חומש תורה שלמה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 הסדרה נערכה על ידי צוות תלמידי חכמים בראשו עמד יוזם והוגה הרעיון הרב [[מנחם מענדל כשר]], שאף הוסיף בשולי הגליון הערות וביאורים ודיוקי נוסחאות רבים, וברוב הכרכים נוספו במילואים מאמרים תורניים הדנים בהרחבה בנושאים שונים שהוזכרו באותו כרך.
-הכרך הראשון בסדרה יצא לאור בשנת [[תרפ"ו]] בירושלים על החלק הראשון של פרשת בראשית, והכרך ה-44 והאחרון בסדרה יצא לאור כעבור 68 שנה (לאחר פטירתו של הרב כשר) בשנת [[תשנ"ה]] על פרשיות מטות-מסעי.
+הכרך הראשון בסדרה יצא לאור בשנת [[תרפ"ו]] בירושלים על החלק הראשון של פרשת בראשית, והכרך ה-45 והאחרון (בינתיים) בסדרה יצא לאור (40 שנה לאחר פטירתו של הרב כשר) בתשפ"ד על פרשת דברים. יתר הכרכים ייצאו לאור בשנים הבאות.
 מלבד הספרים על החומש, יצאו לאור לאורך השנים מספר ספרי נספחים, דוגמת "אנציקלופדיית שמע ישראל", [[הגדה של פסח]], וספרים על חלק מה[[חמש מגילות]].
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 {{חלונית
 | כותרת = מתוך המבוא לספר "תורה שלמה" - פרשת בראשית
 | רקע כותרת =
 | יישור = שמאל
 | תוכן = ראיתי לקרוא את שם החומש "תורה שלמה" על-פי המובא במסכת מנחות ס"ה כשר' יוחנן בן זכאי השיב לה[[מינות (יהדות)|מינים]] בדבר [[ממחרת השבת|עצרת אחר שבת]], התבטא אז בלשון זה: ולא תהא "תורה שלמה" שלנו כשיחה בטלה שלכם?, ונראה שהתכוין בלשון זה לומר שאין ה[[תורה שבכתב|תורה]] בבחינת תורה שלמה אלא בהצטרפות ה[[תורה שבעל פה]] המפרשת ומבארת את התורה שבכתב כפי המקובל במסורה, ולפיכך בנוגע אלינו, המאמינים בני מאמינים בתורה שבע"פ, אמנם יש לנו תורה שלמה לאפוקי המינים לשיטתם שאינם מחזיקים רק בתורה שבכתב ולא בתורה שבע"פ, בנוגע להם אין התורה בבחינת תורה שלמה, ובאמת גם תורה שבכתב אין להם, שאין זו תורה שלמה מבלעדי התורה שבע"פ, כי התורה שבכתב לבדה היא כספר החתום. – ובהתאם לרעיון זה קראתי לחבורי הנוכחי בשם "תורה שלמה", שהשם הזה הולמו היטב, יען כי בו מתחברת ומצטרפת התורה שבכתב עם התורה שבעל פה, והוא נאה לשמו ושמו נאה לו.
-| מקור = {{אוצר החכמה|רבי [[מנחם מנדל כשר]]|"מבוא ל'''תורה שלמה''', חלק א' (בראשית א')|149296|ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, עמ' י"ט||עמוד=17}}
+| מקור = {{אוצר החכמה|רבי [[מנחם מנדל כשר]]|"מבוא ל'''תורה שלמה''', חלק א' (בראשית א')|149296|ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, עמ' י"ט||עמוד דיגיטלי=17}}
 | מאת =
 }}
-היוזם של הסדרה הרב מנחם מענדל כשר, רצה לחבר את פירושי חז"ל בתורה שבעל פה, עם פסוקי התורה שבכתב, וליצור מעין 'פירוש' של חז"ל על הפסוקים
+היוזם של הסדרה הרב מנחם מענדל כשר, רצה לחבר את פירושי חז"ל בתורה שבעל פה, עם פסוקי התורה שבכתב, וליצור מעין 'פירוש' של חז"ל על הפסוקים וזאת על יסוד דברי חז"ל עצמם במסכת מנחות{{הערה|סה, ב.}}, ועל כן קרא למיזם בשם 'תורה שלמה'.
- וזאת על יסוד דברי חז"ל עצמם במסכת מנחות{{הערה|סה, ב.}}, ועל כן קרא למיזם בשם 'תורה שלמה'.
 מלבד ליקוט של מדרשי חז"ל מהספרים הנפוצים כגון מדרש רבה, תנחומא, ספרא, ספרי, וילקוט שמעוני, ליקט המחבר את הדברים שהובאו ב[[ראשונים]] בשם חז"ל, ליקוטים שונים וכתבי יד נדירים אותם מצא בארכיונים וספריות ברחבי העולם.
-בדומה לחומשים הנדפסים, ליקוט דברי חז"ל מופיע לצד הפסוקים עם פירושי רש"י ותרגום אונקלוס, כשנוסף להם גם תרגום יונתן על התורה, ובשולי העמוד נוספו הערותיו של המחבר, בהם מבאר את דברי חז"ל וכיצד למדו אותם מהפסוקים, דיוקים, ושינויים נוסחאות, ובמקומות רבים גם מנסה לבאר מאמרי חז"ל מוקשים, ולהכריע בין שיטות שונות בביאור דברי חז"ל.
+בדומה לחומשים הנדפסים, ליקוט דברי חז"ל מופיע לצד הפסוקים עם פירושי רש"י ו[[תרגום אונקלוס]], כשנוסף להם גם תרגום יונתן על התורה, ובשולי העמוד נוספו הערותיו של המחבר, בהם מבאר את דברי חז"ל וכיצד למדו אותם מהפסוקים, דיוקים, ושינויים נוסחאות, ובמקומות רבים גם מנסה לבאר מאמרי חז"ל מוקשים, ולהכריע בין שיטות שונות בביאור דברי חז"ל.
 הסדר בו הובאו דברי חז"ל שבליקוט בתוך כל פסוק, הוא על פי רוב בהתאם לסדר החשיבות של המקורות, כשמאמרי חז"ל מהגמרא הובאו ראשונים, לאחריהם הספרא והספרי, וכן הלאה.
@@ שורה 35: / שורה 34: @@
 בשנת [[תש"ד]] הדפיס את הכרך השמיני בבית הדפוס של [[האחים שולזינגר]] ב[[ניו יורק]], ומחלק כ' ואילך חזרה ההדפסה ל[[ירושלים]], בעקבות עלייתו לארץ ישראל.
-החל מהכרך השמיני התווספו לספרים מדור מילואים שכללו מאמרי תוכן רחבי היקף בנושאים שונים, ובחלוף השנים הלך המדור והתרחב והפך לחלק עיקרי מהספר. בין הנושאים בהם עסק, הוא בירור במחלוקת [[הגר"א מווילנא|הגר"א]] ו[[אדמו"ר הזקן]] בפירוש הפסוק "מלא כל הארץ כבודו"{{הערה|{{HebrewBooks|מנחם מנדל כשר|"בירור בדבר מחלוקת הגר"א מווילנא ז"ל עם הגרש"ז ז"ל בעל התניא בפי' הכתוב מלא כל הארץ כבודו"|51451|בתוך: '''תורה שלמה''', חלק ח' עמ' רמ"ח|עמוד=263}}.}}, נושאים נפיצים דוגמת השוואה בין מדרשי חז"ל לתורת ההתפתחות של דארווין, סתירת פירושי ה[[קראים]] לתורה, ודיונים הנוגעים לספרים חיצוניים.
+החל מהכרך השמיני התווספו לספרים מדור מילואים שכללו מאמרי תוכן רחבי היקף בנושאים שונים, ובחלוף השנים הלך המדור והתרחב והפך לחלק עיקרי מהספר. בין הנושאים בהם עסק, הוא בירור במחלוקת [[הגר"א מווילנא|הגר"א]] וכ"ק [[אדמו"ר הזקן]] בפירוש הפסוק "מלא כל הארץ כבודו"{{הערה|{{HebrewBooks|מנחם מנדל כשר|"בירור בדבר מחלוקת הגר"א מווילנא ז"ל עם הגרש"ז ז"ל בעל התניא בפי' הכתוב מלא כל הארץ כבודו"|51451|בתוך: '''תורה שלמה''', חלק ח' עמ' רמ"ח|עמוד דיגיטלי=263}}.}}, נושאים נפיצים דוגמת השוואה בין מדרשי חז"ל לתורת ההתפתחות של דארווין, סתירת פירושי ה[[קראים]] לתורה, ודיונים הנוגעים לספרים חיצוניים.
-יצירתו המונומנטלית של הרב כשר זכתה להערכה רבה, ומאמרי ביקורת רבים שיבחו את הסדרה ואת העריכה, ביניהם הרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|1={{אוצר החכמה|שלמה יוסף זוין|סופרים וספרים - חלק ג' עמ 285|105430|תל אביב תשי"ט||עמוד=278}}.}}, ועוד, ועל סדרה זו זכה הרב כשר בפרס ישראל לספרות תורנית (בשנת [[תשכ"ג]]), וזכה פעמיים בפרס הרב קוק (בשנת [[תש"ד]] ובשנת [[תשכ"א]]).
+יצירתו המונומנטלית של הרב כשר זכתה להערכה רבה, ומאמרי ביקורת רבים שיבחו את הסדרה ואת העריכה, ביניהם הרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|1={{אוצר החכמה|שלמה יוסף זוין|סופרים וספרים - חלק ג' עמ 285|105430|תל אביב תשי"ט|עמוד דיגיטלי=278}}.}}, ועוד, ועל סדרה זו זכה הרב כשר בפרס ישראל לספרות תורנית (בשנת [[תשכ"ג]]), וזכה פעמיים בפרס הרב קוק (בשנת [[תש"ד]] ובשנת [[תשכ"א]]).
 ==המשתתפים בעריכה==
@@ שורה 45: / שורה 43: @@
 בשנת תשמ"ג בה נפטר יצא לאור הכרך הל"ח, וסמוך לפטירתו נפטרו גם בנו הרב משה שלמה כשר וחתנו הרב אהרן גרינבאום שהיו חברי מערכת ההוצאה לאור, ואת המשך ההוצאה לאור נטלו על עצמם הנכדים ר' שמחה בלכרוביץ ור' אפרים גרינבאום.
-כרך מ"ד היה הכרך האחרון שיצא לאור על סיום ספר במדבר, פרשיות [[מטות]] [[מסעי]], והודפס בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ה]], כתשע שנים לאחר פטירת הרב כשר.
+כרך מ"ד היה הכרך האחרון שיצא לאור על סיום ספר במדבר, פרשיות [[מטות]] [[מסעי]], והודפס בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ה]], כתשע שנים לאחר פטירת הרב כשר. בשנת תשפ"ד יצא לאור כרך חדש על פרשת דברים בעריכת נכדו של הרב כשר.
 בין השותפים במערכת ההוצאה לאור נמנה החסיד ר' [[מנחם מענדל טננבוים]].
@@ שורה 55: / שורה 53: @@
 בשנת [[תשמ"ט]] הורה הרבי ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה שלמה' (או [[חומש תורה תמימה]]) בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 252.}}.
+הרבי, בשיחותיו ובאגרותיו, מרבה לציין ל"תורה שלמה".
+- להרחבה אודות קשריו של הרב כשר עם הרבי, ראו בערך: "הרב [[מנחם מענדל כשר]]".
 ==קישורים חיצוניים==