אותיות האל"ף בי"ת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעריכה}}
-{{אותיות}}
 {{פירוש נוסף|נוכחי=אותיות ה[[אל"ף]] [[בי"ת]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[אותיות (פירושונים)]]}}
+{{אות
-'''אותיות''' הינן עשרים ושתים תבניות קבועות בהן ניתן ליצור מגוון אין סופי של מילים. ב[[תורת החסידות]] תופסים האותיות משמעות עמוקה ורחבה, בהיות ש[[מהות]] ה[[נפש]] היא אותיות והיא מלאה בהם ואף העולם נברא ומתהווה בכל רגע, על ידי אותיות ל[[לשון הקודש]], שמבטאות עשרים ושתים המשכות רוחניות מ[[ספירת המלכות]] ש[[עולם האצילות]]. בצורת כל אות ניתן להבחין וללמוד את אופן ההמשכה האלקית העובר דרכה. לאותיות גם משמעויות ורמזים רוחניים באין סוף רבדים.
+|שם=אותיות האל"ף בי"ת
+|תמונה=[[קובץ:אותיות מעודכן רשי סתם.png|150px|מרכז]]
+}}
+[[קובץ:א"ב.jpg|שמאל|ממוזער|ילד לומד את האותיות הא"ב]]
+'''אותיות''' הינן עשרים ושתים תבניות קבועות בהן ניתן ליצור מגוון רב של מילים, ואין סוף צירופים שונים. ב[[תורת החסידות]] תופסים האותיות משמעות עמוקה ורחבה, בהיות ש[[מהות]] ה[[נפש]] היא אותיות והיא מלאה בהם ואף העולם נברא ומתהווה בכל רגע, על ידי אותיות ל[[לשון הקודש]], שמבטאות עשרים ושתים המשכות רוחניות מ[[ספירת המלכות]] שב[[עולם האצילות]]. בצורת כל אות ניתן להבחין וללמוד את אופן ההמשכה האלקית העובר דרכה. לאותיות גם משמעויות ורמזים רוחניים באין סוף רבדים.
 ==מערכת האותיות==
+[[קובץ:לוח האלף בית והנקודות.jpg|ממוזער|לוח האל"ף בי"ת וה[[נקודות]] כפי שנדפס בתחילת [[סידור תהלת השם]]]]
 ===אות א'===
+{{ערך מורחב|ערך=[[א]]}}
 האות אל"ף היא האות הראשונה במערכת אותיות של לשון הקודש ובאות זו מתחילים עשרת הדברות במילה "אנכי ה' אלוקיך".
-האות אלף רומזת על הקב"ה שהוא "אלופו של עולם"{{הערת שוליים|בשנת [[תשנ"ב]] הסביר הרבי ב[[שיחה]] שהמילה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שבגאולה העולם עצמו ישאר כפי שהוא ורק האל"ף - הקדוש ברוך הוא - יחדור בו בגלוי.}}.
+האות אלף רומזת על [[הקב"ה]] שהוא "אלופו של עולם"{{הערה|בשנת [[תשנ"ב]] הסביר הרבי ב[[שיחה]] שהמילה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שבגאולה העולם עצמו ישאר כפי שהוא ורק האל"ף - [[הקדוש ברוך הוא]] - יחדור בו בגלוי.}}.
-צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת ל[[חכמה עילאה]]. אות "י" תחתונה הרומזת על [[חכמה תתאה]]] ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ל[[יראת שמים]] המחברת בין החכמה העליונה ולחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות ב[[סדר השתלשלות]] מ[[עולם|עולמות]] עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות [[צמצום]] ביניהם, המרומז באות "ו".
+צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת ל[[חכמה עילאה]]. אות "י" תחתונה הרומזת על [[חכמה תתאה]] ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ל[[יראת שמים]] המחברת בין החכמה העליונה ולתחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות ב[[סדר השתלשלות]] מעולמות עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות [[צמצום]] ביניהם, המרומז באות "ו".
-רמזים נוספים באות אלף, בעבודת ה':
+===אות ב'===
+{{ערך מורחב|ערך=[[ב]]}}
+אות '''בי"ת''' היא אות השניה ובה פותחת התורה, במילה "בראשית ברא אלוקים" שהוא סימן '''ב'''רכה.
+אור השבת מתגלה על ידי אות זו כמו שנאמר בספר יצירה{{הערה|פרק ד}}: המליך אות ב' וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה, וצר בו שבתי בעולם, ושבת בשנה, ופה בנפש.
+===אות ג'===
+{{ערך מורחב|ערך=[[ג]]}}
+אות '''גימ"ל''' היא אות השלישית.
-יו"ד, יהודי מלמעלה ויו"ד, יהודי מלמטה, וקו האמונה מחברן. לפי נוסחא אחרת; ה"א" בא להורות על נשמת היהודי (יו"ד) כפי שהיא למעלה (בשמים), ונשמת היהודי למטה - בהתלבשותו בגוף, וקו של יראת שמים המחבר אותם.
+חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת ה[[מלכות]] הנקראת בשם "דל".
-והיינו, שגם בהיות נשמתו מלובשת בגוף ונפש בהמית - הוא קשור לה' כפי שהיה קשור בהיות נשמתו למעלה, וזאת ע"י חיזוק האמונה ויראת שמים.
+ערכה המספרי (גימטריה) של אות "גימ"ל" הוא - 3.
-האות "א" - אל"ף - רומזת לשלשה ענינים:
+===אות ד'===
+{{ערך מורחב|ערך=[[ד]]}}
+אות '''דל"ת''' היא אות הרביעית מבין האותיות של [[לשון הקודש]].
-#אל"ף - [[אלופו של עולם]].
+חז"ל אמרו כי [[גימ"ל]] דל"ת הוא גומל דלים. ומבואר בחסידות שאות [[גימ"ל]] מורה על ספירת ה[[יסוד]] המשפיעה ל[[דל"ת]] המורה על ספירת ה[[מלכות]].
-#אל"ף - [[אולפנא]] ולימוד, כמו אאלפך חכמה! אאלפך בינה.
-#אל"ף - אותיות '[[פלא]]'.
-וכל שלשת ענינים אלו שבאות 'א' (אל"ף), יתגלו בתוך ה[[גולה]] ויהפכוה לגאולה.
+עוד מבואר כי דל"ת הוא "דלית ליה מגרמיה כלום" שמורה על ספירת המלכות, וכאשר נמשך בה [[יו"ד]] נעשית היא אות [[ה"א]].
-ו[[מלך המשיח]] שיש בו כל שלשת הבחינות הללו, והיינו, שהוא [[ביטול|בטל]] בתכלית לאלופו של עולם בקבלת עול מלכות שמים, ונוסף לזה הוא חכם בחכמת התורה - אאלפך חכמה,  ומעל כל זה הוא דבק ומאוחד בעצמותו ית' גם בגופו הגשמי, הנה, רק הוא יחדיר ויגלה את ה'א' בעולם, על כל שלושה עניניה הנ"ל, ויהפוך את הגולה לגאולה בחסד וברחמים.
+ערכה המספרי (גימטריה) של אות "דל"ת" הוא - 4.
-ערכה המיספרי ([[גימטריה]]) של אות אל"ף הוא - 1.
+===אות ה'===
-===אות ב'===
+{{ערך מורחב|ערך=[[ה]]}}
-אות '''בי"ת''' היא אות השניה ובה פותחת התורה, במילא "בראשית ברא אלוקים" שהוא סימן '''ב'''רכה.
+אות '''ה"א''' היא האות החמישי מבין האותיות של [[לשון הקודש]]. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א ב[[גימטריא]] הוא חמש.
-ערכה המיספרי (גימטריה) של אות בי"ת הוא - 2 והיא מורה על ספירות [[חכמה ובינה]].
+בשם [[הוי"ה]] שני אותיות ה"א, אשר מורות על ספירת ה[[בינה]] וספירת ה[[מלכות]].
-===אות ג'===
+===אות ו'===
-אות '''גימ"ל''' היא אות השלישית.
+{{ערך מורחב|ערך=[[ו]]}}
+אות '''וי"ו''' היא אות השישית מבין אותיות של [[לשון הקודש]].
+אות וי"ו מורה על המשכה, ולכן תמונתה היא כ[[יו"ד]] אשר נמשך ממנה השפעה על ידי קו.
+ערכה של אות וי"ו ב[[גימטריא]] הוא שש, והיא מורה על ששת ה[[מידות (ספירות)|מידות]]. שאות זו היא אות השלישית בשם [[הוי"ה]], וגם משום כך היא מורה על המידות.
-חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת ה[[מלכות]] הנקראת בשם "דל".
+ערכה המספרי (גימטריה) של אות "ו" הוא - 6.
-ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "גימ"ל" הוא - 3.
+===אות ז'===
+{{ערך מורחב|ערך=[[ז]]}}
+האות ז' כשמה כן היא - זיין, כלי הנצח הנלחם בכוחות הרע להתעלות מעלה מעלה.
-====תמונתה====
+===אות ח'===
-תמונת אות גימ"ל היא אות [[וי"ו]] עם נקודה שהיא [[יו"ד]] תחתיו. והיא מורה על ספירת ה[[יסוד]], המשפיעה לספירת ה[[מלכות]]. וענין שצורתה הוא כאותיות וי"ו יו"ד הוא כמו אות [[וי"ו]], אלא שצורת אות וי"ו היא יו"ד וי"ו, וצורת אות גימ"ל היא וי"ו יו"ד. וביאור הענין שאות וי"ו מורה על פנימיות הטיפה שהיא יו"ד בראשית השפע, ונמשכה בשפע הוי"ו אחר כך. ואות גימ"ל הוא בהיפוך, אות וי"ו תחילה ואחר כך יו"ד,  להורות על סיום השפע בספירת ה[[מלכות]] אחרי המשכת האור והשפע מן המשפיע.
+{{ערך מורחב|ערך=[[ח]]}}
+האות ח' כשמה כן היא מלשון חיתת אלוקים, היא ממידת ההוד המפילה את חיתתה על צבאות מעלה.
-===אות ד'===
+===אות ט'===
-אות '''דל"ת''' היא אות הרביעית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]].
+{{ערך מורחב|ערך=[[ט]]}}
+האות ט' מורה על [[טוב]] דהיינו ההשפעה של מידת היסוד הנותנת חיות וטוב לעולמות.
-חז"ל אמרו כי [[גימ"ל]] דל"ת הוא גומל דלים. ומבואר בחסידות שאות [[גימ"ל]] מורה על ספירת ה[[יסוד]] המשפיעה ל[[דל"ת]] המורה על ספירת ה[[מלכות]].
+===אות י'===
+{{ערך מורחב|ערך=[[י]]}}
+אות '''יו"ד''' היא אות העשירית מאותיות התורה. ענינה מורה על הצמצום, ולכן מורה היא על ספירת ה[[חכמה]]. אות היו"ד מורכבת מקוץ העליון של היו"ד, מגוף אות היו"ד, ומקוץ התחתון של היו"ד.
-עוד מבואר כי דל"ת הוא "דלית ליה מגרמיה כלום" שמורה על ספירת המלכות, וכאשר נמשך בה [[יו"ד]] נעשית היא אות [[ה"א]].
+היו"ד הינה גם הראשונה ב[[שם הוי"ה]] ומרמזת על בחינת ה[[חכמה עילאה]] - חוכמה של [[עולם האצילות]] שממנה מתחיל [[סדר השתלשלות|סדר ההשתלשלות]]. כמו שלחכמה אין שום "ציור" אלא היא "[[נקודה]]" "הברקה" בלבד. כך גם לאות יו"ד אין שום ציור - רק [[נקודה]] וקוץ מעליה.
-ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "דל"ת" הוא - 4.
+האות יו"ד גם היא, יחד עם [[ה' עילאה]] נקראת "נסתרות", כי השפעתה עדיין אינה יורדת למטה.
-===אות ה'===
+ערכה המספרי (גימטריה) של אות "י" הוא - 10.
-אות '''ה"א''' היא האות החמישי מבין ה[[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א ב[[גימטריא]] הוא חמש.
-בשם [[הוי"ה]] שני אותיות ה"א, אשר מורות על ספירת ה[[בינה]] וספירת ה[[מלכות]].
+===אות כ'===
+{{ערך מורחב|ערך=[[כ]]}}
+אות '''כ"ף''' היא אות האחת עשרה מבין אותיות של [[לשון הקודש]]. ערכה של כ"ף ב[[גימטריא]] הוא עשרים.
-====ענינה====
+בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת ה[[כתר]]. ובפרט כל [[כתר עליון]], שהוא כתר של [[עולמות אבי"ע]].
-אות ה"א היא "אות קלילא דלית בה מששא", שהבל הלב המתלבש בה הוא מועט יותר מן כל האותיות. שמבין ה' מוצאות הפה, אותיות אחה"ע שמוצאן מן הגרון הם קלים יותר מכל האותיות, כמו גיכ"ק מן החיך. ואות ה"א היא קלה יותר מן אותיות אח"ע. ולכן נקראת ה"א אות קלילא, שקל לדבר אותה, דליתא בה מששא, שמועט מאוד ההבל שבה.
-מבחינת אות ה"א הוא התהוות כל צבאי צבאות עליונים, כמו שמבואר שם [[צבאו"ת]], שאות הוא בצבא שלו. וזהו שנאמר "בהבראם - בה' בראם", שהתהוות כל צבאי צבאות הוא מן אות ה"א.
+===אות ל'===
+{{ערך מורחב|ערך=[[ל]]}}
+האות ל' היא האות הגבוהה ביותר מכל אותיות הא"ב, ויש בו שלשה חלקים כנגד [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]]. היא אחת משלשת אותיות [[צלם]] המורים על המשכת המוחין ל[[זעיר אנפין]].
-====מילואים====
+===אות מ'===
-האות ה' כשהיא מופיעה בשם השם, יכולה להופיע במספר [[מילואים]]:
+{{ערך מורחב|ערך=[[מ]]}}
+האות מ' מורה על [[ספירת הבינה]] בשעת השפעתה לספירות האחרונות. וכמו שנאמר "בן ארבעים לבינה". ערכה המספרים הוא 40.
-*ה"א - מילוי [[אל"ף]].
+===אות נ'===
+{{ערך מורחב|ערך=[[נ]]}}
+האות נ' מורה על [[ספירת המלכות]] באופן שהקליפות מעלימים על מציאותה והנהגתה ואז נראה כביכול שהשפע האלוקי נשפע על ידי הקליפות.
-*ה"י - מילוי [[יו"ד]].
+===אות ס'===
+{{ערך מורחב|ערך=[[ס]]}}
+האות ס' מורה על [[אמא]] המיוחדת עם [[אבא]] ואז סגורה ומסוגרת מאחיזת החיצונים. מספרה היא 60.
-*ה"ה - מילוי ה"א.
+===אות ע'===
+{{ערך מורחב|ערך=[[ע]]}}
+האות ע' מורה על [[מידת היסוד]] שיש לה שני צינורות לימין ולשמאל, מספרה היא 70.
-ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ה" הוא - 5.
+===אות פ'===
+האות פ' מורה על
-===אות ו'===
+===אות צ'===
-אות '''וי"ו''' היא אות השישית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]].
+{{ערך מורחב|ערך=[[צ]]}}
+האות צ' נכתבת על פי הקבלה באופן של י' ונ' הפוכות זה מזה, דבר הרומז על מצב של [[אחור באחור]].
-אות וי"ו מורה על המשכה, ולכן תמונתה היא כ[[יו"ד]] אשר נמשך ממנה השפעה על ידי קו.
+===אות ק'===
+{{ערך מורחב|ערך=[[ק]]}}
+האות ק' היא אחת משלשת אותיות [[שקר]] ומורה לעיתים על רגל ההוד היורדת לחיצונים ועולה לשרשה בקבלת שבת ונהפכת ל[[ה]].
-ערכה של אות וי"ו ב[[גימטריא]] הוא שש, והיא מורה על ששת ה[[מידות]]. שאות זו היא אות השלישית בשם [[הוי"ה]], וגם משום כך היא מורה על המידות.
+===אות ר'===
+{{ערך מורחב|ערך=[[ר]]}}
+האות ר' היא אחת משלשת אותיות שקר, ומורה לעיתים על הקליפה הנוטלת את החיות וההארה מאות [[ה]] ומציגה אותה כאות חסרה.
-ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ו" הוא - 6.
+===אות ש'===
+{{ערך מורחב|ערך=[[ש]]}}
+האות ש' היא אות המורה על התגלות שלשת המוחין [[חכמה בינה ודעת]] כפי שהם מתגלים במלכות.
-===אות י'===
+===אות ת'===
-אות '''יו"ד''' היא אות העשירית מאותיות התורה. ענינה מורה על הצמצום, ולכן מורה היא על ספירת ה[[חכמה]]. אות היו"ד מורכבת מקוץ העליון של היו"ד, מגוף אות היו"ד, ומקוץ התחתון של היו"ד.
+{{ערך מורחב|ערך=[[ת]]}}
+האות ת' מורה על מלכות שבמלכות, האות האחרונה שהיא הדרגה האחרונה שממנה בריאת העולם ולכן נקראת תיו מלשון סימן ואות.
-היו"ד הינה גם הראשונה ב[[שם הוי"ה]] ומרמזת על בחינת ה[[חכמה עילאה]] - חוכמה של [[עולם האצילות]] שממנה מתחיל [[סדר השתלשלות|סדר ההשתלשלות]]. כמו שלחכמה אין שום "ציור" אלא היא "נקודה" "הברקה" בלבד. כך גם לאות יו"ד אין שום ציור - רק נקודה וקוץ מעליה.
+==לימוד קריאת האותיות==
+{{ערך מורחב|לימוד האותיות והנקודות}}
+לאורך השנים עודד הרבי את לימוד קריאת האותיות בשיטה המסורתית בה לומדים כל אות בנפרד, בשונה מהשיטות המודרניות של לימוד צורני של האותיות באמצעות זכרון צילומי וכדומה, והדגיש שהלימוד בצורה המסורתית מדגיש את קדושת האותיות ומחדיר בילדים יראת שמים.
-האות יו"ד גם היא, יחד עם [[ה' עילאה]] נקראת "נסתרות", כי השפעתה עדיין אינה יורדת למטה.
+בשנת [[תשל"ב]] פנה הרבי ב[[יחידות]] לרב ד"ר [[בונם פייוויש וויינבאום]] והחל לשוחח עמו בהרחבה על החשיבות בעיסוק להנחלת הקריאה בדרך המסורתית, בלימוד אמירת שם האותיות ושם הנקודות, ורק לאחר מכן לעבור ללימוד קריאה והעניק לו מספר הדרכות בנושא, ואף התבטא שזו דרך לקרב רבים ליהדות באמצעות לימוד הקריאה בדרך זו. כעשר שנים לאחר מכן נענה ועד החינוך הקהילתי בלונדון להצעתו, ולאחר שלא היה ספר לימוד קריאה מתאים, הוציא הרבי ויינבאום לאור את הספר 'מבוא לקריאה' עם התאמה לרוח התקופה, וקרא לו בשם 'למדני'. הספר זכה להצלחה רבה ואלפים רבים למדו באמצעותו את הקריאה בדרך הייחודית אותה התווה על פי הוראות הרבי{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/942180 קמץ אל"ף אָ] {{*}} [https://anash.org/lamdeini-does-not-teach-kriah-with-phonetics/ 'למדני' לא מלמד קריאה פונטית!]''', הבהרה שהוציא בקשר לשיטת הלימוד באמצעות הספר שהפיק {{*}} [https://col.org.il/news/139274 "כשהרבי לימד אותנו כיצד ללמד ילדים קטנים את לשון הקודש"] {{COL}}}}.
-ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "י" הוא - 10.
+הרבי עסק בנושא גם בפומבי ב[[שיחה]] מיוחדת שנאמרה ב[[התוועדות]] שהתקיימה בל' [[מנחם אב]] [[תשמ"ב]] הרבי דיבר על האופן הנכון בו צריך להיצמד לשיטה המסורתית בלימוד הקריאה עם התלמידים, באופן בו המלמד מלמד את התנועה, את האות ולאחר מכן את שניהם יחד ([[קמץ אלף א|קמץ אלף אָ]]), והילדים חוזרים אחריו.
-====חלקי האות====
+בשל הבלבול הרב השורר בנושא, מעת לעת מתפרסמים בבימות החב"דיות השונות מאמרים ומכתבים המעוררים על הצורה הנכונה להנחיל את הקריאה לילדים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/805954/ רבנים חב"דיים מבהירים דעת הרבי אודות לימוד הקריאה, והקובץ של הרב מטוסוב] {{אינפו}} מנחם אב תשפ"ב}}.
-תמונת אות יו"ד מורכבת מן שלושה חלקים: קוץ העליון של יו"ד, גוף אות יו"ד, וקוץ התחתון של יו"ד. מבואר כי קוץ התחתון של יו"ד הוא הממשיך לאות ה"א. והמשכה זו היא על ידי קוצו העליון של יו"ד, שהוא למעלה מעצם בחינת היו"ד.
-==== קוצו של יו"ד ====
+==הגיית האותיות==
-קוצו של היו"ד מרמז לבחינת ה[[רצון העליון]] של הקדוש ברוך הוא - [[כתר]], שהוא למעלה מבחינת חכמה עילאה.
+כיום ישנן אותיות הנהגות ברוב החוגים בצורה שאינה נכונה, כגון ו' - ב' (רפויה), כ' - ק' וכהנה - הנהגות באופן זהה, וכן אין מקפידים ברוב האותיות על דגשים, מה שככל הנראה כן היה בנמצא בזמנים עברו (בזמן הבית).
-===אות כ'===
+הרבי התבטא באחת ההתוועדויות{{מקור}}, כי אצל רבותינו נשיאינו היה חסרון מסוים בהגיית אותיות לשון הקודש, וכי זהו מצד חושך הגלות.
-אות '''כ"ף''' היא אות האחת עשרה מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. ערכה של כ"ף ב[[גימטריא]] הוא עשרים.
-בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת ה[[כתר]]. ובפרט כל [[כתר עליון]], שהוא כתר של [[עולמות אבי"ע]].
+==ראו גם==
+*[[קמץ אלף אָ]]
+*[[אתוון רברבין]]
+*[[אתוון זעירין]]
+*[[כתב אשורי]]
-בביאור הדברים נאמר כי [[כתר עליון]] הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים. ובכל ממוצע יש שני בחינות: הבחינה התחתונה שבעליון, והבחינה העליונה שבתחתון. ושני בחינות אלו, שהם פנימיות כתר עליון וחיצוניות כתר עליון, כלולה כל אחת מ[[עשר ספירות]]. וזהו אות כ"ף שהוא מספר עשרים.
+== לקריאה נוספת ==
+*[[יצחק פייביש גינזבורג|הרב יצחק גינזבורג]], '''אותיות לשון הקדש'''.
+*'''סדר האותיות''', במדור 'סוגיות בתורת רבינו', שבועון התקשרות תולדות תשפ"ב
-ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "כ" הוא - 20.
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%9d/%d7%94%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%94%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa-%e2%80%a2-%d7%a6%d7%a4%d7%95/ האופן הנכון בלימוד אותיות האל"ף-בי"ת]''' {{וידפו}}, הוידאו היומי מהרבי, י"ח שבט ה'תש"פ
-{{ערך חסר}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
 [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
-{{מבט}}