ארבעה אבות נזיקין – הבדלי גרסאות

ר.ז. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הערך של "ארבע אבות נזיקין" עוסק בארבעה סוגים עיקריים של נזקים שיכולים להיגרם לאדם או לרכוש בעקבות פעולתה של בהמה או אובייקט אחר. ארבעת סוגי הנזקים הם: '''שור''', '''בור''', '''מבעה''' (שן ורגל), ו'''הבער''' (אש). כל אחד מהם נלמד מתוך התורה ונידון במסגרת דיני נזיקין בתורה שבעל פה, וקשור למצוות שונות המתייחסות לדיני משפט אזרחי.
{{סוגיה
|מקרא= {{תנ"ך|שמות|כא|יח}}–{{תנ"ך|שמות|כב|ה|ללא=ספר}}
|משנה=[[טקסט:משנה בבא קמא|מסכת בבא קמא]]
|תלמוד בבלי=[[טקסט:בבלי בבא קמא|מסכת בבא קמא]]
|תלמוד ירושלמי=[[טקסט:ירושלמי בבא קמא|מסכת בבא קמא]]
|משנה תורה לרמב"ם=[[ספר נזיקין]]
|שולחן ערוך={{שולחן ערוך|חושן משפט|שפח|ללא=שם}}–{{שולחן ערוך|חושן משפט|תיט|ללא=שם}}
|ספרי מניין המצוות=
|ספרות הלכתית נוספת=
|שם=
}}
'''ארבעה אבות נזיקין''' הם הסוגים העיקריים של גורמי [[נזק]] על פי התורה. חז"ל מנו את אבות נזיקין על פי הפסוקים ב[[פרשת משפטים]] ([[שמות]] כ"א - כ"ב) וב[[פרשת אמור]] ([[ויקרא]] כ"ד).
 
ה[[משנה]] הראשונה ב[[מסכת בבא קמא]] מונה ארבעה אבות נזיקין ומכנה אותם בשמות "שור", "בור", "מבעה" ו"הבער" (מספר האבות ושמותם אינם נזכרים במקרא). לכל אחד מהאבות ישנם פרטי דינים ייחודים לו, והם הבסיס להלכות הנזיקין ב[[הלכה]]. לכל אב נזיקין יש גם 'תולדות' – גורמי נזק שדומים לו בתכונתם ומהותם, ולכן הלכותיהם זהים להלכותיו.
 
על פי ה[[תלמוד בבלי|גמרא]], מספרם של אבות הנזיקין אינו 4 אלא 6, והם אדם, קרן, שן ורגל, אש ובור, והאמוראים נחלקו כיצד להסביר את המספר ארבע המופיע במשנה. הכוונה במניין זה הוא לאבות שיש להם תולדות. בתלמוד מובאות [[ברייתא|ברייתות]] המונות 13 או 24 אבות נזיקין, ונטען שאף הן החסירו חלק מאבות הנזיקין, אולם הכוונה היא לסוגי נזיקין שונים שחלה עליהם חובת תשלום, ולא לאבות טיפוס של סוגי נזיקין<ref>{{בבלי|בבא קמא|ד|א}}</ref>.


== מדיני הנזקין ==
== מדיני הנזקין ==
====שור====
====שור====
הם נזקי שור שנגח בהמה או אדם או הזיק רכוש. בתורה מובא דיני נזקי שור בפסוק{{הערה|שמות כא, כח.}} "וכי יגח שור את איש או את אשה", ויש חילוק בין אם השור הוא "תם" (שזהו פעם הראשונה או שניה שנוגח), או האם השור מועדת לנגיחה (שהתרו את בעל השור לשמור את שורו), שהתם שהזיק משלם חצי של הנזק, והוא קנס, ולכן אם בעל השור הודה על נזקי שורו, אז בעל השור פטור מהתשלומין, לא כן אחרי שהשור הוא מועד, אז בעל השור משלם נזק שלם. ואין חילוק אם השור הזיק באמצעות קרניו, רגליו, או שיניו, כל זה נחשב נזק שנכנס תחת קטגוריית הנגיחה{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נא.}}.
הם נזקי שור שנגח בהמה או אדם או הזיק רכוש. בתורה מובא דיני נזקי שור בפסוק{{הערה|שמות כא, כח.}} "וכי יגח שור את איש או את אשה", ויש חילוק בין אם השור הוא "תם" (שזהו פעם הראשונה או שניה שנוגח), או האם השור מועדת לנגיחה (שהתרו את בעל השור לשמור את שורו), שהתם שהזיק משלם חצי של הנזק, והוא קנס, ולכן אם בעל השור הודה על נזקי שורו, אז בעל השור פטור מהתשלומין, לא כן אחרי שהשור הוא מועד, אז בעל השור משלם נזק שלם. ואין חילוק אם השור הזיק באמצעות קרניו, רגליו, או שיניו, כל זה נחשב נזק שנכנס תחת קטגוריית הנגיחה{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נא.}}.
שורה 14: שורה 28:
====הבער====
====הבער====
הוא נזקי אש, ונלמדת מהפסוק{{הערה|שמות כב, ה.}} "כי תצא אש", שבו התורה מדברת על מצב שבו אדם הדליק אש במקומו וזו יצאה והזיקה רכוש של אחר. התורה קובעת שמי שהדליק אש בתוך רכושו חייב לשמור עליה ולהימנע מלגרום לנזקים. דין זה מציין את האחריות של אדם לשמור על גחלתו ואש, ולא להותיר אותם לצאת ולגרום נזק לאחרים, בין אם מדובר בנזק לרכוש ובין אם מדובר בנזק לנפש. גם כאן קיימת הבחנה בין מקרים שבהם התהוותה אש מחוץ לשליטת האדם לבין מקרים בהם הוא יצר את הסיכון{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נו.}}.
הוא נזקי אש, ונלמדת מהפסוק{{הערה|שמות כב, ה.}} "כי תצא אש", שבו התורה מדברת על מצב שבו אדם הדליק אש במקומו וזו יצאה והזיקה רכוש של אחר. התורה קובעת שמי שהדליק אש בתוך רכושו חייב לשמור עליה ולהימנע מלגרום לנזקים. דין זה מציין את האחריות של אדם לשמור על גחלתו ואש, ולא להותיר אותם לצאת ולגרום נזק לאחרים, בין אם מדובר בנזק לרכוש ובין אם מדובר בנזק לנפש. גם כאן קיימת הבחנה בין מקרים שבהם התהוותה אש מחוץ לשליטת האדם לבין מקרים בהם הוא יצר את הסיכון{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נו.}}.


== בחסידות ==
== בחסידות ==
=====השור=====
=====השור=====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שמירת העיניים]]}}
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שמירת העיניים]]}}
השור – המילה "שור" היא גם מלשון "שור" לשון הסתכלות או התבוננות, והיא משמעה שעל האדם לשמור את עיניו כדי לא להזיק או לפגוע. השור הפיזי, ששובר דברים או מזיק, מקביל לנזק שנגרם כתוצאה מהתבוננות רשלנית או ממבט חפוז שגורם להרס. יש כאן רמז לכך שגם במעשים של "מבט" או כוונה רשלנית, עשוי להיגרם נזק.
השור – המילה "שור" היא גם מלשון "שור" לשון הסתכלות או התבוננות, והיא משמעה שעל האדם לשמור את עיניו כדי לא להזיק או לפגוע. השור הפיזי, ששובר דברים או מזיק, מקביל לנזק שנגרם כתוצאה מהתבוננות רשלנית או ממבט חפוז שגורם להרס. יש כאן רמז לכך שגם במעשים של "מבט" או כוונה רשלנית, עשוי להיגרם נזק{{מקור}}.


=====הבור=====
=====הבור=====
שורה 43: שורה 56:


== ראו גם ==
== ראו גם ==
* [[סדר נזיקין]]
* [[סדר נזיקין]]
* [[שור]]
* [[שור]]
* [[בור]]
* [[בור]]
* [[שריפה]]
* [[שריפה]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:חושן משפט]]
[[קטגוריה:חושן משפט]]