נוסח האר"י – הבדלי גרסאות
צ'קטי, תיקון פרמטרים |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
על נוסח זה אמר [[אדמו"ר הזקן]] במאסרו: | על נוסח זה אמר [[אדמו"ר הזקן]] במאסרו: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעל-פי ה[[קבלה]] לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מ[[תהלים]], ואין זו דת חדשה|מקור=רש"ז מלאדי, תיק החקירה בארכיון הגנרל פרוקור ב[[סנקט פטרבורג|פטרבורג]]{{הערה|1=נדפס ב{{HebrewBooks||אגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב'|31631|איגרת ו', אות ט"ו|עמוד=38}}. צילום [[כתב יד|כתב ידו]] ב{{HebrewBooks||מבוא להגהות לסידור רבינו הזקן|15722| | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעל-פי ה[[קבלה]] לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מ[[תהלים]], ואין זו דת חדשה|מקור=רש"ז מלאדי, תיק החקירה בארכיון הגנרל פרוקור ב[[סנקט פטרבורג|פטרבורג]]{{הערה|1=נדפס ב{{HebrewBooks||אגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב'|31631|איגרת ו', אות ט"ו|עמוד דיגיטלי=38}}. צילום [[כתב יד|כתב ידו]] ב{{HebrewBooks||מבוא להגהות לסידור רבינו הזקן|15722|עמ=5|עמוד דיגיטלי=5}}}}}} | ||
החידושים בנוסח האריז"ל היו: | החידושים בנוסח האריז"ל היו: | ||
* בברכת [[ברוך שאמר]] שב[[פסוקי דזמרה]] נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מילים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר. | * בברכת [[ברוך שאמר]] שב[[פסוקי דזמרה]] נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מילים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר. | ||
* ב[[תפילת מוסף]] של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח " | * ב[[תפילת מוסף]] של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תקנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר. | ||
* האר"י אמר [[וידוי]] ו[[י"ג מידות הרחמים|שלוש עשרה מידות]] לפני [[נפילת אפיים]] - מה שלא היה מקובל בשום קהילה בזמנו. | * האר"י אמר [[וידוי]] ו[[י"ג מידות הרחמים|שלוש עשרה מידות]] לפני [[נפילת אפיים]] - מה שלא היה מקובל בשום קהילה בזמנו. | ||
* האר"י הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים, ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים, בתפילות ה[[ימים נוראים|ימים הנוראים]] נהג האר"י להתפלל בבית הכנסת האשכנזי, בניגוד למנהגו ברוב השנה בבית כנסת ספרדי. | * האר"י הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים, ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים, בתפילות ה[[ימים נוראים|ימים הנוראים]] נהג האר"י להתפלל בבית הכנסת האשכנזי, בניגוד למנהגו ברוב השנה בבית כנסת ספרדי. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* | * דניאל מרדכי הכהן רימר, '''ספר תפילת חיים''': בירור נוסח האר"י מיוסד על הסידור הנדפס בשנת רפ"ד שבו בחר מוהר"ר חיים ויטאל לקבוע עליו שינויי הנוסחאות אשר קיבל מפי רבו האר"י, בתוספת עיונים ובירורים. | ||
* '''סידור האר"י תפילת חיים''': ערוך כפי מה שקיבל מוהר"ר חיים ויטאל מרבו מוהר"ר יצחק לוריא אשכנזי על ידי דניאל מרדכי רימר. | * '''סידור האר"י תפילת חיים''': ערוך כפי מה שקיבל מוהר"ר חיים ויטאל מרבו מוהר"ר יצחק לוריא אשכנזי על ידי דניאל מרדכי רימר. | ||
* הרב שיר שלום יוחנן, מאמר נוסחאות התפילה לרבנו האר"י, בתוך [[ירחון האוצר]] גליון פ"ב. | * הרב שיר שלום יוחנן, מאמר נוסחאות התפילה לרבנו האר"י, בתוך [[ירחון האוצר]] גליון פ"ב. | ||