יצחק הוטנר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 }}
-הרב '''יצחק הוטנר''' ([[אדר]] [[תרס"ו]] - [[כ' בכסלו]] [[תשמ"א]]), הידוע גם בכינוי הפחד יצחק, היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, ומחשובי המנהיגים האורתודוקסים ביהדות [[ארצות הברית]] במאה העשרים. נחשב לאחד מהמנהיגים המשפיעים בעשרות השנים האחרונות בעולם הלימוד וההשקפה החרדית.
+הרב '''יצחק הוטנר''' ([[אדר]] [[תרס"ו]] - [[כ' בכסלו]] [[תשמ"א]]), הידוע גם בכינוי הפחד יצחק, היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין ב[[ברוקלין]], ומחשובי המנהיגים האורתודוקסים ביהדות [[ארצות הברית]] במאה העשרים. נחשב לאחד מהמנהיגים המשפיעים בעשרות השנים האחרונות בעולם הלימוד וההשקפה החרדית.
 ==תולדות חיים==
-נולד בעיר ורשה שב[[פולין]], ולמד בצעירותו בישיבת סלובודקה שבעיר קובנה בליטא. כבר שם הוכר כ"עילוי", וב[[תרפ"ה]] נשלח לחזק את הישיבה אשר הוקמה בארץ ישראל, בעיר חברון. שם התוודע לראשונה לרב הראשי של ארץ ישראל באותם ימים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר השפיע רבות על דרכו הרעיונית והרוחנית (במכתב הבקשה להסכמתו של הרב קוק לספרו "תורת הנזיר" פנה אליו בלשון: "הוד כבוד אדמו"ר הגאון הגדול עטרת ישראל וקדושו מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א"). בחורף [[תרפ"ט]] (חודשים מספר לפני הטבח בחברון), חזר לוורשה, ועבר לזמן קצר ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. ב[[תרצ"ב]] כתב את ספרו "תורת הנזיר", חידושים על [[מסכת נזיר]]. על ספרו זה קיבל את הסכמת רבני ליטא, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מווילנה והרב אברהם דוב כהנא-שפירא מקובנה, ואת הסכמת הרב קוק, מארץ ישראל. בהוצאות האחרונות לא נדפסו ההסכמות.
+נולד בעיר [[ורשה]] שב[[פולין]], ולמד בצעירותו בישיבת סלבודקה, בעיר קובנה שב[[ליטא]]. כבר שם הוכר כ"עילוי", וב[[תרפ"ה]] נשלח לחזק את הישיבה אשר הוקמה ב[[ארץ ישראל]], בעיר [[חברון]]. שם התוודע לראשונה לרב הראשי של ארץ ישראל באותם ימים, הרב [[אברהם יצחק קוק|אברהם יצחק הכהן קוק]], אשר השפיע רבות על דרכו הרעיונית והרוחנית (במכתב הבקשה להסכמתו של הרב קוק לספרו "תורת הנזיר" פנה אליו בלשון: "הוד כבוד אדמו"ר הגאון הגדול עטרת ישראל וקדושו מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א"). בחורף [[תרפ"ט]] (חודשים מספר לפני הטבח בחברון), חזר לוורשה, ועבר לזמן קצר ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. ב[[תרצ"ב]] כתב את ספרו "תורת הנזיר", חידושים על [[מסכת נזיר]]. על ספרו זה קיבל את הסכמת רבני ליטא, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מווילנה והרב אברהם דוב כהנא שפירא מקובנה, ואת הסכמת הרב קוק, מארץ ישראל. בהוצאות האחרונות לא נדפסו ההסכמות.
 ב[[תרצ"ה]], לאחר שנה נוספת בה שהה בארץ ישראל, עבר הרב הוטנר להתגורר בברוקלין שב[[ניו יורק]], ומונה ב[[תרצ"ט]] לראש ישיבת רבינו חיים ברלין, הישיבה הוותיקה ביותר בברוקלין. בהנהגתו הכריזמטית פרחה וגדלה הישיבה, והפכה לבעלת שם בעולם התורה ב[[ארצות הברית]] - כישיבה שאינה נופלת במאום ממקבילותיה במזרח אירופה. הוא שילב בישיבה מוטיבים חסידיים וליטאיים, דבר שהתבטא במיוחד בשבתות ובחגים, בהם נהג לשלב דרשה תלמודית ופילוסופית בטיש חסידי ובשירה.
@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 ==קשריו עם חסידות חב"ד==
-[[קובץ:מכתב הרב הוטנר.png|ממוזער|מכתבו של הרב הוטנר לרבי]]
+[[קובץ:מכתב הרב הוטנר.png|ממוזער|מכתבו של הרב הוטנר ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]]]]
-[[קובץ:התכתבות הרב הוטנר עם הרבי.png|ממוזער|אחד מסדרת המכתבים שכתב הרב הוטנר בשאלה אל הרבי בנוגע לשאלה לגבי הכוונה בזמן הנחת התפילין שנעשת על ידי [[מבצע תפילין]], כשעליו עקרי תשובתו של הרבי [[כתב יד קודש|כתב ידו]]]]
+[[קובץ:התכתבות הרב הוטנר עם הרבי.png|ממוזער|אחד מסדרת המכתבים שכתב הרב הוטנר בשאלה אל הרבי בנוגע לשאלה לגבי הכוונה בזמן הנחת ה[[תפילין]] שנעשת על ידי [[מבצע תפילין]], כשעליו עקרי תשובתו של הרבי [[כתב יד קודש|כתב ידו]]]]
 במכתב ששיגר לרבי בשנת תשל"ז כתודה על אחד מספרי [[הרבי הצמח צדק]] ששלח לו, כתב:
 {{ציטוט|תוכן=ארשה לעצמי להוסיף הערה למכתבי זה. הנני מרגיש כי המושג 'התעניינות' אינו הולך את זיקתי לחב"ד בשום פנים ואופן. המושג 'התעניינות' הוא הנמכה רבה לזיקה שלי לחב"ד. חלק הגון מעולמי הנפשי שתול הוא על מעייני חב"ד, אם היה אחד מרוקן אותי מיניקה זו הייתה ההתרוקנות הזו גורמת שינוי בכל מלוא הווייתי}}
@@ שורה 63: / שורה 63: @@
 ==לקריאה נוספת==
 * הספר [[שמן ששון מחבריך]] - בעריכת הרב [[שלום דובער וולפא]]. חלק א, ערך הרב יצחק הוטנר.
-* שבועון [[בית משיח]], גליון מספר 153.
+* שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], גליון מספר 153.
 * שבועון [[כפר חב"ד]] גליון 1875 עמוד 63 ואילך.
 *[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/2/28.htm ההתכתבות בין הרבי והרב הוטנר בענין מבצע תפילין]