אותיות האל"ף בי"ת – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "נקודה" ב־"נקודה"
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(60 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=אין את כל האל"ף בי"ת, וכן אין פירוט מלא של ענינם.}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אותיות ה[[אל"ף]] [[בי"ת]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[אותיות (פירושונים)]]}}
{{פיצול|הערה=יש לפצל לאותיות, וכל אות בנפרד.}}
{{אות
[[קובץ:האב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אותיות הא"ב]]{{פירוש נוסף|נוכחי=אותיות ה[[אל"ף]] [[בי"ת]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[אותיות (פירושונים)]]}}
|שם=אותיות האל"ף בי"ת
 
|תמונה=[[קובץ:אותיות מעודכן רשי סתם.png|150px|מרכז]]
'''אותיות''' הינן עשרים ושתים תבניות קבועות בהן ניתן ליצור מגוון אין סופי של מילים. ב[[תורת החסידות]] תופסים האותיות משמעות עמוקה ורחבה, בהיות ש[[מהות]] ה[[נפש]] היא אותיות והיא מלאה בהם ואף העולם נברא ומתהווה בכל רגע, על ידי אותיות ל[[לשון הקודש]], שמבטאות עשרים ושתים המשכות רוחניות מ[[ספירת המלכות]] ש[[עולם האצילות]]. בצורת כל אות ניתן להבחין וללמוד את אופן ההמשכה האלקית העובר דרכה. לאותיות גם משמעויות ורמזים רוחניים באין סוף רבדים.
}}
[[קובץ:א"ב.jpg|שמאל|ממוזער|ילד לומד את האותיות הא"ב]]
'''אותיות''' הינן עשרים ושתים תבניות קבועות בהן ניתן ליצור מגוון רב של מילים, ואין סוף צירופים שונים. ב[[תורת החסידות]] תופסים האותיות משמעות עמוקה ורחבה, בהיות ש[[מהות]] ה[[נפש]] היא אותיות והיא מלאה בהם ואף העולם נברא ומתהווה בכל רגע, על ידי אותיות ל[[לשון הקודש]], שמבטאות עשרים ושתים המשכות רוחניות מ[[ספירת המלכות]] שב[[עולם האצילות]]. בצורת כל אות ניתן להבחין וללמוד את אופן ההמשכה האלקית העובר דרכה. לאותיות גם משמעויות ורמזים רוחניים באין סוף רבדים.


==מערכת האותיות==
==מערכת האותיות==
[[קובץ:לוח האלף בית והנקודות.jpg|ממוזער|לוח האל"ף בי"ת וה[[נקודות]] כפי שנדפס בתחילת [[סידור תהלת השם]]]]
===אות א'===
===אות א'===
{{ערך מורחב|ערך=[[א]]}}
האות אל"ף היא האות הראשונה במערכת אותיות של לשון הקודש ובאות זו מתחילים עשרת הדברות במילה "אנכי ה' אלוקיך".
האות אל"ף היא האות הראשונה במערכת אותיות של לשון הקודש ובאות זו מתחילים עשרת הדברות במילה "אנכי ה' אלוקיך".


האות אלף רומזת על הקב"ה שהוא "אלופו של עולם"{{הערת שוליים|בשנת [[תשנ"ב]] הסביר הרבי ב[[שיחה]] שהמילה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שבגאולה העולם עצמו ישאר כפי שהוא ורק האל"ף - הקדוש ברוך הוא - יחדור בו בגלוי.}}.
האות אלף רומזת על [[הקב"ה]] שהוא "אלופו של עולם"{{הערה|בשנת [[תשנ"ב]] הסביר הרבי ב[[שיחה]] שהמילה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שבגאולה העולם עצמו ישאר כפי שהוא ורק האל"ף - [[הקדוש ברוך הוא]] - יחדור בו בגלוי.}}.


צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת ל[[חכמה עילאה]]. אות "י" תחתונה הרומזת על [[חכמה תתאה]] ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ל[[יראת שמים]] המחברת בין החכמה העליונה ולחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות ב[[סדר השתלשלות]] מ[[עולם|עולמות]] עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות [[צמצום]] ביניהם, המרומז באות "ו".  
צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת ל[[חכמה עילאה]]. אות "י" תחתונה הרומזת על [[חכמה תתאה]] ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ל[[יראת שמים]] המחברת בין החכמה העליונה ולתחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות ב[[סדר השתלשלות]] מעולמות עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות [[צמצום]] ביניהם, המרומז באות "ו".


רמזים נוספים באות אלף, בעבודת ה':
===אות ב'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ב]]}}
אות '''בי"ת''' היא אות השניה ובה פותחת התורה, במילה "בראשית ברא אלוקים" שהוא סימן '''ב'''רכה.
אור השבת מתגלה על ידי אות זו כמו שנאמר בספר יצירה{{הערה|פרק ד}}: המליך אות ב' וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה, וצר בו שבתי בעולם, ושבת בשנה, ופה בנפש.
 
===אות ג'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ג]]}}
אות '''גימ"ל''' היא אות השלישית.


יו"ד, יהודי מלמעלה ויו"ד, יהודי מלמטה, וקו האמונה מחברן. לפי נוסחא אחרת; ה"א" בא להורות על נשמת היהודי (יו"ד) כפי שהיא למעלה (בשמים), ונשמת היהודי למטה - בהתלבשותו בגוף, וקו של יראת שמים המחבר אותם.
חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת ה[[מלכות]] הנקראת בשם "דל".


והיינו, שגם בהיות נשמתו מלובשת בגוף ונפש בהמית - הוא קשור לה' כפי שהיה קשור בהיות נשמתו למעלה, וזאת על ידי חיזוק האמונה ויראת שמים.
ערכה המספרי (גימטריה) של אות "גימ"ל" הוא - 3.


האות "א" - אל"ף - רומזת לשלשה ענינים:
===אות ד'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ד]]}}
אות '''דל"ת''' היא אות הרביעית מבין האותיות של [[לשון הקודש]].


#אל"ף - [[אלופו של עולם]].
חז"ל אמרו כי [[גימ"ל]] דל"ת הוא גומל דלים. ומבואר בחסידות שאות [[גימ"ל]] מורה על ספירת ה[[יסוד]] המשפיעה ל[[דל"ת]] המורה על ספירת ה[[מלכות]].
#אל"ף - [[אולפנא]] ולימוד, כמו אאלפך חכמה! אאלפך בינה.
#אל"ף - אותיות '[[פלא]]'.


וכל שלשת ענינים אלו שבאות 'א' (אל"ף), יתגלו בתוך ה[[גולה]] ויהפכוה לגאולה.  
עוד מבואר כי דל"ת הוא "דלית ליה מגרמיה כלום" שמורה על ספירת המלכות, וכאשר נמשך בה [[יו"ד]] נעשית היא אות [[ה"א]].


ו[[מלך המשיח]] שיש בו כל שלשת הבחינות הללו, והיינו, שהוא [[ביטול|בטל]] בתכלית לאלופו של עולם בקבלת עול מלכות שמים, ונוסף לזה הוא חכם בחכמת התורה - אאלפך חכמה, ומעל כל זה הוא דבק ומאוחד בעצמותו ית' גם בגופו הגשמי, הנה, רק הוא יחדיר ויגלה את ה'א' בעולם, על כל שלושה עניניה הנ"ל, ויהפוך את הגולה לגאולה בחסד וברחמים.
ערכה המספרי (גימטריה) של אות "דל"ת" הוא - 4.


ערכה המיספרי ([[גימטריה]]) של אות אל"ף הוא - 1.
===אות ה'===
===אות ב'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ה]]}}
אות '''בי"ת''' היא אות השניה ובה פותחת התורה, במילא "בראשית ברא אלוקים" שהוא סימן '''ב'''רכה.
אות '''ה"א''' היא האות החמישי מבין האותיות של [[לשון הקודש]]. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א ב[[גימטריא]] הוא חמש.


ערכה המיספרי (גימטריה) של אות בי"ת הוא - 2 והיא מורה על ספירות [[חכמה ובינה]].
בשם [[הוי"ה]] שני אותיות ה"א, אשר מורות על ספירת ה[[בינה]] וספירת ה[[מלכות]].


===אות ג'===
===אות ו'===
אות '''גימ"ל''' היא אות השלישית.  
{{ערך מורחב|ערך=[[ו]]}}
אות '''וי"ו''' היא אות השישית מבין אותיות של [[לשון הקודש]].


חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת ה[[מלכות]] הנקראת בשם "דל".
אות וי"ו מורה על המשכה, ולכן תמונתה היא כ[[יו"ד]] אשר נמשך ממנה השפעה על ידי קו.


ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "גימ"ל" הוא - 3.
ערכה של אות וי"ו ב[[גימטריא]] הוא שש, והיא מורה על ששת ה[[מידות (ספירות)|מידות]]. שאות זו היא אות השלישית בשם [[הוי"ה]], וגם משום כך היא מורה על המידות.


====תמונתה====
ערכה המספרי (גימטריה) של אות "ו" הוא - 6.
תמונת אות גימ"ל היא אות [[וי"ו]] עם [[נקודה]] שהיא [[יו"ד]] תחתיו. והיא מורה על ספירת ה[[יסוד]], המשפיעה לספירת ה[[מלכות]]. וענין שצורתה הוא כאותיות וייו"ד הוא כמו אות [[וי"ו]], אלא שצורת אות וי"ו היא יו"ד וי"ו, וצורת אות גימ"ל היא וי"ו יו"ד. וביאור הענין שאות וי"ו מורה על פנימיות הטיפה שהיא יו"ד בראשית השפע, ונמשכה בשפע הוי"ו אחר כך. ואות גימ"ל הוא בהיפוך, אות וי"ו תחילה ואחר כך יו"ד, להורות על סיום השפע בספירת ה[[מלכות]] אחרי המשכת האור והשפע מן המשפיע.


===אות ד'===
===אות ז'===
אות '''דל"ת''' היא אות הרביעית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]].
{{ערך מורחב|ערך=[[ז]]}}
האות ז' כשמה כן היא - זיין, כלי הנצח הנלחם בכוחות הרע להתעלות מעלה מעלה.


חז"ל אמרו כי [[גימ"ל]] דל"ת הוא גומל דלים. ומבואר בחסידות שאות [[גימ"ל]] מורה על ספירת ה[[יסוד]] המשפיעה ל[[דל"ת]] המורה על ספירת ה[[מלכות]].
===אות ח'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ח]]}}
האות ח' כשמה כן היא מלשון חיתת אלוקים, היא ממידת ההוד המפילה את חיתתה על צבאות מעלה.


עוד מבואר כי דל"ת הוא "דלית ליה מגרמיה כלום" שמורה על ספירת המלכות, וכאשר נמשך בה [[יו"ד]] נעשית היא אות [[ה"א]].
===אות ט'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ט]]}}
האות ט' מורה על [[טוב]] דהיינו ההשפעה של מידת היסוד הנותנת חיות וטוב לעולמות.


ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "דל"ת" הוא - 4.
===אות י'===
{{ערך מורחב|ערך=[[י]]}}
אות '''יו"ד''' היא אות העשירית מאותיות התורה. ענינה מורה על הצמצום, ולכן מורה היא על ספירת ה[[חכמה]]. אות היו"ד מורכבת מקוץ העליון של היו"ד, מגוף אות היו"ד, ומקוץ התחתון של היו"ד.


===אות ה'===
היו"ד הינה גם הראשונה ב[[שם הוי"ה]] ומרמזת על בחינת ה[[חכמה עילאה]] - חוכמה של [[עולם האצילות]] שממנה מתחיל [[סדר השתלשלות|סדר ההשתלשלות]]. כמו שלחכמה אין שום "ציור" אלא היא "[[נקודה]]" "הברקה" בלבד. כך גם לאות יו"ד אין שום ציור - רק [[נקודה]] וקוץ מעליה.
אות '''ה"א''' היא האות החמישי מבין ה[[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א ב[[גימטריא]] הוא חמש.


בשם [[הוי"ה]] שני אותיות ה"א, אשר מורות על ספירת ה[[בינה]] וספירת ה[[מלכות]].
האות יו"ד גם היא, יחד עם [[ה' עילאה]] נקראת "נסתרות", כי השפעתה עדיין אינה יורדת למטה.


====ענינה====
ערכה המספרי (גימטריה) של אות "י" הוא - 10.
אות ה"א היא "אות קלילא דלית בה מששא", שהבל הלב המתלבש בה הוא מועט יותר מן כל האותיות. שמבין ה' מוצאות הפה, אותיות אחה"ע שמוצאן מן הגרון הם קלים יותר מכל האותיות, כמו גיכ"ק מן החיך. ואות ה"א היא קלה יותר מן אותיות אח"ע. ולכן נקראת ה"א אות קלילא, שקל לדבר אותה, דליתא בה מששא, שמועט מאוד ההבל שבה.


מבחינת אות ה"א הוא התהוות כל צבאי צבאות עליונים, כמו שמבואר שם [[צבאו"ת]], שאות הוא בצבא שלו. וזהו שנאמר "בהבראם - בה' בראם", שהתהוות כל צבאי צבאות הוא מן אות ה"א.
===אות כ'===
{{ערך מורחב|ערך=[[כ]]}}
אות '''כ"ף''' היא אות האחת עשרה מבין אותיות של [[לשון הקודש]]. ערכה של כ"ף ב[[גימטריא]] הוא עשרים.


====מילואים====
בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת ה[[כתר]]. ובפרט כל [[כתר עליון]], שהוא כתר של [[עולמות אבי"ע]].
האות ה' כשהיא מופיעה בשם השם, יכולה להופיע במספר [[מילואים]]:


"א - מילוי [[אל"ף]].
===אות ל'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ל]]}}
האות ל' היא האות הגבוהה ביותר מכל אותיות הא"ב, ויש בו שלשה חלקים כנגד [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]]. היא אחת משלשת אותיות [[צלם]] המורים על המשכת המוחין ל[[זעיר אנפין]].


*ה"י - מילוי [[יו"ד]].
===אות מ'===
{{ערך מורחב|ערך=[[מ]]}}
האות מ' מורה על [[ספירת הבינה]] בשעת השפעתה לספירות האחרונות. וכמו שנאמר "בן ארבעים לבינה". ערכה המספרים הוא 40.


*ה"ה - מילוי ה"א.
===אות נ'===
{{ערך מורחב|ערך=[[נ]]}}
האות נ' מורה על [[ספירת המלכות]] באופן שהקליפות מעלימים על מציאותה והנהגתה ואז נראה כביכול שהשפע האלוקי נשפע על ידי הקליפות.


ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ה" הוא - 5.
===אות ס'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ס]]}}
האות ס' מורה על [[אמא]] המיוחדת עם [[אבא]] ואז סגורה ומסוגרת מאחיזת החיצונים. מספרה היא 60.


===אות ו'===
===אות ע'===
אות '''וי"ו''' היא אות השישית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]].
{{ערך מורחב|ערך=[[ע]]}}
האות ע' מורה על [[מידת היסוד]] שיש לה שני צינורות לימין ולשמאל, מספרה היא 70.


אות וי"ו מורה על המשכה, ולכן תמונתה היא כ[[יו"ד]] אשר נמשך ממנה השפעה על ידי קו.
===אות פ'===
האות פ' מורה על  


ערכה של אות וי"ו ב[[גימטריא]] הוא שש, והיא מורה על ששת ה[[מידות]]. שאות זו היא אות השלישית בשם [[הוי"ה]], וגם משום כך היא מורה על המידות.
===אות צ'===
{{ערך מורחב|ערך=[[צ]]}}
האות צ' נכתבת על פי הקבלה באופן של י' ונ' הפוכות זה מזה, דבר הרומז על מצב של [[אחור באחור]].


ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ו" הוא - 6.
===אות ק'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ק]]}}
האות ק' היא אחת משלשת אותיות [[שקר]] ומורה לעיתים על רגל ההוד היורדת לחיצונים ועולה לשרשה בקבלת שבת ונהפכת ל[[ה]].


===אות י'===
===אות ר'===
אות '''יו"ד''' היא אות העשירית מאותיות התורה. ענינה מורה על הצמצום, ולכן מורה היא על ספירת ה[[חכמה]]. אות היו"ד מורכבת מקוץ העליון של היו"ד, מגוף אות היו"ד, ומקוץ התחתון של היו"ד.
{{ערך מורחב|ערך=[[ר]]}}
האות ר' היא אחת משלשת אותיות שקר, ומורה לעיתים על הקליפה הנוטלת את החיות וההארה מאות [[ה]] ומציגה אותה כאות חסרה.


היו"ד הינה גם הראשונה ב[[שם הוי"ה]] ומרמזת על בחינת ה[[חכמה עילאה]] - חוכמה של [[עולם האצילות]] שממנה מתחיל [[סדר השתלשלות|סדר ההשתלשלות]]. כמו שלחכמה אין שום "ציור" אלא היא "[[נקודה]]" "הברקה" בלבד. כך גם לאות יו"ד אין שום ציור - רק [[נקודה]] וקוץ מעליה.
===אות ש'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ש]]}}
האות ש' היא אות המורה על התגלות שלשת המוחין [[חכמה בינה ודעת]] כפי שהם מתגלים במלכות.


האות יו"ד גם היא, יחד עם [[ה' עילאה]] נקראת "נסתרות", כי השפעתה עדיין אינה יורדת למטה.
===אות ת'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ת]]}}
האות ת' מורה על מלכות שבמלכות, האות האחרונה שהיא הדרגה האחרונה שממנה בריאת העולם ולכן נקראת תיו מלשון סימן ואות.


ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "י" הוא - 10.
==לימוד קריאת האותיות==
{{ערך מורחב|לימוד האותיות והנקודות}}
לאורך השנים עודד הרבי את לימוד קריאת האותיות בשיטה המסורתית בה לומדים כל אות בנפרד, בשונה מהשיטות המודרניות של לימוד צורני של האותיות באמצעות זכרון צילומי וכדומה, והדגיש שהלימוד בצורה המסורתית מדגיש את קדושת האותיות ומחדיר בילדים יראת שמים.


====חלקי האות====
בשנת [[תשל"ב]] פנה הרבי ב[[יחידות]] לרב ד"ר [[בונם פייוויש וויינבאום]] והחל לשוחח עמו בהרחבה על החשיבות בעיסוק להנחלת הקריאה בדרך המסורתית, בלימוד אמירת שם האותיות ושם הנקודות, ורק לאחר מכן לעבור ללימוד קריאה והעניק לו מספר הדרכות בנושא, ואף התבטא שזו דרך לקרב רבים ליהדות באמצעות לימוד הקריאה בדרך זו. כעשר שנים לאחר מכן נענה ועד החינוך הקהילתי בלונדון להצעתו, ולאחר שלא היה ספר לימוד קריאה מתאים, הוציא הרבי ויינבאום לאור את הספר 'מבוא לקריאה' עם התאמה לרוח התקופה, וקרא לו בשם 'למדני'. הספר זכה להצלחה רבה ואלפים רבים למדו באמצעותו את הקריאה בדרך הייחודית אותה התווה על פי הוראות הרבי{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/942180 קמץ אל"ף אָ] {{*}} [https://anash.org/lamdeini-does-not-teach-kriah-with-phonetics/ 'למדני' לא מלמד קריאה פונטית!]''', הבהרה שהוציא בקשר לשיטת הלימוד באמצעות הספר שהפיק {{*}} [https://col.org.il/news/139274 "כשהרבי לימד אותנו כיצד ללמד ילדים קטנים את לשון הקודש"] {{COL}}}}.
תמונת אות יומורכבת מן שלושה חלקים: קוץ העליון של יו"ד, [[גוף]] אות יו"ד, וקוץ התחתון של יו"ד. מבואר כי קוץ התחתון של יו"ד הוא הממשיך לאות ה"א. והמשכה זו היא על ידי קוצו העליון של יו"ד, שהוא למעלה מעצם בחינת היו"ד.


==== קוצו של יו"ד ====
הרבי עסק בנושא גם בפומבי ב[[שיחה]] מיוחדת שנאמרה ב[[התוועדות]] שהתקיימה בל' [[מנחם אב]] [[תשמ"ב]] הרבי דיבר על האופן הנכון בו צריך להיצמד לשיטה המסורתית בלימוד הקריאה עם התלמידים, באופן בו המלמד מלמד את התנועה, את האות ולאחר מכן את שניהם יחד ([[קמץ אלף א|קמץ אלף אָ]]), והילדים חוזרים אחריו.
קוצו של היו"ד מרמז לבחינת ה[[רצון העליון]] של הקדוש ברוך הוא - [[כתר]], שהוא למעלה מבחינת [[חכמה]] עילאה.


===אות כ'===
בשל הבלבול הרב השורר בנושא, מעת לעת מתפרסמים בבימות החב"דיות השונות מאמרים ומכתבים המעוררים על הצורה הנכונה להנחיל את הקריאה לילדים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/805954/ רבנים חב"דיים מבהירים דעת הרבי אודות לימוד הקריאה, והקובץ של הרב מטוסוב] {{אינפו}} מנחם אב תשפ}}.
אות '''כ"ף''' היא אות האחת עשרה מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. ערכה של כ"ף ב[[גימטריא]] הוא עשרים.


בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת ה[[כתר]]. ובפרט כל [[כתר עליון]], שהוא כתר של [[עולמות אבי"ע]].
==הגיית האותיות==
כיום ישנן אותיות הנהגות ברוב החוגים בצורה שאינה נכונה, כגון ו' - ב' (רפויה), כ' - ק' וכהנה - הנהגות באופן זהה, וכן אין מקפידים ברוב האותיות על דגשים, מה שככל הנראה כן היה בנמצא בזמנים עברו (בזמן הבית).


בביאור הדברים נאמר כי [[כתר עליון]] הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים. ובכל ממוצע יש שני בחינות: הבחינה התחתונה שבעליון, והבחינה העליונה שבתחתון. ושני בחינות אלו, שהם פנימיות כתר עליון וחיצוניות כתר עליון, כלולה כל אחת מ[[עשר ספירות]]. וזהו אות כ"ף שהוא מספר עשרים.
הרבי התבטא באחת ההתוועדויות{{מקור}}, כי אצל רבותינו נשיאינו היה חסרון מסוים בהגיית אותיות לשון הקודש, וכי זהו מצד חושך הגלות.


ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "כ" הוא - 20.
==ראו גם==
*[[קמץ אלף אָ]]
*[[אתוון רברבין]]
*[[אתוון זעירין]]
*[[כתב אשורי]]


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*[[יצחק פייביש גינזבורג|הרב יצחק גינזבורג]], '''אותיות לשון הקדש'''.
*[[יצחק פייביש גינזבורג|הרב יצחק גינזבורג]], '''אותיות לשון הקדש'''.
*'''סדר האותיות''', במדור 'סוגיות בתורת רבינו', שבועון התקשרות תולדות תשפ"ב
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%9d/%d7%94%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%94%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa-%e2%80%a2-%d7%a6%d7%a4%d7%95/ האופן הנכון בלימוד אותיות האל"ף-בי"ת]''' {{וידפו}}, הוידאו היומי מהרבי, י"ח שבט ה'תש"פ


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
{{מבט}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]