ארבעה אבות נזיקין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סוגיה | |||
|מקרא= {{תנ"ך|שמות|כא|יח}}–{{תנ"ך|שמות|כב|ה|ללא=ספר}} | |||
|משנה=[[טקסט:משנה בבא קמא|מסכת בבא קמא]] | |||
|תלמוד בבלי=[[טקסט:בבלי בבא קמא|מסכת בבא קמא]] | |||
|תלמוד ירושלמי=[[טקסט:ירושלמי בבא קמא|מסכת בבא קמא]] | |||
|משנה תורה לרמב"ם=[[ספר נזיקין]] | |||
|שולחן ערוך={{שולחן ערוך|חושן משפט|שפח|ללא=שם}}–{{שולחן ערוך|חושן משפט|תיט|ללא=שם}} | |||
|ספרי מניין המצוות= | |||
|ספרות הלכתית נוספת= | |||
|שם= | |||
}} | |||
'''ארבעה אבות נזיקין''' הם הסוגים העיקריים של גורמי [[נזק]] על פי התורה. חז"ל מנו את אבות נזיקין על פי הפסוקים ב[[פרשת משפטים]] ([[שמות]] כ"א - כ"ב) וב[[פרשת אמור]] ([[ויקרא]] כ"ד). | |||
ה[[משנה]] הראשונה ב[[מסכת בבא קמא]] מונה ארבעה אבות נזיקין ומכנה אותם בשמות "שור", "בור", "מבעה" ו"הבער" (מספר האבות ושמותם אינם נזכרים במקרא). לכל אחד מהאבות ישנם פרטי דינים ייחודים לו, והם הבסיס להלכות הנזיקין ב[[הלכה]]. לכל אב נזיקין יש גם 'תולדות' – גורמי נזק שדומים לו בתכונתם ומהותם, ולכן הלכותיהם זהים להלכותיו. | |||
על פי ה[[תלמוד בבלי|גמרא]], מספרם של אבות הנזיקין אינו 4 אלא 6, והם אדם, קרן, שן ורגל, אש ובור, והאמוראים נחלקו כיצד להסביר את המספר ארבע המופיע במשנה. הכוונה במניין זה הוא לאבות שיש להם תולדות. בתלמוד מובאות [[ברייתא|ברייתות]] המונות 13 או 24 אבות נזיקין, ונטען שאף הן החסירו חלק מאבות הנזיקין, אולם הכוונה היא לסוגי נזיקין שונים שחלה עליהם חובת תשלום, ולא לאבות טיפוס של סוגי נזיקין<ref>{{בבלי|בבא קמא|ד|א}}</ref>. | |||
== מדיני הנזקין == | == מדיני הנזקין == | ||
| שורה 17: | שורה 32: | ||
=====השור===== | =====השור===== | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שמירת העיניים]]}} | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שמירת העיניים]]}} | ||
השור – המילה "שור" היא גם מלשון "שור" לשון הסתכלות או התבוננות, והיא משמעה שעל האדם לשמור את עיניו כדי לא להזיק או לפגוע. השור הפיזי, ששובר דברים או מזיק, מקביל לנזק שנגרם כתוצאה מהתבוננות רשלנית או ממבט חפוז שגורם להרס. יש כאן רמז לכך שגם במעשים של "מבט" או כוונה רשלנית, עשוי להיגרם נזק. | השור – המילה "שור" היא גם מלשון "שור" לשון הסתכלות או התבוננות, והיא משמעה שעל האדם לשמור את עיניו כדי לא להזיק או לפגוע. השור הפיזי, ששובר דברים או מזיק, מקביל לנזק שנגרם כתוצאה מהתבוננות רשלנית או ממבט חפוז שגורם להרס. יש כאן רמז לכך שגם במעשים של "מבט" או כוונה רשלנית, עשוי להיגרם נזק{{מקור}}. | ||
=====הבור===== | =====הבור===== | ||