נצרות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
קישורים |
||
| (15 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נצרות''' הינה דת שקר שנוסדה בארץ ישראל בסוף ימי [[בית המקדש השני]]{{הערה|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.}}, הנוגדת את ה[[תורה]] ומסיתה נגדה, ומבוססת על דמותו של [[ישו הנוצרי]]. על פי [[הרמב"ם]] האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]{{הערה|1=הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה ד. הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ז. הובא גם בזמננו על ידי הרבי, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9144.htm מכתב כ"ו אייר תשכ"ו] {{קישור שבור}}, הרבי אף הדגיש שבשונה מה[[אסלאם]] בו הגדרתו ההלכתית נקבעת לפי מצב אמונת המוסלמים, הגדרת הנצרות כעבודה זרה יציבה על פי ההלכה והיא תקפה לגבי כל הכתות והקבוצות של הנצרות, מכתב מ[[ט' תמוז]] [[תש"מ]], הודפס (בתרגום מאנגלית) ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2066 עמ' 15.}}, וה[[תוספות]] ביארו שהיא עבודה זרה ב[[שיתוף]]{{הערה|סנהדרין סג, ב ד"ה אסור.}}. וכן פסק להלכה ה[[רמ"א]]{{הערה|אורח חיים קנ"ז.}}. | '''נצרות''' הינה דת [[שקר]] שנוסדה בארץ ישראל בסוף ימי [[בית המקדש השני]]{{הערה|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.}}, הנוגדת את ה[[תורה]] ומסיתה נגדה, ומבוססת על דמותו של [[ישו הנוצרי]]. על פי [[הרמב"ם]] האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]{{הערה|1=הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה ד. הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ז. הובא גם בזמננו על ידי הרבי, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9144.htm מכתב כ"ו אייר תשכ"ו] {{קישור שבור}}, הרבי אף הדגיש שבשונה מה[[אסלאם]] בו הגדרתו ההלכתית נקבעת לפי מצב אמונת המוסלמים, הגדרת הנצרות כעבודה זרה יציבה על פי ההלכה והיא תקפה לגבי כל הכתות והקבוצות של הנצרות, מכתב מ[[ט' תמוז]] [[תש"מ]], הודפס (בתרגום מאנגלית) ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2066 עמ' 15.}}, וה[[תוספות]] ביארו שהיא [[עבודה זרה]] ב[[שיתוף]]{{הערה|סנהדרין סג, ב ד"ה אסור.}}. וכן פסק להלכה ה[[רמ"א]]{{הערה|אורח חיים קנ"ז.}}. | ||
מאז שצברה כח משמעותי, רדפה הנצרות את היהדות והיהודים פעמים אין ספור, ומיליוני יהודים במשך הדורות היו קורבנות לאנטישמיות הנוצרית. | מאז שצברה כח משמעותי, רדפה הנצרות את היהדות והיהודים פעמים אין ספור, ומיליוני יהודים במשך הדורות היו קורבנות לאנטישמיות הנוצרית. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
הנוצרים הראשונים היו [[יהודים]] שומרי מצוות, שהחלו לעבוד [[עבודה זרה]] במידה מסויימת, בהשפעתו של [[ישו הנוצרי]], ולעגו לדברי [[חז"ל]]. עם הזמן הלכו והתבדלו מעם ישראל והפכו לדת חדשה{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm אגרות קודש חלק ב', אגרת רסז].}}. | הנוצרים הראשונים היו [[יהודים]] שומרי מצוות, שהחלו לעבוד [[עבודה זרה]] במידה מסויימת, בהשפעתו של [[ישו הנוצרי]], ולעגו לדברי [[חז"ל]]. עם הזמן הלכו והתבדלו מעם ישראל והפכו לדת חדשה{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm אגרות קודש חלק ב', אגרת רסז].}}. | ||
===רדיפת היהדות על ידי הנוצרים=== | ===רדיפת היהדות על ידי הנוצרים=== | ||
מאז היווסדה, ראו הנוצרים אוייב בדת האמת - ה[[יהדות]], ועשו כל שביכולתם להפריע ליהודים לעבודת השם ולהעביר אותם על דתם לנצרות. על רקע זה התחוללו רדיפות רבות במקומות בהן הייתה יד הנצרות חזקה, כמו [[מסעי הצלב]], [[גירוש ספרד]] וגזירות שונות שניסו להביא להמרת דת. כמו כן נכפו על רבים מגדולי ישראל לקיים ויכוחים עם הנוצרים. בין המפורסמים שנאלצו לנהל ויכוחים היו רבי [[יחיאל מפריס]] וה[[רמב"ן]]. [[עלילת דם|עלילת הדם]], לפיה יהודים שוחטים נוצרים ואוכלים את דמם ב[[מצות]] ל[[חג הפסח]], הייתה עלילה אנטישמית נפוצה שבאמצעותה רדפו נוצרים את היהודים במשך למעלה משבע מאות שנה בארצות רבות. | מאז היווסדה, ראו הנוצרים אוייב בדת האמת - ה[[יהדות]], ועשו כל שביכולתם להפריע ליהודים לעבודת השם ולהעביר אותם על דתם לנצרות. על רקע זה התחוללו רדיפות רבות במקומות בהן הייתה יד הנצרות חזקה, כמו [[מסעי הצלב]], [[גירוש ספרד]] וגזירות שונות שניסו להביא להמרת דת. כמו כן נכפו על רבים מגדולי ישראל לקיים ויכוחים עם הנוצרים. בין המפורסמים שנאלצו לנהל ויכוחים היו רבי [[יחיאל מפריס]] וה[[רמב"ן]]. [[עלילת דם|עלילת הדם]], לפיה יהודים שוחטים נוצרים ואוכלים את דמם ב[[מצה|מצות]] ל[[חג הפסח]], הייתה עלילה אנטישמית נפוצה שבאמצעותה רדפו נוצרים את היהודים במשך למעלה משבע מאות שנה בארצות רבות. | ||
גם רבותינו נשיאינו נאלצו להתמודד עם רדיפות מצד הנצרות ב[[רוסיה הצארית]]. רבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|משה]], בן [[אדמו"ר הזקן]], נאסר על ידי כמרים נוצריים שניסו לאלצו להמיר את דתו. [[גזירת הקנטוניסטים]] שגזר הצאר ניקולאי הראשון, נגזרה במטרה להעביר ילדים יהודיים רבים לנצרות. הצאר ניקולאי, שהיה אדוק מאוד ושאף להמרת דת המונית של יהודי רוסיה, קירב את [[תנועת ההשכלה|היהודים המשכילים]], בהם ראה כלי שרת למזימותיו לשנות את החינוך היהודי השורשי. מאוחר יותר התמודדו רבותינו נשיאינו [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] עם עלילת הדם של [[משפט בייליס]]. | גם רבותינו נשיאינו נאלצו להתמודד עם רדיפות מצד הנצרות ב[[רוסיה הצארית]]. רבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|משה]], בן [[אדמו"ר הזקן]], נאסר על ידי כמרים נוצריים שניסו לאלצו להמיר את דתו. [[גזירת הקנטוניסטים]] שגזר הצאר ניקולאי הראשון, נגזרה במטרה להעביר ילדים יהודיים רבים לנצרות. הצאר ניקולאי, שהיה אדוק מאוד ושאף להמרת דת המונית של יהודי רוסיה, קירב את [[תנועת ההשכלה|היהודים המשכילים]], בהם ראה כלי שרת למזימותיו לשנות את החינוך היהודי השורשי. מאוחר יותר התמודדו רבותינו נשיאינו [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] עם עלילת הדם של [[משפט בייליס]]. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
כשהציע [[הרבי]] את רעיון לעשות [[רגע של שתיקה]] בו בכל בתי הספר הממשלתיים ב[[ארה"ב]], יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן הייתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]] (דף א' ע"ב)}}, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת (פירוש התוספות יום טוב). | כשהציע [[הרבי]] את רעיון לעשות [[רגע של שתיקה]] בו בכל בתי הספר הממשלתיים ב[[ארה"ב]], יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן הייתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]] (דף א' ע"ב)}}, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת (פירוש התוספות יום טוב). | ||
לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי "אבינו שבשמים", "מפני עניין השילוש שאצלם" וכן להימנע מהביטוי "אזרחים בני כל הדתות" שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי "להבדיל"{{הערה|1=ב[ | לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי "אבינו שבשמים", "מפני עניין השילוש שאצלם" וכן להימנע מהביטוי "אזרחים בני כל הדתות" שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי "להבדיל"{{הערה|שם=סימפסון|1=ב[https://drive.google.com/file/d/107KXxFo3O1orY-H4L9njqgfL2gAM5c-7/view?usp=sharing תשורה סימפסון] [[תשע"א]].}}. | ||
== ויכוחים עם נוצרים == | == ויכוחים עם נוצרים == | ||
בהזדמנויות רבות שלל [[הרבי]] ויכוחים חסרי תועלת בנושא הנצרות{{הערה|1=ראה למשל [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1653.htm אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרנג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10472.htm מכתב י"ד אלול תשל"ב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/14/293.htm לקוטי שיחות חלק ל"ט, ע' 293]. ועוד.}}, ובמיוחד כאשר הדבר נעשה בגישה מתרפסת{{הערה|ראה למשל שיחת פורים תשכ"ז.}}. הרבי הזהיר שמויכוחים אלו עלולים להגיע לעבירה על איסורי התורה של "ולא תתורו אחרי לבבכם", ו"אל תפנו אל האלילים"{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ט שם.}}. | בהזדמנויות רבות שלל [[הרבי]] ויכוחים חסרי תועלת בנושא הנצרות{{הערה|1=ראה למשל [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1653.htm אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרנג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10472.htm מכתב י"ד אלול תשל"ב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/14/293.htm לקוטי שיחות חלק ל"ט, ע' 293]. ועוד.}}, ובמיוחד כאשר הדבר נעשה בגישה מתרפסת{{הערה|ראה למשל שיחת פורים תשכ"ז.}}. הרבי הזהיר שמויכוחים אלו עלולים להגיע לעבירה על איסורי התורה של "ולא תתורו אחרי לבבכם", ו"אל תפנו אל האלילים"{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ט שם.}}. | ||
עם זאת, כאשר יהודי כתב לרבי אודות שאלות שנשאל במהלך ויכוח עם יהודים שהושפעו מהנוצרים - בנוסף למענה שאין להכנס עימם בויכוח ללא תועלת, הצביע הרבי על כמה נקודות מופרכות בגישה הנוצרית, שמהן מובן מדוע הנטייה לגישה זו אינה הגיונית{{הערה| | עם זאת, כאשר יהודי כתב לרבי אודות שאלות שנשאל במהלך ויכוח עם יהודים שהושפעו מהנוצרים - בנוסף למענה שאין להכנס עימם בויכוח ללא תועלת, הצביע הרבי על כמה נקודות מופרכות בגישה הנוצרית, שמהן מובן מדוע הנטייה לגישה זו אינה הגיונית{{הערה|שם=סימפסון}}. | ||
וכך ענה הרבי{{הערה|שם=סימפסון}}: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שכבר הזכירם באה כאן נקודת שלילתם ומראה ג"כ <small>[=גם כן]</small> עד כמה אין מקום '''מראש''' לשאלה כלל באם הי' <small>היו</small> רוצים באמת למצוא האמת. | |||
(1) '''מפורש''' ב[[תנ"ך]] '''ובכ"מ''' <small>[=ובכמה מקומות]</small> פעולת משיח בסדרי העולם ([[ישעיה]] יא, ב ועוד). ובלידת הנוצרי התחילו אדרבה תוקף הרשע בעולם ועל בנ"י <small>[=[[בני ישראל]]]</small>. | |||
(2): המאמין בתורה שהיא אלקית '''absurd''' <small>[=אבסורד]</small> שיאמר שצריך לשמוע לאלקים אז אבל לשמוע ח"ו בקולו עתה. כי בתורה מפורש שצריך לקיומה תמיד, ומי שאינו מאמין בהנ"ל - גם בעשה"ד וכי"ב <small>[=ב[[עשרת הדברות]] וכיוצא בזה]</small> אינו מאמין. | |||
(3) אופן [[תשובה]] מבואר בכמה כתובים ואין זכר ולא רמז על וידוי בפני בנ"א <small>[=בן אדם]</small> שיספיק למחילה. - דרך אגב: מופרך לגמרי בשכל ש{{מונחון|גלח|כומר}} שגם הוא חוטא מזמן לזמן וכמו שהם עצמם מודים ע"ז <small>[=על זה]</small> יכפר על מה שחוטא אדם לאלקים.}} | |||
יוצא דופן בזה הינו הרב [[יעקב עמנואל שוחט]] שהיה מרבה לערוך ויכוחים עם מסיונרים, ונחל בזה הצלחה רבה עד שמה[[ותיקן]] הורו שלא להתווכח עמו, ויכוחיו היו בידיעת הרבי, והרבי אף יעץ לו מה לטעון בוויכוחיו. | |||
==ערים ומוסדות עם שם נוצרי== | |||
כמה ערים ברחבי העולם נקראים על שם אנשי דת נוצרים מן ההיסטוריה, כשלשמם התוספת הלטינית "סן" (בלשון זכר) ו"סנטה" (בלשון נקבה), שפירושו "הקדוש" (או "הקדושה"). לדוגמא: "ס. פאולו", "ס. פרנסיסקו", "ס. מוניקה" ו"ס. דייגו". [[הרבי]] הורה (ל[[שליח|שלוחים]] וכדומה) שלא להזכיר את התואר לשמות הערים, בדיבור או בכתיבה{{הערה|שם=חיינו|1=ראו יומן [[גיליון בית חיינו]] מס' 84 עמוד 12 ([https://drive.google.com/file/d/1kNkkyvyI8sb0Ja2Sg14TqtXWj8Qi5OXo/view כאן] עמוד 92).}}{{הערה| ראו גם אברהם יעקבסון, '''מעגלים נסגרים ב'שמחה מוניקה'''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 210.}}. בחלק מהערים נהוג להשמיטו לגמרי או להזכיר את האות הראשונה ("אס דייגו") ובחלקן להחליפו ("שמחה מוניקה"). | |||
כך ענה [[הרבי]] במכתב{{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר "ס. אואן" או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: {{ציטוטון|כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהייתה ע"ד האות סמ"ך (שפירושה וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'}}. כלומר, שיתכן וישנה בעיתיות גם בכתיבה בראשי תיבות. ומוסיף הרבי: {{ציטוטון|ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'}}, כשהכוונה לעיר "ס. פאולו", בה נמצאת משפחת [[זאיאנץ]]. | |||
ב[[חלוקת הדולרים]] של [[ט' ניסן]] [[תנש"א]] עבר בפני הרבי ילד עם חולצה ובה הופיעה המילה "סן" והרבי אמר לאביו: "את המילה הזו צריכים היו להוציא, מסתמא אתה יודע מה משמעות מילה זו"{{הערה|שם=חיינו}}. | |||
בטיוטא של מאמר לפירסום ב[[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הזכיר הרב [[דוד אולידורט]] את שם בית המכירות "קריסטיס" (Christie's){{הערה|כשם משפחתו של המייסד, לו קשר לשוני אל שמה הלטיני של דת הנצרות.}}, בו נמכר כתב-יד של הספר כנפי יונה מ[[הרמ"ע מפאנו]]. הרבי ציין על הטיוטא: {{ציטוטון|להחליף בסימן אחר}}{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] [https://chabadlibrary.org/books/11200000398 פרק פד].}}. | |||
=="חגים" נוצריים== | |||
בשנת [[תשמ"ח]] הכניסו הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד (ארה"ב)|צעירי חב"ד המרכזית]] פרסומת על [[פורים]] להגהת הרבי, ובשאלון הוזכר (להבדיל) "Halloween". על-כך כתב הרבי {{ציטוטון|הוגה??!! האומנם לכל-הנזכרים-לעיל שי' לא איכפת כלל ה"צירוף" ר"ל ר"ל דשני הנ"ל? וכן להחותמים שי'? פשוט שע' צריך להשמידם מן העולם לאחרי שיבדילו ממנו מה שהקפידו להתחילו (למלאות ציווי [[ספר חסידים|ס' חסידים]] . . ב)ב"ה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ח מענה קב.}}. | |||
==ראו גם == | ==ראו גם == | ||
| שורה 41: | שורה 65: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut.htm נצרות] באתר דעת לימודי יהדות ורוח | * [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut.htm נצרות] באתר דעת לימודי יהדות ורוח | ||
* | *'''[https://chabadlive.org/f3oy הרבי במחאה נמרצת על ההתרפסות בפני האפיפיור • צפו]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}} | ||
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1716&CategoryID=772 היהדות ודתות אחרות] באתר [[צעירי חב"ד]] {{חב"ד|}} | * [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1716&CategoryID=772 היהדות ודתות אחרות] באתר [[צעירי חב"ד]] {{חב"ד|}} | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_3.html 'המשיח האמיתי': צפו כיצד הגיב הרבי למיסיונר נוצרי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | *'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_3.html 'המשיח האמיתי': צפו כיצד הגיב הרבי למיסיונר נוצרי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | ||