אביגדור בן חיים – הבדלי גרסאות

עד שתענה בדף השיחה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
מ תיקון פרמטרים
 
(19 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אביגדור בן חיים''', היה רב [[מתנגדים|מתנגד]] מהעיר [[פינסק]], שניהל את המלחמה של ה[[מתנגדים]] ב[[חסידות]] לאחר פטירתו של [[הגר"א מוילנא]], והוביל ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו של אדמו"ר הזקן]] ולהדחתו של ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] מרבנות העיר פינסק.
'''אביגדור בן חיים חיימוביץ''', היה רב [[מתנגדים|מתנגד]] מהעיר [[פינסק]], שניהל את המלחמה של המתנגדים ב[[חסידות]] לאחר פטירתו של [[הגר"א מוילנא]], והוביל ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו של אדמו"ר הזקן]] ולהדחתו של ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] מרבנות העיר פינסק.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
אביגדור נולד בעיר [[קאליץ]] לאביו ר' יוסף חיים קרא שכיהן כרב העיר. בבחרותו נסע ל[[וילנא]] כדי ללמוד תורה מפיו של [[הגר"א]], וכבר בצעירותו התמנה כרב בעיר [[ליסלי]], כשבמקביל הוא שולח ידו במסחר, עד שהפך לאיש אמיד.


אביגדור נולד בעיר [[קאליץ]] לאביו חיים שכיהן כרב העיר. בבחרותו נסע ל[[וילנא]] כדי ללמוד תורה מפיו של [[הגר"א]], וכבר בצעירותו התמנה כרב בעיר [[ליסלי]], כשבמקביל הוא שולח ידו במסחר, עד שהפך לאיש אמיד.
בעקבות השנאה הגדולה שרחש לחסידים, החליט להצר את צעדיו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שכיהן באותו זמן ברבנות העיר [[פינסק]] ובאמצעות תשלום לפריץ המקומי ותשלומי שוחד לראשי הקהילה, הצליח להדיח את ר' לוי יצחק ממשרת הרבנות ולהתמנות במקומו, כשהוא מנצל את נסיעתו של ר' לוי יצחק ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]], על מנת להציק לבני המשפחה ולגרש אותם מהעיר כדי שלר' לוי יצחק לא יהיה לאן לחזור{{הערה|בית רבי חלק א'}}.
 
בעקבות השנאה הגדולה שרחש לחסידים, החליט להצר את צעדיו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שכיהן באותו זמן ברבנות העיר [[פינסק]] ובאמצעות תשלום לפריץ המקומי ותשלומי שוחד לראשי הקהילה, הצליח להדיח את ר' לוי יצחק ממשרת הרבנות ולהתמנות במקומו, כשהוא מנצל את נסיעתו של ר' לוי יצחק ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]], על מנת להציק לבני המשפחה ולגרש אותם מהעיר כדי שלר' לוי יצחק לא יהיה להיכן לחזור{{הערה|בית רבי חלק א'}}.


בשנת [[תקמ"א]] חתם יחד עם רבנים נוספים בפינסק על כרוז הקורא להחרים את עדת החסידים, ואוסר לבוא עמהם במגע, ובאותה תקופה זייף מכתב בכתב ידו של [[אדמו"ר הזקן]], על מנת להבאיש את שמו ב[[וילנא]].
בשנת [[תקמ"א]] חתם יחד עם רבנים נוספים בפינסק על כרוז הקורא להחרים את עדת החסידים, ואוסר לבוא עמהם במגע, ובאותה תקופה זייף מכתב בכתב ידו של [[אדמו"ר הזקן]], על מנת להבאיש את שמו ב[[וילנא]].


בשנת [[תקנ"ו]] נעמד בראש הלוחמים נגד תנועת החסידות בכלל, ומנהיג החסידות ברחבי [[ליטא]] בפרט - [[אדמו"ר הזקן]].
בשנת [[תקנ"ג]] הוא הודח על ידי הקהילה החסידית בעירו, ממשרת הרבנות בפינסק.


בעקבות הלשנות נוראיות ומופרכות שהעליל על [[אדמו"ר הזקן]] הצליח להוביל ל[[מאסר אדמו"ר הזקן|מאסרו]], אך לאחר דין ומשפט התברר שהכל האשמות שווא. גם לאחר שחרורו של [[אדמו"ר הזקן]] מהמאסר ניסה להמשיך ולהעליל עלילות נוספות, עד שב[[ב' מנחם אב]] [[תק"ס]] מושל [[ליטא]] הגיע למסקנה הסופית שאין כל יסוד להאשמות, ו[[אדמו"ר הזקן]] חף מכל פשע.
בשנת [[תקנ"ו]] נעמד בראש הלוחמים נגד תנועת החסידות בכלל, ומנהיג החסידות ברחבי [[ליטא]] בפרט - [[אדמו"ר הזקן]], ואף גרם לשרפתו הפומבית של הספר "[[צוואת הריב"ש]]" .


לאחר שנכשל במשימה שלקח על עצמו לאסור את אדמו"ר הזקן, ירדה קרנו בעיני ה[[מתנגדים]] והם הדיחו אותו מרבנות העיר פינסק.
בעקבות הלשנות נוראיות ומופרכות שהעליל על אדמו"ר הזקן הצליח להוביל ל[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|מאסרו השני]], אך לאחר דין ומשפט התברר שהכל האשמות שווא. גם לאחר שחרורו של אדמו"ר הזקן מהמאסר ניסה להמשיך ולהעליל עלילות נוספות, עד שב[[ב' מנחם אב]] [[תק"ס]] מושל [[ליטא]] הגיע למסקנה הסופית שאין כל יסוד להאשמות, ואדמו"ר הזקן חף מכל פשע.


באחד ממכתבי ההלשנה שאביגדור כתב התברר שהמכתב נכתב בעיצומו של חג השבועות דבר המעיד על יהדותו המפוקפקת.
סופו של אביגדור היה שהתקיים בו הפסוק "שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו"{{הערה|תהלים נה, כא.}}, ובסוף ימיו נפל לשכרות{{הערה|'[[המשפיע (ספר)|המשפיע]]' עמוד קכג.}}. והיה מסתובב בשווקי העיר יחד עם נשים נוכריות, והיה מסתובב ב[[עיירה|עיירות יהודיות]] כדי לבקש נדבות{{הערה|שבחי הרב עמוד 18.}}.


== נפילתו ==
[[הרבי]] סיפר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/5/71.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשי"ד].}} שבימים בהם נפל אביגדור לשכרות היה אביגדור מסתובב אצל חסידים ב[[התוועדות|התוועדויות]] ומבקש [[משקה]].
סופו של אביגדור היה שהתקיים בו הפסוק "שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו"{{הערה|תהלים נה, כא.}}, ובסוף ימיו נפל לשכרות{{הערה|'[[המשפיע (ספר)|המשפיע]]' עמוד קכג.}}. והיה מסתובב בשווקי העיר יחד עם נשים נוכריות, והיה מסתובב ב[[עיירה|עיירות יהודיות]] כדי לבקש נדבות{{הערה|שבחי הרב עמוד 18.}}.


[[הרבי]] סיפר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/5/71.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשי"ד].}} שבימים בהם נפל לשכרות היה מסתובב אצל חסידים ב[[התוועדות|התוועדויות]] ומבקש [[משקה]], ובשיחה אחרת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/26/225.htm שבת פרשת וישב תשי"ב].}} הוסיף שגם אצל אביגדור התקיימה ה"קללה" שצאצאיהם של גדולי המתנגדים יתקרבו לחסידות ויהפכו ל[[חסידי חב"ד]].
==משפחתו==
הרבי סיפר בשיחה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/26/225.htm שבת פרשת וישב תשי"ב].}} שגם אצל אביגדור התקיימה ה"קללה" שצאצאיהם של גדולי המתנגדים יתקרבו לחסידות ויהפכו ל[[חסידי חב"ד]]. ואכן נכדו של אביגדור הרב [[משה אביגדור חייקין]] התקרב ל[[חסידות חב"ד]], ושימש כרבה של הקהילה החב"דית ב[[לונדון]]{{הערה|{{היברובוקס|י' י' ג"ר, זכרונות מלונדון|אפריון Vol. 2 5685|27652|עמוד דיגיטלי=193}}.}}. צאצאים נוספים של אביגדור שנמנו על חסידי חב"ד הם משפחת איזראעליט{{הערה|ספר הקהילה "קלצק - פנקס", עמ' 51.}}.
*חתנו, רבי יהודה ליבוש מנעשוויז
*חתנו, רבי גרשון{{הבהרה|משפחה?}}
*חתנו, רבי ישראל שרגא חייקין{{מקור}}
**נכדו, הרב משה אביגדור חייקין, רב קהילת חב"ד ב[[לונדון]].


==ראו גם==
==ראו גם==