רשת אהלי יוסף יצחק – הבדלי גרסאות
צ'קטי |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:לוגו רשת אהלי יוסף יצחק חדש בנשיאות.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הרשת]] | [[קובץ:לוגו רשת אהלי יוסף יצחק חדש בנשיאות.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הרשת]] | ||
'''רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש''' המכונה כיום '''רשת חינוך חב"ד''', הינה רשת מוסדות חינוך חב"ד ב[[ארץ הקודש]] שהוקמה על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] | '''רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש''' המכונה כיום '''רשת חינוך חב"ד''', הינה רשת מוסדות חינוך חב"ד ב[[ארץ הקודש]] שהוקמה על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] {{הערה|בסיוע הרב זלמן אבלסקי}} בהוראת [[הרבי]], ועומדת תחת נשיאות [[הרבי]]. הרשת כיום מנוהלת בראשות המנכ"ל הרב [[אליהו קריצ'בסקי]] והינה רשת החינוך הארצית של תנועת חב"ד בישראל. ברשת החינוך פועלים מאות גני ילדים ועשרות בתי ספר יסודיים ועל יסודיים בכל רחבי הארץ. מוסדות החינוך של הרשת מתייחדים ברוח חינוכית ייחודית, המבוססת על אווירה יהודית-חסידית לצד מקצועיות ורמה לימודית בלתי מתפשרת ומצטיינים בצוות חינוכי הפועל מתוך תחושת שליחות בשאיפה ליישם את חזונו החינוכי של הרבי לפיו כל תלמיד נועד להיות 'נר להאיר' בסביבתו{{הערה|שם=אתר|אתר הרשת}}. | ||
==התייסדות ה'רשת'== | ==התייסדות ה'רשת'== | ||
[[קובץ:הרשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו הישן]] | [[קובץ:הרשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו הישן]] | ||
[[קובץ:הנהלת הרשת תשמ"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הנהלת הרשת]] | [[קובץ:הנהלת הרשת תשמ"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הנהלת הרשת]] | ||
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], | בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], [[הרבי]] הניח תשתית לתנופת ההתפתחות של [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש. ב[[חודש תמוז]] תשי"א, הרבי הורה לעסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] - הפרטיזן, לייסד בארץ הקודש רשת מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהקים הרבי באמצעות שליחיו ברחבי [[מרוקו]]: | ||
{{ציטוטון| | {{ציטוטון| | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
===זרם בלתי זרמי=== | ===זרם בלתי זרמי=== | ||
הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת לא היתה מקובלת במשרד החינוך וראשי חב"ד עמלו לאשר את הבלתי זרמי ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי בקשת הרבי מומשה והתקבל אישור מטעם שר החינוך מר בן ציון דינור, להקמת רשת מוסדות חינוך חב"דיים במסגרת "זרם בלתי-זרמי", כפי שמתועד בספר הפרטיזן: | הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת לא היתה מקובלת במשרד החינוך וראשי חב"ד עמלו לאשר את הבלתי זרמי ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי בקשת הרבי מומשה והתקבל אישור מטעם שר החינוך מר [[בן ציון דינור]], להקמת רשת מוסדות חינוך חב"דיים במסגרת "זרם בלתי-זרמי", כפי שמתועד בספר הפרטיזן: | ||
בח' ב[[סיון]] [[תשי"ב]], נפגש ר' זושא עם שר החינוך [[בן ציון דינור]] והתחנן לפניו לאשר את הקמת הזרם החינוכי הנוסף, השר מצידו הסביר כי אין לו כל אפשרות לעשות זאת ותוך כדי שיחה צלצל הטלפון בלשכתו של דינור ועל הקו היה ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] שזימן את השר לפגישה דחופה וברגע שהשר עזב את המשרד ניגש ר' זושא למזכירה ואמר לה כי השר הסכים לשייך את חב"ד לזרם בלתי זרמי, ועד מהרה הופק אישור רישמי, אשר סלל את הדרך להקמת הרשת{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] [[תשס"ה]], עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}. | בח' ב[[סיון]] [[תשי"ב]], נפגש ר' זושא עם שר החינוך [[בן ציון דינור]] והתחנן לפניו לאשר את הקמת הזרם החינוכי הנוסף, השר מצידו הסביר כי אין לו כל אפשרות לעשות זאת ותוך כדי שיחה צלצל הטלפון בלשכתו של דינור ועל הקו היה ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] שזימן את השר לפגישה דחופה וברגע שהשר עזב את המשרד ניגש ר' זושא למזכירה ואמר לה כי השר הסכים לשייך את חב"ד לזרם בלתי זרמי, ועד מהרה הופק אישור רישמי, אשר סלל את הדרך להקמת הרשת{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] [[תשס"ה]], עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
ואכן ההתחלה דרשה כוחות עילאיים וברכת הרבי התגשמה, כאשר הרשת הצליחה להקים מספר רב של בתי ספר וגנים ברחבי ארץ הקודש. | ואכן ההתחלה דרשה כוחות עילאיים וברכת הרבי התגשמה, כאשר הרשת הצליחה להקים מספר רב של בתי ספר וגנים ברחבי ארץ הקודש. | ||
בשנים הבאות משרדי הרשת עברו | בשנים הבאות משרדי הרשת עברו ל[[כפר חב"ד]], במבנה מיוחד מול בניין ישיבת תומכי תמימים. | ||
==בתי הספר הראשונים== | ==בתי הספר הראשונים== | ||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
חבר הנהלת הרשת הרב [[זלמן אבלסקי]] ולימים רבה הראשי של מולדביה תיאר את דרכי פעולתו של הרב חנזין: את עבודתו של הרב חנזין ראיתי מקרוב ומזוויות שונות הייתי חבר הנהלה מחד גיסא ומנהל בתי הספר ביפו בזרנוגה בכפר סבא ובקריית גת מאידך גיסא אני זוכר את הרב חנזין מסור לרבי בתכלית המסירות כשהרבי הורה לעשות משהו הוא לא שאל שאלות ולא זרק את יישום ההוראה על אימי מחברי ההנהלה הוא עצמו נסע לכל מקום כדי לראות כיצד לבצע את הוראות הרבי על הצד הטוב ביותר"{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 139}}. | חבר הנהלת הרשת הרב [[זלמן אבלסקי]] ולימים רבה הראשי של מולדביה תיאר את דרכי פעולתו של הרב חנזין: את עבודתו של הרב חנזין ראיתי מקרוב ומזוויות שונות הייתי חבר הנהלה מחד גיסא ומנהל בתי הספר ביפו בזרנוגה בכפר סבא ובקריית גת מאידך גיסא אני זוכר את הרב חנזין מסור לרבי בתכלית המסירות כשהרבי הורה לעשות משהו הוא לא שאל שאלות ולא זרק את יישום ההוראה על אימי מחברי ההנהלה הוא עצמו נסע לכל מקום כדי לראות כיצד לבצע את הוראות הרבי על הצד הטוב ביותר"{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 139}}. | ||
המנהל הבא היה הרב [[משה סלונים]], אשר עבד כמחנך ומנהל ברשת ובשנת תשל"ז מונה למנהל הרשת והתמסר בכל כוחו לפיתוח הרשת והרחבתה, וסגנון פעולתו היה לבצע הוראות הרבי מבלי להביט על מכשולים ואתגרים שעמדו בדרכו וכך נחל הצלחה בפועלו הרב למען הרשת. | המנהל הבא היה הרב [[משה סלונים]], אשר עבד כמחנך ומנהל בית ספר ברשת ובשנת תשל"ז מונה למנהל הרשת והתמסר בכל כוחו לפיתוח הרשת והרחבתה, וסגנון פעולתו היה לבצע הוראות הרבי מבלי להביט על מכשולים ואתגרים שעמדו בדרכו וכך נחל הצלחה בפועלו הרב למען הרשת. | ||
בקיץ תשמ"ו, הרשת נקלעה לבעיות בגין החובות הגדולים שהצטברו, והרב סלונים נאלץ לעזוב את ארץ הקודש. סיום התפקיד והמשבר אליו נקלעה הרשת, העיבו את רוחו של ר' משה אשר כתב לרבי על כך והרבי השיב במענה מעודד ומיוחד: "לולא הוא היחיד ממש, היה קורה להרשת ר"ל – מה שקרה למאות בית הכנסת החב"דיים שהיו בתל אביב וירושלים ת"ו לכולל חב"ד, לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וכו'. ואנשי חב"ד שי' ורבניהם שי' בראשם שבארץ הקודש לא החליטו עדיין שאפשר טבעי אז זיי זאלן א קרעכץ טאן על זה [=שיעשו אנחה על זה]". | בקיץ תשמ"ו, הרשת נקלעה לבעיות בגין החובות הגדולים שהצטברו, והרב סלונים נאלץ לעזוב את ארץ הקודש. סיום התפקיד והמשבר אליו נקלעה הרשת, העיבו את רוחו של ר' משה אשר כתב לרבי על כך והרבי השיב במענה מעודד ומיוחד: "לולא הוא היחיד ממש, היה קורה להרשת ר"ל – מה שקרה למאות בית הכנסת החב"דיים שהיו בתל אביב וירושלים ת"ו לכולל חב"ד, לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וכו'. ואנשי חב"ד שי' ורבניהם שי' בראשם שבארץ הקודש לא החליטו עדיין שאפשר טבעי אז זיי זאלן א קרעכץ טאן על זה [=שיעשו אנחה על זה]". | ||
לאחר פרישתו של הרב סלונים מינה בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש את הרב [[מאיר פריימן]] כמנהל הרשת, ובתקופת כהונתו, הצליח לייצב את מצבה הכלכלי של הרשת ולבלום את סגירתם של המוסדות, ואף נכנס עבור זה לחובות גדולים מאוד. | לאחר פרישתו של הרב סלונים מינה [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] את הרב [[מאיר פריימן]] כמנהל הרשת, ובתקופת כהונתו, הצליח לייצב את מצבה הכלכלי של הרשת ולבלום את סגירתם של המוסדות, ואף נכנס עבור זה לחובות גדולים מאוד. | ||
לצידו של הרב פריימן, סייע הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] במשך למעלה משנתיים בניהול הרשת. עם פטירתו הפתאומית | לצידו של הרב פריימן, סייע הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] במשך למעלה משנתיים בניהול הרשת. עם פטירתו הפתאומית של הרב פריימן בי"ב תשרי תשנ"ו מדום לב פתאומי בגיל 50 בלבד, הקים הרב קופצ'יק קרן חירום והצלה עד להעברת ניהול ה'רשת' לרב [[ישראל ברוך בוטמן]] שמונה על ידי בית דין רבני חב"ד לשמש כמנהל הרשת. | ||
בו' באדר שני [[תשע"ד]] נפטר הרב בוטמן לאחר התקף לב קשה, וכממלא מקומו בהנהלת הרשת התמנה הרב [[אליהו קריצ'בסקי]]. | בו' באדר שני [[תשע"ד]] נפטר הרב בוטמן לאחר התקף לב קשה, וכממלא מקומו בהנהלת הרשת התמנה הרב [[אליהו קריצ'בסקי]]. | ||