תענית אסתר – הבדלי גרסאות
שלום עליכם (שיחה | תרומות) תגית: שחזור |
|||
| (18 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י"ג באדר}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י"ג באדר}} | ||
[[קובץ:מחצית השקל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים מקיימים את מנהג 'מחצית השקל' ב[[תענית אסתר]] ב-[[770]], במטבעות שבהם השתמש [[הרבי]]]] | [[קובץ:מחצית השקל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים מקיימים את מנהג 'מחצית השקל' ב[[תענית אסתר]] ב-[[770]], במטבעות שבהם השתמש [[הרבי]]]] | ||
'''[[תענית]] [[אסתר]]''' - יום צום הנהוג ב[[י"ג באדר]], ערב [[פורים]], | '''[[תענית]] [[אסתר]]''' - יום צום הנהוג ב[[י"ג באדר]], ערב [[פורים]], לזכר הצום שצמו היהודים בשושן לפני שיצאו למלחמה להינקם באויביהם בי"ד אדר. בשנים שבהם חלה התענית ב[[שבת]], מקדימים את התענית ליום חמישי [[י"א באדר]]. תענית זו אינה [[מדרבנן]] ואינה מוזכרת בתלמוד, אלא מנהג ישראל הוא, ולכן נהוג להקל בדיני תענית זו ביחס לשאר התעניות. | ||
==סיבת התענית== | ==סיבת התענית== | ||
המקור הראשון למנהג להתענות ביום זה הינו ממדרש תנחומא, ומובא גם ב[[רמב"ם]]: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם"{{הערה|הלכות תעניות פרק ה' הלכה ה'}}, היינו שהתענית אינה ככל התעניות אשר מטרתם להתאבל על מאורע עצוב שהתרחש באותו היום, אלא כזכר וסימן לתענית שהתענו בנ"י בזמן גזירת המן, כאשר יצאו למלחמה עם שונאיהם בי"ג אדר. | המקור הראשון למנהג להתענות ביום זה הינו ממדרש תנחומא, ומובא גם ב[[רמב"ם]]: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם"{{הערה|הלכות תעניות פרק ה' הלכה ה'}}, היינו שהתענית אינה ככל התעניות אשר מטרתם להתאבל על מאורע עצוב שהתרחש באותו היום, אלא כזכר וסימן לתענית שהתענו בנ"י בזמן גזירת המן, כאשר יצאו למלחמה עם שונאיהם בי"ג אדר. | ||
הרבי מביא שהתענית נקראת בשם דווקא על שם אסתר (ולא 'תענית פורים' סתם), כיון בשנה הראשונה לא יכלו בני ישראל לצום מאחר ואחזו באמצע המלחמה, והאדם היחיד שהצום לא היה מסוכן בשבילו - הייתה אסתר שהייתה בארמון המלך ולכן רק היא יכלה לצום ביום זה{{הערה|תורת מנחם חלק נ"ט עמודים 405–409, וראה אגרות קודש כרך כו עמ' שמח-שמט}}. | |||
==מנהגי תענית אסתר== | ==מנהגי תענית אסתר== | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
}}: | }}: | ||
קווה קיווינו / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אדם בקום / א-ל מלך{{הערה|בהקלטות מתפילת הרבי ניתן לשמוע בבירור "כמו שהודעת", כנדפס בסידורי תהלת ה' הישנים, ולא "כהודעת", כנדפס בכל מקום במחזור השלם וב'סליחות - מנהג חב"ד'. וראה ב'לוח השבוע' בגיליון תרמ"ט הערה 12.}}, ויעבור / כי עמך / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אתה הא-ל / א-ל מלך, ויעבור / במתי מספר{{הערה|פיוט מסוג 'פזמון'. במראות-קודש מתענית אסתר [[תשמ"ח]] ברור שהרבי חזר את כל החרוז הראשון גם בין כל בית ובית.}} / א-ל מלך, ויעבור / זכור רחמיך{{הערה|סידור תהילת ה' עמ' 347. בהוצאת קה"ת אה"ק שלהי [[תשס"ב]] עמ' 406. וצ"ל 'פקדנו בישועתך', ללא וא"ו, כבפסוק, וכן נדפס ב'סליחות - מנהג חב"ד'.}} / זכור לנו ברית אבות / זכור לנו ברית ראשונים / שמע קולנו{{הערה|פותחים הארון ואומרים פסוק אחר פסוק, [[שליח ציבור|חזן]] וקהל, עד הפסוק 'אל תעזבנו' ולא עד בכלל, ואחרי "אתה תענה, ה' אלוקינו" סוגרים הארון.}} / (הרשענו ופשענו){{הערה|מדלגים "או"א... אשמנו... סרנו...", כיוון שכבר אמרו זאת בנוסח התפילה. י"א שהרבי דילג גם "הרשענו ופשענו". הערה: בסליחות | קווה קיווינו / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אדם בקום / א-ל מלך{{הערה|בהקלטות מתפילת הרבי ניתן לשמוע בבירור "כמו שהודעת", כנדפס בסידורי תהלת ה' הישנים, ולא "כהודעת", כנדפס בכל מקום במחזור השלם וב'סליחות - מנהג חב"ד'. וראה ב'לוח השבוע' בגיליון תרמ"ט הערה 12.}}, ויעבור / כי עמך / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אתה הא-ל / א-ל מלך, ויעבור / במתי מספר{{הערה|פיוט מסוג 'פזמון'. במראות-קודש מתענית אסתר [[תשמ"ח]] ברור שהרבי חזר את כל החרוז הראשון גם בין כל בית ובית.}} / א-ל מלך, ויעבור / זכור רחמיך{{הערה|סידור תהילת ה' עמ' 347. בהוצאת קה"ת אה"ק שלהי [[תשס"ב]] עמ' 406. וצ"ל 'פקדנו בישועתך', ללא וא"ו, כבפסוק, וכן נדפס ב'סליחות - מנהג חב"ד'.}} / זכור לנו ברית אבות / זכור לנו ברית ראשונים / שמע קולנו{{הערה|פותחים הארון ואומרים פסוק אחר פסוק, [[שליח ציבור|חזן]] וקהל, עד הפסוק 'אל תעזבנו' ולא עד בכלל, ואחרי "אתה תענה, ה' אלוקינו" סוגרים הארון.}} / (הרשענו ופשענו){{הערה|מדלגים "או"א... אשמנו... סרנו...", כיוון שכבר אמרו זאת בנוסח התפילה. י"א שהרבי דילג גם "הרשענו ופשענו". הערה: בסליחות עשרה בטבת תשכ"ה, שומעים בקלטת איך שהרבי אומר הרשענו.}} / משיח צדקך / א-ל רחום שמך{{הערה|הרבי כשעובר לפני התיבה אומר "למען אמיתָך... בריתָך" וכו' עד גמירא, כמו בניקוד הנדפס בסידור ב'הושענא' ליום הראשון.}} / עננו ה' עננו{{הערה|"רך לרצות" - ב[[אגרות קודש]] חלק ב' עמ' קסג מסיק שהעיקר לנקד "לִרְצות", ויש לברר איך נוהג הרבי כש"ץ.}} / מי שענה לאברהם / רחמנא דעני{{הערה|במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן תפילה זו בסיום הסליחות (ספר-הניגונים, ניגון רמז).}} / 'אבינו מלכנו' הארוך{{הערה|במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן: "אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה" (ספר-הניגונים, ניגון ו). אין מנהגנו לומר חלק מ'אבינו מלכנו' פסוק בפסוק קהל וחזן, אלא אומרים כולו יחדיו מתחילה ועד סוף ('אוצר' אלול-[[תשרי]] עמ' קב). בסידורי תורה-אור ותהילת-ה', והחל משנת [[תשמ"ט]] גם במחזור השלם, נדפס: זְכוּיות, וזאת על פי לוח התיקון לסידור [[תורה אור]] (נ. י. תש"א) - 'אוצר' שם עמ' קא.}}, ובו: 'ברך עלינו שנה טובה'; 'זכרנו ל...' [ולא 'זכרנו בספר'{{הערה|ספר-המנהגים עמ' 45.}}] / ואנחנו לא נדע / חצי קדיש. | ||
===קריאת התורה=== | ===קריאת התורה=== | ||
| שורה 29: | שורה 31: | ||
את הפסוקים: "שוב מחרון אפך...", "ה' ה' א-ל רחום... ונקה", "וסלחת לעווננו" - אומר הציבור בקול רם ורק אחר שסיימו, אומרם הקורא בתורה{{הערה|שערי-אפרים שער ח סעיף קז}}. הרבי, כשעלה לתורה, התחיל לאומרם יחד עם הציבור{{הערה|וסיים עם הש"ץ, 'התקשרות' גיליון מ ס"ע 18. ודלא כמו שכתוב בשערי-אפרים שם, שאומר רק עם הש"ץ.}}. | את הפסוקים: "שוב מחרון אפך...", "ה' ה' א-ל רחום... ונקה", "וסלחת לעווננו" - אומר הציבור בקול רם ורק אחר שסיימו, אומרם הקורא בתורה{{הערה|שערי-אפרים שער ח סעיף קז}}. הרבי, כשעלה לתורה, התחיל לאומרם יחד עם הציבור{{הערה|וסיים עם הש"ץ, 'התקשרות' גיליון מ ס"ע 18. ודלא כמו שכתוב בשערי-אפרים שם, שאומר רק עם הש"ץ.}}. | ||
בקריאת הפסוק "ויקרא בשם ה'"{{הערה|לוח כולל-חב"ד, צום גדליה. במג"א (תקס"ח ס"ק ה, בשם אבודרהם) כ' זאת על האמירה בתפילה. ומש"כ זאת בלוח רק בקשר לקרה"ת, י"ל כיוון ששם חייבים לקרוא דווקא כפי הטעמים (ליקוטי-שיחות כרך טז עמ' 572. ומשמעם - שה' קרא, כפי' רשב"ם וראב"ע, וכ"פ הרא"ם בדעת רש"י), אבל בתפילה ייתכן לפרש שמשה קרא (כפי' האברבנאל, וכ"פ הגו"א והדברי דוד בדעת רש"י. גם בדרז"ל יש מקום לב' הדעות, ראה תורה-שלמה שם [[אותיות]] מח-נה). לפי הנהוג, וכן נהג הרבי, כשאומרים 'א-ל מלך' מפסיקים בין התיבות הללו (כיוון שאז מצטטים את הפסוק ממש), מה שאין כן כשאומרים 'א-ל ארך אפים'. וע"ע.}} יש להפסיק מעט בין "בשם" ל-"ה'", כי בפסוק מופיע תחת | בקריאת הפסוק "ויקרא בשם ה'"{{הערה|לוח כולל-חב"ד, צום גדליה. במג"א (תקס"ח ס"ק ה, בשם אבודרהם) כ' זאת על האמירה בתפילה. ומש"כ זאת בלוח רק בקשר לקרה"ת, י"ל כיוון ששם חייבים לקרוא דווקא כפי הטעמים (ליקוטי-שיחות כרך טז עמ' 572. ומשמעם - שה' קרא, כפי' רשב"ם וראב"ע, וכ"פ הרא"ם בדעת רש"י), אבל בתפילה ייתכן לפרש שמשה קרא (כפי' האברבנאל, וכ"פ הגו"א והדברי דוד בדעת רש"י. גם בדרז"ל יש מקום לב' הדעות, ראה תורה-שלמה שם [[אותיות]] מח-נה). לפי הנהוג, וכן נהג הרבי, כשאומרים 'א-ל מלך' מפסיקים בין התיבות הללו (כיוון שאז מצטטים את הפסוק ממש), מה שאין כן כשאומרים 'א-ל ארך אפים'. וע"ע.}} יש להפסיק מעט בין "בשם" ל-"ה'", כי בפסוק מופיע תחת המילה "בשם" טעם מפסיק, הטעם 'טיפחא'. | ||
===מחצית-השקל=== | ===מחצית-השקל=== | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
נותנים 'מחצית-השקל' ל[[צדקה]] [ובפרט לבית-הכנסת ובית-המדרש, שהם בדוגמת המשכן והמקדש{{הערה|משיחות שבת פרשת שקלים [[תשכ"ד]] ותשמ"ב. אך אין בזה ח"ו שלילת נתינת [[צדקה]] זו לעניים כפשוטה, ראה [[ספר השיחות]] תש"נ עמ' 303 ([[ליקוטי שיחות]]חלק א' עמ' 182, וספר השיחות [[תנש"א]] חלק א' עמ' 320) - 'אוצר' עמ' רנג. וכשמניחים הגבאים קערה, רצוי לציין בה במפורש לאיזו מטרה נותנים.}}] ביום התענית{{הערה|ספר-המנהגים - מנהגי פורים. ומלשון זו נראה שאין זה רק קדימת הנתינה לפני פורים, אלא שיש לזה קשר ענייני עם התענית, כמו שכתוב במקור הדברים (מהרי"ל עמ' תכא, הובא בד"מ סימן תרצ"ד). ובכף-החיים שם ס"ק כה מבאר "כדי שיהא [[צדקה]] עם התענית לכפר". ומסיים, שמטעם זה יש לתיתו אז גם כשחל [[פורים]] במוצש"ק. וכ"כ בלוח כולל-חב"ד. ולכאורה עפ"ז צריך לתיתו אז גם בירושלים ת"ו, וכמו שאיתא בלוח עץ-חיים, ולא כמו שכתוב בלוח כולל-חב"ד לתיתו שם במנחת פורים-דפרזים. וע"ע.}} לפני מנחה{{הערה|לוח כולל-חב"ד, על פי הרמ"א תרצד ס"א ממהרי"ל.}}, זכר למחצית-השקל שקשורה לנס פורים, "הקדים שקליהן לשקליו"{{הערה|ספר-השיחות תש"נ חלק א' עמ' 299.}}. | נותנים 'מחצית-השקל' ל[[צדקה]] [ובפרט לבית-הכנסת ובית-המדרש, שהם בדוגמת המשכן והמקדש{{הערה|משיחות שבת פרשת שקלים [[תשכ"ד]] ותשמ"ב. אך אין בזה ח"ו שלילת נתינת [[צדקה]] זו לעניים כפשוטה, ראה [[ספר השיחות]] תש"נ עמ' 303 ([[ליקוטי שיחות]]חלק א' עמ' 182, וספר השיחות [[תנש"א]] חלק א' עמ' 320) - 'אוצר' עמ' רנג. וכשמניחים הגבאים קערה, רצוי לציין בה במפורש לאיזו מטרה נותנים.}}] ביום התענית{{הערה|ספר-המנהגים - מנהגי פורים. ומלשון זו נראה שאין זה רק קדימת הנתינה לפני פורים, אלא שיש לזה קשר ענייני עם התענית, כמו שכתוב במקור הדברים (מהרי"ל עמ' תכא, הובא בד"מ סימן תרצ"ד). ובכף-החיים שם ס"ק כה מבאר "כדי שיהא [[צדקה]] עם התענית לכפר". ומסיים, שמטעם זה יש לתיתו אז גם כשחל [[פורים]] במוצש"ק. וכ"כ בלוח כולל-חב"ד. ולכאורה עפ"ז צריך לתיתו אז גם בירושלים ת"ו, וכמו שאיתא בלוח עץ-חיים, ולא כמו שכתוב בלוח כולל-חב"ד לתיתו שם במנחת פורים-דפרזים. וע"ע.}} לפני מנחה{{הערה|לוח כולל-חב"ד, על פי הרמ"א תרצד ס"א ממהרי"ל.}}, זכר למחצית-השקל שקשורה לנס פורים, "הקדים שקליהן לשקליו"{{הערה|ספר-השיחות תש"נ חלק א' עמ' 299.}}. | ||
כל אחד נותן שלוש{{הערה|בזמן המקדש נתנו מחצית אחת (וכן מנהג הגר"א, כף החיים ס"ק כג), והרמ"א כתב על פי המרדכי לתת ג', כיוון דג"פ תרומה [במקור: ג"פ מחצית] כתוב בפ' שקלים. אבל אין מקור (ואין מקום) לתת יותר ממניין זה (וכש"כ ג"פ ג').}} מטבעות של 'מחצית' מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן{{הערה|רמ"א סימן תרצ"ד ס"א (ומזה ברור שאין עניין כיום "להדר" לתת מטבעות של דולר. וגם לדעות אחרות - כיוון שאין בתוכן מתכת כסף, ראה פסקי תשובות כאן הערות | כל אחד נותן שלוש{{הערה|בזמן המקדש נתנו מחצית אחת (וכן מנהג הגר"א, כף החיים ס"ק כג), והרמ"א כתב על פי המרדכי לתת ג', כיוון דג"פ תרומה [במקור: ג"פ מחצית] כתוב בפ' שקלים. אבל אין מקור (ואין מקום) לתת יותר ממניין זה (וכש"כ ג"פ ג').}} מטבעות של 'מחצית' מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן{{הערה|רמ"א סימן תרצ"ד ס"א (ומזה ברור שאין עניין כיום "להדר" לתת מטבעות של דולר. וגם לדעות אחרות - כיוון שאין בתוכן מתכת כסף, ראה פסקי תשובות כאן הערות 21–25). עניינה: נתינה בבת-אחת סכום השווה לכל, דהיינו עבודה שלמעלה מגדרי האדם - 'התוועדויות' תש"נ חלק ב' עמ' 311. ומהטעמים לזה: א) ברמ"א או"ח ר"ס תרצ"ד - כנגד ג' פעמים שכתוב 'תרומה' בפ' שקלים. ב) רמז לשלושת ימים שהתענו בימי אסתר, כדאיתא בספרים (מטה-משה סימן תשנ"ו, א"ר סימן תקס"ו ס"ק ב) שביום התענית יש ליתן סכום הסעודות לצדקה, כדי שמה שאינו אוכל ושותה באותו היום אכן יעלה לקדושה ממש - שערי-המועדים, אדר, עמ' קמה. ג) על דבר "אוריין תליתאי לעם תליתאי" רמז למתן-תורה בפורים "קיימו מה שקיבלו כבר", 'התוועדויות' [[תנש"א]] חלק ב' עמ' 332.}}, ומנהג זה כולל את כל ישראל, ועל-כל-פנים - כל אחד מבן עשרים שנה ומעלה, או החל מי"ג שנה. ומה טוב ומה נעים - שיחנכו גם קטנים לתת ג' מחצית-השקל מכספם [ו"מפורסם המנהג לתת גם עבור כל בני הבית"{{הערה|מג"א תרצ"ד ס"ק ג מהגהות מיימוניות, כף-החיים שם ס"ק כז, דרכי-חיים-ושלום סימן תתמג, שיחת תענית אסתר [[תשמ"ט]] - 'אוצר' עמ' רנג. - ולכאורה כאשר הם נותנים בעצמם, אין האב צריך לתת עבורם.}}], ובאופן שההורים עוזרים להם, שיוכלו לתת זאת מתוך הרחבה, ושיישאר להם עוד מספיק כסף לצורכיהם, כך שלא יחסר להם כלום{{הערה|שיחות-קודש [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 787. ובספר-המנהגים שם, שהאדמו"ר נותן מחצית-השקל גם בעד הרבנית ובנים ובנות קטנים, ע"כ. וכמו ששנינו (שקלים פ"א מ"ה) "אם שקלו - מקבלים מהם". אגב, מהלשון 'מחצית-השקל' (שהיא לשון הרבי עצמו) מוכח שאין צריך להיזהר ולומר "זכר למחצית-השקל". (ולא כמנהג העולם שנזהרים בזה, וכ"ה בלוח כולל-חב"ד, על פי מסכת סופרים פכ"א ה"ד, סידור רע"ג, שו"ת גאוני מזרח ומערב סימן מ, שו"ת מהרש"ם חלק ב' סימן עד ועוד. וע' בפסקי תשובות שם הערה 27). והטעם נתבאר בשיחות-קודש [[תשכ"ו]] עמ' 219, כיוון שמוכח מהגמ' ב"ב ט, א ופירש"י ותוס' שם, וכן מהלימוד מהפסוק "כי באמונה הם עושים" שנאמר במחצית-השקל, לענייני [[צדקה]] - שגם עניינה של מחצית-השקל עצמה הוא צדקה, עיי"ש. וראה גם ליקוטי-שיחות כרך כא עמ' 469. [[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 287. | ||
}}. | }}. | ||
| שורה 48: | שורה 50: | ||
באם התענית נדחה, אומרים תחנון, ו'אבינו מלכנו'{{הערה|לוח כולל-חב"ד (כיוון שאין זה ערב פורים).}}. | באם התענית נדחה, אומרים תחנון, ו'אבינו מלכנו'{{הערה|לוח כולל-חב"ד (כיוון שאין זה ערב פורים).}}. | ||
הרבי הנהיג מחדש את המנהג הישן (שמקורו במשנה), לומר 'דברי כיבושין' אחרי [[מנחה]] דתענית-ציבור: "כדאי לעורר על המנהג הנ"ל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי | הרבי הנהיג מחדש את המנהג הישן (שמקורו במשנה), לומר 'דברי כיבושין' אחרי [[מנחה]] דתענית-ציבור: "כדאי לעורר על המנהג הנ"ל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי מנחה (כמה מילים, לכל הפחות) 'דברי כיבושין', או מזמור [[תהלים]] המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא-בזה] אי אפשר לפעול זאת - על-כל-פנים יהרהרו ב[[מחשבה]] עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' - ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש'עיקר התשובה בלב' - הרי 'מחשבה טובה, [[הקב"ה]] מצרפה למעשה'"{{הערה|לקוטי-שיחות כרך כ עמ' 352, וש"נ.}}. | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
[[הרבי]] מדגיש כמה פעמים את מעלתה של תענית אסתר שלא נקבעה בעקבות מאורע מצער, ולכן היותה "יום רצון לה'"{{הערה|כמו בשאר הצומות שנקראים "יום רצון לה'", ראה ישעיה נח, ה. [[אגרת התשובה - פרק ב']].}} הוא בתוקף גדול יותר מבשאר הצומות. מכיוון שכך, מסיק | [[הרבי]] מדגיש כמה פעמים את מעלתה של תענית אסתר שלא נקבעה בעקבות מאורע מצער, ולכן היותה "יום רצון לה'"{{הערה|כמו בשאר הצומות שנקראים "יום רצון לה'", ראה ישעיה נח, ה. [[אגרת התשובה - פרק ב']].}} הוא בתוקף גדול יותר מבשאר הצומות. מכיוון שכך, מסיק הרבי{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ו]] ח"ב עמ' 695.}} גם שאפילו בזמן [[הגאולה]] כאשר כל הצומות יתבטלו, צום זה ישאר ויונהג, מכיוון שזהו יום נעלה של עת רצון, וממילא אין סיבה שיתבטל ואדרבה. עם זאת יהיה יום זה גם כן יום של שמחה, ואדרבה, ההפיכה לשמחה מודגשת בו במיוחד - שהרי הוא הכנה ל[[חג הפורים]], שכל ענינו הוא "ונהפוך הוא"{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ו]] ח"ב עמ' 695, וראה בשיחת תענית אסתר תשמ"ח בכותרת, ועוד.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/ | *'''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/שיעורי-הרב-נחמנסון/דיני-תענית-אסתר-לחולים/ דיני תענית אסתר לחולים] מאת הרב [[יהודה לייב נחמנסון]] {{וידפו|}} | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16042&CategoryID=2479 הסוד שמסתתר בתענית אסתר]''', שיחה מעובדת של הרבי בקשר לתענית אסתר | *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16042&CategoryID=2479 הסוד שמסתתר בתענית אסתר]''', שיחה מעובדת של הרבי בקשר לתענית אסתר {{בית חב"ד|}} | ||
*'''[https://anash.org/new-video-of-taanis-esther-5751-released/ תענית אסתר תשנ"א]''' {{וידאו}}{{אנש}} | |||
*'''[https://www.rebbedrive.com/taanis-esther תענית אסתר במחיצת הרבי]''', ארכיון סרטוני וידאו, באתר 'רבי דרייב' {{רבי דרייב}} | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_62.html הרבי מסביר: האם 'תענית אסתר' תישאר בגאולה?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{חגים וזמנים|}} | {{חגים וזמנים|}} | ||
{{פורים|}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תעניות]] | [[קטגוריה:תעניות]] | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||
[[קטגוריה:פורים]] | |||