חסידות גור – הבדלי גרסאות
דקדוק וקישורים |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:ציון השפת אמת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של החידושי הרי"ם והשפת אמת]] | [[קובץ:ציון השפת אמת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של החידושי הרי"ם והשפת אמת]] | ||
[[קובץ:גור 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם מרדכי מגור קורא בעצרת תפילה בשנת תש"ב ב[[בית הכנסת החורבה]] ב[[ירושלים]] לאחר שהגיעו ידיעות על רצח יהודי פולין]] | [[קובץ:גור 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם מרדכי מגור קורא בעצרת תפילה בשנת תש"ב ב[[בית הכנסת החורבה]] ב[[ירושלים]] לאחר שהגיעו ידיעות על רצח יהודי פולין]] | ||
'''שושלת גור''' היא שושלת בת של חסידות פשיסחא, מיסודו של רבי בונם מפשיסחא. מיסודות החסידות: התחדשות | '''שושלת גור''' היא שושלת בת של חסידות פשיסחא, מיסודו של רבי בונם מפשיסחא. מיסודות החסידות: התחדשות ואמיתיות ב[[עבודת השם]], ודבקות ב[[תורה]]. החסידות נותנת דגש מיוחד על '[[קדושה]]'. לפני [[השואה]] מרכז החסידות היה ב[[פולין]] ובתקופת השואה עברה חצר גור ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] וקבעה משכנה ב[[ירושלים]]. | ||
==פשיסחא וקוצק == | ==פשיסחא וקוצק == | ||
רבי שמחה בונם היה למעשה ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחא, שהיה אמנם תלמיד מובהק של [[החוזה מלובלין]], אך עם זאת חידש דרך מיוחדת בעבודת השם. רבי שמחה בונם שהיה תלמיד החוזה והיהודי, המשיך את דרכו של היהודי הקדוש באופן קיצוני מעט יותר מרבו, אך בנו של היהודי הקדוש רבי ירחמיאל העיד כי רבו הקדוש סמך עליו את ידו והעריצו הערצה מופלגת. | רבי שמחה בונם היה למעשה ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחא, שהיה אמנם תלמיד מובהק של [[החוזה מלובלין]], אך עם זאת חידש דרך מיוחדת בעבודת השם. רבי שמחה בונם שהיה תלמיד החוזה והיהודי, המשיך את דרכו של היהודי הקדוש באופן קיצוני מעט יותר מרבו, אך בנו של היהודי הקדוש רבי ירחמיאל העיד כי רבו הקדוש סמך עליו את ידו והעריצו הערצה מופלגת. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==החידושי הרי"מ== | ==החידושי הרי"מ== | ||
לאחר פטירתו של רבי מנחם מנדל | לאחר פטירתו של רבי מנחם מנדל חסידיו באו לרבי [[יצחק מאיר רוטנברג-אלתר|יצחק מאיר רוטנברג - אלתר]] מגור בעל החידושי הרי"ם, שהיה ידוע במיוחד בגאונותו ובצדקותו{{הערה|שם משפחתו האמיתי היה רוטנברג. בשנת [[תרי"א]] גזרה מלכות [[פולין]], כי על כל היהודים לגזור את פיאותיהם וזקנם, ולהוריד מהם את מלבושיהם המיוחדים. פקידי הממשלה רצו לתפוס את החידושי הרי"ם כדי להסיר ממנו את פיאותיו וזקנו. הוא הסתתר, ובאותה תקופה הוא שינה את שם משפחתו לשם אלתר.}} כדי שימלא את מקומו של הרמ"ם מקוצק. | ||
בתחילה רבי יצחק מאיר הסתגר רבות ולא חפץ כלל לשמוע על מילוי המקום, במקום זאת הודיע כי הוא משתוקק לעבור ל[[ליובאוויטש]] להשתופף בצילו של אדמו"ר [[הצמח צדק]] ואף שלח קבוצה מנאמניו לליובאוויטש כדי שיכינו לו מקום לקראת בואו. אך לבסוף נעתר רבי יצחק מאיר להפצרת חסידיו וזנח את רעיונו להשתופף בצילו של הצמח צדק וייסד את חצר גור. | |||
לאחר פטירתו של רבי יצחק מאיר, לאחר שכל בניו נפטרו בחייו, מונה לממשיך השושלת האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר, שתורותיו לוקטו בספר חשבה לטובה. | לאחר פטירתו של רבי יצחק מאיר, לאחר שכל בניו נפטרו בחייו, מונה לממשיך השושלת האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר, שתורותיו לוקטו בספר חשבה לטובה. | ||
| שורה 17: | שורה 20: | ||
== האמרי אמת == | == האמרי אמת == | ||
[[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG|ממוזער|האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור ביחידות אצל הרבי.]] | [[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG|ממוזער|האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור ביחידות אצל הרבי.]] | ||
לאחר פטירתו מונה רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מגור (האמרי אמת) לאדמו"ר אשר המשיך גם כן את הקשרים עם [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|הרבי הרש"ב]] ו[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]], ואחר כך שלושת בניו, שכולם היו בקשרים הדוקים עם [[הרבי | לאחר פטירתו מונה רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מגור (האמרי אמת) לאדמו"ר אשר המשיך גם כן את הקשרים עם [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|הרבי הרש"ב]] ו[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]], ואחר כך שלושת בניו, שכולם היו בקשרים הדוקים עם [[הרבי]], הלא הם: רבי [[ישראל אלתר]] מגור הבית ישראל, רבי [[שמחה בונם אלתר]] מגור הלב שמחה, ורבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור - צעיר בניו של האמרי אמת מזיוו"ש, בעל הפני מנחם. את החסידות כיום מנהיג האדמו"ר רבי [[יעקב אריה אלתר]] מגור, בנו של רבי שמחה בונים. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[יהודה אריה לייב אלתר]] (הראשון) | *[[יהודה אריה לייב אלתר]] (הראשון) | ||
| שורה 25: | שורה 27: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''בני הרבי מגור ב'ארמון' הרבי הרש"ב''', שבועון כפר חב"ד גליון 2054 עמוד 101 | *'''בני הרבי מגור ב'ארמון' הרבי הרש"ב''', שבועון כפר חב"ד גליון 2054 עמוד 101 | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידות גור|*]] | [[קטגוריה:חסידות גור|*]] | ||