אין כאלוקינו – הבדלי גרסאות

יצירת דף עם התוכן "{{בעריכה מתמשכת}} '''קוה''' הוא קטע מהתפילה לפני עלינו לשבח, בה יש את הפיוט "אין כאלוקינו", סדר..."
 
מ. רובין (שיחה | תרומות)
מ קישורים חיצוניים: תיקון פרמטרים
 
(44 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעריכה מתמשכת}}
[[קובץ:אין כאלוקינו.jpg|350px|ממוזער|מתוך הסידור]]
'''קוה''' הוא קטע מהתפילה לפני עלינו לשבח, בה יש את הפיוט "אין כאלוקינו", סדר הקטורת, בריתא, קטע מהמדרש וקדיש דרבנן.
{{חלונית
|כותרת=אֵין כֵּאלֹקֵינוּ
|רוחב=22%
|תוכן=
<poem>
אֵין כֵּאלֹקֵינוּ, אֵין כַּאדוֹנֵינוּ,
אֵין כְּמַלְכֵּנוּ, אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ:
 
מִי כֵאלֹקֵינוּ, מִי כַאדוֹנֵינוּ,
מִי כְמַלְכֵּנוּ, מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ:
 
נוֹדֶה לֵאלֹקֵינוּ, נוֹדֶה לַאדוֹנֵינוּ,
נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ, נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ:
 
בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ, בָּרוּךְ אֲדוֹנֵינוּ,
בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ, בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ:
 
אַתָּה הוּא אֱלֹקֵינוּ, אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵינוּ,
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ, אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, אַתָּה תוֹשִׁיעֵנוּ:
 
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד:
</poem>
|מקור= [[סידור]]
|ניקוד=כן}}
'''אין כאלוקינו''' הוא קטע פיוט הנאמר בסוף תפילת [[שחרית]] לפני פיטום ה[[קטורת]].
 
לאחר מכן אומרים את פיטום הקטורת ומסיימים ב[[קדיש#קדישים שאחרי התפילה|קדיש דרבנן]].
 
== מקורות בהלכה ==
== מקורות בהלכה ==
ברכות לב, ב שוע הרב אוח ס תרכב שער הכולל פיא סל; פג סיב
 
מקור התפילה מובא בטור{{הערה|טור אורח חיים, סקל"ג.}} בשם סידור רב עמרם גאון, כתפילה מקדימה לפיטום הקטורת.
 
[[רמב"ם|הרמב"ם]]{{הערה|רמב"ם הל' סדר תפילות - נוסח הקדיש.}} מביא אף הוא את הפיוט אחר [[תפילת העמידה]] בשחרית אך ללא פיטום הקטורת.
 
לפי המסורת, את הפיוט אין כאלוקינו שמע [[רבי עקיבא]] מה[[מלאכים]] ששרו אותו לפני כסא הכבוד{{הערה|סדר היכלות פ"ה, ג.}}, ולכן מדקדקים לומר אותו מילה במילה{{הערה|סדר היום.}}.
 
המהרי"ל ביאר, שביום חול ישנם שמונה עשרה ברכות בתפילה, ואילו בשבת רק שבע, ואת מה שנחסר משלימים בשנים עשרה 'אין כאלוקינו'. ואכן ברמ"א כתב שנהגו לומר את הפיוט רק ב[[שבת]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סקל"ב ס"ב.}}. ובמשנה ברורה ביאר דבריו על פי דברי המהרי"ל. אך ב[[שער הכולל]] כותב שלא יתכן שהראשונים אמרו את זה, מפני שפיוט זה לא משלים מאה ברכות כי הא לא נחשב לברכה{{הערה|שם=שער הכולל|שער הכולל פי"א ס"ל.}}, וכן מה שהראשונים אומרים שאומרים את הפיוט בשבת לא סותר את מנהגנו לאומרו גם ביום חול{{הערה|שם=שער הכולל}}.
 
== מנהגים ==
 
כופלים את המילים "קוה אל השם" כדי להראות שאם הקב"ה לא קיבל את תפילתינו אנו מתפללים שוב ושוב{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] לב, ב.}}. ולכן אומרים את הפיוט "אין כאלוקינו" המכוון כנגד שתים עשרה הברכות האמצעיות ב[[שמונה עשרה]]{{הערה|[[שו"ע אדה"ז]] סתרכ"ב ס"א.}}, כדי לחזור על התפילה שוב מטעם זה.
 
בפיטום הקטורת שאחרי "אין כאלוקינו", [[הרבי]] אינו מונה את הסממנים בידו הק'{{הערה|[[מעשה מלך]] (אה"ק, תשע"ג) ע' 24. אמנם באמירת הקטורת שלפני התפילה מונה באצבעותיו הק' - ראה שם פ"א ס"ו ובהע' 9.}}.
 
== בתורת החסידות ==
 
בחסידות מוסבר שהלשונות שבפיוט "אין '''כאלוקינו.. כאדונינו.. כמלכינו.. כמושיעינו'''" - מכוונות כנגד ארבעה עולמות: [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|אצילות, בריאה, יצירה ועשיה]]{{הערה|ע"פ [[סידור מהרי"ד]] ח"א קל, א.}}.
 
'''אתה תקום תרחם ציון''' - הכוונה בזה שיהיה רחמים על [[ספירת המלכות]] הנקראת [[ציון]], שיאיר בה אור הכתר - שורשה העליון{{הערה|ע"פ [[סידור מהרי"ד]] ח"ב עה, ב.}}.
 
'''אל תקרי הליכות אלא הלכות''' - ה[[הלכה|הלכות]] הם עצות גדולות וקדושות כיצד לדבוק ב{{ה|קב"ה}}{{הערה|[[כתר שם טוב]] ([[קה"ת]], [[תשפ"א]]) סש"כ - מו, א.}}.
 
'''כל השונה הלכות''' - שהן שלימות הבירורים - '''בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא''' - שנקרא 'עולם ברור', מכיוון שההלכות הם שלימות הבירורים [[מלמעלה למטה]] ו[[מלמטה למעלה]]{{הערה|[[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]] [[שמות]] ע' 852. וראה גם [[אגרת הקודש - סימן כ"ט]].}}.
 
== גאולה ומשיח ==
 
כל ביטוי בפיוט "אין כאלוקינו" מכוון כנגד גלות אחרת{{הערה|[[חיד"א]] - קשר גודל ס"כ. וכן מובא בכלי יקר [[ויקרא]] יא, ד.}}:
* '''אין כאלוקינו''' - כנגד גלות בבל, מפני שנבוכדנצר גזר על [[עם ישראל]] להשתחוות ל[[צלם]], ולמרות זאת אנו מאמינים בה'.
* '''אין כאדונינו''' - כנגד גלות פרס ומדי, בה מכר [[אחשוורוש]] את היהודים ל[[המן הרשע]], שהוא יהיה (כביכול) האדון שלנו. ועל זה אנו אומרים "אין כאדונינו", שהקב"ה נשאר האדון שלנו גם בגלות זו.
* '''אין כמלכנו''' - כנגד גלות יון, שאז אלכסנדרוס מלך על כל העולם, ולמרות זאת נשארנו נאמנים למלכנו - הקב"ה גם בגלות זו.
* '''אין כמושיענו''' - כנגד גלות אדום, צאצאי [[עשו]] הרשע, שהיא הגלות הכי ארוכה וקשה משאר הגלויות. ועל גלות זו אנו אומרים "אין כמושיענו" - שלמרות כל הצרות שעברנו, נשארנו מאמינים שהקב"ה יושיע אותנו ב{{ה|גאולה האמיתית והשלימה}} תיכף ומיד ממש.
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15788&st=&pgnum=156 ביאור קטע התפילה בספר 'ואני תפילתי']''' {{הב}}
 
{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה|אין כאלוקינו]]
[[קטגוריה:פיוטים|אין כאלוקינו]]