שנת הבניין – הבדלי גרסאות

שנת [[תשמ"ט]] הוכרזה על ידי [[הרבי]] כ"'''שנת הבניין'''", בה ביקש לבנות או לרכוש בניינים חדשים ולהרחיב מבנים קיימים, ציבוריים וגם פרטיים.

בשלהי שנת [[תשמ"ח]] הרבי החל לעורר על בניית בתים. ב[[שבת]] [[פרשת שופטים]] תשמ"ח הציע הרבי כי "כהכנה לשנה החדשה, יתחילו בכל מקום ומקום (או, על-כל-פנים, ההחלטה) להקים בניינים חדשים, בתי תורה, בתי תפילה, בתי גמילות חסדים, או כולם, או כולם יחד". ולקראת סיום ה[[התוועדות]] חזר הרבי וביקש שאלו העורכים מסיבות בקשר עם בניית בנינים חדשים ובתי חב"ד - יעלו להכריז על כך.

עשרה ימים לאחר מכן, ב[[י"ז אלול]] תשמ"ח, התקיים המעמד הידוע של "[[הנחת אבן הפינה]]" להרחבת [[770]], שהיווה יריית הפתיחה לאווירה של "שנת הבניין". יומיים אחר כך, ביום חמישי [[י"ט אלול]], נשא הרבי שיחת קודש מיוחדת, במהלכה הכריז על המבצע החדש לבניית בתים:

הדברים באו לידי ביטוי גם ב[[שיחה]] שנאמרה בשבת שלאחרי המעמד ו[[מוגה|הוגהה]] על ידי הרבי, בשיחה הדגיש הרבי כי הנחת אבן הפינה ל-770 היא פתיחת דרך ונתינת כוח לכל היהודים במקום, לבנות בניינים חדשים. הרבי הדגיש כי כוונתו לקנות ולבנות בתים חדשים, ולא רק לשפץ את הקיימים. למי שאין באפשרותו הכספית לבנות לבד, הציע הרבי לעשות שותפות עם אנשים נוספים, ולבנות. הרבי אף הוסיף ואמר כי קריאתו מופנית גם לנשים, שלהן בינה יתירה בנוגע לבניית וסידור החדרים, וסיים כי כל זה הוא הכנה ל[[גאולה]] השלימה, ב[[בית המקדש השלישי]].

וההצעה היא: ששנה זו תקרא בשם - "שנת הבניין", שנה שבה יקדישו את מיטב המרץ והכוחות לרכישת בנינים חדשים, ובמיוחד ברכישת בנינים בשביל עניני יהדות, הפצת היהדות והפצת המעיינות חוצה, בתי תורה עבודה גמילות חסדים, בתי חב"ד וכדומה.

וזאת ועוד - הבניין שקונים (או בונים) צריך להיות גדול יותר מהצורך הפעילות העכשווי, אף על פי שישארו חדרים פנויים, כי על ידי זה, כאשר יכנס סוחר מצליח ויראה שאינם בשימוש - הוא יחפש דרכים להוסיף בעבודה, כך, שגם חדרים אלו יבואו לידי שימוש.

וגם לאלו שיש להם בנינים, אלא שהם בשכירות, מופנים הדברים - שיקנו את הבניניים, משום שאז יהיה יחס של יתר כבוד ויתר רצינות לפעולותיהם".

כאשר שנת הבניין הגיעה לקראת סיומה, בחודש [[תמוז]] [[תשמ"ט]], עורר הרבי שוב ב[[שטורעם]] מיוחד סביב נושא הבניה, כאשר הודיע ב[[שבת]] [[פרשת קורח]], כי "בתור השתתפות של נשיא דורנו בזה - ונתן בעז"ה סכום של מאה דולר (ובשאר המדינות - בשווי דסכום זה) למי שיודיע אודות פעולותיו בבניית בנינים של מוסדות תורה וחינוך וכיוצא בזה, והן בנית בנינים פרטיים לכאורה (או על ידי הוספת חדר וכיוצא בזה), בתנאי שבמקום (בית או חדר) חדש זה יהיה ניכר במעשה בפועל שזהו מקום [[תורה]] [[תפילה]] ו[[צדקה]]".

הרבי הוסיף ואמר כי "למען הסדר - כדאי שיודיעו אודות זה בפתק נפרד (לא לערבב עם עניינים אחרים אפילו הכי טובים), ולציין על המעטפה - את המילה "בנין" או אות "ב", בכדי שידעו שזה שייך לעניין הנ"ל", ומציין כי "יתנו חלק מהמאה דולר ל[[צדקה]], והיתר - בתור השתתפות בהבניין".

המאה דולר ניתנו בצ'קים לאותם שהודיעו על פעולותיהם. ב[[קראון הייטס]] הצ'קים חולקו על ידי [[המזכירות]] וב[[ארץ הקודש]] על ידי הרב [[אפרים וולף]]. במקרים מיוחדים, בבניית מוסדות חינוך{{הערה|כמו אצל הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] מנהל מוסדות חינוך "[[סיני]]" ב[[פריז]], שבנה אז קומפלקס למוסדות.}}, הרבי נתן מאה דולר לכל תורם לבניית המוסד.