרי אמת]]' מ[[גור]].
*פעל להגיש עזרה ליהודים רבים שנקלעו למצוקה בגלל המלחמה אשר גרמה למצוקות, מחסור ובעיות כלכליות קשות ברחבי העולם.


אדמו"ר הריי"צ פעל בשואה להצלת יהודים רבים ובהם חסידי חב"ד, תלמידי ישיבות חב"ד בפולין ויחד עם זאת פעל להגיש עזרה ליהודים רבים שנקלעו למצוקה בגלל המלחמה אשר גרמה למצוקות, מחסור ובעיות כלכליות קשות ברחבי העולם.
*פעולות מיוחדות להצלה עשה אדמו"ר הריי"צ באמצעות רבני ועסקני חב"ד בשבדיה - הרב [[יעקב ישראל זובער]] והרב [[ישראל חסדן]]. ותיעודים מפעולות אלו מפוזרים באגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ וחלקם כונסו בספר [[חסדי ישראל]] בפרקים העוסקים בהצלה בתקופת השואה{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], [[אגרות קודש]] בכרכים התואמים לתקופות הרלוונטיות, [[ימי מלך]] כרך ב, [[חסדי ישראל]], [[שמן ששון מחבריך]] בערכים אודות אדמו"רי גור ובעלז}}.


פעולות מיוחדות להצלה עשה אדמו"ר הריי"צ באמצעות רבני ועסקני חב"ד בשבדיה - הרב [[יעקב ישראל זובער]] והרב [[ישראל חסדן]]. ותיעודים מפעולות אלו מפוזרים באגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ וחלקם כונסו בספר [[חסדי ישראל]] בפרקים העוסקים בהצלה בתקופת השואה{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], [[אגרות קודש]] בכרכים התואמים לתקופות הרלוונטיות, [[ימי מלך]] כרך ב, [[חסדי ישראל]], [[שמן ששון מחבריך]] בערכים אודות אדמו"רי גור ובעלז}}.
*בנוסף לפעולות האופרטיביות, פעל אדמו"ר הריי"צ לעורר לתשובה את יהודי [[ארצות הברית]] לזכות אחיהם הנאנקים מצרות הנאצים ובעלי בריתם, וכן חיבר [[תפילה מאדמו"ר הריי"צ (חוברת)|תפילות מיוחדות לעורר רחמים על בני ישראל]], ולזכות חיילי צבא ארצות הברית והמנהיגים הנאבקים למען האנושות והאנושיות.


===הרבי בתקופת השואה===
==[[הרבי]] בתקופת השואה==
כשעלה היטלר{{הערה|ראש המפלגה הנאצית}} ימ"ש לשלטון, שהה [[הרבי]] מספר חודשים ב[[גרמניה]]. לאחר שהתעצמה האנטישמיות עבר הרבי בשנת [[תרצ"ג]] ל[[פריז]] ב[[צרפת]].
כשעלה היטלר{{הערה|ראש המפלגה הנאצית}} [[יימח שמו|ימ"ש]] לשלטון, שהה [[הרבי]] מספר חודשים ב[[גרמניה]]. לאחר שהתעצמה האנטישמיות עבר הרבי בשנת [[תרצ"ג]] ל[[פריז]] ב[[צרפת]].


בתחילת המלחמה דאג [[הרבי]] ליהודי העיר כמו גם לפליטים שהגיעו ממקומות אחרים, ודאג לרומם את רוחם של היהודים במקום. מהסיפורים הידועים אודות פעילותו של הרבי במקום, יודעים אנו על סיועו לפליטים בכניסה לבתי המלון. מנהלי המלונות לא רצו להכניס פליטים למלונותיהם מחשש שלא ישלמו, כיוון שלא היה לפליטים כסף. לכן, הגיעה החלטה ממנהלי המלונות שלא להכניס אדם שאין בידו רכוש בשווי של מאה דולר. הרבי, הסתובב עם שטר כזה והביאו ליהודים שהיו צריכים להיכנס לבתי מלון, ולאחר שהצליחו לקבל חדר, נטל את השטר והעבירו ליהודים נוספים.
בתחילת המלחמה דאג [[הרבי]] ליהודי העיר כמו גם לפליטים שהגיעו ממקומות אחרים, ודאג לרומם את רוחם של היהודים במקום. מהסיפורים הידועים אודות פעילותו של הרבי במקום, יודעים אנו על סיועו לפליטים בכניסה לבתי המלון. מנהלי המלונות לא רצו להכניס פליטים למלונותיהם מחשש שלא ישלמו, כיוון שלא היה לפליטים כסף. לכן, הגיעה החלטה ממנהלי המלונות שלא להכניס אדם שאין בידו רכוש בשווי של מאה דולר. הרבי, הסתובב עם שטר כזה והביאו ליהודים שהיו צריכים להיכנס לבתי מלון, ולאחר שהצליחו לקבל חדר, נטל את השטר והעבירו ליהודים נוספים.
שורה 30: שורה 162:


==חסידי חב"ד בשואה==
==חסידי חב"ד בשואה==
אלפי חסידי חב"ד נספו בשואה ואחריה רוב החסידים יצאו מ[[ברית המועצות]] ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה הגדולה מרוסיה]] והגיעו למחנות העקורים ברחבי אירופה, רוב החסידים שהו במחנה [[פוקינג]] בגרמניה ומשם בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]] המשיכו ל[[ארץ הקודש]], [[ארה"ב]] ועוד.
רבים מחסידי חב"ד ב[[פולין]], [[ליטא]] ו[[לטביה]] - נספו בשואה, בגטאות, מחנות השמדה ובגיא הריגה{{הערה|[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]}}.
*[[פולין]] - הקהילה החב"דית הגדולה לפני השואה, היתה ב[[ורשה]] וב[[אוטווצק]]. קהילות קטנות וישיבות היו במספר ערים בפולין כמו ב[[לודז']]. רוב מניין ובניין של החסידים והתמימים נרצחו. אך עשרות מתלמידי ישיבות תומכי תמימים בפולין, הצליחו להימלט לליטא ומשם ל[[שנחאי]] ב[[סין]]. שם היו בתקופת השואה.


רבים מחסידי חב"ד בפולין, ליטא ולטביה - נספו בשואה, בגטאות, מחנות השמדה ובגיא הריגה{{הערה|[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]}}.
*[[ליטא]] - ב[[וילנה]] ובעוד ערים, היו קהילות וישיבות חב"ד לפני השואה. רוב אנ"ש והתמימים נרצחו בשואה.


עשרות מתלמידי ישיבות תומכי תמימים בפולין, הצליחו להימלט ושהו בימי השואה בעיר שנחאי בסין.
*[[לטביה]] - ב[[ריגה]] היתה קהילה גדולה עם בתי כנסת חב"ד. היו עוד קהילות ברחבי לטביה. חסידים ותמימים נרצחו ויש מעט ניצולים.


בקיץ [[תש"א]] גרמניה הנאצית פלשה ל[[ברית המועצות]] ויהודים רבים ובהם גם חסידי חב"ד נמלטו מאיזור החזיתות.
*[[ברית המועצות]] - חסידי חב"ד רבים גרו במשך מספר דורות בערי ועיירות רוסיה הגדולה-ברית המועצות, וברחבי המדינה התפתחו קהילות גדולות וגם קטנות רובם ב[[רוסיה]], [[אוקראינה]] ו[[רוסיה הלבנה]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הצארית,תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.
בקיץ [[תש"א]] גרמניה הנאצית פלשה ל[[ברית המועצות]] ויהודים רבים ובהם גם חסידי חב"ד נמלטו מאיזור החזיתות. רבים מהנמלטים התיישבו ב[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] ב[[אוזבקיסטן]] וכך ניצלו מהשואה.
*[[רוסיה]] - הקהילות המרכזיות של חב"ד ב[[מוסקבה]] ו[[לנינגרד]] ספגו הפגזות כבדות וחסידי חב"ד רבים נספו במאורעות המלחמה.


רבים מהנמלטים התיישבו ב[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] ב[[אוזבקיסטן]] וכך ניצלו מהשואה.
*[[אוקראינה]] - הנאצים כבשו חלק חשוב מאוקראינה, וחסידי חב"ד רבים נרצחו.


רוב יהודי ברית המועצות וכך גם רוב חסידי חב"ד נותרו באיזורי הכיבוש הנאצי ונרצחו במהלך השואה. הי"ד{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד ריט. [[יהדות הדממה]]}}.
לסיכום: רוב יהודי [[ברית המועצות]] וכך גם רוב חסידי חב"ד נותרו באיזורי הכיבוש הנאצי ונרצחו במהלך השואה. הי"ד{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד ריט. [[יהדות הדממה]]}}.


== לאחר השואה ==
===היציאה מרוסיה===
לאחר השואה, רוב חסידי חב"ד אשר שרדו את מאורעות המלחמה והשואה - יצאו מברית המועצות לפולין, ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה דרך לבוב]].
לאחר השואה, רוב חסידי חב"ד אשר שרדו את מאורעות המלחמה והשואה - יצאו מברית המועצות לפולין, ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה דרך לבוב]].


מלבוב המשיכו למחוזות שונים במזרח אירופה עד אשר הגיעו למחנות העקורים בגרמניה ואוסטריה ורוב אנ"ש התיישבו במחנה העקורים פוקינג.
מלבוב המשיכו למחוזות שונים במזרח אירופה עד אשר עברו למערב אירופה האיזור בשליטת האמריקאים ושם הגיעו למחנות העקורים בגרמניה ואוסטריה. רוב אנ"ש התיישבו במחנה העקורים [[פוקינג]] בגרמניה ואחרים במחנות עקורים נוספים.


היהודים שהתקבצו למחנות פליטים, קיבלו עזרה גשמית ורוחנית מאת [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שדאגו כי [[חסיד]]ים יסתובבו ויעוררו את רוח היהדות בין היהודים במקום.  
היהודים שהתקבצו למחנות עקורים, קיבלו עזרה גשמית ורוחנית מאת [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שדאגו כי [[חסיד]]ים יסתובבו ויעוררו את רוח היהדות בין היהודים במקום.  


ממזכירות [[הרבי הריי"צ]] שלחו להם ספרים וחומר על יהדות נצרך, כמו גם אוכל כשר מינימלי, אותו לא יכלו להשיג בתנאים הירודים ששררו במחנות.  
[[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], שלחו להם ספרים ותשמישי קדושה, כמו גם אוכל כשר מינימלי, אותו לא יכלו להשיג בתנאים הירודים ששררו במחנות.  


הפעילות התפרסה על פני מישורים רבים, ורבים הם היהודים שיהדותם ניצלה בזכות פעילות זו {{הערה| ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.
הפעילות התפרסה על פני מישורים רבים, ורבים הם היהודים שיהדותם ניצלה בזכות פעילות זו {{הערה| ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.
שורה 59: שורה 198:
הרי כל אחד מבין, ממשיך הרבי ומבאר את נקודת המשל, שסכין זה הוא זה שיציל את האדם השוכב כעת על שולחן הניתוחים. לא יעלה על הדעת לומר שהרופא עושה את מעשיו מתוך הפקרות וחוסר התחשבות בפעולותיו של החולה. כך גם כאן, אמנם איננו מבינים את השואה, ונדמים אנו לאותו אדם המנסה להבין את מעשיו של הרופא. אך כמו שבמשל, ברור שהרופא יודע מה הוא עושה ואנו סומכים עליו, כך גם [[הקב"ה]] עשה את השואה. איננו יודעים למה, אך אל לנו להסיק מכאן מסקנות שליליות.
הרי כל אחד מבין, ממשיך הרבי ומבאר את נקודת המשל, שסכין זה הוא זה שיציל את האדם השוכב כעת על שולחן הניתוחים. לא יעלה על הדעת לומר שהרופא עושה את מעשיו מתוך הפקרות וחוסר התחשבות בפעולותיו של החולה. כך גם כאן, אמנם איננו מבינים את השואה, ונדמים אנו לאותו אדם המנסה להבין את מעשיו של הרופא. אך כמו שבמשל, ברור שהרופא יודע מה הוא עושה ואנו סומכים עליו, כך גם [[הקב"ה]] עשה את השואה. איננו יודעים למה, אך אל לנו להסיק מכאן מסקנות שליליות.


===יחס הרבי לקדושי השואה===
את העובדה שהאומה הגרמנית שנחשבה לאומה הכי מתורבתת הפכה לאכזרית וביצעה רצח עם בשם והמדע הביא הרבי כראיה לכך שמוסריות וצדק חברתי הינם תוצאה של דת ואמונה בה' ולא של התקדמות תרבותית{{הערה|מכתב מימי הספירה תשל"ו, הודפס בשבועון כפר חב"ד גליון 2010 עמ' 14 מדור מכתבים מתורגמים מאנגלית.}}.
בעוד בחוגים אחרים ניסו להציג את השואה כעונש מהבורא על התנהגות לא רצויה, שלל הרבי בתוקף גישות כאלו ואמר אין לראות בשואה עונש או תיקון, וסיבתה אכן אינה מובנת{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת ויחי תנש"א, ובהערה 116 שם}}.
 
==המחלקה לעובדים בצבא==
{{ערך מורחב|המחלקה לעובדים בצבא}}
בתקופת השואה, נוסדה על ידי ה[[מרכז לענייני חינוך]] בשיתוף ארגון '[[מחנה ישראל]]' '''המחלקה לעובדים בצבא'''. מחלקה זו פעלה בדרכים שונות בכדי לעורר את רוח היהדות בקרב החיילים היהודיים ששירתו בצבא ארצות הברית, על ידי משלוח תשמישי קדושה, ספרי לימוד, ספרי קריאה יהודיים, מכתבי חיזוק מהרבי הריי"צ, חוברות הסברה לרגל החגים ועוד. [[הרבי]] מה"מ עמד בראש כל הפעולות הללו{{הערה| בית משיח 652}}.
 
===מסרים לחיילים- מעסעדזש===
 
המחלקה בניהול הרבי, הפיקה חוברות מסרים "מעסעדזש", מיוחדות עבור החיילים וגם שיגרה אליהם חוברות חגים בהפקת מל"ח. בחוברות אלו היו מסרים שהם אגרות מאדמו"ר הריי"צ וגם תכנים מעובדים לפי דבריו. בחוברות נכנסו גם אגרות ודברים מהרבי. החוברות קיבלו פרסום מהדהד בגיליונות '[[קובץ ליובאוויטש]]'.
 
חוברת "מעסעדזש" מיוחדת הופקה ובה תוכן מדברי הרבי הריי"צ שנסך עידוד וביטחון לחיילים. החוברת הכילה גם פרשה ראשונה של קריאת שמע ומספר פרקי תהלים. לחוברת זו צורפה אגרת מהרבי ובה מדברי חמיו הרבי הריי"צ על החובה להניח תפילין{{הערה| בית משיח 652}}.
 
===סקירות ופרסום===
סקירות מיוחדות על פעילות עם חיילים והחוברות, פורסמו במשך השנים מספר פעמים ובהם ב: ספר [[תולדות חב"ד בארצות הברית]] ו[[ימי מלך]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, אגרות הרבי מה"מ, [[קובץ ליובאוויטש]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]] פרק נז, [[ימי מלך]] חלק ב, [[שבועון בית משיח]] - [[חב"ד בשואה]] - גיליון 652. [[שבועון כפר חב"ד]] וירא תשפ"ד}}.
 
בספר [[ימי בראשית]] מוצגים צילומי המעסעדזש ומובאים דברי הרבי משנת [[תש"י]] על החוברות לחיילים{{הערה|ימי בראשית עמודים 230-231}}.
 
==יחס הרבי לקדושי השואה==
מאז השואה, הרבי התייחס בכבוד לנספים ולשורדים. וכאשר בחוגים אחרים ניסו להציג את השואה כעונש מהבורא על התנהגות לא רצויה, שלל הרבי בתוקף גישות כאלו ואמר אין לראות בשואה עונש או תיקון, וסיבתה אכן אינה מובנת. בחורף תנש"א הרבי זעק על כך בשיחות חריפות במיוחד, בהן נתן מבט עמוק על קדושי השואה{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת ויחי תנש"א, ובהערה 116 שם}}.


גם לטענות שאין לראות בחללים מקדשי שם שמיים, מכיון שהרוצחים פגעו גם במתבוללים ומשומדים - התייחס הרבי, וציין שמחוץ לגרמניה היו שהמירו דתם וניצלו. כך שכל מי שנהרג בשואה קידש בכך שם שמיים{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%95-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C/ מענה הרבי] באתר {{אינפו}}}}.
גם לטענות שאין לראות בחללים מקדשי שם שמיים, מכיון שהרוצחים פגעו גם במתבוללים ומשומדים - התייחס הרבי, וציין שמחוץ לגרמניה היו שהמירו דתם וניצלו. כך שכל מי שנהרג בשואה קידש בכך שם שמיים{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%95-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C/ מענה הרבי] באתר {{אינפו}}}}.


===חב"ד בשואה===
[[בין המצרים (חוברת)|בחוברת על ימי בין המיצרים]] שהרבי הוציא לאור בעיצומה של השואה, מקשר הרבי באופן ישיר בין אופן ההנהגה של בני ישראל למצב שהם סובלים ומתבטא ש"עם ישראל נמצא
'''חב"ד בשואה''' הינה סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים על תנועת [[חסידות חב"ד]] בתקופת השואה. המאמרים נכתבו על ידי הסופר [[שניאור זלמן ברגר]] ופורסמו ב[[שבועון בית משיח]]. בסדרה נחשפים, סיפורים לא ידועים, מסמכים ותמונות בפרסום ראשון, וסיפורן של קהילות רבות אשר כמעט ולא היה ידוע עליהם עד פרסומן בסדרה.  
עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר", ומעורר את הילדים הקוראים את החוברת לשוב על ה', וזאת בהתאם לקריאתו של אדמו"ר הריי"צ שהמאורעות הללו הם [[חבלי משיח]] וכהד לקריאתו [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]{{הערה|1=ראו התייחסויות נוספות של הרבי לשואה, בתוך מאמרו של הרב מנחם מענדל גרינפלד, '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56.}}.


* קורותיו של אדמו"ר הריי"צ בתקופת השואה: תחת הפגזות, הימלטות לריגא, הנסיעה לניו יורק, הצלה ועזרה לפליטים, רבנים אדמו"רים וכו'.
==סדרה 'חב"ד בשואה'==
 
{{ערך מורחב|חב"ד בשואה (סדרה)}}
* קורות קהילות חב"ד החל מהקמתן, אירועים חשובים, סקירת דמויות ומוסדות, תשובות רבותינו נשיאינו הקשורים בערים אלו, וקורות הקהילות בזמן השואה.
'''חב"ד בשואה''' הינה סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים ובהם תיעוד היסטורי אודות תנועת [[חסידות חב"ד]] בתקופת השואה. המאמרים נכתבו על ידי הסופר [[שניאור זלמן ברגר]] ופורסמו במהלך מספר שנים ב[[שבועון בית משיח]].  


הסדרה החלה להתפרסם בשנת [[תשס"ה]] לרגל שישים שנה לסיום המלחמה והושלמה בשנת [[תשס"ט]].
הסדרה החלה להתפרסם בשנת [[תשס"ה]] לרגל שישים שנה לסיום המלחמה והושלמה בשנת [[תשס"ט]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*חב"ד בשואה - סדרה פורסמה ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] בשנים תשס"ה-תשס"ט
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]] פורסמה ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] בשנים תשס"ה-תשס"ט
*[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]
*[[שלום בער לוין]], [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]
*[[שלום בער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]
*[[אלה תולדות פרץ]] - חב"ד בלנינגרד וטשקנט בשואה
*[[אלה תולדות פרץ]] - חב"ד ב[[לנינגרד]] ו[[טשקנט]] בשואה
*[[זכרונות ר' מולע]] - זכרונות שואה- מצור לנינגרד, נדודים, טשקנט, גלות
*[[מנחם זיגלבוים]], [[זכרונות ר' מולע]] - זכרונות שואה- מצור [[לנינגרד]], נדודים, [[טשקנט]], גלות
*[[הפרטיזן]] - ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[דוד גרשוביץ]] - פרטיזנים ביחידת ביילסקי
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] - ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[דוד גרשוביץ]] - פרטיזנים ביחידת ביילסקי
*[[סמרקנד]] - פליטים חב"דיים בסמרקנד
*[[הלל זלצמן]], [[סמרקנד]] - פליטים חב"דיים ב[[סמרקנד]]
*[[יהדות הדממה]]
*[[נפתלי צבי גוטליב]], [[יהדות הדממה]], פרקי חיים חסידיים תחת דיכוי הקומוניסטים והנאצים


==ראו גם==
==ראו גם==
* [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]
* [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]
* [[תפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ]]
* [[יציאת רוסיה תש"ו]]
* [[יציאת רוסיה תש"ו]]
* [[שואת ליובאוויטש]]
* [[שואת יהודי ליובאוויטש]]
* [[גטו ליובאוויטש]]
* [[חב"ד בשואה (סדרה)]]
* [[גטו קובנה]]
* [[גטו קובנה]]
* [[יום השואה]]
* [[יום השואה]]
* [[מלחמת העולם השנייה]]
==לקריאה נוספת==
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''גזרה היא מלפני''', [[שבועון בית משיח]] גליון 955, י"א [[טבת]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 96: שורה 257:
*{{קישור התקשרות צאח|924|3572|650|"כי צוּרם מכרם וה' הסגירם"|[[מרדכי מנשה לאופר]]}}
*{{קישור התקשרות צאח|924|3572|650|"כי צוּרם מכרם וה' הסגירם"|[[מרדכי מנשה לאופר]]}}
* [[מנחם זיגלבוים]], {{קישור חבד אינפו ישן|81529|ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב"די ר' [[שניאור זלמן ברגר]]}}, כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)
* [[מנחם זיגלבוים]], {{קישור חבד אינפו ישן|81529|ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב"די ר' [[שניאור זלמן ברגר]]}}, כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/12/31/364174317370.html גזרה היא מלפני]''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 955, י"א [[טבת]] [[תשע"ה]] {{קישור שבור}}
* {{קישור חבד אינפו|1171167|חב"ד והשואה – שאלות ותשובות|יוסי סולומון מראיין את ר' שניאור זלמן ברגר|י׳ בטבת ה׳תשפ״ה}}
* {{קישור חבד אינפו|261985|הילד ששרד את השואה והפך לרב בית כנסת חב"די|הרב שלום יעקב חזן ואברהם רייניץ|כ״ד בניסן ה׳תשע״ז}}
* '''[https://col.org.il/news/146945 תיעוד מזעזע שנחשף: שחרור רכבת המוות מברגן-בלזן]''' {{col}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_58.html מה יש ללמוד מהשואה וכיצד לנקום בהיטלר? • מכתב מעורר השראה של הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:אירועי התנכלויות ורצח יהודים]]
[[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה|*]]
[[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה|*]]