תקנות רבותינו נשיאינו – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
 
(14 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
'''תקנות רבותינו נשיאינו''' הינם מכלול של הוראות כלליות שהורו לחסידים על מנת לאפשר להם להתעלות ו[[התקשרות|להתקשר]] אליהם, והם אחד מדרכי ההתקשרות העיקריות.
'''תקנות רבותינו נשיאינו''' הינם מכלול של הוראות כלליות שהורו לחסידים על מנת לאפשר להם להתעלות ו[[התקשרות|להתקשר]] אליהם, והם אחד מדרכי ההתקשרות העיקריות.


שורה 5: שורה 4:


==מהות התקנות==
==מהות התקנות==
בשיחה מיוחדת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/14 שיחת מוצאי פסח שני תש"י בסופה].}} ביאר הרבי כי ענינם של התקנות שמתחדשות על ידי [[נשיא ישראל|נשיאי ישראל]] בכל דור הוא כדי לברר ולתקן את האדם כפי מה שנצרך באותו דור. מסיבה זו נקראים הוראות אלו לא קרויות 'הוראות' או 'ציוויים', אלא קרואים בשם 'תקנות' מלשון תיקון.
בשיחה מיוחדת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/14 שיחת מוצאי פסח שני תש"י בסופה].}} ביאר הרבי כי ענינם של התקנות שמתחדשות על ידי [[נשיא הדור|נשיאי ישראל]] בכל דור הוא כדי לברר ולתקן את האדם כפי מה שנצרך באותו דור. מסיבה זו הוראות אלו לא קרויות 'הוראות' או 'ציוויים', אלא קרואים בשם 'תקנות' מלשון תיקון.


ובדיוק כפי ש"משה תיקן להם לישראל"{{הערה|[[מסכת מגילה]] בסופה. הובא גם ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן תכ"ט ס"ד.}}, כך הם גם התקנות בכל דור ודור על ידי ה'משה רבינו' של אותו הדור.
ובדיוק כפי ש"משה תיקן להם לישראל"{{הערה|[[מסכת מגילה]] בסופה. הובא גם ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן תכ"ט ס"ד.}}, כך הם גם התקנות בכל דור ודור על ידי ה'משה רבינו' של אותו הדור.
שורה 16: שורה 15:
הרבי תבע מהחסידים לקיים את התקנות באופן רציף ועיקבי, ולא לבטל את קיום התקנות של הרבי אפילו פעם אחת. ובלשונו: "להזהר שלא תהי' חלישות ח"ו בענין ההתקשרות אל הרבי, היינו, לא רק שלילת הפסק ההתקשרות ח"ו, אלא גם שלילת איזו חלישות עכ"פ בקיום תקנותיו של הרבי . . שההפסק הוא גם כאשר עוברים על תקנה של הרבי פעם אחת בלבד"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/4/שיחת ש"פ וארא מברכים החודש שבט, תשי"ב סעיף ז'].}}.
הרבי תבע מהחסידים לקיים את התקנות באופן רציף ועיקבי, ולא לבטל את קיום התקנות של הרבי אפילו פעם אחת. ובלשונו: "להזהר שלא תהי' חלישות ח"ו בענין ההתקשרות אל הרבי, היינו, לא רק שלילת הפסק ההתקשרות ח"ו, אלא גם שלילת איזו חלישות עכ"פ בקיום תקנותיו של הרבי . . שההפסק הוא גם כאשר עוברים על תקנה של הרבי פעם אחת בלבד"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/4/שיחת ש"פ וארא מברכים החודש שבט, תשי"ב סעיף ז'].}}.


בנוגע לחלק מהתקנות, התבטא הרבי בחריפות כי מי שאינו שומר עליהם אינו יכול להיקרא [[שליח]] שלו"אלה שאינם שומרים על התקנות בנוגע למשקה, אינם שלוחיי"{{הערה|בנוגע ל[[גזירת המשקה]] - ב[[יחידות]] לחברי [[מזכירות הרבי|המזכירות]] והנהלת [[צעירי אגודת חב"ד ארה"ב|צא"ח]] ב' [[סיוון]] תשכ"ח.}}.
בנוגע לחלק מהתקנות, התבטא הרבי בחריפות כי מי שאינו שומר עליהם אינו יכול להיקרא [[שליח]] שלו: "אלה שאינם שומרים על התקנות בנוגע למשקה, אינם שלוחיי"{{הערה|בנוגע ל[[גזירת המשקה]] - ב[[יחידות]] לחברי [[מזכירות הרבי|המזכירות]] והנהלת [[צעירי אגודת חב"ד ארה"ב|צא"ח]] ב' [[סיוון]] תשכ"ח.}}.


חסידים נוהגים לומר כי כשם ש"כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו", וכדי להיות קשור לקב"ה צריך גם ללמוד תורה וגם לקיים מצוות, כך הוא גם בנוגע ל[[התקשרות]] לרבי שכדי להיות קשורים באמת מוכרחים גם את לימוד התורה שלו וגם את קיום ה'מצוות' שלו, שהם התקנות שהנהיג.
חסידים נוהגים לומר כי כשם ש"כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו", וכדי להיות קשור לקב"ה צריך גם ללמוד תורה וגם לקיים מצוות, כך הוא גם בנוגע ל[[התקשרות]] לרבי שכדי להיות קשורים באמת מוכרחים גם את לימוד התורה שלו וגם את קיום ה'מצוות' שלו, שהם התקנות שהנהיג.
שורה 26: שורה 25:
[[אדמו"ר הזקן]] היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג [[אדמו"ר הזקן]] מספר תקנות וחידושים, חלקם ייעודיות עבור קהל החסידים, וחלקם תקנות כלליות של הידורי מצוה, אותם תיקן עבור כלל ישראל:
[[אדמו"ר הזקן]] היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג [[אדמו"ר הזקן]] מספר תקנות וחידושים, חלקם ייעודיות עבור קהל החסידים, וחלקם תקנות כלליות של הידורי מצוה, אותם תיקן עבור כלל ישראל:
*[[תקנות ליאזנא]] - תקנות המגבילות ומגדירות את אופן [[נסיעה לרבי|נסיעת החסידים אל הרבי]] ואת זמני הנסיעות.
*[[תקנות ליאזנא]] - תקנות המגבילות ומגדירות את אופן [[נסיעה לרבי|נסיעת החסידים אל הרבי]] ואת זמני הנסיעות.
*[[סכינים מלוטשים]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.
*[[תקנת הסכינים המלוטשות|סכינים מלוטשים]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.
*[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב סת"ם]] - צורת [[אותיות]] חדשה המשלבת קבלה והלכה, כידוע הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמו"ר הזקן ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת"ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.
*[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב סת"ם]] - צורת [[אותיות]] חדשה המשלבת קבלה והלכה, כידוע הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמו"ר הזקן ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת"ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.
*[[חלוקת הש"ס]] - סיום הש"ס מידי שנה על-ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.
*[[חלוקת הש"ס]] - סיום הש"ס מידי שנה על-ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.
שורה 32: שורה 31:
*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.
*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.
*[[קשר תפילין בשיטת אדמו"ר הזקן|קשר התפילין]] - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ז סעיף י"ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע"ו) עמוד 82.}} ותפילין של יד{{הערה|קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.}}.
*[[קשר תפילין בשיטת אדמו"ר הזקן|קשר התפילין]] - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ז סעיף י"ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע"ו) עמוד 82.}} ותפילין של יד{{הערה|קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.}}.
*[[שליח ציבור|שלוחי ציבור]] - כחלק מעיסוקו ודרישתו להחדיר את [[עבודת התפילה]] בין החסידים במתינות, תיקן לבחור אנשים קבועים הראוים לעבור כשלוחי ציבור על פי הגורל או בריצוי רוב המנין, שיתפללו מלה במלה בדרך המיצוע בקול רם מבלי להאריך או לקצר יתר על המדה{{הערה|1=[[קונטרס אחרון - פרק ט']].}}.
*[[שליח ציבור|שלוחי ציבור]] - כחלק מעיסוקו ודרישתו להחדיר את [[עבודת התפילה]] בין החסידים במתינות, תיקן לבחור אנשים קבועים הראוים לעבור כשלוחי ציבור על פי הגורל או בריצוי רוב המנין, שיתפללו מילה במילה בדרך המיצוע בקול רם מבלי להאריך או לקצר יתר על המדה{{הערה|1=[[קונטרס אחרון - פרק ט']].}}.


מבין כלל התקנות ראה אדמו"ר הזקן כזכות לעצמו שלושה תיקונים עיקריים: תיקון המקווה שיהיה נח לחמם אותה, סכינים מלוטשות, ובטול המטות הרחבות{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Hecht%20-%20Tammuz%205,%205770.pdf זכרון הרז"ש דווארקין עמוד 59].}}.
מבין כלל התקנות ראה אדמו"ר הזקן כזכות לעצמו שלושה תיקונים עיקריים: תיקון המקווה שיהיה נח לחמם אותה, סכינים מלוטשות, ובטול המטות הרחבות{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Hecht%20-%20Tammuz%205,%205770.pdf זכרון הרז"ש דווארקין עמוד 59].}}.
שורה 41: שורה 40:


===אדמו"ר הריי"צ===
===אדמו"ר הריי"צ===
*[[חת"ת]] - אמירת השיעורים היומיים ב[[חומש]] [[תהילים]] [[ותניא]].
*[[חת"ת]] - אמירת השיעורים היומיים ב[[חומש]] [[תהלים]] ו[[תניא]].
*[[אמירת תהילים בשבת מברכים]] - אמירת ספר התהילים ב[[שבת מברכים]] קודם התפילה.
*[[שבת מברכים#מנהגי שבת מברכים|אמירת תהלים בשבת מברכים]] - אמירת ספר התהלים ב[[שבת מברכים]] קודם התפילה, על מנת להשפיע ברכה לכל ימי החודש כולו.
*[[ניגוני רבותינו נשיאינו]] - להכריז של מי מרבותינו נשיאינו כל ניגון{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%22%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93%22 יומן תשרי תשנ"ב].}}.
*[[:קטגוריה:ניגוני רבותינו נשיאינו|ניגוני רבותינו נשיאינו]] - להכריז של מי מרבותינו נשיאינו כל ניגון{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%91_-_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%22%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93%22 יומן תשרי תשנ"ב].}}.


===הרבי שליט"א===
===הרבי ===
{{תקנות הרבי}}
{{תקנות הרבי}}
*[[תקנת לימוד הרמב"ם|לימוד הרמב"ם]] - לימוד ספרי 'היד החזקה' בשלושה מסלולים, מתוך מטרה לאחד את כללות ישראל.
*[[תקנת לימוד הרמב"ם|לימוד הרמב"ם]] - לימוד ספרי 'היד החזקה' בשלושה מסלולים, מתוך מטרה לאחד את כללות ישראל.
*[[ספר התניא#לימודו|תניא לפני התפילה]] - לימוד פרק תניא כהכנה לתפילה.
*[[ספר התניא#לימודו|תניא לפני התפילה]] - לימוד פרק תניא כהכנה לתפילה - ועם הדגשה על [[חזרת פרק מ"א לפני התפילה|פרק מ"א]].
*[[לימוד עניני בית הבחירה|לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים]] - עיסוק בעניני בית המקדש בשבועות של [[בין המיצרים]], על יסוד דברי חז"ל כי העוסק בתורת הבית מעלה עליו הקב"ה כאילו בונה אותו ממש.
*[[לימוד עניני בית הבחירה|לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים]] - עיסוק בעניני בית המקדש בשבועות של [[בין המיצרים]], על יסוד דברי חז"ל כי העוסק בתורת הבית מעלה עליו הקב"ה כאילו בונה אותו ממש.
*[[לימוד עניני גאולה ומשיח]] - לימוד עניני גאולה ומשיח מתוך מטרה לקרב ולזרז ולהתחיל לחיות בזמן הגאולה.
*[[לימוד עניני גאולה ומשיח]] - לימוד עניני גאולה ומשיח מתוך מטרה לקרב ולזרז ולהתחיל לחיות בזמן הגאולה.
שורה 72: שורה 71:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*הרב [[אלישיב קפלון]], '''תקנות הרבי''' - הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]' תשע"ב
*הרב [[אלישיב קפלון]], '''תקנות הרבי''' - הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]' תשע"ב
*[[שבועון כפר חב"ד]] גליון ערב ראש השנה תשפ"א - דברי הרבי קודש קודשים {{*}} הרב יחיאל מנחם מענדל קלמנסון, גליון 1881 עמוד 18


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:התקשרות]]
[[קטגוריה:התקשרות]]
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]