נח – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
תיקון שגיאה |
||
| (14 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נֹחַ''' הוא הדמות הראשית בסיפור [[המבול]] ב[[ספר בראשית]]. קורותיו מסופרים | '''נֹחַ''' הוא הדמות הראשית בסיפור [[המבול]] ב[[ספר בראשית]]. קורותיו מסופרים בפרקים {{תנ"ך|בראשית|ו|ללא=ספר|קצר=כן}} עד {{תנ"ך|בראשית|ט|ללא=ספר|קצר=כן}} ובפרשה הקרויה על שמו, [[פרשת נח]]. | ||
נח היה בנו של למך בן מתושלח והוא היה דור עשירי ל[[אדם הראשון]]. לנח היו שלשה בנים: שֵׁם, חם ויפת. הוא חי 950 שנה, שהחלו בשנת א'נ"ו והסתיימו בשנת ב'ו'. | נח היה בנו של למך בן מתושלח והוא היה דור עשירי ל[[אדם הראשון]]. לנח היו שלשה בנים: שֵׁם, חם ויפת. הוא חי 950 שנה, שהחלו בשנת א'נ"ו והסתיימו בשנת ב'ו'. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'.|מקור= | וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'.|מקור= | ||
בראשית ה, כ"ז-כ"ח|מרכאות=כן}} | בראשית ה, כ"ז-כ"ח|מרכאות=כן}} | ||
מפרש [[רש"י]], שעד שבא נח לעולם, הארץ | מפרש [[רש"י]], שעד שבא נח לעולם, הארץ הייתה מוציאה קוצים ודרדרים כשזורעים בה חיטים, משום הקללה שקולל [[אדם הראשון]] לאחר [[חטא עץ הדעת]]. כשבא נח, הכין להם את כלי המחרישה ונחה הארץ. אמרו אנשי דורו "זה ינחמנו", יניח ממנו, את קללת הארץ{{הערה|גם בהמשך הפרשה מתואר נח כ"איש האדמה" כחלק מעיסוקו זה. אבן עזרא}}. | ||
מובא במדרש{{הערה|מדרש תנחומא, בראשית יא, ה}} שנח נולד מהול, ובשעה שהקב"ה ארר את האדמה, אמר לאדם שהדבר יימשך עד שתוליד אדם מהול, וזו הסיבה שלמך אמר זה ינחמנו. | מובא במדרש{{הערה|מדרש תנחומא, בראשית יא, ה}} שנח נולד מהול, ובשעה שהקב"ה ארר את האדמה, אמר לאדם שהדבר יימשך עד שתוליד אדם מהול, וזו הסיבה שלמך אמר זה ינחמנו. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
עוד כתבו המפרשים{{הערה|פירוש הרא"ש בשם רבי יהודה החסיד}}, שעד ימי נח לא היה לבני האדם פיסוק אצבעות והיו יכולים לחרוש האדמה בידיהם. כשראה למך שנולד נח עם פיסוק אצבעות ולא יוכל לחרוש בידיו, הבין שעתיד הוא לתקן כלי מחרישה. | עוד כתבו המפרשים{{הערה|פירוש הרא"ש בשם רבי יהודה החסיד}}, שעד ימי נח לא היה לבני האדם פיסוק אצבעות והיו יכולים לחרוש האדמה בידיהם. כשראה למך שנולד נח עם פיסוק אצבעות ולא יוכל לחרוש בידיו, הבין שעתיד הוא לתקן כלי מחרישה. | ||
כשמלאו לנח חמש מאות שנה, נולדו לנח ולאשתו נעמה{{הערה|על הפסוק "ואחות תובל קין נעמה" (בראשית ד, כב) נאמר במדרש: א"ר אבא בר כהנא נעמה אשתו של נח | כשמלאו לנח חמש מאות שנה, נולדו לנח ולאשתו נעמה{{הערה|על הפסוק "ואחות תובל קין נעמה" (בראשית ד, כב) נאמר במדרש: א"ר אבא בר כהנא נעמה אשתו של נח הייתה, למה היו קורין אותה נעמה שהיו מעשיה נעימים.}}, הבנים שֵׁם חם ויפת. התורה מונה אותם בסדר זה, אף שיפת היה הגדול, כדי לציין תחילה את שם שהיה צדיק ונולד מהול וש[[אברהם אבינו]] יצא מזרעו{{הערה|בראשית רבה, הובא ברש"י}}. | ||
===צדקותו=== | ===צדקותו=== | ||
דורו של נח השחיתו את דרכם | דורו של נח השחיתו את דרכם ב[[עבודה זרה|עבודת אלילים]], גילוי עריות ומילאו ידיהם חמס וגזל. נח לעומתם נזהר משלשת עבירות אלו, לא פנה אל אלילים, נזהר מעריות כי נולד מהול והיה תמים{{הערה|וכן ב[[ילקוט שמעוני]]: נח איש צדיק תמים. מלמד שנולד מהול.}}, ולא גזל משל אחרים{{הערה|כלי יקר. ומקשר זאת לשלושת המעלות האמורות בנח איש צדיק, תמים היה, את האלוקים התהלך נח.}}. ומשום צדקותו "מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'"{{הערה|בראשית ו, ח}}. | ||
התורה מתארת את נח כ"צדיק בדורותיו": {{ציטוט|תוכן=אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ|מקור=בראשית ו' ט'|מרכאות=כן}} | התורה מתארת את נח כ"צדיק בדורותיו": | ||
{{ציטוט|תוכן=אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ|מקור=בראשית ו' ט'|מרכאות=כן}} | |||
יש מחכמי ישראל{{הערה|ריש לקיש בגמרא סנהדרין קח, א, הובא ברש"י}} שפירשו זאת לשבח, שאילו היה חי בדור צדיקים היה צדיק יותר. אך יש שפירשו זאת לגנאי, שלפי דורו הנפשע היה נחשב לצדיק, אך אילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום{{הערה|דעת רבי יוחנן שם. ב[[ספר הזוהר]] מפרט שלושה דורות של צדיקים שלעומתם נח אינו נחשב לכלום: דורו של אברהם, דורו של משה ודורו של דוד. ראה לקוטי שיחות חלק לה, עמ' 15}}. | יש מחכמי ישראל{{הערה|ריש לקיש בגמרא סנהדרין קח, א, הובא ברש"י}} שפירשו זאת לשבח, שאילו היה חי בדור צדיקים היה צדיק יותר. אך יש שפירשו זאת לגנאי, שלפי דורו הנפשע היה נחשב לצדיק, אך אילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום{{הערה|דעת רבי יוחנן שם. ב[[ספר הזוהר]] מפרט שלושה דורות של צדיקים שלעומתם נח אינו נחשב לכלום: דורו של אברהם, דורו של משה ודורו של דוד. ראה לקוטי שיחות חלק לה, עמ' 15}}. | ||
| שורה 29: | שורה 30: | ||
רש"י מביא מהמדרש{{הערה|בראשית רבה לב, ו}} שנח מקטני אמנה היה, מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול. זו הסיבה שלא נכנס אל התיבה עד שדחקוהו המים להיכנס, ככתוב בפסוק{{הערה|בראשית ז, ז}} "ויבוא נח.. אל התיבה מפני מי המבול". | רש"י מביא מהמדרש{{הערה|בראשית רבה לב, ו}} שנח מקטני אמנה היה, מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול. זו הסיבה שלא נכנס אל התיבה עד שדחקוהו המים להיכנס, ככתוב בפסוק{{הערה|בראשית ז, ז}} "ויבוא נח.. אל התיבה מפני מי המבול". | ||
ב[[תורת החסידות]] מובא ש[[דניאל]] היה [[צדיק]] יחידי בדורו כ[[נוח|נח]] בזמנו{{הערה|[[תורת חיים]], בראשית ח"א, קכ"א, ב}}. | |||
==נח והמבול== | ==נח והמבול== | ||
| שורה 43: | שורה 46: | ||
==לאחר המבול== | ==לאחר המבול== | ||
הרבי מביא בנוגע לנח שהיה "אדם הראשון" אחר המבול. | |||
לאחר שיבשה הארץ, ציווה ה' לנח ולבניו לצאת מן התיבה, הם ושאר החיות שבתיבה, ולשוב לעסוק בפריה ורביה. נח בנה [[מזבח]] לה' והקריב עליו [[קרבנות]] לה'. ה' נשבע שלא ישוב להשמיד את העולם כפי שהשמיד את דור המבול. הקב"ה בירך את נח ובניו - שם חם ויפת, בברכת "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה" והחל לצוותם ב[[שבע מצוות בני נח]]. | לאחר שיבשה הארץ, ציווה ה' לנח ולבניו לצאת מן התיבה, הם ושאר החיות שבתיבה, ולשוב לעסוק בפריה ורביה. נח בנה [[מזבח]] לה' והקריב עליו [[קרבנות]] לה'. ה' נשבע שלא ישוב להשמיד את העולם כפי שהשמיד את דור המבול. הקב"ה בירך את נח ובניו - שם חם ויפת, בברכת "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה" והחל לצוותם ב[[שבע מצוות בני נח]]. | ||
| שורה 54: | שורה 59: | ||
===שמו של נח=== | ===שמו של נח=== | ||
[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/2/8c.htm תורה אור ריש פרשת נח]}} מדגיש בשמו של נח את דברי רש"י שהשם נח הוא מלשון מנוחה, וכלשון המדרש{{הערה|בראשית רבה פרשה ל, ה (ובמתנות כהונה שם)}} "נייחא דרוחא", שהוא בחינת שביתה כאדם השובת ממלאכתו. ומביא אודות כך את הפסוק האמור לגבי [[שבת]] "וישבות ביום השביעי" ותרגומו של הפסוק הוא, ונח ביומא שביעאה. ומה שהתורה אומרת | [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/2/8c.htm תורה אור ריש פרשת נח]}} מדגיש בשמו של נח את דברי רש"י שהשם נח הוא מלשון מנוחה, וכלשון המדרש{{הערה|בראשית רבה פרשה ל, ה (ובמתנות כהונה שם)}} "נייחא דרוחא", שהוא בחינת שביתה כאדם השובת ממלאכתו. ומביא אודות כך את הפסוק האמור לגבי [[שבת]] "וישבות ביום השביעי" ותרגומו של הפסוק הוא, ונח ביומא שביעאה. ומה שהתורה אומרת נח נח, פעמיים, הם "נייחא דעילאי" ו"נייחא דתתאי" שהם שני הבחינות שישנם בשבת, שבת תתאה ושבת עילאה. מי המבול מכונים בהפטרת פרשת נח{{הערה|ישעיה נד, ט}} "מי נח", משום שמי המבול טיהרו את הארץ ופעלו "נייחא דרוחא", מנוחה ורגיעה. | ||
כך מבחינה רוחנית, טרדות הפרנסה וענייני גשמיות העולם הטורדים את מנוחתו של כל יהודי הם כמו המבול ונקראים "מי נח", כי הם צופנים בתוכם כוונה טובה. דווקא בזכות הקשיים והמכשולים, כאשר האדם עומד מולם ומתגבר עליהם, הוא מצליח לחשוף את ניצוצות הקדושה הטמונים בהם, עד שהם עצמם נהפכים לטוב ולקדושה, ואף מסייעים לו בעבודת ה' ונעשה "נייחא דרוחא", מנוחה ורגיעה, בעליונים ובתחתונים. | כך מבחינה רוחנית, טרדות הפרנסה וענייני גשמיות העולם הטורדים את מנוחתו של כל יהודי הם כמו המבול ונקראים "מי נח", כי הם צופנים בתוכם כוונה טובה. דווקא בזכות הקשיים והמכשולים, כאשר האדם עומד מולם ומתגבר עליהם, הוא מצליח לחשוף את ניצוצות הקדושה הטמונים בהם, עד שהם עצמם נהפכים לטוב ולקדושה, ואף מסייעים לו בעבודת ה' ונעשה "נייחא דרוחא", מנוחה ורגיעה, בעליונים ובתחתונים. | ||
===מעשיו של נח=== | ===מעשיו של נח{{הערה|פעולת נח על דור המבול ועל העולם כולו, בכמה רבדים (4), וההוראה מזה, ראה ש"פ נח תשמ"ה התוועדויות ע' 508 ואילך.}}=== | ||
נאמר בספר הזוהר{{הערה|זהר פרשת נח סז, ב ואילך}} שנח לא התפלל על אנשי דורו, ולכן נקרא המבול על שמו{{הערה|ויש דורשים אותו לגנאי משום כך. ראה לקוטי שיחות חלק כ"ה עמ' 19}}. מבואר שנח לא התפלל על בני דורו ולא לימד עליהם זכות משום שקודם המבול עדיין לא הייתה קיימת אפשרות ה[[תשובה]] בעולם. באותה תקופה היו שני מצבים קיצוניים בלבד: מצד אחד הצדיקים שבכל דור, שקיימו את המצוות שניתנו לאדם הראשון ולמדו תורה, ובצד השני החוטאים, שעליהם נאמר "מלאה הארץ חמס". לא היה מצב של בעלי תשובה. | נאמר בספר הזוהר{{הערה|זהר פרשת נח סז, ב ואילך}} שנח לא התפלל על אנשי דורו, ולכן נקרא המבול על שמו{{הערה|ויש דורשים אותו לגנאי משום כך. ראה לקוטי שיחות חלק כ"ה עמ' 19}}. מבואר שנח לא התפלל על בני דורו ולא לימד עליהם זכות משום שקודם המבול עדיין לא הייתה קיימת אפשרות ה[[תשובה]] בעולם. באותה תקופה היו שני מצבים קיצוניים בלבד: מצד אחד הצדיקים שבכל דור, שקיימו את המצוות שניתנו לאדם הראשון ולמדו תורה, ובצד השני החוטאים, שעליהם נאמר "מלאה הארץ חמס". לא היה מצב של בעלי תשובה. | ||
| שורה 72: | שורה 77: | ||
שני הקטבים הללו מייצגים את שתי התקופות בחייו של נח – קודם המבול ואחר המבול. קודם המבול חי נח בעולם שאין בו אפשרות של תשובה, ולכן לא התפלל על אנשי דורו. לעומת זאת, לאחר המבול נפתחה תקופה חדשה, תקופה שבה ניתנה האפשרות לשוב בתשובה ואפילו להפוך את הרע לטוב, עד הטוב הנשגב של הגאולה. | שני הקטבים הללו מייצגים את שתי התקופות בחייו של נח – קודם המבול ואחר המבול. קודם המבול חי נח בעולם שאין בו אפשרות של תשובה, ולכן לא התפלל על אנשי דורו. לעומת זאת, לאחר המבול נפתחה תקופה חדשה, תקופה שבה ניתנה האפשרות לשוב בתשובה ואפילו להפוך את הרע לטוב, עד הטוב הנשגב של הגאולה. | ||
==ראו גם== | |||
*[[דבר מלכות נח]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 80: | שורה 88: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פרשת נח]] | [[קטגוריה:פרשת נח]] | ||
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | |||
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]] | |||