יעקב זכריה מסקליק – הבדלי גרסאות
תיקון שגיאת כתיב |
|||
| (15 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
|חתימה=ריז"ה}} | |חתימה=ריז"ה}} | ||
הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]]. נאסר בשנת תרצ"ה הוגלה ונעלמו עקבותיו, ויש עדות שנהרג. | הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], היה ידוע כבעל אהבת ישראל עצומה, שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]]. לאחר יציאת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] מ[[רוסיה]] היה אחראי על רוב החזקת היהדות במדינה, נאסר בשנת [[תרצ"ה]] הוגלה ונעלמו עקבותיו, ויש עדות שנהרג. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.}} [[ | נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.}} [[תרמ"ו]], בעיירה [[שצעדרין]], לאביו הרב זאב וואלף הלוי מסקאליק ואימו מרת יהודית. | ||
בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד. | בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד<ref>[https://chabadlibrary.org/books/5302040005 זכרון לבני ישראל פרק ג']</ref> עליו החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד. | ||
היה תקופה חברותא של ר' איצ'ה דער מתמיד. | |||
היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]] בדורו. | היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]] בדורו. | ||
==רב בז'וראוויץ== | ==רב בז'וראוויץ== | ||
בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ' | בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ'<ref>[https://chabadlibrary.org/books/5302040008 זכרון לבני ישראל פרק ו' הערה נו]</ref>. אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]]. | ||
מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו... | מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו... | ||
== | ==ברוסיה הקומוניסטית== | ||
ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]].כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות. | ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]]. | ||
כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות. | |||
הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו{{הערה|מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'}}. | הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו{{הערה|מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'}}. | ||
אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}. | אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}. | ||
בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק | פעם התבטא עליו ר' ניסן נמנוב: <nowiki>''</nowiki>בהחלט ניתן לומר בלב שלם, כשם שאמרו חז<nowiki>''</nowiki>ל על אברהם אבינו 'קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה', כך 'קיים ר' יעקב זוראביצ'ער את המבצעים עד שלא ניתנו מכ<nowiki>''</nowiki>ק אדמו<nowiki>''</nowiki>ר שליט<nowiki>''</nowiki>א<nowiki>''</nowiki>. | ||
בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהלים: "רכב אלוקים רבותים".}}. | |||
וב[[התוועדות חסידית|פארבריינגען]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י“ט כסלו]] בשנה שאחרי אמר הרבי הריי“צ: ”מאסקווע היא כעת עיר ואם בישראל, והר"י הלוי אל יסתפק במה שג‘ מאות ילדים לומדים שמה וע“ז יאמר די. רק בכל ג‘ חצירות יהיה ביהכ“נ וחדר, ובמקום ג‘ מאות תלמידים יהיו ג‘ אלפים“. | |||
ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים. | ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים. | ||
במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]]. | במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]]. | ||
אחרי יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה היה ר' יעקב שניהל את רוב עבודת החזקת היהדות ברוסיה{{הערה|כך כותב הרב שלום בער לוין בספרו '‘תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית": | |||
את עבודת חיזוק היהדות ברוסיה המשיך רבנו גם אחר צאתו את המדינה. וזאת על-ידי שליחיו הנועזים, שעל פי הוראותיו היו נוסעים מעיר לעיר לייסד חדרים, ישיבות, מקוואות ושאר מוסדות הדת, שכולם ירדו באותה שעה למחתרת. אחד המיוחד שהתמסר לעבודה זו (אחרי מאסרו של השליח הרב ר' בן ציון שם טוב בשנת תרפ''ז, ואחר בריחתו של הרב ר' שמחה גורודצקי - היה הרב יעקב זכריה מאסקאליק מזורביץ‘. אחר צאת רבנו מרוסיה ניהל הוא את עיקרה של עבודה זו".}}. | |||
כשנולדה ביתו מרת פריידא אביה רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה קודם, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים. | כשנולדה ביתו מרת פריידא אביה רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה קודם, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים. | ||
היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' [[יואל כהן]] בן חמש שנים, התבטא לפני [[הרבי]] (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' [[מאיר אבצן]] הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד. | היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' [[יואל כהן]] בן חמש שנים, התבטא לפני [[הרבי]] (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' [[מאיר אבצן]] הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד. | ||
| שורה 51: | שורה 62: | ||
==המאסר== | ==המאסר== | ||
[[קובץ:יעקב מסקאליק חקירה.png|ממוזער|273x273 פיקסלים|ר' יעקב מאסקליק בתמונה שצולמה בעת מעצרו. מתוך תיק החקירה.]] | [[קובץ:יעקב מסקאליק חקירה.png|ממוזער|273x273 פיקסלים|ר' יעקב מאסקליק בתמונה שצולמה בעת מעצרו. מתוך תיק החקירה.]] | ||
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר ב[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|גל המאסרים במוסקבה בשנת]] [[תרצ"ה]] | היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר ב[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|גל המאסרים במוסקבה בשנת]] [[תרצ"ה]]. | ||
מסופר שהמתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואותו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו ל[[קזחסטן]] ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], ר' [[מנחם מענדל גורליק]] ור' [[יצחק גולדין]]. | |||
מסופר שבאחד מהפעמים שהעבירו את החסידים המואשמים מהמעצר למעצר אחר - היה זה בשמח<nowiki>''</nowiki>ת. הם חיכו ברחבה שליד בניין המעצר כדי שיבוא כלי רכב לקחת אותם לגלות. כולם היו שבורים ורצוצים ואילו ר' יענקל אמר להם: <nowiki>''</nowiki>היינט איז דאך שמח“ת! מ‘דארף זיין בשמחה“! הרי היום זה שמח<nowiki>''</nowiki>ת וצריך להיות בשמחה! הוא קם ויצא בריקוד יחד עם החברים. השוטרים שהיו במקום היו בטוחים שכנראה השתבשה עליהם דעתם ולכן לא הפריעו להם בריקודים, כאשר בעצם היתה זו השמחה של [[שמחת תורה|שמח<nowiki>''</nowiki>ת]]. | |||
היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו. | היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו. | ||
| שורה 60: | שורה 73: | ||
בתקופת הגלות ב[[קזחסטן]], ראו אותו החסידים מובל במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדה שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]]. | בתקופת הגלות ב[[קזחסטן]], ראו אותו החסידים מובל במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדה שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]]. | ||
סיפר ר' [[מרדכי קוזלינר|מוט'ל קוזלינר]] שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'"{{הערה|מפי הרב יששכר דוד קלויזנר}}. | |||
== כ"ד טבת == | |||
כאשר ר' שמחה גורודצקי נסע בפעם הראשונה לרבי, ביקשו בני המשפחה שישאל את הרבי מה לעשות לגבי יום היארצייט מכיוון שאינם יודעים דבר על יום הסתלקותו. כאשר הציג את השאלה בפני הרבי, ענה הרבי: "איהם פעלט גארניט... ער איז שוין לאנג אין די הויכע עולמות (נוסח אחר: בגן עדן)... אויב די משפחה וויל - קען מען אפשטעלין כ"ד טבת". לו לא חסר מאומה... הוא מצוי זה כבר בעולמות העליונים (נוסח אחר: בגן עדן)... אם המשפחה רוצה - אפשר לקבוע את יום היארצייט לכ"ד טבת. | |||
כשבתו של ר' יעקב, מרת בלומה גלפרין, נסעה ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]], היא שאלה מדוע דווקא [[כ"ד בטבת|כ"ד טבת]] ולא [[י' בשבט|יו"ד שבט]], שזה נראה לה תאריך מתאים יותר, מכיוון שהוא קשור [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|לאדמו"ר הריי"צ]]. אחרי שהרבי השיב לה מספר תשובות, והיא עדיין לא השתכנעה בגלל הצער שנבע מהקומוניזם ועוד, פני הרבי הרצינו, הוא התרומם קצת ונשען באגרופיו על השולחן. אגרופיו השתנו מאדום ללבן ומלבן לאדום, ואז הוא אמר: "א איד וואס האט אויסגעפירט דעם אלטן רבינ'ס כוונה!" ("איך אפשר אחרת?! הרי הוא היה יהודי שנשא את כוונת [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]!") | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 80: | שורה 98: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/06/blog-post_38.html תפילת 'וותיקין' ובזמנה או תפילה באריכות? הרבי הריי"צ במשל מופלא לחסיד ר' יעקב זכריה מסקליק]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25101&pgnum=1 '''בטאון חב"ד גיליון 10'''] | |||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב | ||
| שורה 95: | שורה 115: | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]] | ||
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]] | [[קטגוריה:מניין כריתת הברית]] | ||
[[en:Yaakov Zechariah of Skalik]] | |||