בנימין קלעצקער – הבדלי גרסאות
מ ←תולדות חיים: תיקון פרמטרים |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לערך בשנת [[תק"כ]] לאביו רבי משה אייזנשטאדט אב"ד [[קלצק]] (בן רבי מיכאל אייזנשטאדט בן הגאון רבי מאיר אייזנשטאדט בעל ה"פנים מאירות") | נולד לערך בשנת [[תק"כ]] לאביו רבי משה אייזנשטאדט אב"ד [[קלצק]] (בן רבי מיכאל אייזנשטאדט בן הגאון רבי מאיר אייזנשטאדט בעל ה"פנים מאירות") ולפינקל. | ||
משפחתו עברה לגור בקלצק אחרי פטירתו של הסבא רבי מיכאל אב"ד קלצק, שאביו מילא את מקומו. | משפחתו עברה לגור בקלצק אחרי פטירתו של הסבא רבי מיכאל אב"ד קלצק, שאביו מילא את מקומו. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
מסופר עליו{{הערה|ספר השיחות - תורת שלום ע' 6.}}, שבעמדו פעם בנמל של העיר [[ריגא]] ליד רפסודות העצים שאותם עמד להשיט - שקע ב[[התבוננות]] בחסידות משך חמש שעות רצופות. כאשר הביעו לאחר מכן פליאה באזניו על כך, הגיב: מה הפלא? בעיני פליאה גדולה היא העובדה שאומרים "אחד" בעת קריאת-שמע וחושבים אז על העצים בנמל ריגא?! | מסופר עליו{{הערה|ספר השיחות - תורת שלום ע' 6.}}, שבעמדו פעם בנמל של העיר [[ריגא]] ליד רפסודות העצים שאותם עמד להשיט - שקע ב[[התבוננות]] בחסידות משך חמש שעות רצופות. כאשר הביעו לאחר מכן פליאה באזניו על כך, הגיב: מה הפלא? בעיני פליאה גדולה היא העובדה שאומרים "אחד" בעת קריאת-שמע וחושבים אז על העצים בנמל ריגא?! | ||
אודות כח ההתעמקות שלו מסופר{{הערה|רשימת היומן תרצ"ב, ע' רמד.}}, שפﬠם, ביום השוק, בהלכו מבית הכנסת ﬠם ה[[טלית]] ו[[תפילין]], התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדה בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו ( | אודות כח ההתעמקות שלו מסופר{{הערה|רשימת היומן תרצ"ב, ע' רמד.}}, שפﬠם, ביום השוק, בהלכו מבית הכנסת ﬠם ה[[טלית]] ו[[תפילין]], התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדה בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו (שהניחה ﬠל ציר גלגל הﬠגלה) עדיין באויר. אחר כך הורידה, אבל לא הרגיש מאומה. ורק כשהגיﬠ זמן תפילת המנחה נתﬠורר ממחשבתו. | ||
ומסיים הרבי, תא חזי ﬠד היכן כחה של [[יראת שמים]] - שאף שהיה שקוﬠ במחשבתו ﬠד שלא הרגיש שנסﬠה הﬠגלה שﬠליה הייתה מונחת רגלו, מכל-מקום, זמנה של תפילה הרגיש, וזה ﬠוררו מהתﬠמקותו. | ומסיים הרבי, תא חזי ﬠד היכן כחה של [[יראת שמים]] - שאף שהיה שקוﬠ במחשבתו ﬠד שלא הרגיש שנסﬠה הﬠגלה שﬠליה הייתה מונחת רגלו, מכל-מקום, זמנה של תפילה הרגיש, וזה ﬠוררו מהתﬠמקותו. | ||
בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן בליאזנא, כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך לוויטבסק, מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' בנימין קלעצקער, ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה, עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"). (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע). | בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן בליאזנא, כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך לוויטבסק, מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' בנימין קלעצקער, ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה, עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"). (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע). | ||
ר' בנימין נחשב בעיקר לחסיד של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|{{היברובוקס|'''[[תורת מנחם – רשימת היומן]]'''|עמ | ר' בנימין נחשב בעיקר לחסיד של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|{{היברובוקס||'''[[תורת מנחם – רשימת היומן]]'''|58881|עמ=רמד|עמוד דיגיטלי=290}}.}}. | ||
נפטר [[כ"ג סיון]] [[תקצ"ח]]{{הערה|הרב ע' תשיט.}}. | נפטר [[כ"ג סיון]] [[תקצ"ח]]{{הערה|הרב ע' תשיט.}}. | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
* חתנו רבי '''[[ברוך קלוצקר]]''', נכד ה[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בנה של [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]].}}. | * חתנו רבי '''[[ברוך קלוצקר]]''', נכד ה[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בנה של [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]].}}. | ||
* חתנו ר' '''אהרן תומרקין''', זקנו של ר' [[אהרן תומרקין]] [[רב]]ה של [[חרקוב]]. | * חתנו ר' '''אהרן תומרקין''', זקנו של ר' [[אהרן תומרקין]] [[רב]]ה של [[חרקוב]]. | ||
* חתנו, הגביר בער ליב ברכהן מפאלעצק. בניו: ר' ישראל, ר' אברהם, ר' מרדכי, ר' אלעזר אב"ד פאלעצק (נפטר כ"ו אב תרנ"ג בדובבעלן סמוך לריגא ונטמן | * חתנו, הגביר בער ליב ברכהן מפאלעצק. בניו: ר' ישראל, ר' אברהם, ר' מרדכי, ר' אלעזר אב"ד פאלעצק (נפטר כ"ו אב תרנ"ג בדובבעלן סמוך לריגא ונטמן ב[[פאלאצק]]), שבניו הם בנימין ואברהם ברכהן מפאלעצק. | ||
* משפחת '''קרסיק''' החסידית, הם מצאצאיו. ביניהם הרב [[יעקב ברוך קרסיק|יעקב ברוך]], [[אליעזר קרסיק|אליעזר]] ו[[יהודה לייב קרסיק]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]] עמוד 35.}}. | * משפחת '''קרסיק''' החסידית, הם מצאצאיו. ביניהם הרב [[יעקב ברוך קרסיק|יעקב ברוך]], [[אליעזר קרסיק|אליעזר]] ו[[יהודה לייב קרסיק]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]] עמוד 35.}}. | ||